ביאור:אסתר א ה
אסתר א ה: "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ -"
תרגום ויקיטקסט: וכשמלאו (הסתיימו) 180 הימים של המשתה לשרי המדינות, עשה המלך משתה נוסף, והפעם המשתה נועד לא רק לשרים אלא לכל העם הנמצאים בשושן הבירה, מכל המעמדות, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר. והמשתה הזה נמשך 7 ימים, והתקיים בחצר גינת ביתן המלך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א ה.
דקויות עריכה
לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן עריכה
קטן בגיל וקטן במעמד, כולם הוזמנו. לבטח זה לא כלל טף, אולם קטנים מעל גיל מסוים הוזמנו לראות בגדולת המלך.
מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים עריכה
מראש המשתה תוכנן לשבעה ימים בלבד, והמשתה לא בוטל כאשר ושתי סרבה להופיע ביום השביעי.
בסוף המשתה הגדול של 180 יום, נשארו בחצר המלך שאריות: בקבוקי יין פתוחים מלאים בחלקם, בשר מעושן או טרי, מרק, ירקות, פירות, דברי חלב. לא היתה אפשרות לשמר את האוכל. כל הדברים האלה מתקלקלים תוך זמן קצר ואי אפשר יהיה להשתמש בהם. המלך היה יכול לזרוק את כל זה כפסולת, אולם כדי להראות את גדולתו ועושרו, ולתת תודה לכל אנשי העיר שעמלו בהכנת המשתה המפואר ובהצלחתו, המלך הזמין את כל אנשי העיר להנות מהשאריות.
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ - מדוע נערך המשתה בחצר? עריכה
1. בניגוד למשתה הראשון, שאליו הוזמנו רק השרים, כאן הוזמנו כל אנשי שושן, והקהל היה גדול, ולכן המשתה נערך בחצר.
2. היתה הפרדה בין נשים לגברים - הגברים חגגו בחצר, והנשים חגגו ב(אסתר א ט): "בית המלכות" הקטן יותר (כנראה שנשים רבות היו חייבות להשאר בביתן עם הטף).
הקבלות עריכה
לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה עריכה
כל אנשי העיר שושן הוזמנו ובאו. המלך עצמו ישב במשתה, ככתוב (אסתר א יא): "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת". מנהיג היהודים בשער המלך, נכבדי היהודים בשושן ומרדכי לבטח הוזמנו ובאו למשתה המלך. המלך לא ראה ולא היתה לו סיבה לכעוס על חוסר כבוד מצד אורחיו, כלומר היהודים כיבדו את המלך בכבוד הראוי לו, בכריעה והשתחוות.
לְכָל הָעָם? עריכה
כידוע (אסתר ד ב): "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק", והכוונה לכל בגד מרופט ומלוכלך. מכאן, שאנשים שלא היתה בידם להתלבש כראוי, לא הורשו להכנס לארמון ולחצר גינת הביתן עד שיהיה בידם להתלבש כראוי. כלומר כולם הוזמנו, אבל רק אנשים מעל דרגת עושר מסוים הורשו להכנס ולא כל תושבי העיר באמת. (בנוסף לסיבות הרגילות מדוע המשתה היה שבע ימים, המלך איפשר למעשה לקבוצה של שבעה אנשים לרכוש ביחד בגד נאה אחד, וכל יום אדם אחר היה יכול להשתתף במשתה בעזרת הבגד הזה)
לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן עריכה
ביטוי דומה נזכר ב(אסתר א ב): "וְכָל הַנָּשִׁים, יִיִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן". שם ברור שהמדובר באנשים מבוגרים, היכולים להיות בעל, וגדול או קטן פונה לגדול או קטן במעמד חברתי ולא בגיל.