ביאור:אסתר א יז

אסתר א יז: "- כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן, בְּאָמְרָם 'הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה!'."

תרגום ויקיטקסט: - כי הסיפור על המלכה ייצא (יתפרסם) אצל כל הנשים בממלכה, ויגרום להבזות (להשפיל) את בעליהן בעיניהן; הן יאמרו לעצמן 'אפילו המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו והיא ביזתה אותו ולא באה; בעלי לא ראוי לכבוד רב יותר מהמלך!'.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יז.

הקבלות

ממוכן אינו מדייק בתיאור המקרה:

המלך אמר (אסתר א יא): "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת" כדי להראות לאורחיו המכובדים את יופיה, וכל זאת במטרה להראות (אסתר א ד): "אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ".
ממוכן מפשט את הבעיה למילה היחידה "לְהָבִיא", הוא לא מציין את עניין כתר המלכות ואת ההזמנה להראות את יופיה במשתה.

נראה שממוכן רומז לחוק העוסק בנשי המלך בענייני תשמיש המיטה, (אסתר ב יד): "לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם". כאילו שהמלך, כמנהגו, הזמין את המלכה ושתי, בשם, למיטתו, והיא סרבה לבוא. דברי ממוכן הפכו עניין פוליטי חשוב לבעיה פרטית בין איש לאשתו. הוא מעוות את פקודת המלך, כאילו שמדובר במין בלבד. פרוש זה התאים לממוכן, כי נשות השרים אינן יכולות לסרב להופיע בכתר מלכות בפומבי, אבל יכולות לסרב לשרת את בעליהן בפרטיות. (ע"פ אילן סנדובסקי).