פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן" - צורך סיפור הנס זה להורות עוצם מחשבתו היה רק להחטיאם וע"כ עשה מקום ישיבתם מבוץ וארגמן שהיא משעטנז, ועשה בגוונים כנגדן שיזון עיניהם בהנאת הגוונים לשכחם מלחשוב ביראת השם, וגם כאשר ישאו עיניהם להסתכל בהמונים שכנגדם יראו ג"כ בפני הזונות:
"עַל גְּלִילֵי כֶסֶף" - כסף הוא מלשון תאוה אמר שהרבה דברים שגוללין כוסף ותאוה:
"וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ עַל רִצְפַת" - ידוע שאת זה לעומת זה עשה אלקים וכשם שהיו צריכין משכן ואדנים וקלעים ועמודים להמשכת קדושה, כן העושין טלמסאות להמשכות הטומאה צריכין דברים הממשיכין הטומאה, וכן צריכין לבגדים צבועים כמבואר בפרדס, ולזה עשה גם הוא רצפת בהט ושש במקום עמודים ואדנים וקלעים להמשכת הטומאה:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב" - עיין במחיר יין שזה כינוי לנשים שנקראין כלי:
"וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" - שהחליף להם בכל פעם זונות אחרות להרבות תאוות המשגל כי בהתחלף גופי הזונות נוסף התאווה:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת" - אמרו חז״ל כדת של תורה. אפשר שרוצה שחטאם יהיה ברצון ע"כ הניח להם רצון שיכולין לשתות ג״כ על דת של תורה שמי שירצה אכילה ושתייה של כשרות יוכל לנהוג בכשרות וגם שלא יהיה שכרות בסעודה שיהיה חטאם בדעת ולא מתוך שכרות:
"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" - אמרו חז״ל כרצון מרדכי והמן. הגם כי המן עדיין לא נתגדל, וגם לא שאלו את פי מרדכי רק מרדכי כינוי לצדיקים והמן כינוי לרשעים, ציווה שמי שירצה להיות צדיק יכול לנהוג בצדקו והרשע כרשעתו כל אחד כרצונו: 