ביאור:אסתר א יח

אסתר א יח: "וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף."

תרגום ויקיטקסט: והיום הזה, היום שהמלכה סירבה לבוא לפני המלך, ייזכר לעולם; שרות פרס ומדי, אשר שמעו את הדבר (הסיפור) של המלכה, תאמרנה את היום הזה לכל שרי המלך, והדבר יגרום הרבה ביזיון (נשים יזלזלו בבעליהן) וקצף (בעלים יכעסו על נשותיהם)!

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יח.

דקויות

וְהַיּוֹם הַזֶּה

מהיום הזה והלאה, הנשים יסרבו לבוא לבעליהן ויגרמו להם "בִּזָּיוֹן וָקָצֶף".

אפשר לחשוב שלפני זה כל הנשים היו ממשמעות ביותר ולא גרמו כעס לבעליהן, ועכשו כל הנשים יתחילו להרגיז את בעליהן רק בגלל שהמלכה פעם אחת סרבה למלך. לדוגמא רחל לא סרבה, אלא להפך היא באה ליעקב ללא הזמנה, ודרשה (בראשית ל א): "הָבָה-לִּי בָנִים", ויעקב כעס על דרישתה, אבל לא על הופעתה.

שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה

לפני הצהרה זו, למעשה, לא ידענו האם המלכה נקראה מחדרה או ממשתה הנשים בבית מלכותו של המלך. ממוכן מעיד שמשתה הנשים עדיין לא הסתיים והמלכה היתה בבית מלכותו של המלך הכפוף לחוק הגנת המלך.

וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף

ממוכן מעלה בעיה שתגרום למרד נשים, בכל הממלכה, דבר הדורש מהמלך לנקוט בצעדים נמרצים כדי להציל את מלכותו. כמובן שבצורה זו הוא מסתיר את בושתו של המלך.

מקורות

אילן סנדובסקי.