פתיחת התפריט הראשי

אסתר א ט: "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ."

תרגום ויקיטקסט: במקביל למשתה של אחשורוש, שהיה לגברים והתקיים בחצר, גם ושתי המלכה עשתה משתה, שהיה לנשים והתקיים בתוך בית המלכות של המלך אחשורוש.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א ט.

דקויותעריכה

יפי המלכהעריכה

הנשים, כולל נשות שרי המלך, במשתה המלכה ראו את המלכה, ולבטח יצא יופי המלכה ותוארה (אסתר א יז): "עַל כָּל הַנָּשִׁים". הנשים סיפרו בביתם על המלכה, שעדין לא הוצגה לפני שרי המלך מאז עליתו למלוכה (ביאור:אסתר א יא).

המלכה כאורחת בבית המלךעריכה

המלך עשה משתה (אסתר א ה): "לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן". מכאן, אפשרי שנשים לא נחשבות ב"כל העם", או שמשתה הנשים בבית המלך נכלל במשתה המלך (אסתר א ה): "בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ".

בפקודת המלך, המלכה קיבלה זכות לארח את הנשים באולם בו היה כסא המלכות של המלך (ביאור:אסתר ה א), ולא בבית הנשים. אפשרי שהיא ישבה על כסאו בבית המלכות. למעשה המלכה והנשים היו אורחות בבית המלך.

זכות המלכה לסרבעריכה

כידוע, אסור היה לבוא למלך ללא הזמנה, ויתכן שגם למלכה היתה זכות לא להרשות לזרים בלתי קרואים לבוא אליה. אנו רואים שהמלך בכבוד הציע למלכתו (אסתר) (אסתר ה ג): "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת", ו(אסתר ח א): "נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, אֶת-בֵּית הָמָן", שבו היא היתה שוררת (ביאור:אסתר א כב) ומחליטה מי ינהל את ביתה (ביאור:אסתר ח ב). מאוחר יותר, נראה שאסתר הזמינה בשם רק את (אסתר ה ד): "הַמֶּלֶךְ וְהָמָן", ואכן רק הם באו, ולכן המלך היה חיב לברוח לגן להביא את שומריו (ביאור:אסתר ז ז).

המלך היה מודע לזכותה של המלכה, אבל בביתו כאורחת, הוא חשב שזכותו חזקה מזכותה. וכשם שהוא יכול לקרוא לה כשהיא בבית הנשים, כך הוא יכול לקרוא לה בביתו (ביאור:אסתר א יא).

מקורותעריכה

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014