ביאור:אסתר א א
אסתר א א: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה:"
תרגום ויקיטקסט: סיפור המגילה היה בימי אחשוורוש. וכיוון שהיו כמה מלכים בשם זה, נדגיש שהכוונה לאותו אחשוורוש שהיה מולך מהודו ועד כוש, על 127 מדינות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א א.
ויהי בימי אחשורוש - מיהו אחשוורוש של מגילת אסתר? עריכה
ישנן דעות שונות בין הפרשנים בנושא זה.
- לפי המפרשים המסורתיים, סדר מלכי פרס הוא: כורש - אחשורוש - דריוש - ארתחשסתא. אחשורוש "מלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל" (רש"י), ודריוש הוא בנם של אחשורוש ואסתר.
- אולם לפי המחקר, סדר מלכי פרס הוא: כורש [השני] - כנבוזי [השני] - דריוש [הראשון] - חשיארש [הראשון] - ארתחשסתא [הראשון] - דריוש [השני].
ראו ביאור:מלכי פרס בתנ"ך, ביאור:עזרא א א, ביאור:דניאל ז ה, וכן אחשוורוש#זיהוי היסטורי.
לפי שמו, מתאים לזהות אותו עם חשיארש הראשון; אבל זיהויו לפי המסורת, כאביו של דריוש, מתאים יותר לכנבוזי השני או לארתחשסתא הראשון.
הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש עריכה
ייתכן שהכתוב מתכוון לרמוז מי הוא, מכל אותם מלכים שעשויים להיות "אחשורוש", "ייתכן שהיה במלכי פרס הקדמונים מלך שמו אחשורוש, ושניהם היו מלכים על פרס ומדי, רק זה אחשורוש השני מלך על מדינות אחרות שהיו בין הודו ובין כוש" (אבן עזרא)
המלך מלך מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ לפחות תשע שנים (משנת 3 עד שנת 12 - ראו אסתר ג ז ואסתר ח ט). המילה "וְעַד" דו משמעית: האם זה כולל את תחום הודו ואת כוש, או רק 'עד גבול' הודו וכוש ולא כולל את הודו וכוש? אולם בפסוק (אסתר ד ב): "וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ", ברור שכאשר הפרוש הוא 'עד גבול' הכותב הוסיף "לִפְנֵי". מכאן, שבפסוק שלנו, הודו וכוש כלולות. הירודוטוס מציין "ההודים אשר המונם הוא הגדול ביותר בין כל בני האדם אשר אנחנו יודעים הם שלמו מס גדול מכולם, שלש מאות וששים ככר עפרות זהב. זה המחוז העשרים." גם "הכושים הגובלים במצרים, אשר לכד אותם כנבוזי, הביאו מתנות" (הרודוטוס, ספר ג, 94), כלומר הודו וכוש נלכדו בתקופת כנבוזי הראשון.
בהמשך אנו רואים שהמן הציע הצעה שאפשר לפרשה כשוחד או כתוכנית מס, והרודוטוס מציין "כי כאשר מלך כורש ואחריו כנבוזי, לא היה שום חוק קבוע בדבר מסים, כי אם הביאו מתנות" (הרודוטוס, ספר ג, 89). כלומר, זו התקופה בה התחילו במסים מסודרים מהמחוזות, ועם אחד מפוזר בכל המחוזות עדיין לא משתתף בתשלום מס או מתנות.
שבע ועשרים ומאה מדינה - מהי מדינה? עריכה
בלשון ימינו מדינה כוללת ארץ שלמה, אבל בזמנם מדינה היתה רק עיר בצורה. לעיר כזאת היה מלך וכפרים מסביב שהיו בטריטוריה של העיר. כך היה גם בימי יהושע בן-נון: בארץ כנען היו שלושים ואחד מלכים. איך היו בארץ כזו קטנה כל כך הרבה מלכים? אלא שכל מלך שלט רק על עיר אחת בצורה שמסביבה היו כפרים המספקים לעיר את יבולם. וכן כתב הגאון מווילנה על אסתר א א: "מדינה היא עיר גדולה מאוד, עיר מלוכה. וזהו שאמרו חז"ל (מגילה): בשלמא מדינה היינו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והיינו עיר גדולה ומוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אך לכל עיר גדולה ומלוכה יש כמה עיירות פרזים ששייכים אליו, וזהו 'מדינה'."
בהמשך כותב הגאון מווילנה על אסתר א ב: ""שושן הבירה" – פירוש, חוזק גדול אשר בעיר מלוכה, למושב שרים ומלכים וקציני עם, כמו 'ציון' ו'ירושלים'". (ציון הוא החוזק של ירושלים; בציון ישבו השרים, ובירושלים שאר העם (הגאון מווילנה על ישעיהו א ט). וכמו שכתוב (דניאל ח ב): "ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה", פירוש: 'עילם' היא עיר המלוכה עצמה, ו'שושן' הוא החוזק אשר בתוכה. ועיין בציור בהערות שרואים שם את עיר שושן (שהיא "עילם המדינה", עיר המלוכה), ואת שושן הבירה.
ולהבין יותר את כוונת הגר"א, נביא מספר היסטוריה "זיכרונות לבית דוד" תיאור על עיר נבוכדנאצר, בבל: "והעיר בבל גדלה ועצמה בימי נבוכדנאצר, והקיפה ששים וארבעה מיל, והנהר עובר בה מקרן צפונית מערבית לקרן דרומית מזרחית, וחומות אבנים עם שערים ומעלות לשני עברי הנהר. ובתווך היתה עיר המלך, הבנויה גם היא משני עברי הנהר, והיא מלאה ארמונות גדולים והיכלי חמדה למלך ולנשיו ולכל השרים הקרובים למלכות. מסביב לעיר המלך שלוש חומות גבוהות (זהו הבירה). מחוץ לחומות ההם נבנו חלקי העיר האחרים, הכוללים את הכפרים והעיירות אשר בקרבתה. מספר תושבי העיר היה אז כמאתיים ריבוא, וסביבה חומה בצורה, מאתיים אמה גובהה ורחבה חמישים אמה".
מקורות עריכה
הרודוטוס, כתבי הרודוטוס – בתרגום ד"ר אלכסנדר שור, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תרצ"ה.