חוק הביטוח הלאומי
חוק הביטוח הלאומי מתוך 
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995
2000198
חוקים קודמים: חוק הביטוח הלאומי: ס״ח תשי״ד, 6, 35; תשט״ו, 127; תשט״ז, 46, 46; תשי״ז, 88, 90, 178; תשי״ט, 160; תש״ך, 36; תשכ״ב, 40; תשכ״ג, 110; תשכ״ד, 8, 121; תשכ״ה, 130, 208, 289, 352; תשכ״ז, 88. פקודת הפיצויים לעובדים: ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65; ס״ח תשי״ב, 293. חוק שירות מילואים (תגמולים): ס״ח תשי״ב, 119; תשי״ג, 28; תשי״ד, 221, VIII; תשי״ט, 100. חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]: ס״ח תשי״ט, 306, X; תש״ך, 96; תשכ״ג, 113, XII; תשכ״ו, 60, 72, 74; תשכ״ז, 98; תש״ל, 60; תשל״ג, 110; תשל״ד, 104; תשל״ה, 124, 194; תשל״ו, 135, 167; תשל״ז, 86, 212. חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש: ס״ח תשכ״ה, 288; תשכ״ט, 70; תשל״ו, 167. תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום): ק״ת תשכ״ז, 2607; ס״ח תשכ״ז, 132; תשכ״ח, 24; תשכ״ט, 34; תש״ל, 106; תשל״ב, 114; תשל״ד, 92; תשל״ה, 145. נוסח קודם: ס״ח תשכ״ח, 108, 154, 165; תשכ״ט, 76, 130, 206; תש״ל, 16, 58, 130, 134; תשל״א, 128; תשל״ב, 78, 86, 119; תשל״ג, 126, 141, 142, 162, 212, 221, 260; תשל״ד, 74; תשל״ה, 102, 152, 238, 246; תשל״ו, 7, 102, 167, 241, 268, 275, 276, 281; תשל״ז, 88, 122, 123, 150, 152, 212; תשל״ח, 116, 141, 142; תשל״ט, 44, 85, 125, 149; תש״ם, 98, 117, 118, 203; תשמ״א, 7, 36, 74, 276, 276; תשמ״ב, 82, 202, 216, 272, 274; תשמ״ג, 59, 146, 154; תשמ״ד, 22, 44, 48, 56א, 192; ק״ת תשמ״ד, 2380; ס״ח תשמ״ה, 28, 109, 209, 213; תשמ״ו, 21, 60, 64, 68, 126, 146, 154, 170, 184, 194, 208; תשמ״ז, 5, 18, 18, 46, 83, 93, 105, 126, 159; תשמ״ח, 74; תשמ״ט, 31; תש״ן, 54, 102, 131, 151, 174; תשנ״א, 105, 106, 125, 168; תשנ״ב, 44, 148; תשנ״ג, 10, 13, 134; תשנ״ד, 22, 47, 91, 91, 95, 137, 147, 174, 246, 246, 257, 258, 273, 274; תשנ״ה, 2, 79, 94, 98, 100, 116, 178, 186, 201, 327, 353, 372, 376, 379, 436, 437.
נוסח חדש: ס״ח תשנ״ה, 210, 326, 353, 372, 376, 379, 436, 438; תשנ״ו, 127, 131, 164, 181, 189, 382, 387; תשנ״ז, 34, 92, 152, 154, 164, 166, 219; תשנ״ח, 57, 96, 114, 134, 135, 136, 234, 234, 252, 301, 378; תשנ״ט, 30, 66, 68, 77, 78, 99, 256; תש״ס, 64, 66, 132, 268, 269; תשס״א, 2, 2, 233, 396, 428, 516, 522; תשס״ב, 101, 143, 168, 430, 487, 488, 488, 516, 517, 519, 577; תשס״ג, 63, 94, 98, 141, 175, 180, 195, 380, 458, 468, 492, 538, 576; תשס״ד, 58, 92, 95, 97, 107, 147, 286, 332, 337, 345, 391, 397, 425, 445, 486, 487; תשס״ה, 95, 189, 346, 464, 727, 809, 814; תשס״ו, 24, 226, 262, 306, 370, 384, 386; תשס״ז, 52, 54, 92, 108, 112, 306, 317, 360, 361, 396, 431, 443, 453; תשס״ח, 23, 82, 119, 134, 136, 252, 390, 513, 607, 671, 825, 855; תשס״ט, 85, 95, 211, 246, 290; תש״ע, 280, 300, 308, 327, 328, 407, 441, 601, 631; תשע״א, 16, 83, 145, 199, 355, 363, 966, 1024; תשע״ב, 39, 47, 92, 110, 111, 144, 172, 172, 173, 282, 283, 375, 583, 616, 745, 755; תשע״ג, 112, 112, 172, 224; תשע״ד, 71, 208, 266, 287, 288, 393, 555, 566, 598, 598, 599, 602, 659; תשע״ה, 137, 220; תשע״ו, 2, 12, 244, 247, 249, 250, 251, 266, 577, 612, 627, 635, 635, 646, 647, 647, 658, 926, 938, 967, 1079, 1093; תשע״ז, 25, 34, 220, 245, 287, 292, 302, 303, 318, 362, 390, 423, 573, 574, 574, 666, 1003, 1052, 1053; תשע״ח, 24, 70, 85, 164, 412, 418, 523, 523, 524, 527, 528, 531, 681, 708, 823; תשע״ט, 151, 152, 233, 234; ק״ת תש״ף, 934; ס״ח תש״ף, 20; ק״ת תש״ף, 1372; ס״ח תש״ף, 86, 162, 210, 298, 302, 323; תשפ״א, 33, 50, 89, 90, 260, 262, 268, 270, 334, 336, 354, 359, 393; תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74, 253, 256, 754, 754, 755, 833, 858; תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173, 562; תשפ״ד, 86, 104, 169, 200, 201, 250, 528, 536, 610, 915, 915, 952, 956, 1070, 1182, 1491.
שינוי לוחות: ק״ת תשנ״ט, 350; תשס״ב, 1258; תשפ״א, 1214. שינוי תארים: ק״ת תשס״ג, 708; תשס״ז, 754; תשע״ח, 250. הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה: ק״ת תש״ע, 615, 640. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשפ״ד, 1440.
אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991.
הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995).
סמכויות השר להתקין תקנות לעניין בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238 הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי סעיף 400 כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).
תוכן עניינים
[פרק א׳]
פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות
הגדרות [1, 198א] [תיקון: תשנ״ז־4, תש״ס, תשס״ג־5, תשס״ג־6, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־5, תשס״ט־3, תש״ע־8, תשע״ב־13, תשע״ג־2, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־6, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
בחוק זה –
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);
”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);
”השר“ – שר העבודה והרווחה;
”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;
”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
”גיל הפרישה“ –
(1)
לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו בחלק א׳ בלוח א׳1;
(2)
לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי חלק א׳ בלוח א׳1, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;
”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י״ב או פרק י״ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;
”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות או מכוח הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם;
”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;
”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות שנערך לפי סעיף 9;
”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה;
”חברת מעטים“ – כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;
”חוק ביטוח בריאות“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”חוק בית הדין לעבודה“ – חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”חוק האימוץ“ – חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981;
”חוק הגנת השכר“ – חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
”חוק המשטרה“ – חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981;
”חוק הנוער“ – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
”חוק הנכים“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק העמותות“ – חוק העמותות, התש״ם–1980;
”חוק השבות“ – חוק השבות, התש״י–1950;
”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק חופשה שנתית“ – חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
”חוק חיילים משוחררים“ – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949;
”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005;
”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”חוק משפחות חיילים“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954;
”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;
”חוק נפגעי פעולות איבה“ – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
”חוק עבודת נשים“ – חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;
”חוק פיצויי פיטורים“ – חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
”חוק שירות אזרחי“ – חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;
”חוק שירות בטחון“ – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”חוק שירות בתי הסוהר“ – חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981;
”חוק שירות המדינה“ – חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;
”חוק שירות התעסוקה“ – חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
”חוק שירותי הכבאות“ – (נמחקה);
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”חוק תגמול לחייל“ – חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965;
”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;
”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי;
”הסכום הבסיסי“ –
(1)
לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים (נכון לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח);
ואלה הגמלאות:
(א)
מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב׳ ו־ג׳ בפרק ג׳;
(ב)
(ג)
דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות פרק ו׳;
(ד)
קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג׳ בפרק ט׳ (בשנת 2024, 10,330 ש״ח);
(ה)
מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד׳ בפרק י״א;
(ו)
תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י״ג;
(ז)
מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב׳ בפרק י״ד;
(ח)
גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;
(2)
לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ד׳, כמפורט להלן:
(א)
בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים (נכון לשנת 2015; בשנת 2024, 169 ש״ח);
(ב)
בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים (נכון לשנת 2015; בשנת 2024, 214 ש״ח);
(ג)
על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תוספת כאמור בסעיף 68(ג) – 140 שקלים חדשים (נכון לשנת 2015; בשנת 2024, 158 ש״ח);
(2א)
(נמחקה);
(3)
לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים (נכון לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח);
הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
(1)
ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
(א)
לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח׳ בפרק ה׳ או לפי הוראות סימנים ג׳ ו־ד׳ שבפרק י״א – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
(ב)
לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002;
(2)
לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ד׳ – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
(3)
לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ד׳ – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
(4)
על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג׳ בפרק ט׳ וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
(א)
אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –
”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
(ב)
אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
(2)
הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע;
(3)
הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א׳;
לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א׳;
”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”פקודת הנזיקין“ – פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”פקודת פשיטת הרגל“ – (נמחקה);
”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה;
”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו בסעיף 61 לאותה פקודה שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי אותו סעיף;
”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות;
”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם בחוק שירות אזרחי;
”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה:
(1)
הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);
(2)
תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
נכון לשנת 2024, השכר הממוצע לענין הגדרה זאת הוא 12,379 ש״ח.
”שנת מס“ – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;
”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.
פריסת תשלומים חריגים [1א]
(א)
בסעיף זה –
”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח.
”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
(ב)
בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
(1)
לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
(2)
השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
(3)
(פקעה).
מי שאינו תושב לענין החוק [תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3]
(א)
בסעיף זה –
”תקנות הכניסה“ – תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;
”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
(ב)
לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
(1)
שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;
(2)
מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968;
(3)
מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;
(3א)
מי שבידו אשרה ורישיון לפי תקנה 5א לתקנות הכניסה;
(4)
מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה – בתקופות שלהלן, לפי העניין:
(א)
בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
(ב)
בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים;
(5)
מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.
(ג)
מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
(1)
בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
(2)
בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.
אגודה שיתופית [2] [תיקון: תשע״ז־5]
לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.
קיבוץ מתחדש [תיקון: תשע״ז־5]
(א)
לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
(ב)
לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
שינוי סיווגו של קיבוץ [תיקון: תשע״ז־5]
אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.
חבורת עובדים [3]
בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.
מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.
סמכות לסווג מבוטחים [4א] [תיקון: תש״ף]
(א)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
(ב)
בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
(ג)
כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד [תיקון: תשנ״ט־6]
(א)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
(ג)
הוראות סעיף 6(ב) ו־(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.
(ד)
בסעיף זה –
(1)
”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
(2)
המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.
מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים [תיקון: תשס״ג־6]
המדינה כמעביד [4ב]
דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.
[פרק י׳]
פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי
סימן א׳: הוראות כלליות
יסודות [199]
(א)
המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
(ב)
הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
(ג)
המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
(ד)
המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי סעיף 15 לחוק האמור.
הטבות סוציאליות [200] [תיקון: תש״ף]
(א)
המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
(ב)
אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
פורסם הסכם בדבר גימלת ניידות (י״פ תשל״ז, 1813).
פורסם הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע (י״פ תשמ״א, 1967).
פורסם הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה (י״פ תשמ״ב, 1729).
פורסם הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע (י״פ תשמ״ה, 168).
פורסם הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות (י״פ תשמ״ט, 1778).
פורסם הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה (י״פ תשנ״ב, 299).
פורסם הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת (י״פ תשנ״ג, 1336).
פורסם הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים (י״פ תשנ״ד, 4536).
פורסם הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר (י״פ תש״ס, 1932).
פורסם הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות (י״פ תשס״ב, 3575).
פורסם הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף (י״פ תשע״ה, 7092).
פורסם הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית (י״פ תשע״ז, 5003).
פורסם הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים (י״פ תשע״ז, 8080).
פורסם הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים (י״פ תשפ״ד, 614).
פורסם הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל (י״פ תשפ״ד, 866).
פורסם הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל (י״פ תשפ״ד, 1528).
פורסם הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל (י״פ תשפ״ד, 5833).
פורסם הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל (י״פ תשפ״ד, 6172).
פורסם הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם (י״פ תשפ״ד, 7084).
פורסם הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל (י״פ תשפ״ד, 11094).
ערעור [200א] [תיקון: תשנ״ח־5]
קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי סעיף 9, או מכוח סעיף 387 או פרק י״ג, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה
הרכב המועצה וכהונתה [201]
(א)
הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
(ב)
תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.
תפקידי המועצה [202] [תיקון: תש״ס־4]
המועצה –
(1)
תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
(2)
תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי סעיף 11(א) וסעיף 17א;
(3)
רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
(4)
תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.
ועדות המועצה [203]
(א)
המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
(ב)
המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.
יו״ר המועצה וסגנו [204]
השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.
הועדה לביטוח אבטלה [204א]
(א)
(1)
השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
(2)
חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
(3)
נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
(ב)
נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
(ג)
תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
(ד)
הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –
(1)
לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
(2)
לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
(3)
לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
(4)
לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
(5)
למלא כל תפקיד אחר לפי פרק ז׳ שיטיל עליה השר.
(ה)
סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת פרק ז׳ הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.
(ו)
הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
(א)
(1)
השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
(2)
חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
(3)
נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
(ב)
השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
(ג)
תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
(ד)
הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים שבפרק י״ב –
(1)
לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
(2)
לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
(3)
לפקח על ביצוע הוראות הפרק;
(4)
למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
(ה)
סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.
(ו)
הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
נוהל [205]
המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.
גמול והחזר הוצאות [תיקון: תש״ס־4]
(א)
חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
(ב)
חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001.
(ד)
בסעיף זה –
”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
המינהלה [206] [תיקון: תשס״ג־5]
(א)
חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
(ב)
מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
(ג)
המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.
קיום סמכויות [207]
קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.
סימן ג׳: המנגנון
המנהל, המשנה והסגנים [208]
השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.
מנהלים של ענפי ביטוח [209]
השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.
עובדים אחרים [210]
(א)
במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם לסעיף 24, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם לסעיף 23.
(ב)
מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.
סניפים [211]
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
[תיקון: תשס״ג־5]
סימן ג׳1: החשב
החשב [תיקון: תשס״ג־5]
על אף הוראות חוק זה –
(1)
חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;
(2)
הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
(3)
המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.
סימן ד׳: האקטואר
האקטואר [223] [תיקון: תשס״ט־4]
(א)
השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
(ב)
נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם לסעיף 31(א), יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
(ב1)
שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).
(ג)
בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.
סימן ה׳: כספים ומשק
הצעת תקציב [212]
(א)
המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).
(ב)
המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.
אישור התקציב [213]
השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.
אחריות להנהלת חשבונות [214]
המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.
חשבונות ענפי הביטוח [215] [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים בלוח י׳, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
(ב)
לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
(ג)
(נמחק).
(ד)
ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.
הוראה מיוחדת [תיקון: תשנ״ט־4]
על אף האמור בסעיף 28, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994).
הוראת שעה [תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־3, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־4]
על אף הוראות סעיפים 28 ו־33, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –
(1)
ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
(2)
עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
(3)
לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.
חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
הענקת אבטלה, לפי סעיף 178, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.
שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
(א)
המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי פרק ז׳.
(ב)
כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
(ג)
סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.
מאזן ודו״ח כספי [216]
(א)
תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
(ב)
המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
(ג)
שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.
הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־6, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשע״א־4, תשע״ב־10, תשע״ב־14, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9]
(א)
אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%; בשנת 2019, 53.57%; החל מיום 1.3.2018 החל משנת 2018 החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע בלוח י׳ ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
(1)
בשנת 2018 – 57.16 אחוזים;
(2)
בשנת 2019 – 55.96 אחוזים;
(3)
בשנת 2020 – 55.74 אחוזים;
(4)
בשנת 2021 – 57.26 אחוזים;
(5)
בשנת 2022 – 53.89 אחוזים;
(6)
בשנת 2023 – 58.88 אחוזים;
(7)
בשנת 2024 – 59.81 אחוזים;
(8)
בשנת 2025 – 59.4 אחוזים;
(9)
בשנת 2026 – 59.86 אחוזים;
(10)
בשנת 2027 – 59.87 אחוזים;
(11)
בשנת 2028 ואילך – 61.38 אחוזים.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ג1)
(1)
נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
(א)
סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
(ב)
סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור בלוח י׳.
(2)
לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
(ג2)
אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות לוח ב׳1.
(ג3)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
(ז)
(1)
אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
(א)
סכום השווה למכפלת שני אלה:
(1)
ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2)
סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
(ב)
סכום השווה למכפלת שני אלה:
(1)
ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2)
סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
(2)
סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
(ח)
אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל סעיפים 74ב(ה) ו־74ג(א).
(ט)
(פקע).
(י)
(פקע).
(יא)
(פקע).
[תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ב־4, תשע״ו־4]
(בוטל).
השקעות [218]
כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.
הלוואות [219]
המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.
הענקות [220] [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3]
(א)
המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי סעיף 26, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
(ב)
הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
(1)
המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
(2)
התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
(3)
בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(ד)
הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
(ה)
בסעיף זה –
”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.
נכסים [221]
על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.
פטור ממסים [222]
לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.
[פרק ד׳]
פרק ג׳: ביטוח אימהות
סימן א׳: הוראות כלליות
הגדרות [91] [תיקון: תשע״ו־12]
בפרק זה –
”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
מבוטחת [92] [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח]
(א)
מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
(1)
(2)
עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378.
(ב)
מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
(1)
עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
(2)
אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.
גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
המוסד רשאי –
(1)
לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
(2)
לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.
[תיקון: תשנ״ז]
סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה
הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] [תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11]
(א)
מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –
(1)
למענק אשפוז;
(2)
למענק לידה;
(3)
לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
(ב)
אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
(ג)
(1)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
(2)
תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
(3)
המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.
מענק אשפוז [94א] [תיקון: תשנ״ז]
(א)
השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב׳1.
(ב)
מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב׳1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.
מענק לידה [94ב] [תיקון: תשנ״ח־4, תשס״א, תשס״ג־6, תשס״ד־7, תשע״ד־7]
(א)
נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
(1)
בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(1א)
בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(2)
בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992.
(ב)
נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
(1)
בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;
(2)
בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.
(ג)
(בוטל).
קצבת לידה [94ג] [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־4, תשס״ג־6]
(א)
נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
(1)
בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;
(2)
בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;
(3)
בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.
(ב)
קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
(ג)
הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.
[94ד] [תיקון: תשס״ג־6]
(בוטל).
הסעת יולדת [95]
המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.
סימן ג׳: דמי לידה
הגדרות [96] [תיקון: תשס״ה־2]
בסימן זה –
”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.
הזכות לדמי לידה [97] [תיקון: תשנ״ז־6, תשס״א־5, תשס״ד־12, תשס״ז־8, תשס״ז־10, תשע״ו־22, תשע״ז־14, תשע״ח־13]
(א)
המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
(ב)
המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ג) או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(1)
הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(2)
שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
(3)
אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א) או בסעיף 51, לפי העניין;
(4)
פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי סעיף 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
(1)
תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים;
(2)
תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו־51;
(3)
תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
(ד)
דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו־56, בשינויים המחויבים.
(ד1)
המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(1)
הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(2)
שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
(3)
אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות סעיפים 50 ו־51 ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
(ה)
(1)
עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(א)
הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(ב)
שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
(ג)
בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א);
(ד)
פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
(א)
תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
(ב)
תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
(3)
דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו־56, בשינויים המחויבים.
(4)
דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
(5)
רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.
זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש [תיקון: תשפ״א־8]
(א)
על אף הוראות סימן זה, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו בסעיף 48:
(1)
היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א;
(2)
היא אינה זכאית לדמי לידה לפי סימן זה משום שלא מתקיים לגביה האמור בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48;
(3)
היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
(ב)
אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
(ג)
סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).
[תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13]
(פקע).
תנאי הזכאות [98] [תיקון: תשנ״ח־5, תשס״ה־2, תשס״ז־5, תשע״ז־4, תשע״ז־13]
(א)
מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
(1)
בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
(2)
בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
(1)
תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה׳ בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י״ב או תגמול לפי פרקים י״ג או י״ג1 בשל נכות שדרגתה 100%;
(2)
תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;
(3)
שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
(4)
תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
(5)
תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
(ג)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.
דמי לידה נוספים [98א] [תיקון: תשס״ג, תשס״ד־9, תשס״ה־4, תשס״ז־5, תש״ע־6, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22]
(א)
מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1)
20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2)
12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).
(א1)
מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
(1)
3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2)
שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).
(א2)
(בוטל).
(ב)
מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים.
(ג)
מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
(ד)
המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי סעיף 50.
תקופת דמי לידה [99]
(א)
התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי סעיף 50 תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו־51 תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
(ב)
הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.
שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] [תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־4, תשס״ב־4, תשס״ג־6]
(א)
דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות סעיפים 164 ו־243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד׳ בלוח י׳.
חישוב שכר עבודה רגיל [101] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11]
(א)
שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה.
(ב)
לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
(1)
בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
(2)
בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
(3)
במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
תקנות [102] [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז]
השר רשאי לקבוע –
(1)
הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;
(2)
הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
(3)
הוראות בדבר חישוב התקופות לענין סעיף 54;
(4)
באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י״ד;
(5)
באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה;
(6)
באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות פרק זה, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור בסעיף 50 ולענין חישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב).
שלילת הזכות [103]
המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
(1)
בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
(2)
בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
(3)
המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.
[תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־8]
סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד
גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] [תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־5, תשס״ז־8, תשע״א־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י״א, או אשת מבוטח לפי פרק י״א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י״א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב׳, ובלבד –
(1)
שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;
(2)
שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
(ב)
לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג׳, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).
(ה)
אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
(1)
לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
(2)
לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.
גימלאות להורה מיועד [תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־5]
(א)
בסעיף זה –
”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996;
”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי פרק י״א, או אשת מבוטח לפי פרק י״א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ב)
על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב׳ לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
(ג)
הוראות סימן ג׳ לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו־52, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
גמלאות להורה במשפחת אומנה [תיקון: תשע״א־8, תשע״ו־10]
(א)
בסעיף זה –
”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
(ב)
על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג׳, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
(1)
אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
(2)
אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).
(ד)
התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
(1)
לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
(2)
לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.
[תיקון: תשפ״א־8]
סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה
57א.
זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש [תיקון: תשפ״א־8]
(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי סימן ד׳1 וסעיף 57א יופיעו אחרי סעיף 57 ולא אחרי סעיף 57ב).
(א)
על אף הוראות פרק זה, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח סימן ד׳ לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
(ג)
אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
(ד)
סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).
סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון
הגדרות [103ג] [תיקון: תשס״ז־10]
בסימן זה –
”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י״א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1)
מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2)
סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.
גמלה לשמירת הריון [103ד]
מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
שיעור הגמלה [103ה] [תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־4, תש״ס, תשס״ג־3]
גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.
תשלומי כפל [103ו] [תיקון: תשס״ז־10]
(א)
מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.
סימן ו׳: תשלומים מיוחדים
תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] [תיקון: תשע״ד־9]
אשה המבוטחת לפי סעיף 40 שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה [תיקון: תשע״ד־9]
אישה המבוטחת לפי סעיף 40 שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי סעיף 49(ה)(3), ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה;
בסעיף זה –
”אישור רפואי“ – כמשמעותו בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים;
”הורה עצמאי“ – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992.
בדיקת מי־
(א)
לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי פרק י״א, או אשת מבוטח לפי פרק י״א, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980 (להלן – תקנות הבדיקה).
(ב)
נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.
[תיקון: תשנ״ז]
סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת (בוטל)
[103ז] [תיקון: תשנ״ז]
(בוטל).
[פרק ה׳]
פרק ד׳: ביטוח ילדים
סימן א׳: פרשנות
פרשנות [104] [תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4]
(א)
בפרק זה –
”מבוטח“ –
(1)
(2)
יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י״א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;
”ילד“ –
(1)
ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
(2)
מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך.
(ב)
לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.
סימן ב׳: קצבת ילדים
זכות לקצבת ילדים [105] [תיקון: תשע״ג־2]
הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה.
מנין ילדים [106]
(א)
לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
(ב)
ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.
סכום הקצבה [109] [תיקון: תשס״ב, תשס״ג־5, תשס״ג־6, תשס״ד־6, תשס״ו־5, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ו־2]
(א)
קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
(1)
(נמחקה);
(2)
לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ כשהוא מוכפל ב־2.24;
(3)
לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ כשהוא מוכפל ב־2.36.
(ג)
הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
(בוטל).
(ח)
(בוטל).
(ט)
(בוטל).
(י)
(בוטל).
(יא)
(בוטל).
מקבל הקצבה [110, 111]
(א)
קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
(ב)
המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג)
לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).
(ד)
גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).
מנין ילדים ממספר נשים [תיקון: תשס״א, תשס״ט־3]
על אף האמור בכל מקום אחר בסימן זה, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
(2)
לא היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.
הורה הנעדר מן הארץ [112]
הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.
הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.
תקופת הקצבה [114]
(א)
נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
(ב)
לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
(ג)
נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.
פטור הקצבה ממסים [116]
קצבת ילדים כאמור בסעיף 68 לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.
[תיקון: תשנ״ח־7]
סימן ג׳: מענק לימודים
מענק לימודים [115] [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־4, תשנ״ח־2, תשנ״ח־6, תשנ״ט־2, תשס״ג־5, תשס״ג־6, תשס״ז־2, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21]
(א)
בסעיף זה –
”הורה עצמאי“ – כמשמעותו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992;
”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.
(ב)
(1)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
(א)
הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
(ב)
הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;
(ג)
מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
(ד)
מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;
(ה)
מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
(2)
מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
(ב1)
המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
(ב2)
הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
(1)
גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(2)
תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;
(3)
קצבה חודשית לפי סעיף 199(1);
(4)
קצבה לפי סימנים ג׳ או ד׳ לפרק י״א.
(ג)
מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.
[תיקון: תשס״ג־6]
סימן ד׳: מימון
מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3]
(א)
המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
(2)
התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
(3)
בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(ג)
הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
(ד)
מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
(ה)
(בוטל).
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשע״ו־3]
סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד
ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור סימן זה בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016).
זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח [תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14]
(א)
(1)
המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק זה (בסימן זה – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד (בסימן זה – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי סעיף 74ה(א); כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
(א)
סך של 250 שקלים חדשים (נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
(ב)
סך של 250 שקלים חדשים (נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12.
(2)
הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו (בסימן זה – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
(2א)
(החל מיום 1.1.2025): הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות סימן זה; בסימן זה, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.
(3)
שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
(ב)
סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי סעיף 69.
(ג)
סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 (בסימן זה – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ד)
(1)
סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
(1א)
(החל מיום 1.1.2025): על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
(2)
על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992.
(3)
ניתן פטור ממכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
(ה)
המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי סימן זה.
(ו)
לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי חוק הבטחת הכנסה.
(ז)
בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
(ח)
בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).
גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל [תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9]
(א)
(בוטל).
(ב)
רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 (בסימן זה – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
(ג)
הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב) יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי [תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9]
(א)
על אף האמור בסעיף 74ג(א), ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208(ב) אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי סעיף 69.
(ב)
התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב), והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.
תקנות – סימן ה׳ [תיקון: תשע״ו־3]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
(1)
תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי סעיף 74ג(ב);
(2)
תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי סעיפים 303(ג), 308 ו־309;
(3)
סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
(4)
האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי.
דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשע״ו־3]
לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות סעיף 74ב(ד), ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.
[פרק ג׳]
פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה
סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח
מבוטחים [31] [תיקון: תשס״ז־11]
(א)
אלה המבוטחים לפי פרק זה:
(1)
עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;
(2)
עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
(3)
אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
(4)
אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953, או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד;
(5)
מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967;
(6)
אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
(7)
חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
(8)
מי ששכרו נקבע על פי חוק.
(ב)
לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.
עובד בחוץ לארץ [32]
(א)
העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.
חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
(א)
לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
(ב)
לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.
הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות פרק זה ופרק ט״ו, בקשר לביטוחם של –
(1)
עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
(2)
עובד בכלי שיט;
(3)
עובד בכלי טיס;
(4)
מבוטח לפי הוראות סעיף 76;
(5)
עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
(6)
מבוטח לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75.
סימן ב׳: פגיעות בעבודה
הגדרות [35]
בחוק זה, במבוטח –
”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
חזקת תאונת עבודה [36]
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
(1)
אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2)
אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
(3)
אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
(4)
אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(5)
אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
(6)
אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
(7)
אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
הפסקה וסטיה [37]
(א)
תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
(ב)
בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
(1)
כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
(2)
כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
רשלנות [38]
אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.
חזקת סיבתיות [39]
תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בקע מפשעתי [40]
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
(1)
הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2)
עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3)
הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.
ליקוי שמיעה [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – רעש מזיק);
(2)
כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)
הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)
היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב)
היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב)
רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1)
כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה;
(2)
הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3)
הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.
מחלות מקצוע [41]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
(ג)
אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.
סימן ג׳: גמלאות בעין
זכות לגמלאות בעין [42] [תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13]
(א)
פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה.
(א1)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהוא זכאי להם לפי אותו חוק; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
(הוראת שעה לשנתיים מיום 1.4.2024): על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהוא זכאי להם לפי אותו חוק; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על זכאות למכשירי שיקום וניידות המפורטים בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ״ג–2022, ועל נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
(2)
הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים בתוספת השנייה או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים בתוספת השנייה או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
(ב)
לענין סימן זה, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.
ריפוי [43]
(א)
ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
(ב)
היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
(ג)
המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
(ד)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
החלמה ושיקום [44]
החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
(א)
ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
(1)
באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
(2)
מאת המוסד באישור הממשלה;
(3)
באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
(ב)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –
(1)
תנאים להסמכת שירות רפואי;
(2)
הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
(ג)
בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
(ד)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1)
התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
(2)
אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
(3)
השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.
דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.
יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי סימן זה, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.
סימן ד׳: דמי פגיעה
הזכות ותחומיה [48] [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
(ב)
לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.
שלושה ימים ראשונים [49] [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3]
(א)
בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
(ב)
בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.
תקופת הזכאות הראשונה [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־3]
(א)
בסעיף זה –
”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי סעיף 75(א), למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 92(א) יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
(1)
היה הנפגע עובד –
(א)
המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
(ב)
(1)
היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
(2)
המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
(ג)
מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
(ד)
דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט״ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
(ה)
החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי סימן ד׳ לפרק י״ד;
(ו)
השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
(2)
היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.
המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי סעיף 343 לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.
אסיר ועציר [52]
לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי חוק הנוער, לא ישולמו דמי פגיעה.
שיעור דמי פגיעה [53] [תיקון: תשס״ב, תשס״ג־6]
(א)
דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד׳ שבלוח י׳; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.
חישוב שכר עבודה רגיל [54] [תיקון: תשס״ב־4]
(א)
שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
(ב)
לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
(1)
במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
(2)
במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
(א)
מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין פרק זה אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי פרק זה אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
(ב)
מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי סעיף 98, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי סעיף 98(ב)(2) לגביו כשהוא מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
תקנות [56]
השר רשאי לקבוע –
(1)
הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;
(2)
הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
(3)
הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 98.
[57] [תיקון: תשס״ב־2]
(בוטל).
דמי פגיעה מופחתים [58] [תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 92, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
(ב)
דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי סעיף 97, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר.
(ג)
לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.
סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה
הגדרות [59, 62, 69]
(א)
לענין חוק זה –
”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
(ב)
לענין פרק זה, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה.
זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66
(א)
נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד׳ והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.
(ב)
(1)
דרגה יציבה של 20% ומעלה;
(2)
דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
(ג)
מענק לפי סעיף 107 ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%.
חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־6, תשע״ו־14]
(א)
נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי).
(ב)
חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי סעיף 110 של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
(ג)
לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.
קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־
נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ב) שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.
מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־
(א)
נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
(ב)
נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
(ג)
בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי סעיף 104(ב), בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.
[67א] [תיקון: תשס״ג־6]
(בוטל).
[68א] [תיקון: תשס״ב, תשס״ג־6]
(בוטל).
הצמדה למדד [68ב] [תיקון: תשס״ג־6]
קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
[68ג] [תיקון: תשס״ג־6]
(בוטל).
גמלאות מיוחדות [69] [תיקון: תשס״ג־6]
(א)
נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –
(1)
לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים בסעיף 97(א);
(2)
למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
(ב)
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.
(ג)
השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
מענק במקום קצבה [70]
(א)
נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
(ב)
הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.
עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו סעיף 106 היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.
הגדלת קצבה לבני 18 ו־
(א)
קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי סעיף 3 שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
(ב)
מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.
ניכוי הוצאות כלכלה [73]
היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי סעיף 86, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.
הגדלת קצבת הנכות [73א] [תיקון: תשס״ג־6]
קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות בלוח ו׳ (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור בסעיף 97(א) כפול שלושים.
סימן ו׳: קביעת דרגת נכות
קביעת דרגת נכות [61] [תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע]
(א)
רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –
(1)
אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
(2)
את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
(א1)
קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104(א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
(ב)
אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
(1)
לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
(2)
רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
(3)
המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
(ג)
בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296.
דרגת נכות שאינה יציבה [62]
על אף הוראות סעיף 118 רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.
סייג לקביעת דרגת נכות [63]
(א)
בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
התחשבות בנכות קודמת [63א]
ערר [64] [תיקון: תש״ע]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
(ב)
אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב), בשינויים המחויבים.
(ג)
ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.
ערעור [64א]
החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
קביעת דרגה – תנאי לתובענה [65]
קביעת דרגת הנכות, לפי סעיפים 118 עד 122, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין סימן זה בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.
קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה
סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
הצורה ודרכי השימוש [84]
צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.
עונשין [85]
(א)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
(1)
ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
(2)
ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
(ב)
אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.
פטור [86]
הוראות סעיפים 127 ו־128(א)(2) לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור בסעיף 127.
סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה
פרשנות [74] [תיקון: תשע״ז־18]
(א)
אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה:
(1)
אשתו בשעת מותו;
(2)
ילדו כמשמעותו בסעיף 238 או 252(ג1);
(3)
הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
(4)
סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
(5)
מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור בלוח ט׳ (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238 או התנאים שבסעיף 252(ג1), ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 238 או שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 252(ג1); השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט׳.
(ב)
בסימן זה להלן –
(1)
דין אלמן כדין אלמנה;
(2)
”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
(3)
”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף 105.
זכות לקצבה או מענק [75]
מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה.
שיעורי קצבת תלויים [76]
המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
(1)
לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
(2)
לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
(3)
לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
(4)
לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
(5)
לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
(א)
לילד אחד – 20%;
(ב)
לשני ילדים – 30%;
(ג)
לשלושה ילדים ויותר – 40%;
(6)
לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
(א)
לילד אחד – 60%;
(ב)
לשני ילדים – 80%;
(ג)
לשלושה ילדים – 90%;
(ד)
לארבעה ילדים ויותר – 100%;
(7)
לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
(א)
לתלוי אחד – 50%;
(ב)
לשני תלויים – 75%;
(ג)
לשלושה תלויים – 90%;
(ד)
לארבעה תלויים – 100%.
מענק לאלמנה [77] [תיקון: תשע״ז־18]
(א)
אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 132(1) כפול שלושים ושש.
(ב)
אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין סעיף 135 חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
(1)
אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
(2)
אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
(א)
תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238;
(ב)
התנאים שבסעיף 252(ג1).
קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.
אלמנה שחזרה ונישאה [78]
(א)
חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
(1)
לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
(2)
כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א).
(ב)
נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי סעיף 132(5) או (6) היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.
תלויים חלקיים [80]
תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי סעיף 130(א)(3), תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי סעיפים 132(7) או 136 באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.
תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי סעיפים 132(6) או (7) או 136, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
גבול קצבאות [82]
(א)
בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי סימן זה על קצבת הנכות המלאה.
(ב)
היו תובעים קצבה לפי סימן זה יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.
הגדלת קצבת התלויים [82א] [תיקון: תשס״ג־10]
קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות בלוח ו׳ תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור בסעיף 97(א), כפול שלושים.
הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] [תיקון: תשס״ג־10]
קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
[תיקון: תשס״ג־6]
(בוטל).
מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] [תיקון: תשס״ג־6]
(א)
מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
(ב)
(בוטל).
הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] [תיקון: תשע״ז־18]
(א)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1)
מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
(2)
תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1) ומתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף.
(ב)
לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי סעיף 130(א)(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.
סימן ט׳: שונות
הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי פרק זה אם התובע גמלה –
(1)
הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
(2)
נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
(3)
הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.
ביקורת [88]
(א)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
(ב)
מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי פרק זה, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.
הוראותיה של פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון הפקודה – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות בתוספת השלישית לפקודה ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את פקודת הפיצויים לעובדים, 1947 וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול הפקודה. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.
ארגון יציג ודמי חברות [89א] [תיקון: תשע״א־5]
(א)
על אף הוראות סעיף 303, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי תיקון מס׳ 125): כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי סעיף 381, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
(ג)
הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי תיקון מס׳ 125): הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
(ד)
הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם בסעיף 130.
(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי תיקון מס׳ 125): הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם בסעיף 130.
(ה)
(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי תיקון מס׳ 125): המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
(1)
לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם בסעיף 130, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
(2)
בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
(ו)
(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי תיקון מס׳ 125): השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.
מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשפ״ב־3]
(א)
המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
(2)
התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
(3)
בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(ג)
הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה [תיקון: תשע״ח־12, תשפ״ג־3]
(א)
בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה:
(1)
תאונת עבודה כמשמעותה בסעיפים 79 ו־80(2) עד (6);
(2)
(ב)
המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
(1)
התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023) לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
(2)
המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
(3)
נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
(4)
שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי לוח י׳.
(ג)
דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
(1)
דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023 (ביום 1.6.2023), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
(2)
דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).
[פרק ג׳2]
פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות
הגדרות [90ב] [תיקון: תשס״ד]
בפרק זה –
”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.
הזכות ותחומיה [90ג]
(א)
מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
(ב)
הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.
דמי תאונה [90ד]
דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים.
סייג [90ה]
(א)
בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
(ב)
בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.
שיעור דמי תאונה [90ו] [תיקון: תשס״ג־6]
דמי תאונה ליום הם –
(1)
לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה׳ אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;
(2)
לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי.
כפל גמלאות [90ז]
מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.
פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] [תיקון: תשנ״ז]
על אף הוראות פרק זה, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות סעיף 92(א) וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –
(1)
במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
(2)
בשירות בצבא הגנה לישראל;
(3)
במאסר.
מועד להגשת התביעה [90ט]
[פרק ו׳1]
פרק ז׳: ביטוח אבטלה
סימן א׳: מבוטחים
הגדרות [127א] [תיקון: תשנ״ח־4, תשנ״ט־3, תשס״ד, תשס״ו־5, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
בפרק זה –
”מבוטח“ –
(1)
תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בלוח א׳1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
(2)
חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);
(3)
(הנוסח הקבוע): מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור (בפרק זה – מועד פתיחת העסק) –
(1)
מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(2)
נרשם כעצמאי במוסד, לפי סעיף 379;
”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם בחוק שירות התעסוקה;
”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה;
”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3 או 3א(א);
”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג), בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.
תקנות [127ב]
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין פרק זה, בתנאים שקבע.
סימן ב׳: תנאי הזכאות
זכאי לדמי אבטלה [127ג] [תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ד, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
(א)
דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בלוח א׳1.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
(ג)
מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין פרק זה אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו בסעיף 238 ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות.
(ד)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין פרק זה ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
(ה)
(הנוסח הקבוע): לענין סעיף קטן (ב) וסעיפים 161(ג), 168, 170(ב) ו־174 דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158 כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לענין סעיף קטן (ב) וסעיפים 161(ג), 168, 170(ב) ו־174 דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158 כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
(ו)
מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –
(1)
מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(2)
נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי סעיף 345;
בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
(1)
התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
(2)
24 חודשים.
תקופת אכשרה [127ד] [תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־3, תשס״ב־4, תשס״ו־3, תשס״ט־4, תשע״ב־12, תשפ״ב־7]
(א)
לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
(ב)
(בוטל).
(ג)
בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
(1)
ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);
(2)
ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
(3)
ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976.
(ד)
(בוטל).
(ה)
השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
(ו)
תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות סעיף 174א לא תיחשב כתקופת אכשרה.
תקופות נוספות [127ה] [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ה־2, תשע״ב־12, תשע״ח]
(א)
לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
(1)
הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;
(2)
מחלה או תאונה – שישה חודשים;
(3)
היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו־7 לחוק עבודת נשים – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
(4)
היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
(5)
העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161 בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.
מובטל [127ו] [תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
(א)
רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
(ב)
השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
(ג)
מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו בסעיף 89(א), אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה.
(ד)
(1)
אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
(2)
אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
(3)
אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
(ה)
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ג־6]
(בוטל).
עבודה מתאימה [127ז] [תיקון: תשנ״ט, תשס״ג־6, תשס״ז]
(א)
(בוטל).
(ב)
לענין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
(1)
העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
(2)
השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
(3)
העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
(ג)
לענין סעיף 166(ד) רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום:
(1)
מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
(2)
מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
(3)
מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
(ה)
לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
(ו)
הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
(ח)
לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –
(1)
מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
(2)
”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
(3)
מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.
סייגים לזכאות [127ח] [תיקון: תשנ״ט, תשס״ג־6, תשס״ד, תשפ״ב־7]
(א)
(בוטל).
(ב)
מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה וסעיף 171(א1) לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.
סימן ג׳: דמי אבטלה
חישוב דמי אבטלה [127י] [תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ז, תשפ״ב־7]
(א)
דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע בלוח ז׳ בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
(ב)
(1)
בסעיף קטן זה –
”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו־173, לפי הענין;
”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25;
”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –
(1)
סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
(2)
סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה סעיף 171(א)(1ג), לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.
חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
על אף הוראות סעיף 167, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור בסעיף 170(ב)(2), לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.
[127יב] [תיקון: תשנ״ח]
(בוטל).
השכר היומי הממוצע [127יג] [תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ב־4, תשס״ג־6, תשס״ח־3, תשע״ב־12]
(א)
השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
(ב)
(1)
השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
(ב1)
השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
(ג)
מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
(ד)
אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי.
(ה)
מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק עבודת נשים, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
(ו)
בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י״א, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו סעיף 2 לחוק האמור.
(ז)
השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.
תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־4, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7]
(א)
לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
(1)
175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;
(1א)
138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;
(1ב)
300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
(1ג)
300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
(2)
70 – אם הוא מבוטח כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרת ”מבוטח“ שבסעיף 158 אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
(2א)
67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
(2ב)
50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;
(3)
100 – בכל מקרה אחר.
(א1)
מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור בסעיף 166(ד), יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.
הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים [תיקון: תש״ס־2]
(א)
בסעיף זה –
”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי סעיף 171(א);
”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
(ב)
כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –
(1)
לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
(2)
לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי סעיפים 167(ב)(2) או 168, לפי הענין;
(ג)
כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
(ד)
התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.
תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] [תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ג־6, תשס״ו־3, תשס״ח־10, תשפ״ב־11]
(א)
(1)
זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
(1א)
(נמחקה).
(2)
(נמחקה).
(3)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
(ג)
על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 167 עד 172, ואולם על אף האמור בסעיף 171(א) לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות סעיף 171א לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
(2)
לפי הוראות סעיפים 171 ו־171א, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים;
(3)
הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
(ד)
לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161.
[תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־6]
(בוטל).
מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] [תיקון: תשנ״ז־5, תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ג־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ז־7, תשע״ב־7, תשפ״א־6]
(א)
בסעיף זה –
”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח׳, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו־(ב);
”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי סעיף 170(ב)(2) אילולא הוראות סעיף 168, ואולם על אף הוראות סעיף 167(א), יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע בטור א׳ של לוח ז׳.
(ב)
מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
(1)
אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א) הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161;
(2)
הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
(3)
(פקעה);
(4)
(פקעה).
(ג)
המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
(ד)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
(ה)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 176.
(ו)
(1)
מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
(א)
הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו־(ב);
(ב)
הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט בלוח ח׳.
(2)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח ח׳.
(ז)
על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח׳, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.
מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש [תיקון: תשנ״ט, תשע״ז־5]
דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־8]
(א)
הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
(ב)
(בוטל).
(ג)
השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
(1)
עבודה;
(2)
שירות בצבא הגנה לישראל;
(3)
שירות במשטרת ישראל;
(4)
שירות בשירות בתי הסוהר.
דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] [תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2]
(א)
הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות סעיף 163(ד), ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(פקע).
מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [תיקון: תשנ״ט, תשס״ג־6, תשס״ט־4]
(א)
מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי סעיף 165, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות סעיף 165(ד), אם נתמלאו לגביו כל אלה:
(1)
הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור בסעיף 165(ד) שהציע לו שירות התעסוקה;
(2)
השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).
(ב)
סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות סעיף 171, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו סעיף 165(ד); במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי סעיף 160; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
(ג)
הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות סעיף 166(ב).
(ד)
השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 170.
(ה)
השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
(ז)
על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 167(ב)(2).
סימן ד׳: שונות
ניכוי מס הכנסה [127יז]
מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות סעיפים 164 ו־243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה.
תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום [תיקון: תשפ״א־11]
לא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
(1)
הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת);
(2)
הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת.
אי־
(א)
במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות סימן ה׳:
(1)
ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור בסעיף 171(א);
(2)
ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור בסעיף 171א; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סימן ו׳;
(3)
ימי האבטלה כאמור בסעיף 174(ג).
(ב)
בסעיף זה, ”הוראות סימן ה׳“ – הוראות סימן ה׳ לפרק זה כנוסחן בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).
הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה סעיף 171(א)(1ג) [תיקון: תשפ״ב־7]
(א)
הוצעה למבוטחת שחל לגביה סעיף 171(א)(1ג), הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
(ב)
לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה סעיף 171(א)(1ג), הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את סעיף 173(א), כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע.
הענקת אבטלה [127יח
קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.
תנאי להענקה [127יח
הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.
[תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5]
סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (פקע)
[תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: תש״ף־5, תשפ״א]
(פקע).
[תיקון: תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: תש״ף־5]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (פקע)
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־11]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל (פקע)
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2]
(פקע).
[פרק ו׳3] [תיקון: תשע״ח־6]
פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון
הגדרות [127נג] [תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־7]
בפרק זה –
”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי פרק ה׳;
”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו;
”שכר עבודה“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי פרק י״ב; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי חוק שכר מינימום, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;
”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי;
”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר.
מבוטחים [127נד]
המבוטחים לפי פרק זה הם עובד וקופת גמל.
הזכות לגמלה [127נה] [תיקון: תשנ״ז־4, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשפ״ג־6]
מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;
(1א)
לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
(2)
לפירוק אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
(3)
(נמחקה);
(4)
צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;
(5)
צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות;
(6)
צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, שניתן לפי סעיף 257(4) לפקודת החברות.
שיעור הגמלה לעובד [127נו] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ח־7, תשפ״ג־6]
(א)
הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב), ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף 182, לפי המוקדם מביניהם.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח –
(1)
לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
(2)
סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
(ב)
הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)
הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
(ד)
הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ג־6]
(א)
הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב).
(ב)
הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.
גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] [תיקון: תשס״ג־6, תשע״ז־5, תשע״ח־6]
(א)
בסעיף זה –
”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור בסעיף 182(4), היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי סעיף 3;
”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי סעיף 344(א)(1) לפני מועד מתן צו כאמור בסעיף 182(4).
(ב)
על אף הוראות סעיפים 183 ו־184, הגמלה, שתשולם לפי פרק זה לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
(ג)
גמלה לחבר קיבוץ מתחדש [תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־6]
(א)
בסעיף זה –
”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי סעיף 344א לפני מועד מתן צו כאמור בסעיף 182(4);
”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור בסעיף 182(4), והתקיים בו האמור בסעיף 3א(א).
(ב)
על אף הוראות סעיפים 183 ו־184, הגמלה שתשולם לפי פרק זה לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
(ג)
פרסום הסכומים המרביים [127נח]
השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח סעיפים 183 ו־184.
זקיפת חובות [127נט]
(א)
עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי פרק זה על הסכום המרבי האמור בסעיף 183, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.
(ב)
עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור בסעיף 184, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
(1)
ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
(2)
ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
(3)
ביטוח בריאות;
(4)
קופת תגמולים;
(5)
כל מטרה אחרת.
(ג)
הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
(ד)
היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.
הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
גמלה המשתלמת לפי פרק זה יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.
הגשת תביעה לגמלה [127סא] [תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־6]
(א)
הזכאי לגמלה לפי פרק זה יגיש תביעתו למוסד.
(ב)
הגמלה לפי פרק זה תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
(ג)
(בוטל).
(ד)
השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.
תשלום הגמלה [127סב] [תיקון: תשע״ח־6]
(א)
המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות סעיף 189(ג); סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
(ב)
המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
עובד שנפטר [127סג]
(א)
על אף הוראות סעיף 303(ג), אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי פרק זה, תשולם הגמלה בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק הגנת השכר, ולשאירים כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, הכל לפי הענין.
(ב)
שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, יהיו זכאים לגמלה לפי פרק זה לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי סעיף 5 האמור, עד לסכום המרבי הנקוב בסעיף 183 ובכפוף ליתר הוראות פרק זה.
תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] [תיקון: תשנ״ז־4, תשע״ח־6, תשפ״ד־3]
(א)
שילם המוסד גמלה לפי פרק זה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה מהמפרק, ואולם –
(החל מיום 1.1.2025): שילם המוסד גמלה לפי פרק זה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם –
(1)
זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
(2)
(תימחק ביום 1.1.2025): המוסד לא יהיה זכאי לגבות מהמפרק את הפרשי ההצמדה ששילם לזכאי לגבי התקופה שלאחר יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, או לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו כאמור בסעיף 182(2) ו־(4), לפי הענין, אלא במידה שהמפרק החליט לשלם ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לגבי התקופה האמורה גם ליתר הנושים בהליכי חדלות הפירעון או בפירוק התאגיד, לפי הענין.
(ב)
בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
שיפוט [127סו] [תיקון: תשע״ח־6]
תקנות [127סד] [תיקון: תשע״ח־6]
(א)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי פרק זה הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים בסעיפים 189 ו־190.
(ג)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי פרק זה.
[פרק ו׳2]
פרק ט׳: ביטוח נכות
[תיקון: תשס״ח־9]
סימן א׳: הגדרות
הגדרות [127כא] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־4, תשס״ח־9, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5]
בפרק זה –
”בעל ליקוי חמור“ – (נמחקה);
”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד׳, ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים;
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975, לעניין הגדרת ”הכנסה“.
”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, ולעניין סעיפים 200, 201 ו־202 – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158;
”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – (נמחקה);
”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר;
(3)
אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה׳, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);
”עקרת בית“ – כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
(1)
היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
(2)
היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
(3)
היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1);
”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד);
”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.
סימן ב׳: תנאי הזכאות
הזכאות לגמלת נכות [127כב
(א)
נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
(ב)
הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי פרק זה רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה בסעיף 200:
(א)
(נמחקה);
(ב)
נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
(ג)
(נמחקה).
(2)
על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010 (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי סעיף 206 (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
(א)
גמלת ילד נכה;
(ב)
הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1).
הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1
(א)
על אף הוראות סעיף 196(א), עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.
(ב)
הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
(1)
לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;
(2)
הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;
(3)
לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
(ג)
בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;
(2)
בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד.
סימן ג׳: גמלאות
סוגי גמלאות נכות [127כה
נכה זכאי לגמלאות אלו:
(1)
קצבה חודשית – לפי סעיפים 200 עד 202;
(2)
שיקום מקצועי – לפי סעיפים 203 עד 205;
(3)
השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי סעיף 206;
(4)
גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי סעיף 206א.
קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־6, תשס״ח־9, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3]
(א)
נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):
(1)
107%;
(2)
20.6%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו;
(3)
21.40%;
(4)
(א)
17%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו;
(ב)
4.62%, לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו.
(ב)
שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).
(ג)
היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
(1)
בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט׳ – 12.5% מהסכום הבסיסי;
(2)
בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו בסעיף 238.
(ד)
תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%.
[תיקון: תשס״ב־6, תשס״ח־9, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4]
(בוטל).
קצבה חלקית [127לח] [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ח־9, תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד), לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור בסעיף 200(א)(3).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 200(ג) ו־(ד).
ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1
(א)
(בוטל).
(ב)
נכה שהיתה לו הכנסה –
(1)
(נמחקה);
(2)
היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א׳ של לוח ח׳1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב׳; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
(א)
הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א׳ של לוח ח׳1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב׳, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
(ב)
הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו־(ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד;
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי סעיפים 200 ו־201 למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות סעיפים 200, 201 וסעיף זה;
(3)
היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע.
שיקום מקצועי – תנאים [127מ] [תיקון: תשס״ח־9]
מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
(1)
נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;
(2)
אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
(3)
הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
(4)
הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
שיקום מקצועי – כללים [127מא]
שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] [תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12]
מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.
שירותים מיוחדים [127כה] [תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד]
(א)
שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
(ב)
השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
(ג)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של 75% לפחות.
(ג1)
בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.
(ד)
מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.
גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה [תיקון: תשס״ב־6, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות סעיף 206 או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת שנערך לפי סעיף 9.
(ב)
מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
(1)
86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
(1א)
65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
(2)
37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
(3)
14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
(ג)
מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.
סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר
תחילת הבירור [127כב
(א)
לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
(ב)
לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.
אחוזי נכות רפואית [127כז] [תיקון: תשס״ד־3]
(א)
תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
(ב)
רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
(ד)
השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
(ה)
בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984, שבצדם נקוב אחוז נכות.
דרגת אי־
(א)
פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר.
(א1)
דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%.
(ב)
בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
(ד)
(1)
תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות סעיפים 200 ו־201 בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
(2)
קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.
דרגה זמנית של אי־
פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
(ב)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
(ג)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.
מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] [תיקון: תש״ע]
(א)
השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
(א1)
הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב) יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ב)
השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.
ערעור [127לד]
החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
בדיקה מחדש של דרגת אי־
(א)
המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
(ב)
החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו־209; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו.
(ג)
בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
סימן ה׳: שונות
הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
[127מז
(בוטל).
הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.
הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
חובת אדם למסור מידע [127נ]
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.
מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשפ״ב־3]
(א)
בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
(2)
התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.
(3)
בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(ג)
הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין [תיקון: תשס״ח־9, תשע״ז־6]
(א)
נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).
(ב)
(בוטל).
הגדלת שיעור הקצבאות [תיקון: תשע״ח־4]
(א)
השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי פרק ט׳ ולפי סעיף 251, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי תיקון מס׳ 200, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי סעיף 200(א) לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים.
(ב)
המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
בסעיף זה –
”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר תיקון מס׳ 200 וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי פרק זה וסעיף 251; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 200;
”תיקון מס׳ 200“ – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018.
סימן ו׳: ילד נכה
הגדרת ילד נכה [127מט]
לענין סימן זה, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
גמלאות בשל ילד נכה [127מז
(א)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –
(1)
תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
(2)
עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
(ג)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
(ג1)
בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.
(ד)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו־213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה [תיקון: תשנ״ז, תשס״ד־3]
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.
גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים [תיקון: תש״ס, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8]
(א)
היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.
(ב)
היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
(1)
למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
(2)
למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.
הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר [תיקון: תשע״ח־15]
מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי סעיף 222, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי סעיף 265(א)(1), בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשס״ח־9, תשע״ז־6]
סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (בוטל)
[תיקון: תשס״ח־9, תשע״ז־6]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5]
סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (פקע)
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5]
(פקע).
[פרק ו׳5]
פרק י׳: ביטוח סיעוד
סימן א׳: הגדרות
הגדרות [127פג] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־3, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־9, תשע״ט־2]
בפרק זה –
”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה;
”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי פרק זה;
”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
”ועדה מקומית מקצועית“ – (נמחקה);
”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור בטור א׳ ללוח ח׳2, בהיקף כאמור בלוח ח׳2;
”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
”מבוטח“ – אחד מאלה:
(1)
מבוטח לפי פרק י״א;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
”קצבת יחיד מלאה“ – (נמחקה);
”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט בטור א׳ ללוח ח׳2;
”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.
סימן ב׳: גמלאות
הגדרות [תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־9]
בסימן זה –
”היתר“ – (נמחקה);
”הממונה“ – (נמחקה);
”היתר שהותלה“ – (נמחקה);
”חוק עובדים זרים“ – חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
גמלת סיעוד [127פד] [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־5, תשס״ט־4, תשע״א־9, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־9, תשע״ט]
(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
(1)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
(א)
9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2, בלבד;
(ב)
5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות סעיפים 224(ב), 225א(ב) ו־225ב(ב) לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
(2)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע;
(3)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע;
(4)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע;
(5)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע;
(6)
מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע.
(ב)
גמלת סיעוד המשולמת כאמור בסעיף 225(ג) או 225א תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
(ג)
(1)
את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
(3)
השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
(4)
בסעיף קטן זה –
”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
”מוסד רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 328.
(ד)
(1)
הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988.
(2)
(נמחקה);
(3)
לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מכוח סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007 (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –
(א)
(ב)
קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
(ג)
קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו בחוק ההטבות.
(ה)
המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים בלוח ח׳2, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור בלוח ח׳2, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
(ו)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את לוח ח׳2.
ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה [תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2]
(א)
בסעיף זה –
”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013 (מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014).
(ב)
על אף הוראות סעיף 224(ג), בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו בסעיף האמור, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות אותו סעיף, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
(1)
המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
(2)
המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
(3)
הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
(ג)
על אף הוראות סעיף 230, בתקופת הניסיון יקראו את פסקה (2) שבסעיף האמור בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“.
תשלום גמלת סיעוד [127פה] [תיקון: תשס״ד, תשע״ח־9, תשע״ט, תשע״ט־2]
(א)
זכאי לגמלה לפי פרק זה יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
(א1)
קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או סעיף 225א; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
(ב)
על אף הוראות סעיפים 303, 304, ו־306, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
(ג)
גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי סעיף 229; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
(ד)
זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור בסעיף 237(ב) ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
(ה)
(1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות סעיף 225א, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף 224(א)(2) עד (6) רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
(2)
כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
(3)
הוראות סעיף 225ב(ב) יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ו)
גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף 224(א)(1) או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
(ז)
קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף 224(א)(1) או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי סעיף 304.
(ח)
בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו בסעיף 225ה.
תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־4, תשע״א־6, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 225(ב) ו־(ג), גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
(1)
הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף 224;
(2)
ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
(3)
הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי סעיף 304 או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
(ב)
גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור בסעיף 224(ב).
(ג)
מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
(ד)
המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי סעיף 304.
(ה)
בסעיף זה ובסעיפים 225ב ו־225ג –
”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
(1)
הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
(2)
הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו בסעיף 324ב;
”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
(ו)
(בוטל).
קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף [תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2]
(א)
אין בהוראות סעיף 225א כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי הסעיף האמור לקבל גם שירותי סיעוד כאמור בסעיף 225(ב), כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות סעיף 225(א1), למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
(ב)
מי שקיבל גמלה בכסף כאמור בסעיף 225א וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה –
”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי סעיף 224;
”התוספות“ – (נמחקה).
(ג)
(בוטל).
ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד [תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־9, תשע״ח־10]
(א)
בסעיף זה –
”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים;
”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה:
(1)
12%;
(2)
האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
(1)
המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת סעיף 225א;
(2)
המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
(3)
טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;
”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.
(ב)
זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי סעיף 225א, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו בחוק שכר מינימום, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
(ג)
קבלת שירותי סיעוד לפי סעיף 225ב קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
(ד)
בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
(ה)
העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
(ה1)
בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
(ו)
אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות חוק פיצויי פיטורים, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
(ז)
(בוטל).
הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף [תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־9]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיפים 225א עד 225ג.
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014.
(ב)
(בוטל).
(ג)
גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
(ד)
המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות סעיפים 224(א)(1) ו־225(ה) על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.
מתאם טיפול [תיקון: תשע״ח־9]
(א)
מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
(1)
תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
(2)
הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
(3)
אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
(4)
אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
(5)
הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
(6)
דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
(7)
הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
(ג)
השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.
תקופת אכשרה [127פו]
תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.
סייג לזכאות [127פז] [תיקון: תש״ע־3, תשע״ז־10]
(א)
מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור בסעיף 307(א) לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
(ג)
מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים.
מניעת כפל תשלומים [127פח] [תיקון: תשס״ב־6]
(א)
הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיפים 206 ו־206א, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
(ב)
הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק זה וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
תחילת הזכאות [127פט] [תיקון: תשע״ו־15]
על אף הוראות סעיף 296, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.
בדיקה [127צ] [תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־5, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־9]
(א)
המוסד רשאי לבדוק –
(1)
אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
(2)
את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות סעיף 224(ג) בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
(ב)
המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.
הגבלת תקופת הזכאות [תיקון: תש״ס־2]
(א)
פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
(ב)
מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
(ג)
הוראות סעיף 229 לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.
[תיקון: תשס״ו, תש״ע־6]
(פקע).
[127צא] [תיקון: תשע״ט־2]
(בוטל).
[127צב] [תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2]
(בוטל).
השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] [תיקון: תשע״ט־2]
על קביעת המוסד לפי סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז) או 225א(ד) ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.
הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] [תיקון: תשס״ד]
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
(1)
להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
(2)
לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.
סימן ג׳: ועדה ארצית
ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
(א)
השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
(ב)
ואלה חברי הועדה הארצית:
(1)
שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
(2)
שני נציגים של משרד הבריאות;
(3)
נציג של משרד האוצר;
(4)
נציג של משרד הפנים;
(5)
שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
(6)
שני נציגים של המוסד;
(7)
שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
(8)
נציג של כל קופות החולים האלה:
(א)
קופת חולים מכבי;
(ב)
קופת חולים לעובדים לאומיים;
(ג)
קופת חולים מאוחדת;
(9)
שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
(10)
מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
(11)
נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
(12)
נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
(13)
שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
(ג)
תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
(ד)
המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
(ה)
השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.
תפקידי הועדה הארצית [127צו]
הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי סעיף 237(א) (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –
(1)
תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
(2)
תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח;
(3)
תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.
סימן ד׳: מימון
פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] [תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־5, תש״ס, תשס״ג־6, תשס״ז, תשפ״ב־3]
(א)
(1)
בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
(2)
על אף הוראות פסקה (1) –
(א)
המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
(ב)
התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
(ג)
בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
(3)
הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
(ב)
הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
(ג)
(1)
(נמחקה).
(2)
אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995).
[פרק ב׳] [תיקון: תשע״ז־12]
פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים
סימן א׳: הוראות כלליות
הגדרות [5] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־6, תשס״ו־5, תש״ע־7, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
בפרק זה –
”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
(1)
מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
(2)
מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;
”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט׳, להוציא –
(1)
מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;
(2)
מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
לא מלאו להם 18 שנים;
(2)
לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל;
(3)
לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
(א)
בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
(ב)
(1)
מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
(2)
בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
(א)
הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור;
(ב)
(נמחקה);
(3)
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): משרת בשירות לאומי–אזרחי;
(ג)
לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור;
(4)
לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
(5)
(נמחקה);
והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין סימן ד׳ לפרק זה וסימן ח׳ לפרק ה׳ ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם בסעיף 158, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי סעיף 132(1) עד (5) או לפי סעיף 252;
תחילת תקופת התשלום [6] [תיקון: תשע״ז־12]
(א)
נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי פרק זה או קצבת נכות לפי פרק ט׳ למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.
סימן ב׳: מבוטחים
מבוטח [7] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7]
(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בלוח א׳1, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
(ב)
מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג׳ בלבד.
[8] [תיקון: תשנ״ו]
(בוטל).
[9] [תיקון: תשנ״ו]
(בוטל).
סוגים מיוחדים [10]
[תיקון: תשע״ז־12]
סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים
קצבת אזרח ותיק [11] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״ז־12]
(א)
מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
(ב)
היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
(1)
בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) – 8.7% מהסכום הבסיסי;
(2)
בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
(ג)
לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 245, 247, 249 ו־250, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב׳ ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
(ג1)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי סימן זה בלבד.
(ד)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ה)
בכפוף להוראות סעיף 324 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.
גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־8, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7]
(א)
הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –
(1)
בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;
(2)
באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בלוח א׳1, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;
(א)
נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ב)
היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ג)
קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט׳, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו־(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
(ב1)
לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט׳ בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
(ב2)
(בוטל).
(ג)
לענין סעיף זה –
”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט׳1 בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:
(1)
ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט׳1 באותה שנת מס;
(2)
ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט׳1 כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.
תקופת אכשרה [15] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־6, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7]
(א)
תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
(1)
60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
(2)
144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
(3)
לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
(א)
הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
(ב)
הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
(ב)
אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
היא גרושה, אלמנה או עגונה;
(2)
היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה׳ בלוח א׳1;
(3)
בן זוגה אינו מבוטח;
(4)
שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט׳ בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
(ג)
(בוטל).
תלויים [17] [תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד]
לענין סימן זה, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
(1)
אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
(א)
ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
(ב)
היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
(ג)
אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב׳ בלוח א׳1 – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט׳;
(2)
ילדו;
(3)
מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
(א)
מלאו לו 70 שנים;
(ב)
מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ט׳ או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 [תיקון: תשס״ח־6, תשס״ט־4]
מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א).
תוספת ותק [18] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־6, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־8]
מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א, ב־2% לכל שנת ביטוח (עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.
תוספת דחיית קצבה [19] [תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12]
(א)
מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
(ב)
מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי סעיף 245.
מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] [תיקון: תשס״ב־6, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
בסעיף זה –
”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו־(ב) ו־248, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
”תיקון מס׳ 200“ – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018.
(ב)
מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של תיקון מס׳ 200 או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב), החל ביום תחילתו של תיקון מס׳ 200; ואם לא חלות לגביו הוראות סעיף 307 – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
(1)
8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
(2)
12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות סעיף 307 אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב), לפי העניין:
(1)
אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 200 ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) –
(א)
8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
(ב)
12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך;
(2)
אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי סעיף 201 לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.
שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה [תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
בסעיף זה –
”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי חוק הבטחת הכנסה;
”תיקון מס׳ 200“ – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018.
(ב)
מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של תיקון מס׳ 200 או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות סעיף 251 כנוסחו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות סעיף 251(ב) עד (ד), חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.
סימן ד׳: ביטוח שאירים
גמלת שאירים [21] [תיקון: תשס״ג־10, תשס״ו־4, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18]
(א)
נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
(1)
17.7% מהסכום הבסיסי –
(א)
לאלמנה שעמה ילדים;
(ב)
לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
(ג)
לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
(2)
13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
(ב)
אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
(ג)
ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
(1)
בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
(2)
אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
(ג1)
לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:
(1)
מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)
מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4)
מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(5)
מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(6)
(7)
מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(8)
מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008.
(ג2)
לעניין סימן זה, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
(ד)
לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו־267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
(ה)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית [תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס־4]
(א)
מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג׳ בלבד לפי סעיף 240(ב), אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 253(ב) ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי סעיף 253(א), יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות סעיף 252(ג).
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
(1)
היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);
(2)
מלאו לה 65 לפני היום הקובע.
תקופת אכשרה [22] [תיקון: תשנ״ו]
(א)
תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
(1)
12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
(2)
24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
(3)
תקופת האכשרה לפי סעיף 246;
(4)
60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
(1)
מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
(2)
מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
(3)
גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
(4)
מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
(5)
מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.
מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] [תיקון: תשס״ג־6]
(א)
נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
(ב)
(בוטל).
תשלום מענק [23]
(א)
אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) כפול שלושים ושש.
(ב)
חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
(1)
לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
(2)
כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
(ג)
אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
(ד)
דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.
אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.
תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 [תיקון: תשס״ח־6, תשס״ט־4]
אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 252(א).
תוספת ותק [24] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־6, תשע״ז־6, תשע״ח־8]
היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי סעיפים 252 ו־256א או לפי סעיף 255 ב־2% לכל שנת ביטוח (עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.
גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.
קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי סעיף 252(ג).
חידוש זכות לקצבה [26]
אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי סימן זה שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
(1)
אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
(2)
אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
(א)
תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238;
(ב)
התנאים שבסעיף 252(ג1).
זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד׳1] [תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12]
(א)
זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
(ב)
זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי סימן ג׳ לפרק זה בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי הסימן האמור בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
(ג)
קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות סעיף 366.
אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
(א)
אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
(1)
חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
(2)
חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
(3)
חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
(4)
חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.
תשלום הקצבה לילדים [28]
השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי סעיף 252(ב) ו־(ג), ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
סייג לתחולה [30]
הוראות סעיפים 252 עד 263 לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א]
(א)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1)
מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
(2)
תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1) ומתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף.
(ב)
לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.
סימן ה׳: דמי קבורה
דמי קבורה בארץ [29
הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
דמי קבורה בחוץ לארץ [29
נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.
סייג לאגרות קבורה [29
כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 266.
סייג לתחולה [30]
הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
[תיקון: תשפ״ב־7]
סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה
מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה [תיקון: תשפ״ב־7]
(א)
מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה ובסעיף 269ב – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
(1)
אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
(2)
נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 246(א) או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב);
(3)
הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע);
(4)
היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966;
(5)
לא שולמו לה דמי אבטלה לפי סעיף 171(א)(1ב) והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי הסעיף האמור;
(6)
היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;
(7)
היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
(ב)
שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
(1)
מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים;
(2)
מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים;
(3)
מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים;
(4)
מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים;
(5)
מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים.
(ג)
מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
(ד)
הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי סימן ד׳ או לקצבת תלויים לפי סעיף 131, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק.
(ה)
על אף האמור בסעיף 296(ב)(1) סיפה, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.
פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר [תיקון: תשפ״ב־7]
(א)
המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי סימן זה; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
(ב)
שיפוי [תיקון: תשפ״ב־7]
אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע סעיף 269א.
[פרק ו׳4]
פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים
הגדרות [127סז] [תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשנ״ב־4, תשס״ג־6, תשס״ג־7, תשס״ד־8, תשס״ח־7, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד]
בפרק זה –
”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”שכר מינימום“ – (נמחקה);
”שירות חד־יומי“ – (נמחקה);
”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
”התגמול המזערי“ – 68% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים, (הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 31.12.2024): ולעניין מי שנקרא לשירות מילואים במהלך התקופה שמיום במהלך התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת הוראת השעה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ״ד–2023 (ביום 31.12.2024) – 95% מהסכום הבסיסי, לחודש, מחולק בשלושים;
”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
הזכות לתגמול [127סח] [תיקון: תשס״א, תשס״ג־6, תשס״ח־7]
(א)
מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור בסעיף 272 בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
(1)
לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;
(2)
היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4.
(ב)
שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור בסעיף 272.
שיעור התגמול [127ע]
(א)
שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –
(1)
עובד – שכר העבודה הרגיל;
(2)
עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
(3)
לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.
(ב)
לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
(ג)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ז׳ (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.
שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] [תיקון: תשס״ד־8, תשס״ח־7]
(א)
(1)
שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין סעיף 272, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
(2)
סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
(ב)
לענין סעיף 272, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
(ג)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.
חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
(א)
לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
(ב)
עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.
חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה [תיקון: תשס״ח־3]
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין סעיף 272, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי סעיף 274; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 273.
תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] [תיקון: תשע״א־7]
(א)
(1)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(2)
התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(3)
דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
(ב)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
(ג)
בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
(1)
יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
(2)
ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
(3)
ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
(4)
ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(5)
ימים אחרים שקבע השר.
(ד)
השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).
קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
(א)
על אף הוראות פרק זה רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
(ב)
הורה שר הבטחון, לפי סעיף 278, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
תשלום מקדמה ע״י צה״ל [127עו]
(א)
הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין פרק זה –
(1)
ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק זה; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
(2)
שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
(ב)
הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ג)
המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי פרק זה.
שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), יהיה שירות חירום לעניין פרק זה (י״פ תשע״ד, 7220).
תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז]
אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי פרק זה, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] [תיקון: תשע״א־7]
(א)
המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276(א), את סכום התגמול המגיע לעובד.
(ב)
המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
(ג)
דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).
ניכוי חוב [127עט]
המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי סעיף 280, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.
הענקות [127פ]
(א)
המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16 ובאישור השר, ליתן הענקות –
(1)
לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
(2)
לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
(ב)
סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי פרק זה; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.
המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא]
מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
מימון [127פא1]
(א)
תגמולים והענקות לפי פרק זה, לרבות החזרים לפי סעיף 280 (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
(ב)
אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע פרק זה.
דיווח [127פא2]
(א)
המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
(ב)
הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.
שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] [תיקון: תשס״ד־11]
(א)
פרק זה לא יחול לגבי –
(1)
שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה;
(2)
סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר;
(3)
איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.
(ב)
שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי סעיף 271.
מענק לבני זוג של משרתים במילואים – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ד־11]
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 31.12.2024):
(א)
מי שהוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו):
(1)
בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו הוא יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של 21 ימים לפחות;
(2)
שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בפסקה (1) הוא לתקופה שלא תפחת מ־21 ימים;
(3)
יש עימו ילד שטרם מלאו לו 14 שנים או תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988, או שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, ובידו אישור מנחה אומנה כהגדרתו בחוק האמור המעיד כי בתקופה האמורה בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד כאמור לפי אותו חוק;
(4)
הוא היה עובד בתקופה של 6 חודשים מתוך 18 חודשים שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום;
(5)
לא השתלמו לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ או דמי לידה לפי פרק ג׳ בעד אותו פרק זמן שבעדו הוא מקבל מענק לפי סעיף זה.
(ב)
המענק לפי סעיף זה ישולם למי שמועד יציאתו לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(1), חל בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה – תקופת המענק), ולכל היותר פעם אחת.
(ג)
המענק יהיה בשיעור של 70% מהכנסתו של הזכאי מעבודה, אך לא יותר מהסכום המרבי ליום, כשהוא מוכפל במספר הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (א)(2), ולכל היותר בעד 30 ימים בתקופת המענק; לעניין זה –
”הכנסה מעבודה“ – הכנסה מעבודה או מתגמול בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפני מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום, כשהיא מחולקת ב־180;
”הסכום המרבי ליום“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
”תגמול“ – כהגדרתו בסעיף 12(ג) לחוק הבטחת הכנסה.
(ד)
לא יראו את המענק כהכנסה לעניין כל דין.
(ה)
אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים למענק לפי סעיף זה ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע המענקים לפי סעיף זה.
(ו)
לא ישולם מענק לפי סעיף זה בעד פרק הזמן של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה לפי סימן ג׳ לפרק ג׳, למי שקיבל מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים בעד אותה תקופה לפי סעיף 6.ז.3. להחלטת הממשלה מספר 1226 מיום כ״ו בטבת התשפ״ד (7 בינואר 2024).
[פרק ט׳2]
פרק י״ג: תגמולים למתנדבים
מתנדב [198ה] [תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־9, תש״ע־2, תשע״ב־13, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
לענין פרק זה, ”מתנדב“ – אחד מאלה:
(1)
מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) מפורסמת באתר הביטוח הלאומי.
(2)
מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי חוק שירות בטחון;
(3)
מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
(4)
מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי סימנים ב׳1 או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין;
(5)
מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991 (ק״ת תשנ״א, 784);
(6)
חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
(7)
חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
לפי סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).
רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) מפורסמת באתר הביטוח הלאומי.
(8)
מתנדב כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, או מי שגויס לפי סעיף 24 לחוק האמור;
(9)
(פקעה);
(10)
מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002;
(11)
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): משרת בשירות לאומי–אזרחי;
(12)
מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.
הגדרות [198ה]
הזכאות לגמלאות [198ו]
מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות פרק ה׳ בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי הפרק האמור, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור בסעיף 81.
דרכי חישוב הגמלאות [198ז] [תיקון: תשס״ג־6]
(א)
היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי פרק ה׳, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור בסעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ג)
נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.
גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת [תיקון: תשפ״א־7]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 289 –
(א)
(1)
בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי פרק זה, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
(2)
השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות סעיפים 320 ו־321, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
(ג)
תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
(ד)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
”מתנדב“ – כמשמעותו בסעיף 287(5).
מימון [198ח]
העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות סימן ד׳ לפרק י״ד כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.
ארגונים מאושרים [התשל״ו 37
הארגונים המנויים בלוח י״ד ייחשבו כארגונים מאושרים לפי סעיף 287(7).
זכאים ישנים [התשל״ו 37
פיצויים בשל פגיעת מתנדב [התשל״ו 38]
שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם בפקודת הנזיקין.
[תיקון: תשע״ז־4]
פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון
הזכאות לגמלאות [תיקון: תשע״ז־4]
(א)
בפרק זה –
”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
”חוקי השיקום“ – חוק הנכים וחוק משפחות חיילים, לפי העניין;
”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
(ב)
על אף האמור בסעיף 75, הוראות פרק ה׳ וכן הוראות סעיפים 296 עד 298, 301 עד 304, 306, 308 עד 312, 315 עד 318, 320 עד 322, 324, 325 עד 333, 383א, 385 ו־386 יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה, סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה, וכן על חייל בשירות קבע (בפרק זה – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן בסימן ג׳ לפרק ה׳ ודמי פגיעה כמשמעותם בסימן ד׳ לאותו פרק לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
(ג)
על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי פרק זה, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור בסעיף 75(1), ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
(ד)
לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי פרק זה למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו בסעיף 270.
(ה)
סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי פרק זה, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום (בפרק זה – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
(ו)
הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
(ז)
הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין סעיף 296 התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
(2)
אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי פרק זה; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי סעיף 26 לחוק משפחות חיילים, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי סעיף 32 לחוק הנכים על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה בסעיף 32א לאותו חוק.
(ח)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי פרק זה, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.
מסירת מידע לשם החלטה בתביעה [תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16]
(א)
גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי פרק זה ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי פרק זה, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
(ב)
משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
(ג)
מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001.
(ד)
המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי פרק זה, ולא יעבירו לאחר.
(ה)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע עודף.
(החל מיום 14.8.2025): השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 384 או מהוראות כל דין אחר.
מימון [תיקון: תשע״ז־4]
(א)
אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי פרק זה ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות פרק זה.
(ב)
סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות פרק זה, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת סעיף 28(ב) לא תחול לגביהם.
[תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15]
פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה
[תיקון: תשפ״ד־15]
סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר
הגדרות – סימן א׳ [תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15]
בסימן זה –
”הכנסה“ – כמשמעותה בסעיף 345;
”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו באותו חוק, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה:
(1)
ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור בסעיף 295ו, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
(2)
ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור בסעיף 295ו, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.
המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד [תיקון: תשפ״ד־6]
(א)
מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
(ב)
המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
(ג)
אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר.
תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה [תיקון: תשפ״ד־6]
חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי [תיקון: תשפ״ד־6]
בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016.
השבת תשלומים [תיקון: תשפ״ד־6]
סייג לתחולה [תיקון: תשפ״ד־6]
הוראות סעיפים 295ה ו־295ו לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
הוראות שונות – סימן א׳ [תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15]
(א)
חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור בסעיפים 295ו ו־295ז, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
(ב)
לעניין פקודת מס הכנסה, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי סעיף 295ה, 295ו או 295ז, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי סעיף 295ה לא יחולו הוראות סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה.
[תיקון: תשפ״ד־15]
סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים
הגדרות – סימן ב׳ [תיקון: תשפ״ד־15]
בסימן זה –
”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות סימן ב׳ בפרק ט״ו;
”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו בסימן א׳, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי סעיף 295י6;
”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי סעיף 295יב(ב), אם נקבע.
הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר [תיקון: תשפ״ד־15]
(א)
בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר (בסימן זה – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין חוק נפגעי פעולות איבה.
סכום התגמול המיוחד [תיקון: תשפ״ד־15]
(א)
סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
(1)
עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90;
(2)
עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90;
(3)
עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90;
(4)
הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
(5)
לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
(ב)
סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
(ג)
חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.
סייג לתחולה [תיקון: תשפ״ד־15]
הוראות סימן זה לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או מכוחות הביטחון כהגדרתם בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008.
הוראות מיוחדות [תיקון: תשפ״ד־15]
(א)
התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
(1)
חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
(2)
לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
(1)
אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
(2)
אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1).
(ג)
לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי חוק נפגעי פעולות איבה, ולא יראו אותו כהכנסה.
עדכון התגמול המזערי [תיקון: תשפ״ד־15]
הסכומים האמורים בהגדרה ”התגמול המזערי“ יעודכנו לפי הוראות סעיף 49 לחוק הנכים.
[תיקון: תשפ״ד־15]
סימן ג׳: הוראות שונות
שיפוי המוסד [תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15]
תוקף – פרק י״ג2 [תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15]
(א)
סימן א׳ יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של סימן א׳ בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
(ב)
סימן ב׳ יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של סימן ב׳ ושל תקופת הזכאות כהגדרתה בסעיף 295י1 בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.
[פרק ז׳]
פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות
סימן א׳: תביעות
מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־5, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־14]
(א)
כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
(ב)
(1)
הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיף 133(א) או 255(א) – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
(3)
במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיפים 135(א) ו־(ב) ו־255(ב) ו־(ג) – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
(4)
במענק ליתום לפי סעיפים 143 או 254 – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
(5)
במענק פטירה לפי סעיף 310 – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
(6)
בתגמול לפי פרק י״ב – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.
הגשת תביעות [129]
השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
גמלה בתוספת הפרשי הצמדה [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
בסעיף זה –
”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
(2)
במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
(3)
בגמלה המשולמת לפי פרק ח׳ – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה.
(ב)
גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
(ג)
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.
ניכוי מקדמה או תשלום אחר [תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־13]
משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי סעיף 114 – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.
החלטת המוסד בתביעות [130] [תיקון: תשס״ב־5]
(א)
כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
(א1)
השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92.
(ב)
המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.
ועדת תביעות [131]
ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.
הרכב ועדת התביעות [133]
(א)
המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
(ב)
ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
(ג)
מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.
בדיקות רפואיות [134]
(א)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
(ב)
הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.
תשלום מקדמות [134א] [תיקון: תשס״ב־5]
(א)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –
(1)
לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
(2)
לזכאי לגמלה;
(3)
לתובע גמלה לפי פרק ה׳, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
(ב)
המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.
סימן ב׳: ייעוד הגמלה
מניעת העברת זכות לגמלה [135] [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־13, תשפ״ב־12]
(א)
זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
(ג)
זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.
מינוי מקבל גמלה [136]
(א)
נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
(ב)
לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –
(1)
נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
(2)
האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
(ג)
שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.
תשלום לבן זוג [136א]
זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.
תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] [תיקון: תשע״ז־5]
(א)
היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.
תשלום לאומן [תיקון: תשפ״ד־8]
(א)
השתלמה גמלת ילד נכה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי אותו סימן תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
(ב)
(1)
לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳ בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, תביעה לגמלת ילד נכה.
(2)
הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
(ג)
תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
(ד)
היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.
(ה)
בסעיף זה –
”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
”ילד נכה“ – כהגדרתו בסעיף 221.
חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] [תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200.
(ג)
השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב).
חוב של גמלה [137א]
הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם בפרק י״א, על אף הוראות סעיף 303(ג).
תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
זכאי לקצבה לפי פרקים ה׳, ט׳ או י״א, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.
מענק במקרה פטירה [137ג] [תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־5, תשס״ג־6, תשס״ד, תשס״ד־14, תשס״ח־9, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8]
(א)
(1)
נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 או קצבת נכות לפי פרק ט׳, או הענקה לפי פרק י״ז הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
(2)
מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
(א)
בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
(ב)
למנוח אין ילד כהגדרתו בסעיף 238.
(א1)
נפטר ילד נכה כהגדרתו בסעיף 221, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות סעיף 306א, גמלה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
(ב)
נפטר מקבל קצבה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות סעיף 130, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
(1)
בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
(2)
הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
(3)
הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
(ד)
המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה בסעיף 130(ב)(3), כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
(1)
עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
(2)
בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
(ה)
הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה, בידו הברירה לקבל אחד מהם.
פושט רגל [138] [תיקון: תשע״ח־6]
זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
קיזוז [139] [תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־4, תשע״ו־3]
(א)
בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ –
(1)
לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור בסעיף 368 אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי סעיף 241 כשהיא זכאית למענק לידה;
(2)
למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
(ב)
המוסד רשאי לקזז –
(1)
כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
(א)
דמי ביטוח;
(ב)
מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
(ג)
סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(2)
(נמחקה).
(ג)
המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
(ד)
(בוטל).
(ה)
על אף האמור בסעיף זה ובסעיף 281, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי פרק י״ב סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
(ו)
המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סימן ה׳ לפרק ד׳.
עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי פקודת מס הכנסה לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.
ערעור [139ב] [תיקון: תשנ״ז־2]
על אף הוראות סעיף 391, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי סעיף 313 בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחוייבים.
החזרת גמלאות [140]
שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1)
המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
(2)
המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
(3)
המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(4)
סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.
[תיקון: תשע״ה־2]
סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה
הגדרות – סימן ב׳1 [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3]
בסימן זה –
”גמלה“ – גמלה לפי פרקים ה׳, ט׳, י״ג או י״ג1, לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות, שנערך לפי סעיף 9 (בסימן זה – הסכם הניידות), לפי הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף שנערך לפי סעיף 9, לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת או לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו;
”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה:
(1)
קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 2015, בשנת 2024, 1,360 ש״ח);
(2)
קצבה לפי סעיף 199(1) שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
(3)
קצבה כאמור בסעיף 315ד(א)(2)(ב) שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה:
(1)
ועדה רפואית לעררים לפי פרק ה׳;
(2)
ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי פרק ט׳;
(3)
ועדה רפואית לעררים לפי הסכם הניידות;
(4)
ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת;
(5)
ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו;
”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה:
(1)
רופא או ועדה רפואית לפי פרק ה׳, או הרשות לעניין תקנות 15, 17 ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956;
(2)
רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי סעיפים 209 ו־210;
(3)
ועדה רפואית לפי הסכם הניידות;
(4)
ועדה רפואית לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת;
(5)
רופא מוסמך לפי סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו;
”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
(1)
חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(2)
חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994;
”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007;
”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 2015, בשנת 2024, 907 ש״ח), מעודכן לפי הוראות סעיף 315ט(ב);
”תביעה“ – תביעה לגמלה.
הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז]
(א)
על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות סעיפים 315ה עד 315ז:
| טור א׳ סוג הטיפול | טור ב׳ סכום מרבי לתשלום | טור ג׳ סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך | |||
|---|---|---|---|---|---|
| (1) | טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) – | ||||
| (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 | 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק | 12.25 אחוזים מחלק הגמלה | 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 12.25 אחוזים מחלק הגמלה | |
| (ב) לעניין גמלה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 | 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי סעיף 107 – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק | 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי סעיף 107 – 14 אחוזים | 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 12.25 אחוזים מחלק הגמלה | |
| (2) | טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) – | ||||
| (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 | 13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק | 15 אחוזים מחלק הגמלה | 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 15 אחוזים מחלק הגמלה | |
| (ב) לעניין גמלה לפי פרקים ה׳, י״ג או י״ג1 | 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי סעיף 107 – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק | 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי סעיף 107 – 17 אחוזים | 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 17 אחוזים מחלק הגמלה | |
| (3) | טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי סעיפים 10, 213, או 123 לרבות כפי שהוחל מכוח סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, או לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) | 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק | 25.5 אחוזים מחלק הגמלה | 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 25.5 אחוזים מחלק הגמלה |
| (4) | טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) | 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק | 13.5 אחוזים מחלק הגמלה | 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי | 13.5 אחוזים מחלק הגמלה |
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי סימן ג׳ לפרק ה׳ או לפי סעיף 203 או 205, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
(2)
התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
(3)
התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי סעיף 214 או ביוזמת רופא מוסמך לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים (בסימן זה – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
(4)
התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
(5)
התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי הסכם הניידות לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
(6)
התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
(7)
התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי סעיף 113 או סעיף 333, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
(ג)
שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.
מהו טיפול בתביעה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
לעניין סימן זה טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
(1)
ייצוג אדם לפני המוסד לפי סעיף 386, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי סעיפים 10, 213 או 123 לרבות כפי שהוחל מכוח סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, או לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת;
(2)
סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
(ב)
מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין סימן זה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
(2)
נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
(3)
נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
(ג)
מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין סימן זה, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
(1)
הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
(2)
לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
(ד)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
”בעל זיקה“ – לרבות אלה:
(1)
(א)
בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
(ב)
שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
(ג)
בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
(ד)
מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
(ה)
חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
(2)
מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
(3)
מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
(4)
לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
(א)
בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
(1)
בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
(2)
זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
(3)
זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
(4)
זכות למנות מנהל כללי;
(5)
זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
(6)
זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
(ב)
חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
(ג)
מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
(ד)
אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976.
חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3]
(א)
(1)
חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
(2)
במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם –
(א)
תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
(ב)
תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי סעיף 119, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי סעיף 208 או של דרגת אי־כושר לפי סעיף 210, קביעה זמנית לפי סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, קביעה לפי סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת או החלטה לזמן מוגבל לפי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010;
(ג)
לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
(3)
על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי סעיפים 200 ו־201 לא יובאו בחשבון כל אלה:
(א)
לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018 (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות תיקון מס׳ 200;
(ב)
לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של תיקון מס׳ 200 ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי סעיף 220ב, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור.
(4)
על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
(א)
לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021 – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות סעיפים 196(ג), 200(א), 201(א), 206א ו־251(א), כנוסחם בחוק האמור, ובשל תקנות לפי סעיפים 206 ו־222 והסכמים לפי סעיף 9, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של החוק האמור ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
(ב)
לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות סעיפים 196(ג), 200(א), 201(א), 206א ו־251(א), כנוסחם בחוק האמור, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי סעיפים 206 ו־222 והסכמים לפי סעיף 9, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של החוק האמור ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
(ב)
(1)
חלק הגמלה לעניין מענק לפי סעיף 107 או מענק לפי סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
(2)
חלק הגמלה לעניין מענק לפי סעיפים 133 ו־135 או לפי סעיפים 4 ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת יהיה סכום המענק.
(ג)
לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
(א)
שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי סעיף 321 או לפי בחירת התובע לפי סעיף 320(ד);
(ב)
שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
(2)
חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי סעיפים 312 או 315 או לפי סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;
(3)
היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו או קצבה חודשית לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
(4)
הלוואה והחזר הוצאות לפי הסכם הניידות לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
(5)
שולמו דמי פגיעה לפי סעיף 92 והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.
הגבלה על מועדי גביית התשלומים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
התשלומים האמורים בסעיף 315ב(א) ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
(1)
עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
(2)
שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 315ב(א) תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי סעיף 315ב; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
(3)
יתרת התשלום המגיעה לפי סעיף 315ב(א) בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
(ה)
דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 315ב(ב) ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים באותו סעיף תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי סעיף 315ב(ב)(6) שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ו)
(1)
חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי סעיף 316, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי פרק ה׳ ונותר חייב בתשלום לפי סימן זה למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
(ז)
מהי תביעה אחת [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור בסימן זה –
(1)
יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
(2)
יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
(3)
לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות סעיף 315ד(ג)(1);
(4)
יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
(5)
יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין תקנות 15, 17 ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
(6)
(7)
לא יראו תביעה לגמלה לפי סעיף 199(1) של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳ כחלק מהתביעה לפי הסימן האמור.
(ב)
על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור בסעיף 315ב(א) או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.
התקשרות לעניין טיפול בתביעה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
(1)
פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
(2)
התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי סעיף 315ה(ב).
(ב)
בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי סימן זה, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות סעיף 397; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
(ג)
המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
(ד)
המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
(ה)
לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות סעיף 315ב.
(ו)
אין בהוראות סימן זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
(ח)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.
סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
הוראות סעיפים 315ב(א) ו־(ג), 315ד, 315ה ו־315ו(א)(1) לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
(1)
תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות);
(2)
ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, שלא נובעת מנסיבות טכניות;
(3)
ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי סעיף 296.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
(ג)
הוראות סעיפים 315ב(א) ו־(ג), 315ד, 315ה ו־315ו(א)(1) לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור בסעיף 315ב(ב)(3), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) למייצג או למסייע כאמור.
מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
על הסכומים כאמור בסעיף 315ב ייווסף מס ערך מוסף
(ב)
הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015).
(ג)
שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים בסעיף 315ב(א).
(ד)
הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.
דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
(ב)
המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.
סימן ג׳: תשלומי גמלה
אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] [תיקון: תשנ״ו, תשס״א, תשס״ג־6]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי פרקים ה׳, ט׳ או י״א, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי פרק ה׳ או לקצבת שאירים לפי פרק י״א, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
(1)
קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
(2)
הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.
אופן תשלומן של גמלאות [142] [תיקון: תשע״ט־4]
(א)
השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –
(1)
הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
(2)
פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
(ב)
המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.
תחילת זכות [142א]
מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.
שמירת זכויות [142ב]
מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי פרקים ג׳ ו־ז׳, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351(יא), כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.
גמלאות כפל [143, 127כ] [תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו, תשנ״ח־5, תשס״ה־2, תש״ע־7, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5]
(א)
לא תשולם תוספת קצבה –
(1)
בזכותו של אדם המקבל קצבה;
(2)
לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
(ב)
גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
(ב1)
נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות סעיף 315, בשינויים המחויבים.
(ג)
לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
(1)
קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
(2)
גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
(ד)
היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי פרק ה׳ או בקצבת תלויים לפי הפרק האמור במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
(ו)
הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –
(1)
קצבת ילדים;
(2)
דמי קבורה;
(3)
מבוטח המקבל קצבת נכות לפי פרק ה׳ והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%;
(4)
קצבת לידה;
(5)
תשלום מיוחד לפי סעיף 62;
(6)
גמלת סיעוד;
(7)
חיסכון ארוך טווח לילד לפי סימן ה׳ לפרק ד׳.
(ז)
לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
(1)
דמי לידה המשתלמים לפי פרק ג׳;
(2)
דמי פגיעה המשתלמים לפי פרק ה׳;
(3)
תגמול לפי פרק י״ב;
(4)
דמי חופשה לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
(4א)
דמי הסתגלות מיוחדים;
(4ב)
לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
(5)
כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
(ח)
מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
(ט)
ניכוי מקצבה [143ב] [תיקון: תשע״ז־4]
(א)
נעשה אדם זכאי לקצבה לפי פרקים ה׳, ט׳, י״א, י״ג או י״ג1 והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
(ב)
הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
(א)
היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי פרק ה׳ והאחד לפי פרק י״א, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
(ב)
מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.
גמלאות בחירה [145]
(א)
(1)
הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרקים ה׳, י״א או י״ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המשטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו־63ח לחוק שירות המדינה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(2)
תגמול המשולם לפי סעיף 20א(א) לחוק הנכים לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
(ב)
הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי פרק י״ב, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(ג)
הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט׳ ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(ד)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
(ה)
הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי פרק ט׳.
(ו)
הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי פרק ט׳ ודרגת נכותו הקבועה לפי חוק הנכים, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי חוק הנכים, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.
הנמצא בחוץ לארץ [146] [תיקון: תשס״ג־5, תשס״ט־4]
(א)
הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
(ב)
נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו בסעיפים 200, 201 ו־247 ובעד ילד כמשמעותו בסעיף 252(ב), הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.
תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל [תיקון: תשס״ג־5]
(א)
שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
(1)
גמלה המשתלמת לפי פרק ג׳ למבוטח כמשמעותו לפי הוראות סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1);
(2)
(3)
מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות.
(ג)
בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
שלילת גמלה משוהה שלא כדין [תיקון: תשס״ג־5]
(א)
לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.
אסיר [147] [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
(ב)
(1)
ילד כהגדרתו בסעיף 238, שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
(א)
גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד׳;
(ב)
תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים 132(5), 200(ג)(2), 244(ב)(2) ו־252(ב), וכן לפי חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.
(2)
במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב), לעניין סעיף 68, ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.
לנוכח עתירה בבג״ץ 3390/16 שטרם הוכרעה, המדינה הודיעה כי סעיף קטן (ב) אינו מיושם בפועל נכון לעתה.
שלילת גמלה בגלל פשע [148] [תיקון: תשס״ב־5, תשס״ז־6, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3]
(א)
חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי סעיף 62, לפי סימנים ד׳ או ה׳ בפרק י״א, או לפי סעיף 310 או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב), לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
(ב)
נדון אדם למאסר עולם בשל עבירה לפי סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או לפי סעיף 301א(א)(11) לחוק האמור במסגרת פעילותו של ארגון טרור, או לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 כנוסחו ערב תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור – לא תשולם לו קצבה לפי סימן ג׳ בפרק י״א.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), הורשע אדם בעבירת ביטחון חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור (בסימן זה – עבירת ביטחון), ובשל כך נגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, יפחית המוסד את הגמלה המשתלמת לו לפי פרקים ה׳ עד ח׳ או י״א בשיעור של 50%, ככל שהוא זכאי לאותה גמלה.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), מי ששוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראלים או משא ומתן מדיני לאחר שהורשע בעבירה כאמור באותו סעיף קטן ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו – עד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו – גמלאות אלה: דמי לידה לפי סימן ג׳ לפרק ג׳, גמלה לפי פרקים ה׳ עד ח׳, י״א ו־י״ג, וגמלה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות, שנערך לפי סעיף 9, והוראות סעיף קטן (ג) יחולו לגביו רק מתום התקופה שנגזרה עליו.
מסירת מידע מטעה [149] [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
בסעיף זה –
”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
(1)
נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –
(א)
לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
(ב)
הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
(2)
נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
(ג)
לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
(ד)
החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
(ו)
הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי
זכות לתביעה [150] [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־4, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־2, תשע״ו־7, תשפ״ב־2]
(א)
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
(א1)
(1)
מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.
(2)
דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
(3)
על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
(4)
על אף הוראות סעיף 398(ב), אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
(א2)
(1)
היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
(2)
העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
(3)
המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
(4)
הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
(ב)
הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(1)
לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
(2)
לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי פקודת הנזיקין, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
(4)
בסעיף קטן זה –
”טיפול רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;
”מוסד רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
”עובד המדינה“ – כהגדרתו בסעיף 7 לפקודת הנזיקין;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”תאונת דרכים“ – (נמחקה).
(ד)
משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת שבלוח ט״ז, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים בלוח ט״ז יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בלוח ט״ז.
העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים [תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ב, תשפ״ד־16]
(א)
בסעיף זה –
”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
”חוק הפיצויים“ – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים;
”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה בסעיף 12ד לחוק הפיצויים;
”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים;
”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה בחוק הפיצויים;
”תאונת דרכים“ – כהגדרתה בחוק הפיצויים.
(ב)
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי חוק הפיצויים ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי סעיף 328(א), יחולו הוראות אלה:
(1)
המוסד לא יגיש תובענה כאמור בסעיף 328(א) או דרישה לתשלום כאמור בסעיף 328(א2) נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי סעיף 328(א1);
(2)
על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה).
(ג)
מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
(1)
בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%;
(2)
בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%.
(ד)
סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
(ה)
הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
(ו)
מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה.
(ז)
הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(החל מיום 14.8.2025): הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח סעיף 330.
חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
(א)
הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
(ב)
הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
(ג)
הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
(ד)
הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.
אין המעביד חב לצד שלישי [153]
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א), על אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.
גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.
היוון [155]
לענין סימן זה רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
[פרק ח׳]
פרק ט״ו: דמי ביטוח
סימן א׳: הוראות כלליות
פרשנות [156]
(א)
בפרק זה –
”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח.
(ב)
לענין פרק זה רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.
הוראות יסוד [157] [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־6, תשע״ז־12, תשע״ח־6]
(א)
עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
(ב)
מבוטח כהגדרתו בסעיף 65(א)(1) ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
(ג)
מבוטח לפי פרק ה׳ ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
(ד)
מבוטח לפי פרק ו׳ ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
(ה)
מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת ”מבוטח“ שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
(ו)
עובד המבוטח לפי פרק ח׳ למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
(ז)
מבוטח לפי פרק ט׳ ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
(ח)
מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
(ט)
מבוטח לפי פרק י״א למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן בסעיף 238 ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי פרק ג׳ ובין שאינו מבוטח לפיו.
(י)
אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.
תחומה של תקופת תשלום [158]
כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.
שיעור דמי ביטוח [159] [תיקון: תשנ״ח־5, תש״ס־2, תשס״ב־4, תשס״ג־6, תשע״ח־6]
(א)
(1)
(2)
שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 335 לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור בלוח י׳, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
(ב)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים בלוח י׳, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.
(ג)
שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי סעיף 342(ג).
[159א] [תיקון: תשס״ב־4]
(בוטל).
[159ב] [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב־4]
(בוטל).
דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6]
(א)
שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –
(1)
לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור בפרט 4 בלוח י׳ ובסעיף 337;
(2)
לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור בפרט 4 בלוח י׳ ובסעיף 337.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
(ג)
שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור בפרט 1 בלוח י׳ ובסעיף 337.
שיעורים מופחתים [160א] [תיקון: תשנ״ח־5, תשס״ה־6]
על אף הוראות סעיפים 337 ו־340 רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על 60% מהשכר הממוצע.
החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12]
(א)
מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג׳ בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
(ב)
המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
(ג)
(1)
היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט), ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור בלוח י׳ ובסעיף 337.
(2)
המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בלוח א׳1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה או סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור בפרט 6 ללוח י׳; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק;
בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
(ד)
היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
(2)
היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
(ה)
השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –
(1)
חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
(2)
תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
(3)
חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי טור ה׳ בלוח י׳, על הכנסת עובד העולה על 60% מהשכר הממוצע, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
(4)
אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים בטור ה׳ בלוח י׳, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997.
(ה1)
חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור בסעיף 3א(א), ונוסף על כך הוא עובד כאמור בסעיף 3א(ב), יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
(ו)
(1)
עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודת מס הכנסה, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י׳ על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – שיעור מופחת).
(2)
היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, נמוכה מ־60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה האמורה, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, לבין 60% מהשכר הממוצע.
(3)
שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.
דמי ביטוח מופחתים [162]
השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין סעיף 340 כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
(1)
הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
(2)
הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).
סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח
חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] [תיקון: תשע״ז־5]
(א)
יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; ואולם –
(1)
אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור בסעיף 3, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
(א)
שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי סעיף 37 לפקודת מס הכנסה או לנקודות קצבה לפי סעיף 40 לאותה פקודה, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו –
”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות פקודת מס הכנסה או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
(ב)
פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
(ג)
סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
(ד)
סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
(2)
אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור בסעיף 1, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
(ד)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.
חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש [תיקון: תשע״ז־5]
(א)
חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור בסעיף 3א(א) יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור בסעיף 337(א)(1), למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בלוח י׳.
(ב)
חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור בסעיף 3א(ב) יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
(ג)
חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח תקנה 2 או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע בטור ד׳ שבלוח י׳ לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור.
(ד)
נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות סעיף 3א(א), תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, ויחולו על הכנסה זו הוראות סעיף 345.
(ה)
נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות סעיף 3א(א), תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
(ו)
נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי פרקים ה׳, ז׳, ט׳, י׳ ו־י״א, לפי סעיפים 310(ג) ו־387, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות סעיף 9.
(ז)
על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות סעיף 348.
(ח)
בסעיף זה –
”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.
חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] [תיקון: תשפ״ג־7]
(א)
עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
(ב)
(1)
ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
(א)
סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה;
(ב)
סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
(2)
לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות סעיפים 347 ו־357 עד 359, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח סעיפים 357 או 358 כמקדמות.
(3)
השר יקבע –
(א)
תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
(ב)
נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
(ג)
(1)
נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
(2)
השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
(3)
לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות סעיף 364.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 362(א)(3) יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
(ה)
מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם לסעיף 357, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו בלוח י״א או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
(ו)
בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –
(1)
מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
(2)
מבוטח שהוראות פטור לפי סעיף 351(יא) חלות עליו או עשויות לחול עליו;
תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
הקצאת מניות [תיקון: תשס״ב־7]
(א)
בסעיף זה –
”הכנסה“ – הכנסה, שלפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה רואים אותה כהכנסה לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה;
”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 342(א);
”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
(ב)
הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ולענין הוראות סעיף 342(א) יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
(ג)
לענין הוראות סעיף 344(א), הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיפים 352 ו־353.
(ד)
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
(ה)
(פקע).
הכנסה מפנסיה מוקדמת [תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6]
(א)
בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
(ב)
מבוטח לפי פרק י״א (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות סעיף 337(א)(2), כקבוע בטור ד׳ שבלוח י׳ לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור.
(ג)
(1)
עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו בלוח י״א לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
(2)
פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה בפרט 3 בלוח י״א, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
(ד)
מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות סעיף 353.
(ה)
(1)
מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י׳ על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).
(2)
היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו־(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה מ־60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין 60% מהשכר הממוצע.
(ו)
השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.
חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
על אף הוראות סעיף 345, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.
סמכות קביעה [166]
מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.
סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ו־5, תשס״ז־9, תשס״ח־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12]
(א)
לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י״א.
(א1)
לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות סעיף 335, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350 ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע.
(ב)
מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו בלוח י״א, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
(ג)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים בלוח י״א.
(ד)
מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי פרק ז׳, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע בפרט 3 שבלוח י״א.
(ה)
(הנוסח הקבוע): מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור בפרט 3 בלוח י״א, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור בפרט 3 בלוח י״א, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח י״א.
הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] [תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ג־4, תשס״ג־6, תשס״ד־15, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־11, תשס״ח־4, תשע״ז־17, תשע״ח־2]
(א)
לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
(1)
גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי פרק ג׳ למעט דמי פגיעה לפי פרק ה׳ ולמעט גמלה לפי פרק ח׳ או פרק י״ב;
(2)
גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(3)
תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
(4)
תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
(ז)
(ח)
(ט)
(5)
תגמולים לפי סעיפים 63ז ו־63ח לחוק שירות המדינה;
(6)
הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה;
(7)
הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
(8)
סיוע הניתן לניצול השואה לפי הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006;
(9)
(פקעה).
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
פטור מתשלום דמי ביטוח [169] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־5, תשס״ג־6, תשס״ד, תשס״ו־3, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16]
(א)
בכפוף להוראות סעיפים 53(ד) ו־97(ד), לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי סעיף 88 אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
(ב)
לא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בלוח א׳1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
(ג)
מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט).
(ד)
לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי פרק ה׳ או לפי פרק ט׳ אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי סעיף 105 או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
(ה)
(בוטל).
(ו)
לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
(1)
תלוי לפי סעיף 130 שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
(2)
תלוי לפי סעיף 247(3) שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
(ז)
לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
(ח)
מבוטחת לפי פרק ו׳ שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ד).
(ט)
מבוטחת לפי פרק ט׳ שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ז).
(י)
מבוטחת לפי פרק י׳ שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ח).
(יא)
מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י״א לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
(1)
מקבל גמלה או תגמול האמורים בסעיף 350, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ט׳ – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 195;
(2)
תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
(2א)
תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –
”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008;
”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238, ושירותו הסדיר לפי חוק שירות ביטחון נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
”שירות לאומי בהתנדבות“ – (נמחקה);
(2ב)
מבוטח לפי פרק י״א – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);
(2ג)
(א)
מי שסיים שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי החוק האמור, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
(ב)
מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי פרק י״ג – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
(ג)
משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו בחוק שירות אזרחי ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
(3)
פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.
תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1)
הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
(2)
הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות סעיף 344, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי פקודת מס הכנסה.
סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת
מועד התשלום [171] [תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף]
(א)
מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
(ב)
מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וכן חול המועד.
(ג)
(פקע).
זקיפת תשלומים [172] [תיקון: תשנ״ו־5]
(א)
בסעיף זה –
”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי סעיף 345(ג);
”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי סעיף 364(א)(1) החל על חוב דמי הביטוח;
”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי סעיף 364(א)(2), החל על חוב דמי הביטוח;
”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
(ב)
(1)
כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);
(2)
שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
(א)
לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
(ב)
לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
(ג)
לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.
חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] [תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3]
(א)
השר רשאי להתקין תקנות בדבר –
(1)
דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
(2)
דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
(3)
חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
(4)
התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: 344, 345(ב), 345(ג).
תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות בסעיף 50(א)(1) ו־(2), ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות סעיף 354; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו בסעיף 354.
(א1)
(1)
מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 342(ב), במועדים אלה:
(א)
עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
(ב)
עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
(ג)
עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי סעיף 166 לפקודת מס הכנסה, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
(1א)
נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
(א)
דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי אלה:
(1)
סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
(2)
לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
(3)
לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
(ב)
דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
(1)
מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
(2)
מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
(2)
פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
(3)
לעניין סעיף קטן זה, יקראו את סעיף 342(ב) כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי סעיף 75(א), למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
(4)
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
(ב)
הוראות סעיף 353(ב) יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.
חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש [תיקון: תשע״ז־5]
(א)
קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
(ב)
הוראות סעיפים 355(א1) ו־(ב) יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.
קנס על אי־
(א)
החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי סעיף 355(א) ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
(ב)
השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –
(1)
שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(1) ו־(ב), לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
(2)
שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(2) ו־(ב), ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
(ג)
קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח [174] [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תשע״ו־6, תשע״ז־5]
היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור בסעיפים 342, 355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב) ו־355א ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.
קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח [175]
היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.
השגה על קביעת דמי ביטוח [176] [תיקון: תשע״ז־6]
(א)
קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור בסעיפים 347, 357 או 358, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
(ב)
השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי סעיפים 347, 357 או 358, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות).
(ד)
המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
(1)
לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;
(2)
לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות.
(ה)
השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
(ו)
פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
(ז)
פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
(ח)
פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
(ט)
התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
(י)
נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
(יא)
המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.
שיטת גביה [177]
השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.
סמכות למתן הנחה [177א]
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.
החזרת תשלומי יתר [178] [תיקון: תשע״ב־8]
(א)
שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
(1)
תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
(2)
לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
(3)
שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
(ב)
המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
(ג)
לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
(ד)
המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
(ה)
תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.
מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] [תיקון: תשע״ד־5]
(א)
מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.
דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים [תיקון: תשע״ד־13]
(א)
בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 364(ב), ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
(ב)
חלה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379 שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 380(ב), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) –
(1)
מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;
(2)
לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה.
סימן ד׳: פיגורים
תשלומי פיגורים [179] [תיקון: תשע״ז־6]
(א)
לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –
(1)
קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
(2)
החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
(ג)
דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 367 עד 367ג ו־397(א).
שמירת זכות לגמלה [180]
היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.
הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
(א)
קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
(1)
בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;
(2)
בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;
(3)
בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
(1)
הטבות לפי סעיף 9;
(2)
(3)
על גמלאות לפי פרק ה׳ כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
(4)
(5)
הענקות לפי סעיף 387.
(ג)
היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
(ד)
פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
(ה)
פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
הקלות בגביית דמי ביטוח [183] [תיקון: תשע״ח־6]
(א)
(ב)
השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין הפקודה האמורה, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ז־6]
(פקע).
עיקול רכב [תיקון: תשע״ז־6]
לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 367(א), רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה), גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2)
אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
(א)
לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה);
(ב)
פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג)
הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
[תיקון: תשע״ז־6]
(פקע).
הסכם תשלומים [184]
(א)
המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
(ב)
כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.
(ג)
לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.
אי־
(א)
לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט בטור ב׳ ללוח י״א1 בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי סעיף 353 או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי סעיף 379, לפי העניין, כמפורט בטור א׳ ללוח האמור.
(א1)
היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף 328, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי סעיף 328 לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי הסעיף האמור, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי סעיף 328.
(א2)
היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
(ג)
קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
(ג1)
פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
(ג2)
החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
(ג3)
לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
(ג4)
מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד לתשלומו.
(החל מיום 1.1.2025): מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד לתשלומו, ויחולו הוראות החוק האמור, בשינויים המחויבים.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
(ה)
על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).
ויתור [185א] [תיקון: תשס״ח־8]
(א)
עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי סעיף 345, על קנס לפי סעיף 356, על קנס ותוספת לפי סעיף 364 ועל ריבית לפי סעיף 368(ב), כולם או חלקם.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב בתשלום נפטר;
(2)
עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
(3)
החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד;
(4)
החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993;
(5)
אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
(6)
מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.
סימן ה׳: הוראות מיוחדות
הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ד־3, תשס״ח־4, תשפ״ב־13]
(א)
השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה, למעט הוראות סעיף 345ב, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
(1)
(א)
עובד חלקי;
(ב)
עובד לשעה;
(ג)
עובד אצל מעבידים שונים;
(ד)
עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
(ה)
עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
(ו)
עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
(ז)
עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
(ח)
עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
(ט)
עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
(י)
עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
(יא)
עובד במשק בית;
(יב)
עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
(2)
מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
(3)
עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
(4)
מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
(5)
(א)
מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
(ב)
מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
(ג)
מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
(ד)
מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה;
(ה)
מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
(ו)
מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם בסעיף 75(א)(3);
(ז)
מבוטח לפי פרק ה׳ בלבד;
(ח)
מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
(ט)
מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
(י)
מבוטח שסווג לפי סעיף 6;
(יא)
מבוטח שלפי פקודת מס הכנסה יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה האמורה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.
תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום [תיקון: תשפ״א־10]
על אף האמור בסעיף 371(א) ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 371(א), יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י״א.
[תיקון: תשפ״א־10]
(פקע).
[תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4]
(פקע).
[187] [תיקון: תשע״ז־6]
(בוטל).
ניכוי מתשלומים אחרים [188
סכום קצבת הילדים לפי פרק ד׳ אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.
מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח [תיקון: תשס״ח־4]
הפיקה חברה מהחברות המנויות בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.
[פרק ט׳]
פרק ט״ז: שונות
ביצוע אמנות [190]
(א)
נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
(ב)
אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.
הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.
הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א]
הורה שר הבטחון לפי סעיף 278 כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור בסעיף 283 ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
ביטוח חיילים [192]
השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
הודעה לחייל משוחרר [תיקון: תשע״ג]
(א)
בסעיף זה –
”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994;
”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
”שירות סדיר“ – כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים.
(ב)
המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
(ג)
השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.
סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ג־5, תשס״ו־3]
(א)
בסעיף זה –
”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
”ההסכם“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996;
”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
(2)
הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
(1)
מי שאינו תושב ישראל;
(2)
תושב ישראל באזור;
(3)
תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
(4)
תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
(5)
תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
(6)
מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
(7)
תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
(8)
תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
(ג)
תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה –
(1)
לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין פרק ה׳, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
(2)
ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).
ביטוח עובד זר המועסק באזור [תיקון: תשס״ה־5]
(א)
הוראות פרקים ג׳, ה׳ ו־ח׳ יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
(ב)
בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
(2)
הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
(א)
תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
(ב)
תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
(ד)
בסעיף זה –
”עובד זר“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש];
”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם בסעיף 378.
רישום [193]
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
מבוטח שלא נרשם [194]
(א)
לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין סעיפים 246 ו־253, אלא מיום שנרשם.
(ב)
סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.
עיגול סכומים [195]
השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
(א)
סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי סעיפים 192, 328, 329, 330 ו־369.
(ב)
הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור בסעיף 354.
פיקוח [196]
(א)
מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
(ב)
מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
(ג)
הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 146.
חובת עדכון פרטים [תיקון: תשע״א]
זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי סעיף 304, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.
סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] [תיקון: תשס״ד־2]
(א)
על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972, לפי חוק הדואר, התשמ״ו–1986, או לפי חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.
(ב)
לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 וקרן חופשה לפי חוק חופשה שנתית.
קבלת מידע מרשות המסים בישראל [תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5]
(א)
בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור בלוח י״ז ובהתאם לסוג המידע המפורט בטור ג׳ באותו לוח, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות בטור א׳ בלוח האמור, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
(1)
הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;
(2)
מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן בסעיפים 64 ו־64א לפקודת מס הכנסה;
(3)
מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
(א1)
המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
(ב)
שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
(ג)
מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
(ד)
בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
(1)
הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
(2)
מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.
[תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־2]
(בוטל).
חישובי מועדים [197]
(א)
לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
(ב)
לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.
ייצוג בפני המוסד [198] [תיקון: תשע״ו־11]
לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
הקצאת שוטרים בתשלום [תיקון: תשע״ו־20]
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006 (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו בסעיף 102א לחוק האמור, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 102ו לחוק המשטרה.
[פרק ט׳1]
פרק י״ז: הענקות
מתן הענקה [198אא]
המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
(1)
אי־הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42;
(2)
(3)
אי־מילוי חובת רישום לפי סעיף 77;
(4)
אי־השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253.
מימון [198ב]
ההענקות לפי סעיף 387 ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).
שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.
התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
השר, בהתקינו תקנות לפי סעיף 387, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.
[פרק י״א]
פרק י״ח: בית הדין לעבודה
סמכות בית דין אזורי [230] [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6]
(א)
לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח׳ –
(1)
של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם לסימן א׳ של פרק י״ד;
(2)
(א)
של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
(ב)
של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
(3)
של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
(4)
של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות סעיף 94;
(5)
שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי סעיף 91;
(6)
של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
(7)
של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי סעיף 304;
(8)
של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי סימן ב׳1 לפרק י״ד;
(9)
של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי סעיף 369.
(ב)
לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך סעיף 385 בתחום מתח גילים שנקבע לפי חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963.
בעלי הדין [231] [תיקון: תשס״ט־3]
(א)
בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –
(1)
הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
(2)
המוסד;
(3)
מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
(4)
מעביד;
(5)
שירות רפואי מוסמך;
(6)
אדם כאמור בסעיף 391(א)(6) או (7);
(7)
שירות התעסוקה.
(ב)
כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות סעיף 68(י) יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.
תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי פרק ה׳ ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
מניעת טיעון [231ב]
לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי פרק ה׳ או לא.
השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 32 בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.
קביעת מועדים [233]
שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
סיוע משפטי [234] [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6]
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי סעיף 369.
(א1)
הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה בסעיף 315א בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות סימן ב׳1 לפרק י״ד, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
(ב)
הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2 ו־3 לחוק האמור לא יחולו.
(ג)
המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
(ד)
בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.
[פרק י״ב]
פרק י״ט: עונשין וביצוע
עונשין [239] [תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3]
(א)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
(1)
גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
(2)
מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
(3)
קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
(א1)
תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(א2)
(1)
קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בלוח י״ח והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 383א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(2)
ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג׳ שבלוח י״ח, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בלוח י״ח המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
(3)
נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
(4)
הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
(5)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2).
(ב)
מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד.
(ג)
מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
(ד)
מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.
(ד1)
מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1) בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ה)
נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1)
שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)
שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
(ו)
אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.
בית המשפט המוסמך [241]
בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי סעיף 398.
ביצוע [242]
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
העברת סמכויות [243]
תחילה [244]
תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).
הוראות מעבר [תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12]
(א)
לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו בסעיף 48, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –
(1)
סעיף 53 –
(א)
כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“;
(ב)
כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
(2)
סעיף 350(א)(1) כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי פרק ג׳“ לא קיימות;
(3)
סעיף 351(א) כאילו המלים ”בכפוף להוראות סעיף 53(ד)“ לא קיימות.
(ב)
הסיפה של סעיף 170(ו) המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
(ג)
הוראות סעיפים 171(א)(2) ו־173(א)(2) לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994).
(ד)
לענין חישוב גמלה לפי פרק ה׳ בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור.
(ה)
מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות סעיף 246 בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, בחלק א׳ של לוח א׳1.
הוראות מתמצות [73א
(א)
(ב)
היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב בלוח י״ב.
(ג)
היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב בלוח י״ב.
(ד)
שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף 337(ב), ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים בלוח י״ב.
הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע [תיקון: תשס״ג־5]
על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי סעיף 9 [תיקון: תשס״ד, תשס״ו־3, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10]
(א)
על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות סעיף 9 עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):
(1)
נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
(2)
נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בלוח א׳1;
(3)
המשך זכאות להטבות שלפי ההסכם בדבר גמלת הניידות, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו בפרק ה׳ באותו הסכם, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בלוח א׳1;
(4)
(א)
הוראות ההסכם המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בלוח א׳1;
(ב)
הוראות ההסכם המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בלוח א׳1.
(5)
נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי חוק השבות זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
(ב)
מענקים שישולמו לפי ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים באותו הסכם, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
(ג)
(פקע).
(ד)
(פקע).
(ה)
תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024) לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־8]
(א)
לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –
(1)
יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
(2)
יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב.
(ב)
לענין הוראות סעיפים 248 ו־257 יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
(ג)
המינהלה כהגדרתה בחוק יישום תכנית ההתנתקות תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.
[לוח א׳]
לוח א׳
(סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“)
הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי
לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס.
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב־3]
לוח א׳1
[תיקון: תש״ף]
(סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“), 158, 160, 240(א), 245(א), 246(ב)(2), 247(1)(ג), 342(ג), 351(ב), 403(ה) ו־406(א))
חלק א׳
[תיקון: תש״ף]
(סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“), 403(ה) ו־406(א)(1))
גיל הפרישה לגבר
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1939 | 65 |
| יולי ואוגוסט 1939 | 65 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 | 65 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1940 | 66 |
| ינואר עד אוגוסט 1941 | 66 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 | 66 ו־8 חודשים |
| מאי 1942 ואילך | 67 |
גיל הפרישה לאישה
[תיקון: תשס״ד־7, תשע״ז־8, תשע״ז־19]
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1944 | 60 |
| יולי ואוגוסט 1944 | 60 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 | 60 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1945 | 61 |
| ינואר עד אוגוסט 1946 | 61 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 | 61 ו־8 חודשים |
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 | 62 |
חלק ב׳
[תיקון: תש״ף]
(סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“), 106, 247(1)(ג) ו־406(א)(2) ו־(3))
הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1939 | 65 |
| יולי ואוגוסט 1939 | 65 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 | 65 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1940 | 66 |
| ינואר עד אוגוסט 1941 | 66 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 | 66 ו־8 חודשים |
| מאי 1942 ואילך | 67 |
חלק ג׳
[תיקון: תש״ף]
(סעיפים 240(א) ו־406(א)(4)(ב))
מי שאינו מבוטח לפי פרק י״א, מחמת גילו
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1944 | 60 |
| יולי ואוגוסט 1944 | 60 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 | 60 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1945 | 61 |
| ינואר עד אוגוסט 1946 | 61 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 | 61 ו־8 חודשים |
| מאי 1947 ואילך | 62 |
חלק ד׳
[תיקון: תש״ף]
(סעיפים 245(א), 342(ג), 351(ב) ו־406(א)(4)(א))
[תיקון: תשע״ז־12]
גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1939 | 65 |
| יולי ואוגוסט 1939 | 65 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 | 65 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1940 | 66 |
| ינואר עד אוגוסט 1941 | 66 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 | 66 ו־8 חודשים |
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 | 67 |
| ינואר עד אוגוסט 1945 | 67 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 | 67 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1946 | 68 |
| ינואר עד אוגוסט 1947 | 68 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 | 68 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1948 | 69 |
| ינואר עד אוגוסט 1949 | 69 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 | 69 ו־8 חודשים |
| מאי 1950 ואילך | 70 |
חלק ה׳
(סעיף 246(ב)(2))
אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין פרק י״א, מחמת גילה
[תיקון: תשע״ז־8]
| חודש הלידה | גיל הזכאות (בשנים) |
|---|---|
| עד יוני 1949 | 55 |
| יולי ואוגוסט 1949 | 55 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 | 55 ו־8 חודשים |
| מאי עד דצמבר 1950 | 56 |
| ינואר עד אוגוסט 1951 | 56 ו־4 חודשים |
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 | 56 ו־8 חודשים |
| מאי 1952 עד יולי 1955 | 57 |
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 | 57 ו־4 חודשים |
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 | 57 ו־8 חודשים |
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 | 58 |
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 | 58 ו־4 חודשים |
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 | 58 ו־8 חודשים |
| דצמבר 1958 ואילך | 59 |
[לוח י״ד] [תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־3, תשע״א־4, תשע״ב־14, תשע״ג־2, תשע״ו־4]
לוח ב׳ (בוטל)
[תיקון: תשנ״ז]
לוח ב׳1
(סעיף 43)
לוח זה פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.
[תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ט־4, תשע״ב־2]
בלוח זה –
”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים (נכון לשנת 2014) כשהוא מעודכן לפי סעיף (4) בלוח זה;
”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.
[תיקון: תשס״ט־4, תשע״ב־10]
(א)
סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (נכון לשנת 2014; החל מיום 1.1.2024, 16,954 ש״ח) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (נכון לשנת 2014; החל מיום 1.1.2024, 269,012 ש״ח) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
(ב)
הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף (4), בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה:
M1 = M0 (1 + ST)
כאשר –
”M1“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
”M0“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).
[תיקון: תשס״ה־3]
המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.
[תיקון: תשס״ט־4]
בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
(1)
כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
(2)
אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
(3)
אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
(4)
אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
(5)
אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
(6)
זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
(7)
בדיקות סינון שמיעה ליילוד.
[לוח ז׳] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ג־6]
לוח ג׳ (בוטל)
[תיקון: תשס״א, תשס״ב, תשס״ג־6, תשס״ד־3, תשס״ו־5]
לוח ד׳ (בוטל)
[לוח ה׳] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ג־6]
לוח ה׳ (בוטל)
[לוח ה׳1]
לוח ו׳
(סעיפים 117 ו־140)
הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי פרק ה׳
| שנת פגיעה (שנת כספים) | שיעור ההגדלה | שנת פגיעה (שנת כספים) | שיעור ההגדלה |
|---|---|---|---|
| 1954/55 | 48% | 1960/61 | 24% |
| 1955/56 | 44% | 1961/62 | 20% |
| 1956/57 | 40% | 1962/63 | 16% |
| 1957/58 | 36% | 1963/64 | 12% |
| 1958/59 | 32% | 1964/65 | 8% |
| 1959/60 | 28% | 1965/66 | 4% |
[לוח ט׳1] [תיקון: תשס״ב־4, תשס״ג־6, תשס״ז]
לוח ז׳
(סעיף 167)
חישוב דמי אבטלה
בלוח זה –
”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25;
”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי סעיף 170;
”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י״א;
”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.
| טור א׳ מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) | טור ב׳ מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים) | |
|---|---|---|
|
1. בכפוף להוראות סעיף 164 – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי
| 80 | 60 |
|
2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי
| 50 | 40 |
|
3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו
| 45 | 35 |
|
4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי
| 30 | 25 |
[לוח ט׳2] [תיקון: תשס״א־2]
לוח ח׳
(סעיף 174(א) ו־(ו))
עבודה מועדפת ועבודה נדרשת
[תיקון: תשס״ג־2]
עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
[תיקון: תשס״ג־6]
בבתי מלון:
(1)
מלצרות;
(2)
טבחות;
(3)
חדרנות;
(4)
עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.
[תיקון: תשס״ב־6, תשס״ג־2, תשס״ג־7, תשס״ד־10]
(פקע).
[תיקון: תשס״ג־5]
במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
(1)
עבודות מתכת –
(א)
מסגרות וריתוך;
(ב)
חרטות וכרסום;
(ג)
חשמלאות;
(ד)
מכונאות;
(ה)
מכשירנות;
(ו)
משחיזנות;
(2)
הלבשה –
(א)
חייטות ותפירה;
(ב)
גזרנות;
(ג)
תפירת עור;
(3)
עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית.
[תיקון: תשס״ח־11]
(1)
טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה:
(א)
מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט׳;
(ב)
ילד נכה הזכאי לגמלה לפי סימן ו׳ בפרק ט׳;
(ג)
מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י׳;
(ד)
נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון.
(2)
טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
(א)
בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
(ב)
מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965;
(ג)
מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;
(ד)
מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, שקיבלו רישיון לפי אותו חוק;
(ה)
מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים.
בפרט זה –
”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן בסעיף 223 או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.
[תיקון: תשס״ח־9]
לוח ח׳1
(סעיף 202)
שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה
[תיקון: תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3]
| טור א׳ חלקי ההכנסה | טור ב׳ שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים |
|---|---|
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע | 0 |
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע | 30 |
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע | 40 |
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע | 60 |
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5]
לוח ח׳1א (פקע)
[תיקון: תשע״ו־19]
לוח ח׳2
(סעיף 223)
[תיקון: תשע״ח־9, ק״ת תשפ״א]
| טור א׳ שירותי הסיעוד | טור ב׳ שווי ביחידות שירות |
|---|---|
|
(1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
|
(א) בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת;
(ב) בשעות הלילה – יחידה וחצי;
(ג) בימי מנוחה – 2 יחידות;
|
|
(2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
|
(א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי סעיף 224(א)(1) עד (3) – 2 יחידות;
(ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי סעיף 224(א)(4) עד (6) – 2.75 יחידות;
|
|
(3) מוצרי ספיגה;
|
מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
(א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
(ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|
|
(4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
|
(א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע;
(ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור בפרט (3)(א);
|
|
(5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
|
(א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע;
(ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור בפרט (3)(א);
|
|
(6) שירות כביסה של עד 5 ק״ג;
| יחידה אחת. |
|
(7) (הוראת שעה בשנים 2021 עד 2024, לגבי גמלת סיעוד המשתלמת בעד השנים 2021 עד 2024):
שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות קהילות תומכות המוכרות על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים:
(א) שירותי אב קהילה, לרבות ביקור בבית המבוטח אחת לחודשיים לפחות וביקורים דחופים במידת הצורך, ותיאום בין המבוטח לגורמי טיפול שונים;
(ב) שירותי תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים פשוטים ובסיסיים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן תיאום עם בעל מקצוע לביצוע תיקונים;
(ג) לחצן מצוקה למוקד של הקהילה;
(ד) שירותי הפגת בדידות באמצעות השתתפות בפעילות חברתית אחת לשבוע במשך שעה לפחות, מחוץ לבית המבוטח, ולעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי בבית המבוטח, אחת לחודש במשך שעה לפחות
| 0.5 יחידות בשבוע |
[לוח ב׳] [תיקון: תשס״ד]
לוח ט׳
[תיקון: תשפ״ב־7]
(סעיפים 130(א)(5), 200(ג)(1), 238, 247(1)(ג) ו־(3)(ב))
[תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7]
הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים
| פרט | מספר התלויים | הכנסה חודשית |
|---|---|---|
| 1. | ללא תלויים | סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע |
| 2. | 1 | סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע |
| 3. | בעד כל תלוי נוסף | סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע |
[תיקון: תשפ״ב־7]
לוח ט׳1
(סעיף 245(ג))
הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק
[תיקון: תשפ״ב־8]
| פרט | מספר תלויים | הכנסה חודשית |
|---|---|---|
| 1 | ללא תלויים | סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע |
| 2 | 1 | סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע |
| 3 | בעד כל תלוי נוסף | סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע |
[לוח י׳] [תיקון: תשס״ה־6, תשע״ח־6]
לוח י׳
(סעיפים 28, 32 ו־337 עד 342)
[תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־6]
שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך
[תיקון: תשע״א־3, תשע״ב־14, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשפ״ג־4]
| טור א׳ | טור ב׳ | טור ג׳ | טור ד׳ | טור ה׳ | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פרט | ענף ביטוח | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי סעיפים 337(א) ו־340(א) | הניכוי משכר העובד לענין סעיף 342(ג) באחוזים | הקצבת אוצר המדינה לפי סעיף 32(ג1) | ||||||
| על חלק העולה על 60% מהשכר הממוצע | על החלק שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע | על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע | |||||||
| לעובד | לעובד עצמאי | למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי | לעובד | לעובד עצמאי | למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי | |||||
| 1. | אימהות | 1.40 | 0.94 | – | 0.16 | 0.24 | – | 0.87 | 0.04 | 0.09 |
| 2. | אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי | – | – | 0.16 | – | – | 0.11 | – | – | – |
| 3. | ילדים | 2.08 | 2.74 | 1.67 | 1.47 | 0.59 | 1.10 | – | – | 0.08 |
| 4. | נפגעי עבודה | 1.96 (הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06) | 0.78 | – | 0.37 (הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47) | 0.17 | – | – | – | 0.03 |
| 5. | נפגעי תאונות | 0.13 | 0.09 | 0.07 | 0.02 | 0.03 | 0.04 | 0.07 | 0.01 | 0.02 |
| 6. | אבטלה | 0.33 | – | – | 0.04 | – | – | 0.21 | 0.01 | 0.06 |
| 7. | זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון | 0.04 | – | – | 0.01 | – | – | – | – | 0.02 |
| 8. | נכות | 2.28 | 2.12 | 1.31 | 0.37 | 0.47 | 0.87 | 1.86 | 0.11 | 0.10 |
| 9. | סיעוד | 0.28 | 0.21 | 0.14 | 0.05 | 0.05 | 0.09 | 0.14 | 0.01 | 0.02 |
| 10. | אזרחים ותיקים ושאירים | 5.89 | 5.95 | 3.65 | 1.67 | 1.32 | 2.40 | 1.52 | 0.22 | 0.25 |
| סך הכל | 14.50 (הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60) | 12.83 | 7.00 | 3.85 (הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95) | 2.87 | 4.61 | 7.00 | 0.40 | 0.67 | |
[לוח י״א]
לוח י״א
(סעיפים 345(ה), 348, ו־349)
הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח
[תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־4, תשס״ט־4, תשס״ט־5, תשע״א־3, תשע״ב־2]
| פרט | בעד | הכנסה מרבית | הכנסה מזערית |
|---|---|---|---|
| 1. | עובד | לחודש – סכום השווה לשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 5; | לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון; |
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; | לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3; | ||
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. | ||
| 2. | עובד עצמאי | לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3; | לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3; |
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס. | ||
| 3. | מבוטח כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור בפרט 1, לפי הענין. | לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. | |||
| 4. | מבוטח אחר | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור בפרט 2, לפי הענין. | לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |
[תיקון: תשנ״ט]
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות חוק שכר מינימום לגבי עובד פלוני.
[תיקון: תשע״ז־6]
לוח י״א1
(סעיף 369)
| פרט | טור א׳ תקופת ההפרה | טור ב׳ הסכום המרבי לחיוב |
|---|---|---|
| 1. | אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים | עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2(ב), ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |
| 2. | אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים | עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2(ב), ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |
| 3. | אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים | עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2(ב), ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |
[לוח י״ב]
לוח י״ב
(סעיף 404)
הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים
| פרט | הפחתה | שיעור |
|---|---|---|
| 1. | מתשלומי המעביד לפי סעיף קטן (ב) | 1.8% |
| 2. | מתשלומי המעביד לפי סעיף קטן (ג) | 1.5% |
| 3. | מתשלומי העובד לפי סעיף קטן (ג) | 1.0% |
[תיקון: תשס״ג־6]
לוח י״ג (בוטל)
לוח י״ד
(סעיף 293)
ארגונים מאושרים
1.
כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940.
2.
[תיקון: תשע״ב־13]
(נמחק).
3.
”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים.
4.
אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל.
5.
האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.
לוח ט״ו
(סעיף 294)
חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי פרק י״ג
1.
חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965.
2.
[תיקון: תשע״ב־13]
3.
[תיקון: תשס״ח־4]
לוח ט״ז
(סעיף 328(ד))
הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)
[תיקון: תשפ״ב־2]
| 2008 | 110 |
| 2009 | 130 |
| 2010 | 150 |
| 2011 | 155 |
| 2012 עד 2021 | 165 |
| 2022 ואילך – | 174 |
[תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־6]
לוח י״ז
(סעיף 384א)
בלוח זה –
”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א);
”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א), מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
”מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה“ – מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה;
”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודת מס הכנסה.
[תיקון: תשע״ז־12]
| טור א׳ סוג הגמלה | טור ב׳ מקור חוקי | טור ג׳ סוגי המידע |
|---|---|---|
|
1. מענק אשפוז
| סעיף 43 לחוק | – |
|
2. מענק לידה
| סעיף 44 לחוק | – |
|
3. קצבת לידה
| סעיף 45 לחוק | – |
|
4. דמי לידה
| סעיף 49 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
5. דמי לידה נוספים
| סעיף 51 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
6. דמי לידה לגבר
| סעיף 49 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
7. גמלה להורה מאמץ
| סעיף 57 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
8. גמלה לשמירת הריון
| סעיף 59 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
9. תשלום מיוחד ליתומים
| סעיף 62 לחוק | – |
|
10. קצבת ילדים רגילה
| סעיף 66 לחוק | – |
|
11. תוספת לקצבת הילדים
| סעיף 68(ג) לחוק | – |
|
12. מענק לימודים
| סעיף 74 לחוק | – |
|
13. דמי פגיעה
| סעיף 92 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
14. גמלה לנכה עבודה
| סעיף 104 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה
| סעיף 86 לחוק | – |
|
16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה
| סעיף 112 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
| תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956 (להלן – תקנות נפגעי עבודה) | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
| תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
19. גמלה לנכה נזקק
| תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18
| סעיף 115 לחוק | – |
|
21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה
| סעיף 131 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה
| סעיף 131 לחוק | מידע על כל הכנסה |
|
23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים
| סעיף 131 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה |
|
24. גמלת תלויים לילדים
| סעיף 131 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
25. גמלת תלויים להורים
| סעיף 131 לחוק | מידע על כל הכנסה |
|
26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה
| סעיף 143 לחוק | – |
|
27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה
| סעיף 144 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה |
|
28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה
| סעיף 144 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה |
|
29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי
| סעיף 151 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי
| סעיף 151 לחוק | – |
|
31. דמי אבטלה
| סעיף 160 לחוק | 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד 2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה |
|
32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת
| סעיף 174 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה |
|
33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה
| סעיף 175 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר |
|
34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד
| סעיף 176 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך
| סעיף 176א לחוק | מידע על הכנסות מעבודה |
|
36. הענקת אבטלה לקטין
| סעיף 178 לחוק | מידע על הכנסות מעבודה |
|
37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל
| סעיף 182 לחוק | 1. מידע על הכנסות מעבודה 2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה בסעיף 180 לחוק |
|
38. קצבה חודשית לנכה כללי
| סעיף 199(1) לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
| סעיף 199(1) לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
40. שיקום מקצועי לנכה כללי
| סעיף 199(2) לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי
| סעיף 199(3) לחוק | – |
|
42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
| סעיף 199(4) לחוק | – |
|
43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה
| סעיף 199(3) לחוק ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978 | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה
| סעיף 199(4) לחוק ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978 | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
45. גמלת ילד נכה
| סעיף 222 לחוק | – |
|
46. גמלת סיעוד
| סעיף 224 לחוק ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק
| סעיף 245 לחוק ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976 | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג
| סעיף 247(1) לחוק ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד
| סעיף 247(2) לחוק | – |
|
50. תוספת לקצבת אזרח ותיק
| סעיף 247(3) לחוק ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002
| סעיף 251 לחוק | – |
|
52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002
| סעיף 251 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
53. קצבת שאירים לאלמנה
| סעיף 252 לחוק | – |
|
54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד
| סעיף 252 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד
| סעיף 252 לחוק | – |
|
56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה
| סעיף 252 לחוק | – |
|
57. מענק ליתום שהגיע למצוות
| סעיף 254 לחוק | – |
|
58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים
| סעיף 265 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים
| סעיף 265 לחוק | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
60. דמי קבורה
| סעיף 266 לחוק | – |
|
61. תגמול למשרתים במילואים
| סעיף 271 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
62. הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי
| סעיף 282 לחוק ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976 | מידע על הכנסות מעבודה |
|
63. דמי פגיעה למתנדב
| סעיף 289 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
64. גמלה לנכה עבודה מתנדב
| סעיף 289 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
65. גמלה לתלויים במתנדב
| סעיף 289 לחוק | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
66. גמלה להבטחת הכנסה
| סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה | מידע על כל הכנסה |
|
67. דמי מזונות
| תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973 | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה
| חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995 | – |
|
69. תגמול לחסיד אומות עולם
| חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995 | – |
|
70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה
| סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה | – |
|
71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה
| סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
72. גמלה לנכה איבה
| סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה | – |
|
73. גמלה לנכה איבה נצרך
| סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה
| תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971 | מידע על כל הכנסה |
|
75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה
| סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה | – |
|
76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה
| סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה | מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה |
|
77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
| סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה | מידע על פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או לפי פקודת הנזיקין |
|
78. פיצוי נפגעי גזזת
| חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994 | – |
|
79. פיצוי חולי איידס
| חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992, ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
80. נכה פוליו
| חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007 | – |
|
81. אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה
| סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 | – |
|
82. אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה
| סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות
| סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 | – |
|
84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר
| סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999
| סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 | מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה |
|
86. קצבת ניידות
| סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977 (להלן – הסכם הניידות) | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
87. הלוואה עומדת
| סעיף 5 להסכם הניידות | – |
|
88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה
| סעיף 21א להסכם הניידות | – |
|
89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים
| סעיף 21ה להסכם הניידות | – |
|
90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי
| סעיף 21ח להסכם הניידות | - |
|
91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת
| סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות | מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה |
|
92. גמלת שאירים מיוחדת
| סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות | מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה |
|
93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות
| סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות | מידע על כל הכנסה |
|
94. מימון הובלת נפטר
| הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים | – |
|
95. מימון מצבה לנפטר גלמוד
| הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד | – |
|
96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר
| הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע | מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |
|
97. מימון איסוף קרבנות אסון
| הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון | – |
|
98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
| הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע | מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה |
|
99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
| הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע | מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה |
[תיקון: תשע״א]
לוח י״ח
(סעיף 398(א2))
חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין סעיף 398(א2)
1.
קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
2.
קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
3.
גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
4.
הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
5.
כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
6.
היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
7.
מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
8.
מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
(1)
מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
(2)
מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
(3)
מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
(4)
מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
9.
קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, או אי־קבלת כספים כאמור.
10.
קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.
חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות
| סוג הגמלה | מספר הפרט בחלק א׳ | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פרט 1 | פרט 2 | פרט 3 | פרט 4 | פרט 5 | פרט 6 | פרט 7 | פרט 8 | פרט 9 | פרט 10 | |
| אמהות | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| ילדים | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| נפגעי עבודה ומתנדבים* | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| * פרט 8 יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג | ||||||||||
| אבטלה | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| נכות כללית | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| סיעוד | נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| אזרח ותיק ושאירים** *** | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| ** פרטים 1 עד 4 יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות *** פרט 8 יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג | ||||||||||
| הסכם הניידות | לא נדרש | לא נדרש | נדרש | לא נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | לא נדרש | לא נדרש | לא נדרש |
| הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש |
חלק ג׳: אזהרה
הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.
לוחות השוואה
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968:
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| פרק א׳ | פרק א׳ | פרק ו׳4 | פרק י״ב |
| פרק ב׳ | פרק י״א | פרק ו׳5 | פרק י׳ |
| פרק ג׳ | פרק ה׳ | פרק ז׳ | פרק י״ד |
| פרק ג׳1 | 144, 265 | פרק ח׳ | פרק ט״ו |
| פרק ג׳2 | פרק ו׳ | פרק ט׳ | פרק ט״ז |
| פרק ד׳ | פרק ג׳ | פרק ט׳1 | פרק י״ז |
| פרק ה׳ | פרק ד׳ | פרק ט׳2 | פרק י״ג |
| פרק ו׳1 | פרק ז׳ | פרק י׳ | פרק ב׳ |
| פרק ו׳2 | פרק ט׳ | פרק י״א | פרק י״ח |
| פרק ו׳3 | פרק ח׳ | פרק י״ב | פרק י״ט |
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 1 | 1 | 127מ | 203 |
| 1א | 2 | 127מא | 204 |
| 2 | 3 | 127מב | 205 |
| 3 | 4 | 127מז(א)(1) | 215 |
| 4 | 5 | 127מז(א)(2–3) | 222(א) |
| 4א | 6 | 127מז(ב) | 216 |
| 4ב | 7 | 127מח | 222(ב) |
| 5 | 238 | 127מט | 221 |
| 6 | 239 | 127מט1 | 222(ג) |
| 7 | 240 | 127מט2 | 222(ד) |
| 8 | 241 | 127נ | 219 |
| 9 | 242 | 127נב | 218 |
| 10 | 243 | 127נב1 | 220 |
| 11 | 244 | 127נג | 180 |
| 12 | 245 | 127נד | 181 |
| 15 | 246 | 127נה | 182 |
| 17 | 247 | 127נו | 183 |
| 18 | 248 | 127נז | 184 |
| 19 | 249 | 127נז1 | 185 |
| 20 | 250 | 127נח | 186 |
| 20א | 251 | 127נט | 187 |
| 21 | 252 | 127ס | 188 |
| 22 | 253 | 127סא | 189 |
| 22א | 254 | 127סב | 190 |
| 23 | 255 | 127סג | 191 |
| 23א | 256 | 127סד | 194 |
| 24 | 257 | 127סה | 192 |
| 25 | 258 | 127סו | 193 |
| 25א | 259 | 127סז | 270 |
| 26 | 260 | 127סח | 271 |
| 26ב | 261 | 127ע | 272 |
| 27(א־ב,ד) | 262 | 127עא | 273 |
| 27(ג) | הושמט | 127עב | 274 |
| 28 | 263 | 127עג | 275 |
| 29(א) | 266 | 127עד | 276 |
| 29(ב) | 267 | 127עה | 277 |
| 29(ג) | 268 | 127עו | 278 |
| 30 | 269, 264 | 127עז | 279 |
| 31 | 75 | 127עח | 280 |
| 32 | 76 | 127עט | 281 |
| 33 | 77 | 127פ | 282 |
| 34 | 78 | 127פא | 283 |
| 35 | 79 | 127פא1 | 284 |
| 36 | 80 | 127פא2 | 285 |
| 37 | 81 | 127פב | 286 |
| 38 | 82 | 127פג | 223 |
| 39 | 83 | 127פד | 224 |
| 40 | 84 | 127פה | 225 |
| 41 | 85 | 127פו | 226 |
| 42 | 86 | 127פז | 227 |
| 43 | 87 | 127פח | 228 |
| 44 | 88 | 127פט | 229 |
| 45 | 89 | 127צ | 230 |
| 46 | 90 | 127צא | 231 |
| 47 | 91 | 127צב | 232 |
| 48 | 92 | 127צג | 233 |
| 49 | 93 | 127צד | 234 |
| 50 | 94 | 127צה | 235 |
| 51 | 95 | 127צו | 236 |
| 52 | 96 | 127צז | 237 |
| 53 | 97 | 127צח | הושמט |
| 54 | 98 | 128 | 296 |
| 55 | 99 | 129 | 297 |
| 56 | 100 | 130 | 298 |
| 57 | 101 | 131 | 299 |
| 58 | 102 | 133 | 300 |
| 59 | 103 | 134 | 301 |
| 60 | 104 | 134א | 302 |
| 61 | 118 | 135 | 303 |
| 62 | 103, 104, 119 | 136 | 304 |
| 63 | 120 | 136א | 305 |
| 63א | 121 | 136ב | 306 |
| 64 | 122 | 137 | 307 |
| 64א | 123 | 137א | 308 |
| 65 | 124 | 137ב | 309 |
| 66 | 104(ג), 107 | 137ג | 310 |
| 67 | 104(ב), 105 | 138 | 311 |
| 67א | 108 | 139 | 312 |
| 68 | 104(ב), 106 | 139א | 313 |
| 68א | 109 | 139ב | 314 |
| 68ב | 110 | 140 | 315 |
| 68ג | 111 | 141 | 316 |
| 69 | 103, 104, 112 | 142 | 317 |
| 70 | 113 | 142א | 318 |
| 71 | 114 | 142ב | 319 |
| 72 | 115 | 143 | 320 |
| 73 | 116 | 143ב | 321 |
| 73א(א) | 117 | 144 | 322 |
| 73א(ב) | 404(א) | 145 | 323 |
| 73ב | 125 | 146 | 324 |
| 74 | 130 | 147 | 325 |
| 75 | 131 | 148 | 326 |
| 76 | 132 | 149 | 327 |
| 77 | 133 | 150 | 328 |
| 77א | 134 | 151 | 329 |
| 78(א–ב) | 135 | 152 | 330 |
| 78(ג) | הושמט | 153 | 331 |
| 79 | 136 | 154 | 332 |
| 80 | 137 | 155 | 333 |
| 81 | 138 | 156 | 334 |
| 82 | 139 | 157 | 335 |
| 82א | 140 | 158 | 336 |
| 82ב | 141 | 159 | 337 |
| 82ג | 142 | 159א | 338 |
| 82ד | 143 | 159ב | 339 |
| 83 | 126 | 160 | 340 |
| 84 | 127 | 160א | 341 |
| 85 | 128 | 161 | 342 |
| 86 | 129 | 162 | 343 |
| 87 | 145 | 163 | 344 |
| 88 | 146 | 164 | 345 |
| 89 | 147 | 165 | 346 |
| 89א | 148 | 166 | 347 |
| 89ב | 149 | 167 | 348 |
| 90 | 144(ב), 265(ב) | 167א | 349 |
| 90א | 144(א), 265(א) | 167ב | 348(א) |
| 90ב | 150 | 168 | 350 |
| 90ג | 151 | 168א(5) | הושמט |
| 90ד | 152 | 169 | 351 |
| 90ה | 153 | 170 | 352 |
| 90ו | 154 | 171 | 353 |
| 90ז | 155 | 172 | 354 |
| 90ח | 156 | 173 | 355 |
| 90ט | 157 | 173א | 356 |
| 91 | 39 | 174 | 357 |
| 92 | 40 | 175 | 358 |
| 93 | 41 | 176 | 359 |
| 94 | 42 | 177 | 360 |
| 94א | 43 | 177א | 361 |
| 94ב | 44 | 178 | 362 |
| 94ג | 45 | 178א | 363 |
| 94ד | 46 | 179 | 364 |
| 95 | 47 | 180 | 365 |
| 95א | 57(א–ב) | 181 | 366 |
| 96 | 48 | 183 | 367 |
| 97 | 49 | 184 | 368 |
| 98 | 50 | 185 | 369 |
| 98א | 51 | 185א | 370 |
| 99 | 52 | 186 | 371 |
| 100 | 53(א–ב) | 187 | 372 |
| 101 | 54 | 188(א) | 373 |
| 101א | 53(ג) | 188(ב–ד) | 404(ב–ד) |
| 101ב | 53(ד) | 190 | 374 |
| 102 | 55 | 191 | 375 |
| 103 | 56 | 191א | 376 |
| 103א | 57(ג) | 192 | 377 |
| 103ב | 62 | 192א | 378 |
| 103ב1 | 63 | 193 | 379 |
| 103ג | 58 | 194 | 380 |
| 103ד | 59 | 195 | 381 |
| 103ה | 60 | 195א | 382 |
| 103ו | 61 | 196 | 383 |
| 103ז | 64 | 196א | 384 |
| 104 | 65 | 197 | 385 |
| 105 | 66 | 198 | 386 |
| 106 | 67 | 198א | 1 השכר הממוצע |
| 109 | 68, לוח ד׳ | 198אא | 387 |
| 110(א) | 69(א) | 198ב | 388 |
| 110(ב) | הושמט | 198ג | 389 |
| 111 | 69(ב–ד) | 198ד | 390 |
| 112 | 70 | 198ה | 287, 288 |
| 113 | 71 | 198ו | 289 |
| 114 | 72 | 198ז | 290 |
| 115 | 74 | 198ח | 291 |
| 116 | 73 | 198ט | 292 |
| 127א | 158 | 199 | 8 |
| 127ב | 159 | 200 | 9 |
| 127ג | 160 | 200א | 10 |
| 127ד | 161 | 201 | 11 |
| 127ה | 162 | 202 | 12 |
| 127ו | 163 | 203 | 13 |
| 127ז | 165 | 204 | 14 |
| 127ח | 166 | 204א | 15 |
| 127י | 167 | 204ב | 16 |
| 127יא | 168 | 205 | 17 |
| 127יב | 169 | 206 | 18 |
| 127יג | 170 | 207 | 19 |
| 127יד | 171 | 208 | 20 |
| 127טו | 172 | 209 | 21 |
| 127טז | 173 | 210 | 22 |
| 127טז1 | 174 | 211 | 23 |
| 127טז2 | 175 | 212 | 25 |
| 127טז3 | 176 | 213 | 26 |
| 127יז | 177 | 214 | 27 |
| 127יח(א) | 178 | 215 | 28 |
| 127יח(ב) | 179 | 215א | 29 |
| 127כ | לפי הענין | 215ב | 30 |
| 127כא | 195 | 216 | 31 |
| 127כב(א,ד) | 196 | 217 | 32 |
| 127כב(ב–ג) | 207 | 217א | 33 |
| 127כב1(א–ב) | 197 | 218 | 34 |
| 127כב1(ג) | 202(ב) | 219 | 35 |
| 127כג | 198 | 220 | 36 |
| 127כד | 217 | 221 | 37 |
| 127כה(א)(1–3) | 199 | 222 | 38 |
| 127כה(א)(3) | 206(א–ב) | 223 | 24 |
| 127כה(ב–ג) | 206(ג–ד) | 230 | 391 |
| 127כז | 208 | 231 | 392 |
| 127כח | 209 | 231א | 393 |
| 127כט | 211(א) | 231ב | 394 |
| 127ל | 211(ב–ג) | 232 | 395 |
| 127לא | 212 | 233 | 396 |
| 127לב | 210 | 234 | 397 |
| 127לד | 213 | 239 | 398 |
| 127לה | 214 | 241 | 399 |
| 127לו | 200(א) | 242 | 400 |
| 127לז | 200(ב–ג) | 243 | 401 |
| 127לח | 201 | 244 | 402 |
| 127לט | 202(א) |
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| לוח א׳ | לוח א׳ | לוח ט׳1 | לוח ז׳ |
| לוח ב׳ | לוח ט׳ | לוח ט׳2 | לוח ח׳ |
| לוח ד׳1 | 261(א) | לוח י׳ | לוח י׳ |
| לוח ה׳ | לוח ה׳ | לוח י״א | לוח י״א |
| לוח ה׳1 | לוח ו׳ | לוח י״ב | לוח י״ב |
| לוח ז׳ | לוח ג׳ | לוח י״ד | לוח ב׳ |
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994:
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 5 | 403(א) |
חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994:
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 24(ב) | 403(ג) |
חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994:
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 7(ג) | 403(ד) |
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995:
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 2 | 403(ב) |
נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).
- דוד ליבאי
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.