”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; מבלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע, לענין יחיד – אותו, את קרובו, ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;

”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודה;

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

”הפקודה“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”התחייבות חיתומית“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005;

”חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות“ – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;

”ייעוץ השקעות“ ו”שיווק השקעות“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

”ייעוץ פנסיוני“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”מקרקעין“ – כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לרבות זכות במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין;

”ניהול תיקי השקעות“ – כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, וכל עובד אחר הכפוף לו במישרין;

”סניף“ – כל מקום שבו תאגיד בנקאי מקבל פקדונות כספיים או מנהל עסקים עם לקוחותיו, לרבות סניף נייד, אך למעט מיתקן שבאמצעותו יכול לקוח לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי;

”פקדונות כספיים“ – לרבות הלוואות;

”קופת גמל“ ו”חברה מנהלת“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה;

”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“ – קרן כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

”שליטה“ – היכולת – בין לבד ובין יחד עם אחרים – לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה:

(1)

הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)

בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה, או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

”תאגיד בנקאי“ – בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, בנק לקידום עסקים, מוסד כספי או חברת שירותים משותפת;

”תאגיד החזקה בנקאית“ – תאגיד שמתקיימות בו שתי אלה:

(1)

הוא שולט בתאגיד בנקאי;

(2)

יותר מחמישה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה בתאגידים בנקאים שבשליטתו והלוואות לתאגידים כאלה;

”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד במדינת חוץ;

”תאגיד עזר“ – תאגיד שאינו עצמו תאגיד בנקאי ושעיסוקיו הם רק בתחום הפעולה המותר לתאגיד בנקאי השולט בו, למעט עיסוקים שנתייחדו לתאגידים בנקאיים לפי סעיפים 13 או 21;

”תאגיד ריאלי“ – תאגיד שעל פי הוראות פרק ג׳ אסור לתאגיד בנקאי לשלוט בו או להיות בעל ענין בו.

2.

תנאים ברשיונות

המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו, לפי השיקולים המפורטים בחוק זה.

פרק ב׳: רישוי תאגידים בנקאיים

3.

חובת רשיון

לא יהא תאגיד בנקאי אלא ברשיון לפי חוק זה.

4.

רשיונות [תיקון: תשע״ב]

(א)

הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות שנתמנתה לפי סעיף 5, לתת –

(1)

לחברה כהגדרתה בחוק החברות –

(א)

רשיון בנק;

(ב)

רשיון בנק למשכנתאות;

(ג)

רשיון בנק למימון השקעות;

(ד)

רשיון בנק לקידום עסקים;

(ה)

רשיון מוסד כספי;

(ו)

רשיון חברת שירותים משותפת;

(2)

לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ – רשיון בנק חוץ.

(ב)

רשיון אינו ניתן להעברה.

5.

ועדת רשיונות

(א)

הנגיד ימנה חמישה מבין חברי הועדה המייעצת להיות ועדת הרשיונות.

(ב)

לא יכהן כחבר בועדת הרשיונות מי שהוא בעל שליטה, דירקטור או עובד של תאגיד בנקאי או של תאגיד השולט בתאגיד בנקאי.

(ג)

מי שחדל להיות חבר בועדה המייעצת יחדל לכהן כחבר ועדת הרשיונות.

(ד)

החלטות ועדת הרשיונות יתקבלו ברוב חבריה.

(ה)

ועדת הרשיונות רשאית לקבוע את נוהל עבודתה ודיוניה.

6.

שיקולים במתן רשיונות [תיקון: תשס״ד]

במתן רשיונות לפי חוק זה יובאו בחשבון ענינים אלה:

(1)

תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה;

(2)

התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, הדירקטורים והמנהלים של המבקש לתפקידם;

(3)

תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון ובמיוחד לתרומתו לתחרות במערכת הבנקאות ולרמת השירותים בה;

(4)

המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5)

טובת הציבור;

(6)

לגבי בנק חוץ – הדדיות בדבר רישוי תאגידים בנקאיים בין ישראל לבין המדינה שבה מרכז עסקיו של המבקש.

7.

הון מינימלי [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו]

(א)

לא יינתן רשיון אלא אם הון המניות המונפק והנפרע של המבקש אינו פחות מן הנקוב בתוספת הראשונה.

(ב)

הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל בצו את הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.

(ג)

הוגדלו הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, יגדיל כל תאגיד בנקאי, תוך שנה אחת, את הונו המונפק והנפרע לסכום המוגדל; המפקח רשאי להאריך לתאגיד בנקאי פלוני את תקופת השנה.

8.

ביטול רשיון [תיקון: תשמ״ז־2]

הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות, לבטל רשיון, בכל אחד מן המקרים שלהלן, לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:

(1)

התאגיד ביקש ביטול רשיונו;

(2)

התאגיד לא החל בניהול עסקים או חדל לנהל אותם;

(3)

התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;

(4)

הונו של התאגיד פחת מן הסכום הנקוב בתוספת, או שהתאגיד הבנקאי לא הגדיל את הונו כאמור בסעיף 7(ג);

(5)

התאגיד הפר הוראת חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6)

ניתן צו לפירוק התאגיד או למינוי כונס נכסים עליו, למעט כונס נכסים שנתמנה לפי סעיפים 27, 33 או 35;

(7)

התאגיד החליט על פירוקו מרצון;

(8)

טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את הרשיון.

9.

המשך הפיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל [תיקון: תשע״ב]

(א)

תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין הפקודה וחוק בנק ישראל, כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול.

(ב)

הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו.

פרק ג׳: תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם

10.

תחומי פעולה של בנק [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז־2]

לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה:

(1)

קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;

(2)

קבלת פקדונות כספיים אחרים;

(3)

הנפקת ניירות ערך;

(4)

ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;

(4א)

קניה ומכירה של מטבע חוץ;

(5)

מתן אשראי;

(6)

השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים;

(7)

שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות;

(8)

השכרת כספות;

(9)

קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן;

(10)

ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(11)

תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין;

(11א)

ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות סעיפים 11 ו־52(ב) ו־(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

(11ב)

ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(11ג)

שיווק השקעות בהתאם להוראות סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(11ד)

ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו;

(11ה)

מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק;

(11ו)

השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו;

(12)

עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק;

(13)

פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.

11.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי הבנק [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו]

(א)

לא ישלוט בנק ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה;

(3)

(נמחקה);

(3א)

תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10;

(3ב)

תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות;

(3ג)

(נמחקה);

(4)

(נמחקה);

(5)

תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

(ב)

נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה:

(1)

תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים;

(2)

תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו – סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)

כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו;

(ב)

הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו;

(ג)

הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח;

ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים.

11א.

החזקות על ידי תאגידים נשלטים [תיקון: תשנ״ו]

לענין פרק זה ולענין סעיף 47 לא יימנו אמצעי שליטה המוחזקים בידי –

(1)

תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה;

(2)

תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל.

11ב.

הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב ועל בנק בעל היקף פעילות בינוני [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ד־2]

(א)

בסעיף זה –

”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”בנק בעל היקף פעילות בינוני“ – בנק ששווי נכסיו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל ואינו עולה על 10% משווי הנכסים כאמור;

”בנק בעל היקף פעילות רחב“ – בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל;

”הנפקה“, של כרטיס חיוב – התקשרות בחוזה כרטיס חיוב עם לקוח, ולעניין התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, לרבות התחייבות למתן אשראי באמצעות הכרטיס;

”חוזה כרטיס אשראי“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת;

”חוזה כרטיס חיוב“ – חוזה בין לקוח ובין מנפיק לשימוש בכרטיס חיוב;

”כרטיס אשראי“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה;

”כרטיס בנק“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו של הספק;

”כרטיס חיוב“ – כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום;

”כרטיס תשלום“ – אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח;

”לקוח“ – מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו;

”מנפיק“ – מי שעוסק בהנפקה של כרטיסי חיוב;

”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות;

”ספק“ – מי שמוכר נכס דרך עיסוק;

”עסקה“ – עסקה בין לקוח ובין ספק למכירת נכס;

”סולק“ – מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב;

”סליקה“, של עסקאות בכרטיס חיוב – תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה על ידי המנפיק – כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח;

”שווי נכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו;

”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כל הפעולות והשירותים הנלווים להנפקת כרטיס חיוב, לרבות הפקת הכרטיס ותפעולו, ולמעט ההנפקה עצמה וקביעת העמלות והעלויות ללקוח הכרוכות בהפקת כרטיס החיוב והשימוש בו.

(ב)

על אף האמור בסעיפים 10 ו־11, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור:

(1)

תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;

(2)

סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.

(ג)

אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק.

(ד)

בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017 (בסעיף קטן זה – חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה ”בנק בעל היקף פעילות רחב“ שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ־20%, ובלבד שלא יפחת מ־10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות פרק ב׳ לחוק להגברת התחרות, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות.

(ה)

על אף האמור בסעיפים 10 ו־11, בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה סולק בעל היקף פעילות רחב ולא ישלוט בסולק בעל היקף פעילות רחב; בסעיף זה, ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, שמתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לאותו חוק.

(ו)

על אף האמור בסעיף קטן (ה), בנק בעל היקף פעילות בינוני שהחזיק אמצעי שליטה בסולק בעל היקף פעילות רחב והפך לשולט בו, בלי שהגדיל את אמצעי השליטה שלו באותו סולק או בתאגיד ששולט באותו סולק, רשאי להמשיך ולשלוט באותו סולק עד תום שנתיים ותשעה חודשים מהיום שבו הפך לשולט כאמור.

11ג.

הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם והשכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־2]

(א)

בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות יבצע משרד האוצר אחד מאלה, אלא אם כן הוקמו תשתיות טכנולוגיות אחרות מספקות לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים:

(1)

יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר;

(2)

יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים.

(ב)

שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים.

(ג)

נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות, כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה:

(1)

גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי;

(2)

התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים.

(ד)

קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר.

(ה)

ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה.

(ו)

בסעיף זה –

”בנק בעל היקף פעילות צר“ – בנק ששווי נכסיו כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, אינו עולה ביום תחילתו של החוק להגברת התחרות על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל;

”גוף פיננסי“ – תאגיד בנקאי או אגודת אשראי ופיקדון כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק להגברת התחרות“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(ד).

(ז)

אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי.

12.

תחומי פעולה של בנק חוץ [תיקון: תשמ״ז־2]

(א)

לא יעסוק בנק חוץ בישראל אלא בעיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10.

(ב)

לא ישלוט בנק חוץ ולא יהיה בעל ענין בתאגיד המנהל עסקים בישראל אלא אם כן מותר היה לבנק לשלוט בו או להיות בעל ענין בו לפי סעיף 11.

12א.

הוראות מיוחדות לבנק ולבנק חוץ מסוימים [תיקון: תשס״ה]

על אף הוראות סעיפים 10 עד 12 –

(1)

בנק ובנק חוץ שהוראות פרק ג׳2 אינן חלות לגביהם, לפי סעיף 27ט, רשאים לשלוט ולהיות בעלי ענין גם בחברה מנהלת ובמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;

(2)

בנק ובנק חוץ כאמור בפסקה (1) שאינם רשאים, לפי הוראות סעיפים 10 או 12, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בייעוץ השקעות, רשאים לעסוק גם בעיסוקים אלה:

(א)

שיווק פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהשיווק הפנסיוני ובהמשך לו, ובלבד שמתקיים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, התנאי האמור בסעיף 3(1) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

(ב)

שיווק השקעות.

13.

ייחוד פעולות לבנק ולבנק חוץ

מי שאיננו בנק או בנק חוץ לא יעסוק בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה בשיק.

14.

תחומי פעולה של בנק למשכנתאות [תיקון: תשמ״ז־2]

לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה:

(1)

הנפקת ניירות ערך;

(2)

קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח;

(3)

מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר;

(4)

מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(5)

מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974;

(6)

השקעות בניירות ערך;

(7)

הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;

(8)

ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(9)

תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;

(10)

עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק;

(11)

פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות.

15.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למשכנתאות [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה]

לא ישלוט בנק למשכנתאות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

(2א)

תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(2);

(3)

תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

16.

תחומי פעולה של בנק למימון השקעות [תיקון: תשמ״ז־2]

לא יעסוק בנק למימון השקעות אלא בעיסוקים אלה:

(1)

הנפקת ניירות ערך;

(2)

קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח;

(3)

מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות, למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה אשראי לזמן ארוך מהבנק;

(4)

מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(5)

מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף;

(6)

השקעה בניירות ערך;

(7)

הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;

(8)

ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(9)

תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;

(10)

עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות לפי חוק;

(11)

פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למימון השקעות.

17.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למימון השקעות [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה]

לא ישלוט בנק למימון השקעות ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

(3)

תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

18.

תחום פעולה של בנק לקידום עסקים

לא יעסוק בנק לקידום עסקים אלא בעיסוק מן המנויים בסעיף 10, למעט פסקה (1).

19.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק לקידום עסקים [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשע״ב]

(א)

לא ישלוט בנק לקידום עסקים ולא יהיה בעל ענין, אלא בתאגידים מן המנויים בסעיף 11.

(ב)

לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:

(1)

השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת פעילותו בתחומים אלה:

(א)

ייזום או הקמה של תאגידים, למעט תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית;

(ב)

הבראת תאגידים בקשיים אשר הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או כחלק מהסכמה כאמור;

(2)

סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים המעודכנים תפורסם ברשומות.

(ד)

לענין פרק זה לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד האחר.

(ה)

הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –

(1)

שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;

(2)

שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;

(3)

שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית.

פורסם צו הבנקאות (רישוי) (בנק לקידום עסקים), התשנ״ז–1997.

(ו)

בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם.

20.

תחום פעולה של מוסד כספי [תיקון: תשמ״ז־2]

(א)

לא יעסוק מוסד כספי אלא בעיסוק מן המנויים בסעיף 10, למעט פסקה (1), שנקבע ברשיונו.

(ב)

לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגיד מן המנויים בסעיף 11, שנקבע ברשיונו.

(ג)

המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו.

20א.

החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר [תיקון: תשס״ד]

(א)

על אף הוראות פרק זה, לא יחזיק תאגיד בנקאי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)

שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה אינו עולה על אחוז אחד, וסך החזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים ובתאגידי החזקה בנקאית אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו כמשמעותו לפי סעיף 23א; לענין זה לא תובא בחשבון החזקה של מי ששולט בתאגיד הבנקאי המחזיק, ואינו תאגיד בנקאי בעצמו;

(2)

הוא שולט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית לבדו ומחזיק לבדו יותר ממחצית מכל סוג של אמצעי השליטה, על פי היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 34.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.

21.

ייחוד פעולות לתאגידים בנקאיים [תיקון: תשמ״ז־4, תש״ן, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט־3, תשפ״ב]

(א)

מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק –

(1)

בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת;

(2)

בהנפקת ניירות ערך החייבות בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, ובמתן אשראי כאחת; לעניין זה, ”הנפקה“ – לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

(א1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור שהם בעלי רישיון לפי חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019, או מי שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ולא חלה לגביו חובת רישוי לפי החוק האמור, רשאים לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית אף אם אינם תאגיד בנקאי, ובלבד שהיקף פעילותם לא יעלה על היקף פעילות בנקאי כהגדרתו בחוק האמור.

(ב)

לענין סעיף זה –

”קבלת פקדונות כספיים“ – משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט –

(1)

קבלת אשראי מתאגיד בנקאי;

(2)

קבלת אשראי מספקים;

(3)

קבלת דמי קדימה מקונים;

(4)

קבלת פקדון כספי כערובה לחיוב;

”כתב אופציה“ – כהגדרתו בסעיף 35טז3 לחוק ניירות ערך;

”ניירות ערך“ – למעט מניות וכתבי אופציה המקנים זכות לרכוש מניות;

”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק האמור;

”מתן אשראי“ – למעט –

(1)

הפקדת פקדון כספי בתאגיד בנקאי;

(2)

מתן אשראי לספקים או לקונים, לרבות בידי אגודה להתיישבות לחבריה, כפעולה נלווית לעיסוקיו האחרים של נותן האשראי; לעניין זה, ”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות;

(3)

מתן אשראי לעובדים של נותן האשראי;

(4)

השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה;

(5)

מתן אשראי לתאגיד השולט בנותן האשראי או לתאגיד אשר יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי נותן האשראי או בידי אדם השולט בנותן האשראי;

(6)

מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם נתקיימו כל אלה:

(א)

נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה:

(1)

ענין מקצועי או ארגוני (להלן – זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה;

(2)

יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי;

(ב)

יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו בתעודות התחייבות שהנפיקה הממשלה;

(ג)

נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח;

(ד)

בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; לא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור;

(ה)

מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של תעודות התחייבות שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי;

(7)

מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים;

(8)

לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, אם מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א)

לעניין תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו ובין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לשם פיקוח על יציבות התאגיד – סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקלים חדשים; בפסקת משנה זו –

”מאסדר“ – המפקח, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין;

”תעודות התחייבות“ – לרבות ניירות ערך מסחריים, ובלבד שהם חייבים בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, שהתחייבות התאגיד לשלם בעדם סכום כסף למחזיק היא במועד שאינו מוקדם מ־270 ימים מיום ההצעה; לעניין זה, ”ניירות ערך מסחריים“ ו”מחזיק“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־35א לחוק ניירות ערך, בהתאמה;

(ב)

לעניין תאגיד שלא מתקיים לגביו האמור בפסקת משנה (א) – סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים.

22.

חברות ביטוח וקופות גמל [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה]

לענין סעיף 21, לא ייחשבו כקבלת פקדונות כספיים, קבלת כספים בידי מבטח, ובידי חברה מנהלת לקופות גמל שבניהולה.

22א.

נותני שירותי פיקדון ואשראי בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי [תיקון: תשע״ז]

(א)

הוראת ייחוד הפעולות שבסעיף 21(א)(1) לא תחול על אגודה העוסקת במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי.

(ב)

בסעיף זה, ”אגודה“, ”היקף פעילות בנקאי“ ו”שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, לפי העניין.

23.

תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשפ״ג]

(א)

חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לגופים פיננסיים או ללקוחותיהם ולבנק ישראל; בסעיף זה, ”גוף פיננסי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.

(ב)

האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, ”מפעיל של מערכת תשלומים“ ו”מערכת מבוקרת“ – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.

(ג)

שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר לא תהיה רשאית לתת שירותי תשלום, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת מערכת התשלומים כאמור, בשים לב לתועלת שיש בעיסוקה במתן שירותי תשלום; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה –

”מערכת תשלומים“, ””מפעיל“ של מערכת תשלומים“ ו””משתתף“ במערכת תשלומים“ – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

”נותן שירותי תשלום“ – כהגדרתו בסעיף 22(א) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”שירותי תשלום“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023.

23א.

סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים [תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ו, תש״ע]

(א)

סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בהוראות ניהול בנקאי תקין שייתן המפקח בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 5(ג1) לפקודה, לעניין מדידה והלימות הון –

(1)

עד חמישה עשר אחוזים מהונו – בתאגידים ריאליים כלשהם;

(2)

עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור;

(3)

עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל;

הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו.

פורסמו כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק), התש״ן–1990.

(ב)

לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה:

(1)

תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי סעיף 47;

(2)

התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות סעיפים 26 ו־27;

(3)

(נמחקה);

(4)

(נמחקה).

24.

החזקת אמצעי שליטה בחברת שירותים משותפת [תיקון: תשע״ו, תשע״ז־3]

(א)

לא יחזיקו מספר תאגידים בנקאיים, שאינם נשלטים בידי אדם אחד, ביותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד העוסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם ואין לו רשיון של חברת שירותים משותפת.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

24א.

החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי [תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]

(א)

תאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי להחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי אחד ובמבטח אחד שהוא גוף פיננסי משמעותי, ובלבד שהחזקתו באותו תאגיד או מבטח לא תעלה על עשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או במבטח כאמור.

(ג)

בסעיף זה –

”גוף פיננסי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף 35ב ולעניין זה, שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו;

”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף 35ב.

24ב.

הגבלות על מינויים בתאגיד ריאלי [תיקון: תשנ״ו]

(א)

תאגיד בנקאי לא יחזיק בזכות למנות דירקטור בתאגיד ריאלי הנשלט על ידי תאגיד ריאלי אחר שבו מחזיק התאגיד הבנקאי אמצעי שליטה, אם התאגיד הבנקאי אינו מחזיק אמצעי שליטה אחרים בתאגיד הריאלי.

(ב)

תאגיד בנקאי לא ימנה בתאגיד ריאלי, בין לבד ובין יחד עם אחרים, יושב ראש דירקטוריון, מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל לו, או את נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי, וחזקה על תאגיד בנקאי שמינה כאמור אם מי שהוא מינה הינו נושא משרה בתאגיד הבנקאי.

25.

הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים

הנגיד, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, באישור שר האוצר ובאישור הכנסת בדרך החלטה, רשאי לקבוע עיסוק נוסף לעיסוקים המותרים לתאגידים בנקאיים לפי פרק זה, בין בדרך כלל, בין לסוג מסויים של תאגידים בנקאיים ובין לקבוצה מתוך סוג מסויים של תאגידים בנקאיים.

26.

משכון על אמצעי שליטה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב]

על אף הוראות פרק זה, תאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש ערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי המניות של אותו תאגיד, אלא בהחלטות לפי סעיף 350 לחוק החברות, בהחלטות הנוגעות לפירוק מרצון של התאגיד או בהחלטות העלולות לפגוע בזכויותיו כנושה.

26א.

תאגיד בנקאי כנושה [תיקון: תשנ״ו]

(א)

על אף הוראות פרק זה, תאגיד בנקאי אשר נתן אשראי לתאגיד, רשאי בהסכם למתן האשראי, לקבל את היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד במידה הנדרשת להבטחת זכויותיו כנושה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב, הינו סביר בנסיבות הענין ושהתאגיד הבנקאי אינו מחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי התאגיד הבנקאי לקבל את היכולת למנוע מינוי נושא משרה בתאגיד, רק אם אותו תאגיד הינו בקשיים והסכים על הסדר של מרבית חובותיו, והכל בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולתקופה שאינה עולה על ארבע שנים.

27.

מכירת אמצעי שליטה [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ו]

(א)

תאגיד בנקאי שבניגוד להוראות פרק זה הוא שולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק שלא כדין בתאגיד האחר.

(ב)

תאגיד בנקאי שעקב מימוש אמצעי שליטה שהיו ערובה לחיוב כאמור בסעיף 26, הפך לשולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, בניגוד להוראות בפרק זה, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בתאגיד האחר.

(ג)

לא מכר התאגיד הבנקאי את אמצעי השליטה כאמור בהוראת המפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה.

[תיקון: תשנ״ד]

פרק ג׳1: החזקת אמצעי שליטה בידי משקיעים מוסדיים

27א.

הגדרות [תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז־3]

בפרק זה –

”משקיע מוסדי“ – כל אחד מאלה:

(1)

חברה מנהלת – לגבי כל קופות הגמל שבניהולה;

(2)

מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, לגבי כל הקרנות שבניהולו;

(3)

תאגיד אחר המחזיק או המנהל כספי אחרים ואשר שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנגיד, קבע כי הוראות פרק זה יחולו עליו;

”משקיעים מוסדיים קשורים“ – משקיעים מוסדיים הנשלטים בידי אותו תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית של אותו תאגיד בנקאי, וכן משקיעים מוסדיים שאינם נשלטים בידי תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית כאמור אך מתנהלים בידי תאגיד כאמור ושבועדת ההשקעות שלהם יש חבר שהוא עובד או דירקטור בתאגיד כאמור;

”מניות“ – מניות וניירות ערך המירים למניות, הנסחרים בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

27ב.

הגבלות על משקיע מוסדי [תיקון: תשנ״ד]

משקיע מוסדי לא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי השולט בו או בתאגיד בנקאי הנשלט בידי תאגיד החזקה בנקאית השולט גם במשקיע המוסדי.

27ג.

החזקה של משקיעים מוסדיים בתאגיד בנקאי אחר [תיקון: תשנ״ד, תשס״ד]

(א)

משקיעים מוסדיים קשורים לא יחזיקו, כולם ביחד, באמצעי שליטה של תאגיד בנקאי אחר בשיעור העולה על חמישה אחוזים מכל סוג של אמצעי שליטה.

(ב)

חלקו של כל אחד מן המשקיעים המוסדיים הקשורים בשיעור ההחזקה המותר באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע אחת לרבעון לפי החלק היחסי של שווי השקעותיו במניות מתוך שווי סך כל ההשקעות במניות של כל המשקיעים המוסדיים הקשורים.

(ג)

לא יאוחר מהיום ה־14 לחודשים דצמבר, מרס, יוני וספטמבר של כל שנה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי הענין, על שווי החזקותיו במניות בתום החודש שקדם ליום הדיווח; התאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את החלק היחסי שמותר לכל משקיע מוסדי קשור להחזיק באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (ב), ויודיע על שיעורים אלה למשקיע המוסדי ולמפקח, עד היום ה־20 של החודשים האמורים; שיעורים אלה יחייבו את המשקיע המוסדי לגבי הרבעון המתחיל ב־1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו־1 באוקטובר, לפי הענין.

(ד)

עלתה החזקתו של משקיע מוסדי קשור באמצעי שליטה על השיעור המותר לו לפי סעיף קטן (ב) כתוצאה משינוי שיעור ההחזקה המותר לו כפי שנקבע בהודעה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (ג), יפחית את החזקתו האמורה עד השיעור המותר לו, תוך חודש מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ג).

27ד.

מכירת אמצעי שליטה [תיקון: תשנ״ד]

החזיק משקיע מוסדי אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בניגוד לאמור בפרק זה, וניתנה לו התראה בכתב 14 ימים מראש, יפנה המפקח לבית משפט מחוזי, בבקשה למתן הוראות בענין מכירת אמצעי השליטה העודפים.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ג׳2: שליטה והחזקת אמצעי שליטה בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות ובתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות

27ה.

החזקת אמצעי שליטה בידי תאגיד בנקאי [תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(א)

על אף האמור בחוק זה –

(1)

לא יחזיק תאגיד בנקאי באמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;

(2)

לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בחברה מנהלת או השולט במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה או במנהל קרן כאמור.

(ב)

על אף האמור בחוק זה –

(1)

לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות הכוללים נכסי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, נכסי קופת גמל או נכסי מבטח הנזקפים לזכות מבוטחיו;

(2)

לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בפסקה (1) או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו כאמור.

27ו.

החזקת אמצעי שליטה בידי השולט בתאגיד בנקאי [תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(א)

השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד אחר השולט באחד מאלה או המחזיק בו יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

(ב)

השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) ולא יחזיק יותר מעשרים אחוזים בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות כאמור או המחזיק בתאגיד שעיסוקו כאמור יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

27ז.

שעבוד כהחזקה [תיקון: תשס״ה]

הוראות סעיפים 27ה ו־27ו יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ובלבד שיחולו על התאגיד הבנקאי הוראות סעיף 26; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, ומהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.

27ח.

מכירת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה]

על תאגיד בנקאי ועל מי ששולט בו, השולטים או המחזיקים אמצעי שליטה בניגוד להוראות פרק זה, יחולו הוראות סעיף 27, בשינויים המחויבים.

27ט.

אי תחולה על בנק ובנק חוץ מסוימים [תיקון: תשס״ה, תשע״ב]

הוראות פרק זה לא יחולו על בנק, על בנק חוץ ועל השולט באחד מהם, אם מספר לקוחותיו בסניפיו שבישראל, שמתקיים בהם אחד מאלה, אינו עולה על 5,000 –

(1)

סך נכסי הלקוח המוחזקים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים;

(2)

סך התחייבויות הלקוח כלפי הבנק או בנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים.

פרק ד׳: פעולות טעונות היתר

28.

סניפים [תיקון: תשע״ב]

(א)

לא יפתח תאגיד בנקאי סניף ולא ינהל עסקים בו אלא לפי היתר שנתן המפקח או עובד בנק ישראל שהוא הסמיכו לכך לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.

(ב)

לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים בישראל.

(ג)

החובה לקבל היתר סניף במדינת חוץ לא תחול על בנק חוץ.

28א.

סגירת סניפים קבועים [תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ד־3]

(א)

בסעיף זה –

”המפקח“ – לרבות עובד בנק ישראל שהמפקח הסמיכו לכך;

”סניף קבוע“ – סניף שניתן היתר לפתיחתו לתקופה בלתי מוגבלת והוא נותן את שירותיו במקום קבוע.

(ב)

תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע יגיש למפקח בקשה מנומקת בכתב; המפקח רשאי לדרוש פרטים נוספים הדרושים לדעתו לבדיקת הבקשה.

(ג)

החלטה בדבר בקשה לסגירת סניף קבוע תתקבל לאחר התייעצות עם ועדתהרישיונות, ואולם לא יחליט המפקח להתנגד לבקשה אלא לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו; החליט המפקח לקבל את הבקשה לסגירת הסניף הקבוע, רשאי הוא להתנות את סגירתו בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה.

(ד)

המפקח ייתן החלטה מנומקת בכתב בתוך 90 ימים מיום קבלת בקשה לסגירת סניף קבוע, ואם ביקש פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (ב) – בתוך 90 ימים מיום קבלתם.

(ה)

ניתנה החלטה לפי סעיף זה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוחות הסניף על סגירתו בהודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות ויפרסם הודעה על סגירתו באתר האינטרנט שלו; התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לסגור את הסניף בחלוף 60 ימים מיום מסירת ההודעה בכתב כאמור.

(ו)

המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות סעיף זה וכן על מדיניות המפקח וועדת הרישיונות בבחינת בקשה של תאגיד בנקאי לסגירת סניף קבוע.

(ז)

על אף האמור בסעיף קטן (ו), בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ועד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), דיווח כאמור באותו סעיף קטן יימסר אחת לשישה חודשים; דיווח ראשון יימסר עד ליום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025).

29.

שיקולים במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע [תיקון: תשע״ו־2]

במתן היתר סניף ובהחלטה בדבר סגירת סניף קבוע לפי סעיף 28א יובאו בחשבון ענינים אלה:

(1)

תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי או להתפתחות עסקיו;

(2)

היקף עסקי התאגיד הבנקאי, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את הסניף;

(3)

לגבי סניף מחוץ לישראל – יכולתו של המפקח לפקח על פעילותו;

(4)

המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5)

טובת הציבור.

30.

ביטול היתר סניף [תיקון: תשע״ב]

(א)

המפקח רשאי לבטל היתר סניף, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם;

(2)

התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(3)

התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בניהול הסניף;

(4)

לגבי סניף מחוץ לישראל – המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד;

(5)

טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב)

בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח.

31.

החזקת אמצעי שליטה בתאגיד חוץ

(א)

לא יחזיק תאגיד בנקאי או תאגיד החזקה בנקאית יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק חוץ ולא על תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגידים בנקאיים אחרים.

32.

שיקולים במתן היתר לפי סעיף 31

במתן היתר לפי סעיף 31, יובאו בחשבון ענינים אלה:

(1)

תרומת תאגיד החוץ לשירותים הניתנים ללקוחותיהם של מבקש ההיתר או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו או להתפתחות עסקיו של מבקש ההיתר;

(2)

היקף עסקי מבקש ההיתר, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את תאגיד החוץ;

(3)

יכולתו של המפקח לקבל מידע על הפעילות של תאגיד החוץ;

(4)

המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5)

טובת הציבור.

33.

ביטול היתר לפי סעיף 31 [תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ב]

(א)

הנגיד רשאי לבטל היתר לפי סעיף 31, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(2)

בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בקשר עם תאגיד החוץ;

(3)

המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;

(4)

טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב)

בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כאמור.

34.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי [תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב]

(א)

לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.

(א1)

לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(ב)

לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.

(ב1)

במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 6 בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית.

(ג)

מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר.

(ד)

(בוטל).

(ה)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין.

(ו)

הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(ז)

הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

34א.

ביטול היתר או שינויו לפי סעיף 34 [תיקון: תשס״ד, תשס״ה, תשע״ד]

(א)

הנגיד רשאי לבטל או לשנות היתר לפי סעיף 34 לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(1א)

בעל ההיתר הפר הוראה מהוראות סעיף 27ו;

(2)

בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

(3)

לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולענין בעל היתר, שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(3א)

בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או השולט בתאגיד בנקאי כאמור, והכול בניגוד להוראות סעיף 35ב(ב);

(3ב)

בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 35ב(ג);

(3ג)

בעל ההיתר שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 35ב(ד);

(4)

יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הבנקאי או חשש לפגיעה בטובת הציבור, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב)

הנגיד לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה של 30 ימים.

(ג)

(1)

הוגש כתב אישום, נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע.

(2)

הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהנגיד התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה באשר לחקירה הפלילית.

35.

הוראות הנגיד למי שפעל בלא היתר לפי סעיף 34 [תיקון: תשס״ד]

(א)

סבר הנגיד שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 34, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות –

(1)

על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34;

(2)

שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34;

(3)

שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

(4)

על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)

החזיק אדם אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 34, רשאי הנגיד, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34.

(ג)

הורה הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4) בשינויים המחויבים.

(ד)

לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הנגיד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה)

תאגיד בנקאי יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף 34.

35א.

מינוי דירקטור במקרים מיוחדים [תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד]

(א)

לא מונה דירקטור בתאגיד בנקאי או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי קבלת היתר לפי סעיף 34(א1), ביטול מינוי כאמור בסעיף 35(א)(4), התנגדות המפקח למינוי לפי סעיף 11א(א) לפקודה או הפסקת כהונה לפי סעיף 11א(ה) לפקודה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר שקבע המפקח כמספר הראוי של דירקטורים באותו תאגיד בנקאי (בסעיף זה – מספר הדירקטורים הראוי), או שבשל כך לא עמד הרכב הדירקטוריון בתאגיד הבנקאי בכל דרישות הדין, יורה המפקח על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה המפקח, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים הראוי או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ב)

לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א (בסעיף זה – הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ג)

תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה בחוק החברות.

(ד)

התנאים הקבועים בסעיף 11ה(ב) לפקודה יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב).

35ב.

איסור לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי [תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2]

(א)

בסעיף זה –

”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

(2)

מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;

”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2)

מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח;

(3)

מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח.

(ב)

תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות.

(ג)

המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות התאגיד הבנקאי, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד)

השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו.

(ה)

שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 35(ד) ו־(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי.

(ו)

בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לשם ביצוע סעיף זה –

(1)

לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתאגיד בנקאי, בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2)

לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ז)

הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

36.

דיווח על החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב]

(א)

המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, הנשלט בידי מי שקיבל היתר לפי סעיף 34(ב), ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח, לרבות פרטים אלה:

(1)

לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)

מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.

(ב)

(1)

המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 34(ב), ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח לרבות פרטים אלה:

(א)

השולטים בו ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב)

מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו;

(ג)

לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי – אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי.

(2)

(נמחקה).

(3)

הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(ב1)

המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בפסקה (1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף לפחות שישה חודשים ממועד מתן ההוראה לתאגיד הבנקאי המסוים.

(ג)

המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות.

(ד)

הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

[תיקון: תשס״ד]

פרק ד׳1: ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים

36א.

הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]

(א)

הנגיד ימנה ועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים (בפרק זה – הועדה).

(ב)

הועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:

(1)

שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

(3)

שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 5(ג1) לפקודה.

(ג)

הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור.

(ד)

הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].

36ב.

סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום הכהונה [תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד]

(א)

בסעיף זה –

”גוף קשור“ – מי ששולט בתאגיד בנקאי או תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי או הנשלט בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי;

”זיקה“ – כהגדרתה בסעיף 11ה(ה) לפקודה;

”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;

”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין, וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.

(ב)

לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד בנקאי, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;

(2)

מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה לתאגיד בנקאי, לגוף קשור, לנושא משרה בתאגיד בנקאי או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד בנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3) לא תיחשב זיקה;

(3)

הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;

(4)

לדעת הנגיד אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם תאגיד בנקאי, עם גוף קשור, עם נושא משרה בתאגיד בנקאי, או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.

(ד)

מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה כדירקטור בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו או בגוף קשור לתאגיד הבנקאי כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי.

36ג.

תקופת כהונה [תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד]

(א)

חבר ועדה האמור בסעיף 36א(ב)(1) ו־(2) יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ב)

חבר ועדה האמור בסעיף 36א(ב)(3) יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

36ד.

הפסקת כהונה [תיקון: תשס״ד, תשע״ד]

חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;

(2)

הנגיד החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:

(א)

נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(ב)

נתקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 36ב הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

36ה.

סדרי עבודה [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]

(א)

רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי סעיף 36א(ב)(3).

(ב)

החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

(ג)

הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 35א(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 11ד לפקודה; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.

36ו.

תוקפן של פעולות [תיקון: תשס״ד]

סמכויות הועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

36ז.

גמול [תיקון: תשס״ד]

חברי הועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הועדה בשיעור שיקבע הנגיד ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי בנק ישראל.

36ח.

[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]

(בוטל).

[תיקון: תשע״א־2, תשפ״ג]

פרק ד׳2: נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית

36ט.

הגדרות – פרק ד׳2 [תיקון: תשפ״ג]

בפרק זה –

”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

”חברה“ – כהגדרתה בחוק החברות;

”חברת תשלומים“, ”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“, ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ ו”שירות ייזום בסיסי“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“, ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ ו”שירות ייזום בסיסי“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית“ – אחד מאלה:

(1)

תאגיד עזר שעוסק במתן שירותי תשלום;

(2)

תאגיד שאינו תאגיד עזר, שמתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 36י(ב) ובכפוף להוראות סעיף 36י(ג);

(3)

גוף שמתקיימים בו התנאים שקבע שר האוצר לפי סעיף 36י(א);

”רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – רישיון כמשמעותו בסעיף 36יב;

”שירותי תשלום“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, למעט שירות ייזום מתקדם.

36י.

קביעת תנאים לעניין נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית [תיקון: תשפ״ג]

(א)

(1)

לשם הבטחת יציבות המערכת הפיננסית או פעילותה הסדירה, ובשים לב לשיקול של תחרות במערכת הפיננסית, יקבע שר האוצר –

(א)

תנאים שבהתקיימם יראו גוף כנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית;

(ב)

הוראות לעניין מעבר של חברת תשלומים מפיקוח לפי דין אחר, ובכלל זה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, לפיקוח לפי חוק זה, או להפך, אשר יש בהן, בין השאר, כדי להבטיח את רציפות הפיקוח והאכיפה; הוראות כאמור יחולו על אף הוראת סעיף 36יא.

(2)

תקנות לפי פסקה (1) יותקנו לפי הצעת הרשות לניירות ערך או בהתייעצות עימה, לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)

ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, יחולו גם על תאגיד שהיה תאגיד עזר ועסק בסליקה של פעולת תשלום שההוראה לבצעה ניתנה באמצעות כרטיס חיוב, ערב פרסומו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017.

(ג)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי תאגיד כאמור באותו סעיף קטן שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) להגדרה ”נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית“ לא יהיה נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות במערכת הפיננסית ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

(2)

תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(3)

בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו הוראות לעניין מעבר של גוף כאמור באותה פסקה מפיקוח לפי חוק זה לפיקוח לפי דין אחר, ובכלל זה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, אשר יש בהן, בין השאר, כדי להבטיח את רציפות הפיקוח והאכיפה.

36יא.

חובת רישוי [תיקון: תשפ״ג]

לא יעסוק נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית במתן שירות תשלום אלא אם כן קיבל רישיון לכך לפי סעיף 36יב.

36יב.

רישוי נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית [תיקון: תשפ״ג]

(א)

הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לתת רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית.

(ב)

לא ייתן הנגיד רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מבקש הרישיון הוא חברה שהון המניות המונפק והנפרע שלו אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 7(ג), בשינויים המחויבים.

(ג)

על רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יחולו הוראות סעיפים 6 ו־8, בשינויים המחויבים.

(ד)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 9(ב), בשינויים המחויבים.

36יג.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי [תיקון: תשפ״ג]

(א)

הוראות סעיפים 34, 34א, 35 ו־36 יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ועל תאגיד הנשלט על ידו כאילו היו תאגיד בנקאי.

(ב)

הוראות סעיף 35ב(א), (ב), (ג), (ה) ו־(ו), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שעוסק בסליקה של עסקאות בכרטיס חיוב כהגדרתה בסעיף 11ב(א), כאילו היה תאגיד בנקאי; ואולם הנגיד רשאי לקבוע לפי סעיף 35ב(ב) שיעור שונה מהשיעור החל לפי הסעיף האמור על תאגיד בנקאי, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד רשאי, מטעמים מיוחדים שיפורטו, לפטור תאגיד הנשלט על ידי בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי מתחולת הוראות סעיפים 34, 34א, 35 ו־36, כולם או חלקם.

36יד.

עיסוקים מותרים לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בכפוף להוראות כל דין, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי רשאי לעסוק במתן שירותי תשלום, וכן רשאי הוא לעסוק גם בעיסוקים המפורטים להלן, ולעניין העיסוקים המפורטים בפסקאות (4) עד (7) – אם קיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח:

(1)

מתן אשראי;

(2)

המרת מטבע אגב שירות תשלום;

(3)

מתן שירותי כספומט;

(4)

מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם;

(5)

מתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021;

(6)

קבלת כספים של חברת תשלומים כאמור בסעיף 24(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

(7)

פעולה אחרת הנלווית למתן שירות תשלום או לעיסוק כאמור בפסקאות (1) עד (6).

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו.

(ג)

הנגיד רשאי לתת הוראות לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לעניין הפרדת פעילות שאינה קשורה לעיסוק במתן שירות התשלום לפי רישיונו לתאגיד נפרד, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד)

לא ישלוט בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1)

התאגיד עוסק בעיסוקים המותרים לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב);

(2)

הוא קיבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר, בין השאר, את תחומי עיסוקו של התאגיד.

36טו.

סולק בעל היקף פעילות רחב [תיקון: תשפ״ג]

(א)

סבר שר האוצר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1)

יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2)

יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים, כסירוב מטעמים סבירים.

(ב)

בסעיף זה, ”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

36טז.

מנפיק בעל היקף פעילות רחב [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(ב)

שר האוצר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף הקטן האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט שר האוצר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.

(ג)

בסעיף זה, ”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

פרק ה׳: תיאומים ותיקונים בחקיקה

37.

[תיקון: תשמ״א]

הנוסח שולב בפקודת הבנקאות.

38.

הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.

39.

הנוסח שולב בפקודת האגודות השיתופיות.

40.

ביטול פקודת הבנקים לאשראי

פקודת הבנקים לאשראי – בטלה.

פרק ו׳: הוראות מעבר

41.

מוסדות קיימים

(א)

תאגיד שהואגד בישראל ואשר ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) (להלן – היום הקובע) ניהל כדין עסקי בנק כמשמעותם בפקודה – זכאי לרשיון בנק.

(ב)

תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל – זכאי לרשיון בנק חוץ.

(ג)

תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקים לאשראי – זכאי לרשיון בנק למשכנתאות.

(ד)

תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו – זכאי לרשיון בנק למימון השקעות.

(ה)

תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי סעיף 3א לפקודה – זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.

(ו)

תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) – זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.

(ז)

תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם – זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת.

(ח)

תאגיד לא יקבל אלא רשיון אחד לפי סעיף זה, ואם הוא זכאי לרשיון משני סוגים או יותר – יבחר אחד מביניהם.

42.

היתרי סניפים

הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי זכאי גם להיתר סניף בעד כל מקום שבו ניהל עסקים כדין דרך קבע עם לקוחותיו ביום הקובע.

43.

החזקת תאגיד חוץ

תאגיד החזקה בנקאית או תאגיד הזכאי לרשיון תאגיד בנקאי, אשר ביום הקובע החזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד חוץ שסעיף 31 חל עליו, זכאי להיתר לפי סעיף 31 לגבי תאגיד החוץ.

44.

מתן רשיונות והיתרים לזכאים

(א)

הזכאי לרשיון או להיתר לפי סעיפים 41 עד 43 שלא הגיש לנגיד בקשה לכך עד תום ששה חדשים לאחר היום הקובע – רואים אותו כאילו ויתר עליו.

(ב)

הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי סעיפים 41 עד 43 בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח הפקודה.

45.

תקופה להשלמת הון

תאגיד בנקאי שקיבל רשיון לפי סעיף 41 והונו קטן מהסכום הנקוב בתוספת לאותו סוג של תאגיד בנקאי, חייב להגדיל את הונו לסכום האמור עד תום שלוש שנים מהיום הקובע.

46.

עיסוק אסור

(א)

תאגיד בנקאי אשר ביום הקובע עסק כדין בעיסוק שאסור לו לעסוק בו לפי הוראות פרק ג׳, רשאי להמשיך באותו עיסוק עד תום שלוש שנים מהיום הקובע.

(ב)

תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) ושאינו רוצה לקבל רשיון כמוסד כספי כאמור בסעיף 41(ו), לא ייחשב כמפר הוראות סעיף 21(א)(2) אם יקיים את שתי אלה:

(1)

הוא יודיע לנגיד תוך ששה חדשים מהיום הקובע כי הוא מוותר על זכותו לקבל רשיון מוסד כספי;

(2)

כל עוד לא נפדו כל ניירות הערך שהנפיק כאמור בסעיף 21, הוא לא יעסוק במתן אשראי חדש כמשמעותו בסעיף 21, פרט לאשראי הבא להחליף אשראי שנפרע, כדי לשמור על כיסוי לניירות ערך שהנפיק עד היום הקובע.

47.

שליטה מותרת בתאגידים ריאליים [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ד, תשנ״ו]

(א)

תאגיד בנקאי, אשר ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״ט (31 במרס 1989), שלט או היה בעל ענין בתאגיד ריאלי, רשאי להמשיך לשלוט בו או להיות בעל ענין בו, עד המועדים ובכפוף לתנאים הבאים:

(1)

התאגיד הבנקאי לא יהיה בעל ענין בתאגיד הריאלי אחרי יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996);

(2)

התאגיד הבנקאי לא ישלוט בתאגיד הריאלי אחרי יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998);

(3)

התאגיד הבנקאי לא יתן לתאגיד הריאלי אשראי אלא במהלך העסקים הרגיל ובתנאים דומים לאשראי שניתן ללקוחות מאותו סוג; המפקח רשאי לקבוע שיעור מרבי לאשראי כאמור, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני;

(4)

דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו לא יהיו רוב מכלל הדירקטורים בתאגיד הריאלי.

(ב)

הוראות פרק ג׳ לא יחולו על שליטה ובעלות ענין בתאגיד (להלן – תאגיד נכד), הנובעות מהחזקה באמצעות תאגיד ריאלי הנשלט לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:

(1)

התאגיד הבנקאי לא יסייע לתאגיד הריאלי, במישרין או בעקיפין, במימון רכישת אמצעי שליטה בתאגיד נכד;

(2)

הוראות פסקה (3) שבסעיף קטן (א), יחולו גם על תאגיד נכד;

(3)

דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, לא יהיו נושאי משרה בתאגיד נכד.

(ג)

לא פחתו החזקותיו של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים נשלטים, כנדרש ממנו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה העודפים.

47א.

הפחתת סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים [תיקון: תשמ״ט־2]

תאגיד בנקאי שביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״ט (31 במרס 1989) החזיק אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים בסכום העולה על המותר על פי הוראות סעיף 23א, יהא חייב להפחיתם עד לסכום המותר, בשיעורים הבאים:

(1)

חמישית עד יום י״ד בטבת התשנ״א (31 בדצמבר 1990);

(2)

חמישית בכל אחת מן השנים 1991 עד 1994.

47ב.

הגדרות [תיקון: תשס״ד]

בסעיפים 47ג, 47ד ו־47ה –

”תיקון מס׳ 13“ – חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס׳ 13), התשס״ד–2004;

”תחילתו של תיקון מס׳ 13“ – ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004).

47ג.

החזקות של תאגיד בנקאי בתאגיד בנקאי אחר [תיקון: תשס״ד, תשס״ה]

(א)

תאגיד בנקאי אשר החזקותיו כדין באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אחר, ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13, הם בניגוד להוראות סעיף 20א, רשאי להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכוש מתחילתו של תיקון מס׳ 13 אמצעי שליטה כלשהו בתאגיד הבנקאי האחר, אלא בהתאם להוראות הסעיף האמור.

(ב)

על אף האמור בסעיף 20א(א), תאגיד בנקאי יהיה רשאי לשלוט יחד עם אחרים בתאגיד בנקאי אחר, אם התקיימו כל אלה:

(1)

התאגיד הבנקאי רכש את השליטה ואת אמצעי השליטה מתאגיד בנקאי (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המוכר);

(2)

התאגיד הבנקאי המוכר שלט ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13 יחד עם אחרים בתאגיד הבנקאי האחר;

(3)

התאגיד הבנקאי המוכר התחייב לפני תחילתו של תיקון מס׳ 13 כלפי אחרים כי בעת מכירת השליטה ואמצעי השליטה בתאגיד הבנקאי האחר, הרוכש ישלוט בו יחד עם אותם אחרים.

47ד.

החזקות של משקיעים מוסדיים קשורים [תיקון: תשס״ד]

(א)

משקיעים מוסדיים קשורים כהגדרתם בסעיף 27א, המחזיקים יחד, כדין, ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13, יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי אחר, רשאים להמשיך ולהחזיקם ובלבד שלא ירכשו מתחילתו של תיקון מס׳ 13 אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתם על חמישה אחוזים.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), משקיע מוסדי קשור, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי הוראות סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 13, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד הבנקאי, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”אמצעי שליטה“ שבסעיף 1.

47ה.

שליטה ואחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי [תיקון: תשס״ד]

(א)

השולט, ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, או המחזיק במועד האמור יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לפי היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 34 כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13, או בלא שהיה חייב בהיתר כאמור, לא ייחשב לענין חוק זה כמי שפועל בלא היתר לפי הוראות סעיף 34 כנוסחו מתחילתו של תיקון מס׳ 13, ויחולו עליו הוראות אלה, לפי הענין:

(1)

מי שיש בידיו היתר שניתן לפני תחילתו של תיקון מס׳ 13 – ימשיכו לחול עליו הוראות ההיתר שניתן לו;

(2)

מי שלא היה חייב בהיתר לפני תחילתו של תיקון מס׳ 13 – לא ירכוש החל מתחילתו של תיקון מס׳ 13, בלא היתר לפי סעיף 34, אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי או באותו תאגיד החזקה בנקאית, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) מי שהחזיק ערב תחילתו של תיקון מס׳ 13 עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 13, להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”אמצעי שליטה“ שבסעיף 1.

(ג)

הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.

47ו.

קופות גמל מיוחדות [תיקון: תשס״ה]

על אף האמור בסעיפים 10, 11 ו־27ה –

(1)

בנק רשאי לשלוט ולהיות בעל ענין בחברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים אשר העמית היחיד בה הוא הבנק ולעסוק בניהולה;

(2)

בנק רשאי לעסוק בניהול קופת גמל אשר כל עמיתיה הם עובדי הבנק או עובדי תאגיד שבשליטתו ואשר ביום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) לא היו עמיתים חדשים יכולים להצטרף אליה על פי תקנונה.

47ז.

הוראת מעבר לעניין היתר סניף שנתן הנגיד [תיקון: תשע״ב]

היתר סניף שנתן הנגיד לפי הוראות סעיף 28(א), לפני תחילתו של חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע״ב–2012, שעמד בתוקפו ערב תחילתו של החוק האמור, יראו אותו כהיתר שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 28(א), כנוסחו אחרי תחילתו של החוק האמור.

48.

[תיקון: תשנ״ד]

(בוטל).

פרק ז׳: שונות

49.

עונשין [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ד, תשפ״ג]

(א)

מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 13, 21, 34, 35ב(ב) עד (ד), 36יא, 36יג – לעניין החלת סעיפים 34 ו־35ב(ב) ו־(ג) שבו, או 47ה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).

(ב)

מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 12, 14 עד 20א, 23, 23א, 24, 24א, 24ב, 27ב, 27ג, 27ה, 27ו, 28, 31, 35א, 36, 47ג או 47ד או הוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 9(ב), 35, 35ב(ה) ו־(ו), 36יב(ד), 36יג – לעניין החלת סעיף 35ב(ה) ו־(ו), או 36, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג)

מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור בסעיף 21(א)(2) והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי סעיף 21.

50.

אחריות דירקטור ומנהל כללי לעבירות של תאגיד בנקאי, משקיע מוסדי ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד, תשפ״ג]

מי שהיה דירקטור או מנהל כללי של תאגיד בנקאי או של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ולענין עבירה לפי סעיף 49(ב) – של משקיע מוסדי, שעה שהתאגיד הבנקאי, בעל הרישיון כאמור או המשקיע המוסדי, לפי הענין עבר עבירה על חוק זה, ייחשב כשותף לעבירה וניתן להרשיעו בה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1)

העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;

(2)

לאחר שנודע לו שהתאגיד, בעל הרישיון כאמור או המשקיע המוסדי, לפי העניין, עומד לעבור את העבירה, נקט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ממנו לעבור את העבירה.

50א.

אישור היועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשנ״ו]

לא קיים תאגיד בנקאי חובה שהוטלה עליו לפי הוראות חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס׳ 11), התשנ״ו–1996, בדבר הקטנת החזקותיו בתאגיד ריאלי, שהיו בידיו כדין ביום י״ב באייר התשנ״ו (1 במאי 1996), לא יוגש כתב אישום לפי סעיפים 49 או 50 אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

50ב.

קנס אזרחי [תיקון: תשס״ה, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ג, תשפ״ד]

(א)

היה למפקח יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל המהווה הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 12, 14 עד 18, 19(א) או (ב), 20א(א), 23, 23א(א), 24(א) או (ב), 24א(א), 24ב, 28(א) או (ב), 28א, או 31(א) או המהווה הפרה של הוראה מהוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 35ב(ה) ו־(ו), 36יג – לעניין החלת סעיף 35ב(ה) ו־(ו) או 36יד, רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור מחצית הקנס הקבוע בסעיף 49(ב).

(ב)

המפקח אינו רשאי להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג).

(ג)

הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בסעיף קטן (א), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.

פורסמו כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי), התשע״א–2011.

(ד)

הקנס האזרחי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ה)

תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה.

(ו)

הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ז)

על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין סעיף 14י יקראו את ההגדרה ”הפרה חוזרת“ כך: ””הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע.“

51.

אגודה שיתופית כתאגיד בנקאי

הוראות חוק זה יחולו על אגודה שיתופית כאילו היתה חברה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

52.

תחולת הוראות לגבי כונס נכסים

הוראות פרק ה׳ לחוק הוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה בשינויים המחוייבים.

53.

ביצוע

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

54.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).

55.

פרסום

חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

[תיקון: תשנ״ו]

תוספת ראשונה

(סעיף 7)

הון מינימלי

סוג התאגיד	הסכום
בנק	10,000,000 שקלים
בנק חוץ	סכום במטבע חוץ השווה ל־10,000,000 שקלים
בנק למשכנתאות	6,000,000 שקלים
בנק למימון השקעות	6,000,000 שקלים
בנק לקידום עסקים	6,000,000 שקלים
מוסד כספי	3,000,000 שקלים
חברת שירותים משותפת	100,000 שקלים