חוק הסכמים בנכסים פיננסיים

חוק הסכמים בנכסים פיננסיים מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006


הגדרות [תיקון: תשס״ח, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח]
בחוק זה –
”בעל תפקיד“ – כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
”הוראות לסיום מוקדם“, בהסכם מסגרת – ההוראות כמפורט להלן:
(1)
הוראה הקובעת כי הסכם המסגרת מהווה הסכם אחד לגבי כל העסקאות הכלולות בו;
(2)
הוראה הקובעת תנאים שבהתקיימם יבואו כל העסקאות הכלולות בהסכם המסגרת לכדי סיום מוקדם או שבהתקיימם רשאי צד להסכם להביא לסיום מוקדם של כל העסקאות כאמור;
(3)
הוראה הקובעת כי בעת סיום מוקדם של העסקאות הכלולות בהסכם המסגרת, כאמור בפסקה (2), שווי ההתחייבויות או הזכויות של צד אחד להסכם כלפי הצד האחר יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של הצד האחר כלפיו;
(4)
הוראה הקובעת דרכים לחישוב שווי הוגן של התחייבויות וזכויות הצדדים להסכם המסגרת, בעת סיום מוקדם של העסקאות הכלולות בו, כאמור בפסקאות (2) ו־(3), לרבות בדרך של הערכת שוויין של עסקאות חלופיות בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור, ובלבד שדרכים אלה מבוססות על כללים מסחריים מקובלים להערכת התחייבויות וזכויות הצדדים בשוק כאמור;
(5)
הוראה הקובעת את אופן חישוב ההמרה של כל ערך שחושב לפי פסקה (4) למטבע מסוים;
”הליכי חדלות פירעון“ – הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות;
”הסכם מסגרת“ – הסכם, לרבות התקשרות בין מסלקה לבין חבר מסלקה בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר, במסגרת כללי מסלקה, המסדיר מספר עסקאות בנגזרים או עסקאות מכר חוזר בניירות ערך, והכולל את כל ההוראות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”הוראות לסיום מוקדם“, ביחס לעסקאות אלה, ובלבד שהצדדים להסכם כאמור הם תאגידים ולפחות אחד מהם הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל;
”העברה לתיחום חשיפה“ – העברת כספים או ניירות ערך (בחוק זה – הנכס המועבר) מאחד הצדדים להסכם מסגרת (בהגדרה זו – המעביר) לצד אחר לאותו הסכם (בהגדרה זו – הנעבר), לפי הוראות ההסכם, במועד שנקבע בהסכם או בהתקיימות תנאים שנקבעו בהסכם, המתבצעת לצורך תיחום גובה החשיפה של הנעבר, ואשר אינה מהווה פירעון מוקדם של התחייבות כלשהי של המעביר כלפי הנעבר על פי ההסכם, ובלבד שהנעבר רשאי לעשות בנכס המועבר כל עסקה, לרבות מכירתם לאחר; בהגדרה זו, ”חשיפה“ – סכום שיהיה על המעביר להעביר לנעבר, במועד סיום העסקאות לפי ההסכם או במועד סיומן המוקדם של כל העסקאות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הוראות לסיום מוקדם“, ואולם לענין זה רשאים הצדדים לקבוע דרכים לחישוב שווי הוגן של התחייבויות וזכויות הצדדים, השונות מהדרכים שנקבעו לענין סיומו המוקדם בפועל של ההסכם כאמור בפסקה (4) להגדרה ”הוראות לסיום מוקדם“, ובלבד שדרכים שונות אלה מבוססות על כללים מסחריים מקובלים להערכת התחייבויות וזכויות הצדדים בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
”חבר מסלקה“ – כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”כללי מסלקה“ – הוראות שנקבעו בידי מסלקה, המסדירות את היחסים שבין המסלקה לבין חברי המסלקה, כפי שפורסמו באתר האינטרנט של בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”מוסד פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)
תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק כאמור;
(2)
(3)
בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954;
(4)
חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
(5)
(6)
מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
(7)
גוף דומה לגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (6), שהתאגד מחוץ לישראל והמפוקח בידי הרשויות המוסמכות לענין זה במדינה שבה התאגד;
(8)
גופים נוספים שקיים לגביהם פיקוח על פי דין, שקבע שר האוצר, בצו, בהסכמת שר המשפטים;
”מכשיר פיננסי“ – ”נכס פיננסי“, ”התחייבות פיננסית“ או ”מכשיר הוני“ כמשמעותם לפי כללי חשבונאות מקובלים;
”מסלקה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”נגזר“ – מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס, וכן חוזה עתידי ואופציה כהגדרתם בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, מסוג שמוסדות פיננסיים מתקשרים לגביו במהלך העסקים הרגיל ושקיים שוק שבמסגרתו ניתן לקבוע את שוויו;
”נכס בסיס“ – לרבות מטבע, הלוואה, התחייבות לתשלום, ריבית, שער חליפין, מוצרים ושירותים הנסחרים בשוקי סחורות (Commodities), ניירות ערך הנסחרים בישראל או מחוץ לישראל, מדדי מחירים ומדדי ניירות ערך;
”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – עסקה שהצדדים לה הם תאגידים ולפחות אחד מהם הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל, שבה מעביר צד לעסקה (בהגדרה זו – המעביר) לצד אחר לעסקה (בהגדרה זו – הנעבר) ניירות ערך, בתמורה, ושלפיה –
(1)
הנעבר רשאי לעשות בניירות הערך כל עסקה, לרבות מכירתם לאחר;
(2)
בתום תקופה שהוסכמה מראש, או בהתקיים תנאי שנקבע מראש, יעביר הנעבר למעביר ניירות ערך מאותו סוג, או את ניירות הערך שהועברו לו במסגרת אותה עסקה, ככל שנותרו בידו, או מוקנית לנעבר או למעביר זכות להעביר או לקבל, לפי הענין, ניירות ערך כאמור, והכל תמורת סכום שנקבע מראש או על פי שיטת חישוב שנקבעה מראש;
”נייר ערך“, לענין ההגדרה ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כל אחד מאלה:
(1)
התחייבות או תעודה, שאינה ניתנת להמרה למניות, הרשומה למסחר בשוק מוסדר כהגדרתו בחוק ניירות ערך, שמנפיק תאגיד, בסדרה, והמקנה זכות לתבוע מהתאגיד כסף בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסוים ואינה מקנה זכות חברות או השתתפות בתאגיד;
(2)
התחייבות או תעודה כאמור בפסקה (1) שמנפיקה הממשלה;
(3)
נייר ערך כהגדרתו בחוק החברות, שקבע שר האוצר, בצו;
תוקף הוראות לסיום מוקדם בעת חדלות פירעון
הוראות לסיום מוקדם בהסכם מסגרת, לרבות הוראה הקובעת כי העסקאות הכלולות בהסכם יבואו לכדי סיום מוקדם עקב קיומם של הליכי חדלות פירעון כלפי צד להסכם, יהיו תקפות על אף קיומם של הליכי חדלות פירעון; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לענין מועד הגשת תביעות חוב והמועד להערכת שוויין.
ויתור על נכס מכביד [תיקון: תשע״ח]
בעל תפקיד אינו רשאי לוותר על חלק מהעסקאות הכלולות בהסכם מסגרת, מכוח סמכותו לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, לרבות לפי סעיפים 67 או 96 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
סיווג עסקת מכר חוזר בניירות ערך והעברה לתיחום חשיפה
(א)
עסקת מכר חוזר בניירות ערך והעברה לתיחום חשיפה ייחשבו לכל דבר וענין כעסקאות מכר, ולא יחולו עליהן הוראות חוק המשכון, התשכ״ז–1967, וזאת אף אם נותרו בידי מעביר ניירות הערך או הנכס המועבר זכויות כלשהן בניירות הערך או בנכס המועבר לאחר העברתן, והכל אם לא קבעו הצדדים מפורשות אחרת בהסכם שמכוחו נוצרו העסקה או ההעברה כאמור.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסיווגה של עסקת מכר חוזר, שחוק זה אינו חל עליה, כעסקת מכר בהתאם להוראות כל דין.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.


התקבל בכנסת ביום א׳ באדר התשס״ו (1 במרס 2006).
  • אהוד אולמרט
    ממלא מקום ראש הממשלה
  • ציפי לבני
    שרת המשפטים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.