קטגוריה:אסתר א ז
נוסח המקרא
והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך
וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.
וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
וְ/הַשְׁקוֹת֙ בִּ/כְלֵ֣י זָהָ֔ב וְ/כֵלִ֖ים מִ/כֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְ/יֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּ/יַ֥ד הַ/מֶּֽלֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
"שונים" - משונים זה מזה, וכן ״ודתיהם שונות״, ורבותינו דרשו מה שדרשו
"ויין מלכות רב" - הרבה, ורבותינו אמרו שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שׁוֹנִים – מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֵן (להלן ג,ח): "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת". וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (מגילה י"ב ע"א).[3]
וְיֵין מַלְכוּת רָב – הַרְבֵּה.[4] וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַיִן שֶׁהוּא זָקֵן מִמֶּנּוּ (שם).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
עוד אפשר כי גם בזה בא להורות רוב עשרו, שעם היות כל השקות ו בכלי זהב, היו כלים מכלים שונים. ואשר שתו בו פעם אחת לא ישנו בו כי יביאו אחר במקומו, כנזכר בתרגום ירושלמי ובדברי רבותינו ז"ל (ילקוט אסתר תתרמח) וז"ל מי שהיה שותה בכוס לא היה שותה ושונה, אלא כיון שהיו שותים היו מכניסים אותו ומוציאים אחרים. ולזה אין ספק היה צריך הון רב במאד מאד, כי רב מאד מחנה המסובין, ואם על כל כוס וכוס שישתה כל איש מהם היו מחליפים כוסות זהב תהיה הפלגה עצומה עד מאד. על כן היה אפשר לומר כי אין זה רק מבלתי היות היין רב, ומעט היו שותים, ועל כן יספיקו הכלים בהשנותם. על כן אמר, ראה כי היו משנים הכלים בכל שתיה עם היות יין מלכות רב כיד המלך, כי זה הוראה על רוב עשרו כעפר בצר. כי עם היות כלי זהב ומשנים אותם על כל שתיה, עם היות יין מלכות שרבים שתו ורבים ישתו יותר מדאי כי יערב למו, וגם רב כיד המלך, עם רב שבעת ימים, ולא נעדר מתת חלופיהן וחלופי חלופיהן זהב:
עוד יתכן, ויותכו בו כל תיבות הכתוב. והוא כי הנה יקרה ימשוך ידו מלשתות איש מהמסובין כי יבוש לשלוח ידו אל מזרקי יין, עד ישקה אותו אחד מהמשקים אשר על השלחן ויקח מידו. ויש כי גם שישתה על ידו או על ידי זולתו לא ירבה לו רק פעמים שלש כדרכו בביתו או יותר מעט. אך תתעורר תאותו להוסיף על מנהגו כי יתן בכוס זהב עינו, ומה גם אם יהיה מצוייר כפתורים ופרחים כי תאוה נפשו לשתות בו. ואף גם בזאת אפשר יקוץ ברבוי, אם לא שיהיה היין משובח מאד, אך אם הוא מיין הרקח העולה על שלחן מלכים לא ישיב ידו מבלע עד בלי די. אמר כי כל התנאים האלה נוסדו יחד במשתה הזה, ומה גם על פי המכוון הנזכר. על הראשון אמר והשקות, כי צוה המלך לא יחלו עד ישלח איש בכוס ידו לשאוב יין, רק והשקות על ידי משקים, וזה אומרו והשקות ולא אמר ושתות. ועל השני אמר בכלי זהב, ולהיות שגם בהיות הכלים חשובים אחרי שתותו בם זה עשר פעמים תקע נפשו מחשוק בהם ולא ירבה לשתות יותר מדאי, מה שאין כן אם יחליפו ויביאו לפניו עוד כלים רבים ונכבדים מהם כי אז תגל נפשו ותכסוף לשתות על כוס וכוס תלי תלים, לזה אמר כי גם זה היה שם שהיו כלים מכלים שונים. ועל השלישי אמר, ויין מלכות שהוא המשובח והמיוחד למלכות. ולהיות שיקרה במשתאות יביאו יין משובח ומשומר בתוך יינות הבאים אך מעט מזער ויהיה להם יין רב משאר יינות. ועל כן לא ירבו לשתות, כי לא כל אדם זוכה יתנו לו מיין הרקח עד מלאת ספקו, ומי ומי הזוכה לארבע כוסות ממנו. לזה אמר כי פה לא היה מיין המשובח שיעור קטן רק רב כיד המלך, למען ימצו ישתו עד בלי די ויהיו כגן רוה:
מגילת סתרים
• לפירוש "מגילת סתרים" על כל הפרק •
מדרש רבה
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כבש שבע שהן קשות כעשרים כבש עשרים שהן קשות כמאה ר' נחמיה אומר נטל אוכלוסין משבע וכבש עשרים נטל אוכלוסין מעשרים וכבש מאה כיצד כבשן ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כחצי עטרה שאת מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן אמר ר' פנחס העולם הוא עשוי כעטרה ור' אבון אמר כאפי קבאי ור' נחמיה אמר כאמת המים אתה מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן:
פרק א/פסוק ז
וכלים מכלים שונים (אסתר א, ז) יראה לפי פשוטו הא דלא כתיב משונים שהיה משמע שהם משונים מן שאר כלים שיש אל שאר הבריות ולכך כתיב שונים ועוד שלכך לא אמר וכלים מכלים משונים שהיה משמע שהיו ביחד עד שבכלם יחד היה די לו לספק בהם אותם שהיו בסעודה אבל שונים משמע שהעבירו את אלו ונתנו להם אחרים לשתות בהם ובאותם לבד שהיו מין אחד היה די לשתות להם ומזה יש ללמוד ג"כ שהיו הכלים משונים אלו מאלו דאל"כ למה העבירו ונתנו אלו במקום אחרים אלא שהיה משונים אלו מאלו, ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרמ"ח) מי שהיה שותה בכוס זה לא היה שונה בו אלא מכניסו והוא שלו ע"כ, והנה פירש במדרש הזה כלים מכלים שהיו הכלים מין אחד רק מפני שלקחו הראשונים ושמו אותם בכיסים היה צריך לתת אחרים ודבר זה מפני שכל סעודה של אותו רשע שיהא סעודתו כעין מלכותא דרקיע והרי הש"י אחר שנתן דבר מה לאדם אינו חוזר ונוטל ממנו הש"י אשר הוא מפרנס הכל ונותן לו צורכיו, ובגמרא (מגילה דף יב.) כלים מכלים שונים (אסתר א, ז) משונים מבעי' ליה אמר רבא יצאתה בת קול ראשונים כלו מכלי ואתם שונים בהם ע"כ, ויש להקשות לפי זה א"כ אמאי לא נענש אחשורוש מאחר שהשתמש בכלי קודש לפי דעת הגמרא ונ"ל כי דעת הגמרא כיון שכבר השתמש בהם בלשצר ונעשו חולין ולכך לא היה העונש כ"כ ומ"מ הם לא היה להם לעשות ולא עשו רק להתפאר ולכך אמר ואתם שונים בהם כו'.
ויין מלכות רב (שם) לפי פשוטו יש לפרש היין הזה היה של מלכות שהיה חשוב ורב וזהו נקרא ויין מלכות רב ויש לפרש ג"כ ויין מלכות שהוא יין חשוב והיה היין הרבה וזהו רב והיה הרבה ולא כתב והיה יין מלכות הרבה כי לשון הרבה יש לפרש שהיו נותנים וחוזרים ונותנים עד שהי' יין הרבה ודבר זה צמצם במה אבל כאן אמר ויין מלכות רב משמע שהיו נותנים הרבה בפעם אחד כי לשון רב לשון גודל ולא נקרא גדול רק שהיה ביחד עד שהוא גדול ומפני שלא פי' עד כמה נקרא רב אמר כיד המלך כפי אשר נקרא רב אצל המלך, ובגמרא (מגילה דף יב.) ויין מלכות רב (אסתר א, ז) מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין גדול ממנו בשנים ע"כ, ויש שאלה למה עשה דבר זה ופי' זה כי היין מתיחס לאדם וכמו שהוא עניין היין כך הוא עניין האדם כל זמן שהיא ישן יותר דעתו צלול והיין ג"כ כל שהוא ישן יותר הוא יותר צלול ואמרו חז"ל (אבות פרק ד' משנה יט) הלומד מן הזקנים כאלו שותה יין ישן, ופרשנו זה כי דעת הזקנים צלולה והשכל שלהם כמו היין ישן שהוא זך וצלול ואם נתן לזקן יין שאינו כמותו היה זה גנאי לו כלומר שאין דעתו צלולה עליו ולכך נתן לכל אחד יין שהוא ישן יותר ממנו, ועוד כי יין מספר שבעים והוא כנגד חיי האדם שהם שבעים כי היין נותן חיים לאדם כי הוא משמח לבב אנוש אשר בו החיים וזה שאומרים בשתיית היין על כל כוס וכוס חיי וחמרא לפום רבנן ולכך כתיב ויין ישמח חיים הלכך כפי דחיי' של כל אדם היה נותן לו יין כי היין הוא החיים ולכך לא שייך לומר כי קנאה אתה מטיל בסעודה כי אדרבא לפי' הראשון ראוי להדר ולפאר את הזקנים ולכך ראוי שיתן (ספר אור חדש עמוד פט) לזקן אשר דעתו צלולה וזכה יין ישן כל אחד לפי מה שהוא נתן לו יין ולפי' הב' ג"כ כפי חייו נתן לו יין, ועוד יש לפרש כי יין ישן דעת זקנים נוחה המנו לכך נתן כל אחד יין שהוא יותר ישן ובזה יהיה דעתו נחה.
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: במשתה הזה השקו את המוזמנים בכלים עשויים זהב, כל הכלים היו מיוחדים ושונים זה מזה, והגישו בהם יין ממרתפי המלכוּת, והיין היה רב ככל יכולתו של המלך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א ז.
דקויות
יד היא משל לכוח, "כי הכוח ביד ייראה" (אבן עזרא). לכן כיד המלך = לפי כוחו של המלך, הכי הרבה שיש בכוחו ויכולתו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" – "משונים" מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבא: יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים (=בלשצר) כלו מפני כלים, ואתם שונים (=חוזרים ומשתמשים) בהם?!
- ^ השוו רש"י על במדבר טז,ג.
- ^ "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" – "משונים" מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבא: יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים (=בלשצר) כלו מפני כלים, ואתם שונים (=חוזרים ומשתמשים) בהם?!
- ^ השוו רש"י על במדבר טז,ג.
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר א ז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.