מ"ג אסתר א ו

מקראות גדולות אסתר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ח֣וּר ׀ כַּרְפַּ֣ס וּתְכֵ֗לֶת אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת ׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ומן אילנא לאילנא הוו פריסן יריען דבוץ גון חיור בספירין וכרתנין ותיכלא אחידן באשלי מטכסין צביען בארגונא דלין עלוי אונקלון דכסף ודשרין סגלגלין דכסף כפיסן עלוי עמודי מרמרין סמקין ירקין וברקין ומרוקין וחורין אותיב יתהון עלוי ערסן דמילתין דמתחן על דרגשין דנקלטיהון דדהב טב וכרעיהון דכסף שרין על סטיו כביש קרוסטליגין ומרמרין ודורא דכרכי ימא רבא ואטונין מצירין מקפין להון חזור חזור.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חור כרפס ותכלת" - מיני בגדים צבעונים פירס להם למצעות

"אחוז בחבלי בוץ וארגמן" - מרוקמים בפתילי בוץ וארגמן אותן פרס להם על גלילי כסף ועל עמודי שש

"מטות זהב וכסף" - ערך לישב עליהם לסעודה

"על רצפת" - קרקעות של בהט ושש וגו' מיני אבנים טובות פירשו רבותינו ולפי משמעות המקרא כך שמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ו} חור. עתה חושב בעושר והיקר אשר נראה לו במשתה הלזה, שיען היה בחצר הפתוח בלי תקרה וגדר סביב, עשה שמה אהלים פרושים סביב מחור כרפס ותכלת, וגם החבלים שקשר האהלים בהם היו של בוץ וארגמן, והעמודים שאליהם נקשרו חבלי היריעות היו של שיש ועמדו ונשענו על גלילי כסף, ב. המיטות שישבו עליהם המסובים היו של זהב וכסף, ג. גם הרצפה היתה של בהט ושש ואבנים יקרות :

מגילת סתרים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן" - צורך סיפור הנס זה להורות עוצם מחשבתו היה רק להחטיאם וע"כ עשה מקום ישיבתם מבוץ וארגמן שהיא משעטנז, ועשה בגוונים כנגדן שיזון עיניהם בהנאת הגוונים לשכחם מלחשוב ביראת השם, וגם כאשר ישאו עיניהם להסתכל בהמונים שכנגדם יראו ג"כ בפני הזונות:

"עַל גְּלִילֵי כֶסֶף" - כסף הוא מלשון תאוה אמר שהרבה דברים שגוללין כוסף ותאוה:

"וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ עַל רִצְפַת" - ידוע שאת זה לעומת זה עשה אלקים וכשם שהיו צריכין משכן ואדנים וקלעים ועמודים להמשכת קדושה, כן העושין טלמסאות להמשכות הטומאה צריכין דברים הממשיכין הטומאה, וכן צריכין לבגדים צבועים כמבואר בפרדס, ולזה עשה גם הוא רצפת בהט ושש במקום עמודים ואדנים וקלעים להמשכת הטומאה:

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · ו · >>


ו.

ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר כתיב (דניאל ז, ט): "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" שאין לכל בריה אצלו כלום ר' יודן בשם ר' איבו כתיב (ישעיה סג, ג): "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו'" וכי לסיוען של אומות הקב"ה צריך שאמר ומעמים אין איש אתי אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשאבקר פנקסותיהן של אומות העולם ולא תמצא להן זכות לפני באותה שעה "ואדרכם באפי וארמסם בחמתי" ר' פנחס ור' חלקיה בש"ר סימון אמרי כתיב (זכריה יב, ט): "והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים וגו'" אבקש וכי מי מעכב אלא כך אמר הקב"ה לכשאבקר פנקסותיהן של או"ה ולא תמצא להן זכות לפני אותה שעה אבקש להשמיד את כל הגוים ר' סימון בש"ר יוחנן כתי' (דברים לב, לה): "לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם" וכי גבורה היא שאדם אומר לכשיתמוטטו שונאיהם של ישראל אני פורע מהם אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשיפסקו מצות הרגילות שבינותם ולא תמצא להם זכות לפני באותה שעה "לי נקם ושלם".
ר' ברכיה בשם ר' לוי ור' הונא בשם ר' לוי ור' יודן בשם רבי לוי שלשתן אמרו פסוק אחד (תהלים כא, ט): "תמצא ידך לכל אויביך ימינך תמצא שונאיך" תהא ידך מצויה ליפרע מאויביך תמצא להם מדת הדין תמצא להם מיעוט זכיותיהן שעשו לכך נאמר "ימינך תמצא שונאיך":

<< · מ"ג אסתר · א · ו · >>