מ"ג אסתר א ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ופקיד לאשקאה יתהון במני דהבא דבית מקדשא דאייתי נבוכדנצר רשיעא מן ירושלם ומניא אוחרניתא דהוו ליה למלכא אחשורוש תמן הוו מחלפין דמותיהון היכאבר ומן קדם מני בית מקדשא אישתניאו והוו שתן חמר עסיס דיאי למשתי מלכא דסגי ריחיה ובסים טעמיה ולא בחסרנא אלהן כמיסת ידא דמלכא.

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ושתיין במאני דדהבא ובמאני דכספא דהוה שתי בכסא לא הוה שני ושתי ביה תוב אלא מעיילין ליה לההוא כסא ומפקין אחרינא חדתא. והוו תמן מקוקם וכסי לא הוון דמיין להדדי מטול כן כתיב וכלים מכלים שונים מאני מן מאני משניין. אלא כד הוון מפקין להני מאני דבית מקדשא ומזיגו בהון אינון אומי עלמא הוה משתני זיויהון ומטול כן כתיב וכלים מכלים שונים.

וחמרא דמלכא הוה רב מן מן דשתוהי ומטול מאן דהוה שתוהי מטול מה דהוה משאיל ליה לגברא בר כמה שנין את והוא אמר בר ארבעין שנין ודכוותיה לכל גברא ומטול כן כתיב ויין מלכות רב כיד המלך.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשקות בכלי זהב" - כמו ולהשקות

"שונים" - משונים זה מזה וכן ודתיהם שונות ורבותינו דרשו מה שדרשו

"ויין מלכות רב" - הרבה ורבותינו אמרו שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב – כְּמוֹ "וּלְהַשְׁקוֹת" (שמות ב,טז).
שׁוֹנִים – מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֵן (להלן ג,ח): "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת". וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (מגילה י"ב ע"א).‏[3]
וְיֵין מַלְכוּת רָב – הַרְבֵּה.‏[4] וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַיִן שֶׁהוּא זָקֵן מִמֶּנּוּ (שם).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשקות". הכלים ששתו בהן היו של "זהב", ולא זאת אלא "וכלים מכלים שונים", פי' מהרא"א שבכל כלי היו קבועים כלים שונים. כמו קנקן זהב, שבו היין והגביעים לשתות בהם וכדומה באופן שלפני כל אחד היו כל כלי השתיה, וכולם של זהב, עד שלא הוצרך אחד ליקח כלי מחברו, וזה מורה על רוב הכלים, ולא תאמר שהיו הכלים מספיקים בעבור שלא היה יין הרבה, לזאת אמר "ויין מלכות רב", היין היה רב בכמות כיד המלך, וגם טוב באיכות, שעל זה אמר "יין מלכות" עד שרבו השותים בעבור טובו ומתקו :

מגילת סתרים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב" - עיין במחיר יין שזה כינוי לנשים שנקראין כלי:

"וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" - שהחליף להם בכל פעם זונות אחרות להרבות תאוות המשגל כי בהתחלף גופי הזונות נוסף התאווה:

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · ז · >>


ז.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כבש שבע שהן קשות כעשרים כבש עשרים שהן קשות כמאה ר' נחמיה אומר נטל אוכלוסין משבע וכבש עשרים נטל אוכלוסין מעשרים וכבש מאה כיצד כבשן ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כחצי עטרה שאת מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן אמר ר' פנחס העולם הוא עשוי כעטרה ור' אבון אמר כאפי קבאי ור' נחמיה אמר כאמת המים אתה מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן:

<< · מ"ג אסתר · א · ז · >>


  1. ^ "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" – "משונים" מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבא: יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים (=בלשצר) כלו מפני כלים, ואתם שונים (=חוזרים ומשתמשים) בהם?!
  2. ^ השוו רש"י על במדבר טז,ג.
  3. ^ "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" – "משונים" מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבא: יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים (=בלשצר) כלו מפני כלים, ואתם שונים (=חוזרים ומשתמשים) בהם?!
  4. ^ השוו רש"י על במדבר טז,ג.