חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מתוך 
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970
חוק קודם: ס״ח תשי״ז, 22; תשכ״ג, 64; תשכ״ט, 70; תש״ל, 130; תשמ״ב, 273.
חוק חדש: ס״ח תש״ל, 126; תשל״ב, 3; תשל״ג, 79, 253, 361; תשל״ז, 142, 153; תשל״ט, 71; תש״ם, 194; תשמ״ב, 268; תשמ״ח, 102; תשנ״ה, 8, 34, 81; תשנ״ו, 20; תשנ״ז, 90; תשנ״ח, 14, 99, 319; תש״ס, 224; תשס״ד, 316, 331, 380; תשס״ה, 726; תשס״ו, 94, 387; תשס״ז, 79; תשס״ט, 38; תש״ע, 252, 389, 399; תשע״א, 23, 992; תשע״ד, 66, 204; תשע״ו, 252, 925, 1160; תשע״ז, 558; תשע״ח, 822; תשע״ט, 76; תשפ״ב, 698; תשפ״ג, 81, 614; תשפ״ד, 67, 200, 639, 738, 742.
פרשנות [תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ה־3, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ז, תשע״ו־2]
בחוק זה –
”פגיעת איבה“ –
(1)
פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב);
(2)
פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
(3)
פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
(4)
פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי–ערבי;
(5)
פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי–אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א׳ לפרק ב׳ בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור;
”נפגע“ – מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
(1)
תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
(1א)
אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
(1ב)
אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
(2)
מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברשיון לפי סעיף 17(א) לחוק האמור, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח סעיף 17 לחוק האמור שפורטו בתקנות לפי חוק זה – והכל אם הפגיעה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הבטחון בצו לענין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם;
(3)
(פקעה);
”אזור“ – כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח;
”תושב ישראל“ – תושב ישראל, לרבות תושב ישראל באזור, כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח;
”נשק“ – כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;
”חוק הביטוח“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”המוסד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח;
”בן־משפחה“, של נפגע –
(1)
בחיי הנפגע – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), בשינויים המחוייבים, ובפסקה (4) להגדרה זו במקום ”ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות“ קרי ”ומחסורו היה על הנפגע ערב הפגיעה“; ולענין זה, ”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“, ”אח“, ”הכנסה מספקת למחיית אדם“, ”השכר הקובע“, ”נצרך“, ו”עומד ברשות עצמו“ – כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הנכים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
(2)
במות הנפגע עקב הפגיעה – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 (להלן – חוק משפחות חיילים), בשינויים המחוייבים; ולענין זה, ”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“, ”היום הקובע“, ”הכנסה כדי מחיה“, ”השכר הקובע“, ”מענק“, ”נצרך“, ”עומד ברשות עצמו“ – כמשמעותם בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
(3)
(בוטלה);
”תגמול“ – לרבות כל טובת הנאה הניתנת לאדם שחל עליו חוק הנכים או חוק משפחות חיילים, לפי הענין;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לנפגע כתוצאה של אחת מאלה שארעה עקב פגיעת איבה:
(1)
מחלה;
(2)
החמרת מחלה;
(3)
חבלה.
חזקת פגיעת איבה
נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.
ריפוי, החלמה ושיקום [תיקון: תשל״ב, תשמ״ח, תשנ״ז]
הוראות סימן ג׳ לפרק ה׳ לחוק הביטוח והתקנות לפיהן יחולו לגבי נפגע, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור בסעיף 12.
תגמול וזכאות נוספת לנכה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ו, תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות ודרגת נכותו נקבעה כאמור סעיף 5, יהיה זכאי לתגמול והוראות סעיפים 4, 4א, 4ב, 4ג, 4ד, 4ה, 4ו, 5, 5א, 6, 7, 7א, 7ב עד 7ו, 8, 16, 18(ד) ו־(ה), 18ב, 18ג, 20א, 22, 35, 35ב, 35ג, 36ב, 37, 39א, 40, 42, 43(א3) ו־(א4), 49, 51 ו־52(א) לחוק הנכים יחולו עליו, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף 16(א), במקום ”ובאישור החשב הכללי במשרד האוצר“ יקראו ”ובאישור חשב המוסד כמשמעותו בסעיף 23א לחוק הביטוח הלאומי“;
(2)
(3)
בסעיף 51, במקום ”שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף“ יקראו ”המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו“;
(4)
(ב)
נפגע כאמור בסעיף קטן (א) זכאי לזכאות נוספת לפי פרק שני1 לחוק הנכים, ויחולו ההוראות לפי הפרק האמור ולפי סעיפים 18א עד 18ג, 50, 51 ו־52(ב) לאותו חוק, וכן כללים, תנאים, סכומים והוראות שקבע שר הביטחון לפי אותם ההוראות והסעיפים, ובשינויים שקבע שר העבודה, אם קבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בכל מקום שמדובר בו ברופא מוסמך ראשי או בסגן רופא מוסמך ראשי יראו כאילו מדובר במנהל הרפואי של המוסד או בסגן המנהל הרפואי של המוסד, לפי העניין, ובכל מקום שמדובר בו ברופא מוסמך מרחבי או ברופא מוסמך מחוזי יראו כאילו מדובר ברופא שהמנהל הכללי של המוסד מינה לרופא מוסמך; מינוי כאמור יכול שיהיה לעניין מסוים או לכל העניינים, והכול לפי האמור בכתב המינוי;
(2)
הוראות אלה בחוק הנכים לא יחולו: סעיף 9יד – לעניין סיוע בדרך של שיכון בדירה בבעלות משרד הביטחון, סעיפים 9טו(ה) ו־9יז(1)(א) רישה – לעניין נכה בעל דרגת נכות מיוחדת ששוכן בדירה בבעלות משרד הביטחון, וסעיף 9כ(ב);
(3)
לעניין נכים שאינם בעלי דרגת נכות מיוחדת יחולו הוראות סימן ג׳ לפרק האמור בשינויים המחויבים;
(4)
על אף האמור בסימן ג׳ לפרק האמור, נכה בעל דרגת נכות מיוחדת יהיה זכאי למענק ברמת הסיוע האמורה בסעיף 9לג(א) או (ב) לשם רכישת רכב ראשון שהוא רכב חדש שיהיה בבעלות הנכה וישמש אותו לניידותו, ויחולו הוראות אלה:
(א)
הוראות סעיף 9כא, למעט ההגדרה ”רכב רפואי בבעלות המדינה“, וסעיפים 9כד, 9כה, 9כו, 9לג(ג), (ד)(1) ו־(2), למעט הסיפה החל במילים ”והוא החזיר“, (ה), (ו), (ח), (ט) ו־9לח, יחולו בשינויים המחויבים;
(ב)
הוראות סעיף 9לו לא יחולו; ואולם נפטר נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שרכש רכב רפואי, והרכב הרפואי עבר לידי בן משפחה של הנכה לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965, יידרשו היורשים להחזיר למוסד בתוך 60 ימים ממועד פטירת הנכה 15% משווי הרכב כפי שהיה במועד ההחזר; פקיד תביעות רשאי להפחית את שיעור ההחזר בהתחשב בנסיבות העניין;
(ג)
רכש הנכה רכב, יהיה זכאי למימון הוצאות אחזקת הרכב, ובכלל זה תיקון הרכב, ביטוח ואגרת רישוי;
(ד)
פקיד תביעות רשאי לאשר לנכה שטרם מימש את זכאותו לרכב או שטרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או שנקבע כי הרכב שבבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע, מימון בעד שכירת רכב מתאים או החזר נסיעות בעד נסיעה במונית, והכול לתקופה שלא תעלה על 60 ימים;
(ה)
הוראות שיקבע שר הביטחון לפי סעיף 9כג(ב) לעניין החלפת רכב רפואי, יחולו על החלפת רכב לפי סעיף זה;
(5)
על אף האמור בסעיפים 9כ, 9לח ו־9לט לחוק הנכים, המנהל הכללי של המוסד יקים את הוועדה המייעצת לדיור, את ועדת החריגים לניידות, את ועדת המומחים ואת ועדת החריגים לזכאות נוספת לפי אותם סעיפים, כפי שהוחלו בסעיף קטן זה, וימנה את חבריהן, בשינויים המחויבים, בהתאם להרכב, לתנאי הכשירות ולדרכי המינוי שנקבעו לפי אותם סעיפים, ובלבד שאחד החברים בוועדה המייעצת לדיור, בוועדת החריגים לניידות ובוועדת החריגים לזכאות נוספת יהיה נציג הארגון היציג; הוראות לעניין העברה מכהונה, אמות מידה לאישור זכאויות נוספות וסדרי עבודה שנקבעו לפי אותם סעיפים יחולו, בשינויים המחויבים;
(6)
על החלטות הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות וועדת החריגים לזכאות נוספת לפי פרק שני1 לחוק הנכים, כפי שהוחל בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13.
הוראות לעניין ניכוי מהתגמול החודשי [תיקון: תשנ״ז, תשפ״ג]
(א)
(1)
על אף הוראות סעיף 15 והוראות סעיף 303 לחוק הביטוח, פקיד תביעות ינכה מהתגמול החודשי המשולם לנפגע ולבן משפחה, הזכאים לתגמול לפי חוק זה, דמי חברות בארגון היציג כאמור בסעיף קטן (ב), תשלומים לקרן לעזרה הדדית של הארגון היציג ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי שנערכו באמצעות הארגון היציג, כולם או חלקם, לפי העניין.
(2)
על אף הוראות סעיף 15 והוראות סעיף 303 לחוק הביטוח, פקיד תביעות, לאחר שקיבל בקשה מפורשת, בכתב, מהנפגע או מבן משפחה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק זה, ינכה מהתגמול החודשי המשתלם לנפגע או לבן המשפחה כאמור, לאחר ביצוע ניכויים אחרים לפי כל דין, תשלום בשל הלוואה שקיבל הנפגע או בן המשפחה מהארגון היציג.
(3)
המוסד יעביר לארגון היציג מדי חודש דיווח על כל אחד מהניכויים מהתגמול החודשי המשולם לנכה או לבן המשפחה לפי סעיף זה, לפי העניין.
(4)
(א)
שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את הסכומים המרביים שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של נפגע או של בן משפחה לפי פסקה (1).
(ב)
ניכוי בשל הלוואה כאמור בפסקה (2) לא יעלה על שיעורים אלה, לפי העניין:
(1)
מחצית מהתגמול – לעניין נכה המקבל תגמול חודשי ודרגת נכותו 10% עד 19%;
(2)
35% מהתגמול – לעניין נכה המקבל תגמול חודשי ודרגת נכותו היא 20% או יותר או לעניין בן משפחה המקבל תגמול חודשי לפי חוק זה.
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (ב), שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעורי ניכוי מרביים שונים מהאמור באותה פסקת משנה, בהתחשב, בין היתר, בדרגת הנכות.
(ב)
שר העבודה והרווחה רשאי להכריז על ארגון כארגון יציג אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
מטרתו הבלעדית של הארגון היא שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמול לפי חוק זה;
(2)
הארגון מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים לתגמול לפי חוק זה;
(3)
הארגון מקבל כחבר בו כל נפגע וכל בן משפחה המבקש להצטרף לארגון.
(ג)
דמי החבר והתשלומים האמורים בסעיף קטן (א) ינוכו מהתגמול החודשי המשולם לזכאי רק לאחר שהמוסד הודיע לו כי בכוונתו לנכותם מהתגמול החודשי וכי זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את ההודעה כאמור.
(ד)
לא התנגד הזכאי, לניכוי דמי החבר והתשלומים מהתגמול החודשי, יחל הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שבו הסתיימו 60 הימים.
(ד1)
יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאת מפגיעת איבה ערב תחילתו של חוק זה, ובמועד שהתייתם טרם מלאו לו 37, לרבות יתום משני הוריו שמתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), יהא זכאי למענק מיוחד נוסף בסך של 200,000 שקלים חדשים.
(ה)
הודיע הזכאי למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי לאחר המועד האמור, ייפסק הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שקיבל המוסד את ההודעה.
קביעת דרגת נכות [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ז, תשפ״ד־2]
(א)
תנאי לקביעת דרגת נכותו של נפגע לפי סעיף זה הוא אישור, כאמור בסעיף 12, כי פגיעה שארעה לנפגע היא פגיעת איבה.
(ב)
רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין סעיף 118 לחוק הביטוח יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על־פי סעיף 10(ב) לחוק הנכים בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(הוראת שעה לשנתיים מיום 21.11.2023): רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין סעיף 118 לחוק הביטוח או רופא מוסמך כהגדרתו בסעיף 208(ב) לחוק האמור שהוא בעל ידע בתחומים הנכללים בתוכנית ההכשרה שנקבעה לפי סעיף 118(ב)(3) לאותו חוק יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על־פי סעיף 10(ב) לחוק הנכים בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ג)
הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לענין סעיף 122 לחוק הביטוח.
(הוראת שעה לשנתיים מיום 21.11.2023): הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא, ועדה רפואית או רופא מוסמך, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לענין סעיף 122 לחוק הביטוח.
(ד)
ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור בסעיפים 103, 104, 119, 120 ו־124 וכן תנאי הגשת ערר כאמור בסעיף 122 ותנאי הגשת ערעור כאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח, והתקנות לפי סעיפים אלה, יחולו בשינויים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה.
[תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ט, תשמ״ב]
(בוטל).
השתתפות המדינה בתשלום הסדרי ביטוח [תיקון: תשל״ג, תשנ״ז, תשפ״ג]
נפגע הזכאי לתגמול חודשי שנערכו לטובתו הסדרי ביטוח חיים, ביטוח בריאות משלים או ביטוח סיעודי, באמצעות הארגון היציג, זכאי להשתתפות המדינה בדמי הביטוח בעד הביטוחים האמורים, בסכום שקבע שר העבודה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
תגמול והטבות לבני משפחה [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ז, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ח, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־3]
(א)
גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות סעיפים 1ג, 7, 8, 8א, 8ב, 8ג, 9, 10, 10א, 10ג, 11, 12, 13א, 13ב, 13ג, 14, 14א, 14ב, 15, 17, 18, 20(ג), 21ב, 22, 24, 25ב, 29, 29א, 29ג, 29ד, 29ה, 32, 32א, ו־33א לחוק משפחות חיילים יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים.
(א1)
יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים, במקום לתגמול חודשי לפי הוראות סעיף 9(א) לאותו חוק עד הגיעו לגיל 18, וכן זכאי הוא להטבות הניתנות בעד יתום לאלמנה כמשמעותה בחוק משפחות חיילים, לפי כל דין, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות.
(א2)
יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ומלאו לו 18 שנים זכאי למשך כל ימי חייו לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 7 לחוק משפחות חיילים, ולהטבות הניתנות לפי כל דין לאלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה כמשמעותה בחוק האמור, למעט סיוע במימון רכישת דירה והחלפת דירה, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות; הטבות לעניין הנצחה יינתנו רק לאחד היתומים באותה משפחה, לגבי כל אחד מהוריו.
(ב)
(בוטל).
(ג)
מי שזכאי לתגמול לפי הוראות סעיף קטן (א2) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית, לפי חוק משפחות חיילים, ואולם יהיה זכאי לבחור בתשלום כאמור במקום התגמול האמור.
(ד)
יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי –
(1)
למענק התארגנות בסכום של 83,600 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023), שישולם במועד שבו היה ליתום משני הוריו, או בהגיעו לגיל 18, לפי המאוחר;
(2)
(נמחקה).
(ה)
הסכום הנקוב בסעיף קטן (ד) יעודכן במועדי עדכון התגמולים לפי חוק משפחות חיילים ולפי שיעור העדכון האמור.
(ה1)
בני המשפחה כאמור בסעיף קטן (א) זכאים להטבה לפי חוק משפחות חיילים ויחולו עליהם הוראות לפי פרק שלישי1, לפי פרק שביעי1 ולפי סעיף 28א לחוק האמור, בשינויים המחויבים וכן בשינויים אלה:
(1)
שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הרכב ועדת החריגים להטבות ואת הרכב הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי סעיפים 15ט ו־35א, וימנה את חבריהן.
(2)
בוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין יהיה חבר נציג הזכאים לתגמול לפי חוק זה, שאינו בעל תפקיד בארגון יציג שהוכרז לפי חוק זה.
(3)
על ההחלטות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 13.
(ו)
על אף הוראות סעיף 29א לחוק משפחות חיילים –
(1)
(בוטלה);
(2)
יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענקים לפי סעיף 29א לחוק משפחות חיילים מכוחו של כל אחד מהוריו;
(3)
יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה זכאי למענק בשיעור של 80% מהמענק לפי סעיף 29א(א) לחוק משפחות חיילים גם אם נישא לפני שנפטרו הוריו או שנפטר הורהו השני, ובלבד שלא חלפו יותר משנתיים מעת הנישואין ועד פטירת הורהו השני; נפטרו שני ההורים כאמור בתוך שנתיים מעת הנישואין, יהיה יתום כאמור זכאי למענק לפי פסקה זו מכוח כל אחד מהוריו.
(ז)
לגבי יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ויש לו אפוטרופוס לגוף, ישולמו התגמול לפי סעיף קטן (א1) על אף הוראות סעיף 9(ד) לחוק משפחות חיילים לאותו אפוטרופוס, אלא אם כן יורה בית משפט מוסמך אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכפי שיורה.
(ח)
יתום משני הוריו, שאחד מהם נפטר כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1) לחוק משפחות חיילים, במקום לתגמול חודשי לפי סעיף 9(א) לאותו חוק, מיום היותו ליתום משני הוריו, אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.
(ט)
(החל מיום 5.5.2024): הוראות פרק שביעי2 לחוק משפחות חיילים יחולו, בשינויים המחויבים, על ארוסתו של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה; לעניין זה, ”ארוסה“ – כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק האמור.
[תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשמ״ח]
(בוטל).
מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה [תיקון: תשל״ג, תשנ״ז, תש״ס, תשע״ט]
(א)
נפגע שנפטר יובא לקבורה בבית עלמין אשר בחר בו קרובו, ולא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה; בסעיף זה –
”בית עלמין“ – לרבות בית עלמין סגור או חלקת קבר חריגה שנקבעו מכוח תקנות לפי סעיף 266 לחוק הביטוח;
”חברה“ – כהגדרתה בתקנות לפי סעיף 266 לחוק הביטוח;
”קרוב“ – הקרוב ביותר לנפגע לפי הסדר הזה:
(1)
בן זוגו;
(2)
בניו ובנותיו;
(3)
הוריו;
(4)
אחיו ואחיותיו;
(5)
אחיהם ואחיותיהם של הוריו.
(ב)
נפגע שנפטר – ישולמו לבני המשפחה הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה, בשיעורים ולפי תנאים ששר העבודה והרווחה יקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; נוסף על האמור ובלי לגרוע מהוראות כל דין, ישולמו לחברה הוצאות בשל רכישת חלקת קבר לקבורת נפגע שנפטר בבית העלמין שבחר קרובו לפי סעיף קטן (א), בסכום הנהוג לגבי קבורה באותה חלקה ובאותו בית עלמין; הסכום שישולם לא יעלה על כפל התעריף הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971.
[תיקון: תשל״ג, תשל״ז, תשמ״ב]
(בוטל).
תשלום חודשי בעד אבדן הכנסה לאפוטרופוס של יתום משני הוריו [תיקון: תשס״ט]
(א)
אפוטרופוס לגוף שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, זכאי לתשלום חודשי בשל אבדן הכנסתו בתקופה שבה היתום עמו ובהחזקתו, בשיעור שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; השר רשאי לקבוע את שיעור התשלום בהתחשב במספר היתומים ובגילם, התקופות שבעדן תהיה זכאות לתשלום, מטרת התשלום וסוג התשלום, וכן רשאי הוא לקבוע תשלום מענק חד־פעמי בעד תקופות שקדמו לזכאות לתשלום החודשי.
(ב)
הורה שאימץ יתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, יהיה זכאי לזכויות שנתונות לאפוטרופוס לפי סעיף זה.
היעדרות קרוב משפחה מעבודה [תיקון: תש״ע־2]
(א)
קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד.
(ב)
לעניין סעיף זה, ”קרוב משפחה“ – הורים, הורי הורים, בן־זוג, ילדים, אחים ואחיות.
דין נפגע או בן־
דין נפגע או בן־משפחה כדין נכה לפי חוק הנכים והתקנות לפיו או בן־משפחה לפי חוק משפחות החיילים והתקנות לפיו לענין כל חיקוק אחר המעניק טובת הנאה, פטור או הנחה.
סמכות השר העבודה והרווחה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ח, תשס״ט]
שר העבודה רשאי –
(1)
להתקין תקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בכל הענינים הנובעים מהאמור בסעיפים 3 עד 7, לרבות תקנות בדבר מתן מילוות וערבויות לשם יצירת מקורות פרנסה או לביסוסם או לצרכי דיור ושיכון לנפגע או לבני משפחתו ואופן סילוק המילוות האלה ובדבר תנאים לתשלום המענקים האמורים בסעיף 7(ד);
(2)
לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי סעיפים שנוספו לחוק הנכים או לחוק משפחות חיילים לאחר תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 7), התשמ״ב–1982, יחולו, בשינויים המחוייבים, על נפגעים או בני משפחותיהם.
(3)
להחיל בצו, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, את התקנות לפי חוק הנכים לרבות ההוראות שבפרק חמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954, או חוק משפחות החיילים, כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים – על נפגעים או בני משפחותיהם.
מינוי רשות מאשרת [תיקון: תשנ״ז]
(א)
שר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה (להלן – הרשות); הודעה על מענה של הרשות תפורסם ברשומות.
(ב)
הרשות תתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.
ערר [תיקון: תשנ״ז]
(א)
הרואה עצמו נפגע בהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב).
(ב)
ועדת העררים תהיה של חמישה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים, יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
(ג)
שלושה חברי הועדה, כשבהם היושב ראש, יהיו מנין חוקי.
(ד)
הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות.
(ה)
אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום.
(ו)
הודעה על מען הועדה תפורסם ברשומות.
אישור פגיעת איבה
אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי הענין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.
אישור פגיעת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל או לאזור [תיקון: תשע״ז]
(א)
על אף האמור בפסקה (1) להגדרה ”פגיעת איבה“, לרבות כפי שהוחלה בסעיף 18א, הרשות תאשר כי פגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור היא פגיעת איבה גם אם מטרתה העיקרית או המשנית לא היתה פגיעה בישראל או בעם היהודי, ובלבד שפעולת האיבה נעשתה בידי ארגון שהצהיר כי אחת ממטרותיו לפחות היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים, ובכלל זה אם פעולת האיבה נעשתה תוך סיוע לארגון כאמור, בשליחותו, מטעמו או כדי לקדם את מטרותיו.
(ב)
שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור פגיעת איבה לפי סעיף זה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יוכר אדם כנפגע לפי הוראות חוק זה אם הוא נפגע בפגיעה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור כאמור באותו סעיף קטן, במדינה מהמדינות המנויות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954, למעט מצרים או עבר הירדן, לאחר שיצא לאותה מדינה בניגוד להוראות אותו סעיף.
(ד)
נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור והרשות אישרה לפי הוראות סעיף זה כי היא פגיעת איבה, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
סמכות בית־
לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969, תהיה הסמכות הייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה ובכל תביעה להחזרת תגמול שניתן בטעות או שלא כדין, הכל בכפוף לאמור בסעיף 12.
קביעת מועדים [תיקון: תשמ״ב]
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין סעיף 13.
ייצוג בפני בית־
בכל תביעה על־פי חוק זה נגד המדינה או של המדינה ייצג אותה המוסד באמצעות מי שהורשה לכך מטעמו.
תחולת חוק הביטוח [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשפ״ג־2]
סעיפים 144, 265, סימנים א׳ ו־ב׳ למעט סעיף 297א, לעניין תגמולים וזכאויות נוספות לפי חוק הנכים וסעיף 308 לפרק י״ד, וסעיפים 383, 385 ו־386 לחוק הביטוח והתקנות לפיהם יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחוייבים.
תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי חוק הביטוח עקב מאורע אחד [תיקון: תשמ״ב, תשס״ד־2]
(א)
הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולגימלה לפי חוק הביטוח, ישולם לו תגמול לפי חוק זה, ואולם תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על החלטת הרשות, ואם הוא נכה לפי חוק זה – גם תוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על קביעת דרגת נכות לצמיתות, הברירה בידו לבחור בגימלה לפי חוק הביטוח.
(ב)
בחר הזכאי תוך תקופה כאמור בגימלה לפי חוק הביטוח –
(1)
תשולם לו הגימלה בניכוי הסכומים ששולמו לו כתגמול לפי חוק זה בתקופה שבעדה מגיעה לו הגימלה;
(2)
יהיה חלק הגימלה העודף על התגמול לפי חוק זה על חשבון המוסד, ושאר הגימלה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ג)
בחר הזכאי, לפי הוראות סעיף קטן (א), בקצבת תלויים לפי הוראות סימן ח׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח, וזכותו לקצבה האמורה פקעה לפי הוראות סעיף 135 לחוק הביטוח, בשל כך שחזר ונישא, יהא זכאי מחדש לקצבה האמורה לפי הוראות סעיף 135(א) סיפה לחוק האמור, אף אם חדל להיות נשוי לאחר תום עשר שנים מהיום שבו חזר ונישא.
תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי חוק הביטוח ליתום [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3]
(א)
יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי חוק הביטוח, יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים.
(ב)
(1)
הבחירה בין תגמול לבין גמלה כאמור בסעיף קטן (א) מכוחו של הורה אחד, תיעשה תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה ליתום ההודעה על זכאותו לגימלה או לתגמול ועד שלא בחר כאמור ישולם לו תגמול לפי חוק זה; ואולם אם לפני קרות המאורע המזכה בתגמול לפי חוק זה שולמה לו גימלה מכוח חוק הביטוח, יימשך תשלום הגימלה מכוח חוק הביטוח עד לבחירה.
(2)
לא הודיע היתום על בחירתו תוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו בחר בתגמול או בגימלה ששולמו לו באותה תקופה.
(3)
יתום שבחר בגמלה או בתגמול לפי סעיף 16 והוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, זכאי לבחור מחדש בין גמלה לתגמול שישולמו לו מכוח כל אחד מהוריו לפי פסקה (1), בתוך שישה חודשים מיום שנתייתם מהורהו השני.
(ג)
(1)
בחר היתום בגימלה לפי חוק הביטוח – יחולו הוראות סעיף 16(ב).
(2)
בחר היתום בתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול בניכוי הסכומים ששולמו לו כגימלה לפי חוק הביטוח בתקופה שבעדה מגיע לו התגמול, ואוצר המדינה יחזיר למוסד את הסכומים שנוכו כאמור.
(ד)
יתום שהוא קטין, יראו בכל מקום בסעיף זה שבו מדובר ביתום כאילו מדובר באפוטרופוס שלו.
תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים [תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ה־2, תשנ״ח־3, תשפ״ד־4]
(א)
הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה – הברירה בידו לבחור באחד התגמולים; הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, ובסעיף 32 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985.
(ב)
זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, יחולו עליו בשינויים המחוייבים הוראות סעיף 36 לחוק הנכים או סעיף 21 לחוק משפחות החיילים, לפי הענין.
(החל מיום 1.6.2024): זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, יחולו עליו בשינויים המחוייבים הוראות סעיף 36(א) לחוק הנכים או סעיף 21(א) לחוק משפחות החיילים, לפי הענין.
(ב1)
(החל מיום 1.6.2024): הגיש נפגע או בן משפחה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה תביעה לפיצויי נזיקין בשל פגיעת איבה שהיא מעשה טרור, כנגד מבצע מעשה הטרור, מתגמל מעשה הטרור או מי שנושא באחריות לו לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו הוראות אלה:
(1)
התובע יודיע למוסד לביטוח לאומי על הגשת התביעה האמורה;
(2)
פסק בית המשפט בתביעה כאמור כי התובע זכאי לפיצויי נזיקין, יהיה התובע זכאי בתביעתו להפרש החיובי שבין סכום פיצויי הנזיקין כאמור לסכום התגמולים המהוון או ל־75% מסכום פיצויי הנזיקין, לפי הגבוה, ותביעת המדינה לפי סעיף 36(א)(2) לחוק הנכים או לפי סעיף 21(א)(2) לחוק משפחות חיילים תהיה עד ליתרת הסכום של פיצויי הנזיקין;
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות סעיף 36(א)(1), (3), (5) ו־(6) לחוק הנכים או סעיף 21(א)(1) ו־(4) עד (6) לחוק משפחות חיילים, לא יחולו.
(ב2)
(החל מיום 1.6.2024): אין בהוראות סעיף קטן (ב) או (ב1) כדי לגרוע מהזכות לגבות פיצויים לדוגמה שנפסקו שלא כנגד המדינה בשל מעשה טרור, ובכלל זה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024, נוסף על תגמולים לפי חוק זה.
(ג)
הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם תגמול מאוצר המדינה, זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
(ד)
(החל מיום 1.6.2024): בסעיף זה –
”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”סכום התגמולים המהוון“ – סך התגמולים החודשיים ששולמו לתובע או שעתידים להשתלם לו לפי חוק זה כשהם מהוונים לפי סעיף 333 לחוק הביטוח, בשינויים המחויבים;
”פיצויים לדוגמה“ – פיצויים שאינם תלויים בנזק;
”פיצויי נזיקין“ – פיצויים בשל נזק לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שלא מהמדינה;
”תובע“ – מי שהגיש תביעה כאמור בסעיף קטן (ב1).
תגמול לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים ולפי חוק זה [תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ח־3]
(א)
(1)
בן משפחה, שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמול לפי חוק משפחות חיילים ולפי חוק זה, יהיה זכאי לתגמול לפי חוק משפחות חיילים בלבד, ויראו נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה כאילו היה חייל שנספה במערכה;
(2)
בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ – מי שהוכר כאלמן, כהורה שכול או כיתום, הן לפי חוק משפחות חיילים והן לפי חוק זה.
(ב)
(בוטל).
תגמול לנכה לפי חוק הנכים ולפי חוק זה [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3]
נכה שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמולים כנכה לפי חוק הנכים ולפי חוק זה, יהיה זכאי, כל עוד הוא נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים, לתגמול מכוח חוק הנכים בלבד, ופגיעת האיבה תיחשב כאילו היתה חבלה שאירעה בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו.
תגמולים לנכה ובן משפחה לפי מספר חוקים [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ח־3, תשפ״ג־2]
(א)
מי שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמול לפי חוק הנכים ולתגמול כבן משפחה לפי חוק זה, וכן מי שהיה זכאי לתגמול כבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים ולתגמול כנכה לפי חוק זה, ישולם לו, בנוסף לתגמול לפי חוק הנכים או לפי חוק משפחות חיילים, לפי הענין, התגמול לפי חוק זה, ובלבד שאינו מקבל תגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק הנכים בשל זכאותו לפי אחד החוקים האמורים.
(ב)
סכום התגמול המגיע לזכאי לפי אחד החוקים האמורים בסעיף קטן (א) לא ייחשב כהכנסה לענין קביעת סכום התגמול המגיע לו לפי החוק האחר.
טובות הנאה [תיקון: תשמ״ב, תשפ״ד]
(א)
מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה ונעשה זכאי לתגמול לפי סעיפים 17א(א) או 17ב, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.
(ב)
מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה או לפי חוק אחר ונעשה זכאי לתגמול לפי סעיף 17ג, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.
תגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות [תיקון: תשמ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד]
(א)
הזכאי לתגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות, הברירה בידו לבחור בתגמול מכוח אחת מהן, זולת אם נקבע אחרת באחד הסעיפים המנויים בסעיפים 4 או 7.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
מי שהוכר כהורה שכול וכאלמן – זכאי לתגמול לפי הוראות סעיף 20(ב) לחוק משפחות חיילים;
(2)
מי שהוכר כנכה וכבן משפחה – ישולמו לו תגמולים מכוח שתי העילות, ובלבד שאינו מקבל תגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק הנכים, והוראות סעיף 17ג(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים;
(3)
מי שהוכר כהורה שכול, כאלמן וכנכה – ישולמו לו תגמולים, כאמור בפסקה (1) ובנוסף לכך תגמול כנכה, ובלבד שאינו מקבל תגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק הנכים, והוראות סעיף 17ג(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים;
(4)
נכה מפגיעת איבה שנפגע בפגיעת איבה נוספת, תיקבע דרגת נכותו מחדש, ויראו את הפגימות מכל פגיעת האיבה כאילו מקורן בפגיעת איבה אחת.
הוראות לענין נפגע מפעולת איבה שמטרתה המשנית היא פגיעה בישראל [תיקון: תשס״ז]
על אף הוראות סעיפים 3, 4 ו־7, נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור ושמטרתה המשנית היתה פגיעה בישראל, והוא או בן משפחתו זכאים לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, ישולמו לנפגע או לבן משפחתו תגמולים בסכום ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים לפי חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים לענין התגמולים שישולמו לפי סעיף זה, והוא רשאי להסמיך אדם או גוף אשר יחשב את שיעור התגמולים ולצורך כך יורה על אופן חישוב התגמולים.
תגמולים מאוצר המדינה
(א)
תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב)
אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.
נפגע מפעולת איבה נגד העם היהודי – החלת החוק [תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(א)
הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לגבי תושב ישראל שנפגע פגיעת איבה מפעולת איבה נגד העם היהודי, ולענין זה, בהגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1 יקראו את פסקה (1) כך שבכל מקום, במקום ”לישראל“ יבוא ”לעם היהודי“, אחרי ”מטרותיהם“ יבוא ”ובלבד שמטרתה העיקרית של פעולת איבה כאמור היתה פגיעה בעם היהודי“ והמילים ”ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל“ – יימחקו.
(ב)
נפגע אדם פגיעת איבה כאמור בסעיף קטן (א) מחוץ לישראל, והוא זכאי גם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר הרווחה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
תחולה [תיקון: תשל״ג, תשמ״ב, תשנ״ז]
(א)
חוק זה יחול על מי שנפגע בפעולת איבה אחרי יום כ״ה באייר תשכ״ז (4 ביוני 1967).
(ב)
חוק זה לא יחול על פגיעה שנפגע אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.
(ג)
שר העבודה והרווחה רשאי, בתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להחיל הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על תושב חוץ הנפגע בחוץ־לארץ בפגיעת איבה תוך כדי עבודתו אצל מעבידו שהוא תושב ישראל ועקב עבודתו כאמור; השימוש בסמכות זו לגבי נפגע המועסק בנציגות ישראלית בחוץ לארץ יהיה בהתייעצות עם שר החוץ.
נפגעי תש״ח–
(א)
על אף האמור בסעיף 19(א) יחול חוק זה, למעט סעיף 2, על מי שנפגע מפעולות איבה של כוחות אויב בתקופה שמיום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) עד יום כ״ה בשבט תש״ט (24 בפברואר 1949), אם נתקיימו בו שניים אלה:
(1)
הוא נפגע במקום שהיה אותה שעה שטח ישראל או בשליטתם של צבא־הגנה לישראל או של יחידה שעל השירות בה הכריז שר הבטחון כעל שירות צבאי לצורך חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], כאמור בפסקה (2) להגדרת ”שירות צבאי“ שבסעיף 1 לאותו חוק, או הוא נפגע בעת מעבר ממקום כאמור אל מקום אחר כאמור;
(2)
מיום הפגיעה ועד ליום תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 3), תשל״ז–1977 (ביום 25.3.1977), הוא היה תושב ישראל והיה בישראל ברציפות; לענין זה לא יראו כאילו נפסקה הרציפות אם שהה הנפגע מחוץ לישראל תקופה שאינה עולה על ארבע שנים, בין בהמשך אחד ובין בכמה המשכים, וכן אם שהה תקופה ארוכה יותר לצרכי לימודים או בשליחות מטעם המדינה או מטעם גוף ציבורי בישראל.
(ב)
לענין חוק זה, דין פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב כדין פגיעת איבה ודינו של מי שנפגע מפגיעה כאמור כדין נפגע, ובלבד שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן (א).
בני משפחה [תיקון: תשל״ז־2]
על אף האמור בחוק זה, יחולו הוראותיו, למעט סעיף 2, על בן משפחה של מי שסעיף 19א חל עליו, אם נתקיימו בבן־המשפחה הוראות פסקה (2) של סעיף 19א(א), בשינויים המחוייבים.
סייג [תיקון: תשל״ז־2]
(א)
מי שקיבל מאחד הגופים המפורטים להלן תשלום או פיצוי אחר, למעט טיפול רפואי ושיקום רפואי, בשל פגיעה כאמור בסעיף 19א, לא יהיה זכאי לתגמול לפי חוק זה; ואלה הגופים:
(1)
המדינה;
(2)
הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
(3)
ההסתדרות הציונית העולמית;
(4)
הועד הלאומי לכנסת ישראל;
(5)
רשות מקומית.
(ב)
מי שמקבל בשל פגיעה כאמור בסעיף 19א פיצוי שבועי לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, הברירה בידו לבחור בהמשך קבלת הפיצוי או בזכויות לפי חוק זה.
תביעה לתגמול [תיקון: תשל״ז־2]
(א)
תביעה מכוח סעיפים 19א או 19ב תוגש לא יאוחר מתום שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 3), תשל״ז–1977 (ביום 25.3.1977).
(ב)
הטוען כי פגיעה היא מפעולות איבה של כוחות אויב וכי נכות או מוות נגרמו כתוצאה מהפגיעה כאמור, עליו הראיה.
חובת עדכון פרטים [תיקון: תשע״א]
מקבל תגמול יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת תגמול, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לתגמול או על שיעורו.
עונשין [תיקון: תשע״א]
(א)
תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לתגמול, שיעורו או עדכונו או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
(ב)
(1)
קיבל מקבל תגמול הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בתוספת השנייה והמשפיעים על הזכאות לתגמול או על שיעורו, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, ומקבל התגמול לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 19ה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(2)
ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג׳ שבתוספת השנייה, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בתוספת השנייה המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
(3)
נשלחה למקבל התגמול הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
(4)
הוכיח מקבל תגמול כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות כמשמעותו בחוק הביטוח.
(5)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208 לחוק הביטוח, ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח.
תשלום שלא על ידי המוסד [תיקון: תשמ״ב, תשפ״ד]
מי שהוכר כבן משפחה או כנכה לפי חוק זה ומתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 17ג, ישולם לו התגמול שהוא זכאי לו לפי חוק זה על־ידי הרשות המוסמכת לשלם תגמולים לפי חוק הנכים או לפי חוק משפחות חיילים, לפי הענין; שולם התגמול על־ידי המוסד, יראוהו כמקדמה על חשבון התגמול שהוא זכאי לו.
סמל ותעודה לנכים [תיקון: תשמ״ב]
(א)
נפגע הזכאי לתגמול כנכה לפי חוק זה, יעניק לו המוסד סמל ותעודה המעידים על נכותו.
(ב)
צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומה, ייקבעו בתקנות.
היכל הנצחה בהר הרצל [תיקון: תשפ״ד־5]
(א)
המוסד יהיה אחראי לניהולו, להפעלתו ולאחזקתו של היכל הנצחה לזכר חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים (בסעיף זה – היכל ההנצחה), ובכלל זה לקביעת תוכני ההנצחה לאחר התייעצות עם הארגון היציג, קביעת תקציב היכל ההנצחה וניהול התקציב, קביעת קווי הפעולה של היכל ההנצחה, קיום אירועי הנצחה וזיכרון לחללי פעולות האיבה בהיכל ההנצחה ותכנון וקיום פעולות חינוך, הסברה והדרכה.
(ב)
אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א), בסך שלא יפחת ממיליון שקלים חדשים מדי שנה, החל בשנת 2026 או בשנת הקמת היכל ההנצחה, לפי המאוחר.
(ג)
הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב), יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
ביצוע
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תיאומים [תיקון: תשס״ו, תשע״א]
(א)
בחוקים המאוזכרים בתוספת הראשונה יבואו התיקונים כמפורט בה.
(ב)
במקום קצין תגמולים האמור בחוק הנכים ובחוק משפחות חיילים יבוא לענין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח.
[תיקון: תשע״א]
תוספת ראשונה
(סעיף 22)
1.
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961.
2.
הנוסח שולב בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951.
3.
[תיקון: תשנ״ז]
(נמחק).
4.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
5.
[תיקון: תשס״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״א]
תוספת שנייה
(סעיף 19ו(ב))
[תיקון: תשע״א]
חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לתגמול או על שיעורו לעניין סעיף 19ו(ב)
בלוח זה, ”הסכום הבסיסי“ – הסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ בחוק הביטוח.
1.
קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של מקבל התגמול במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
2.
קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של מקבל התגמול או שינוי שחל בזכות כאמור.
3.
גובה ההכנסה מעבודה שמקבל התגמול עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
4.
הכנסה ממקורות אחרים של מקבל התגמול או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
5.
כתובת המגורים של מקבל התגמול בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
6.
היות מקבל התגמול בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
7.
מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של מקבל התגמול, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
8.
מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
(1)
מי שנישא למקבל התגמול, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
(2)
מי שהוא הורה של אחד מילדי מקבל התגמול;
(3)
מי שיש למקבל התגמול חשבון בנק משותף עמו או שיש למקבל התגמול זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
(4)
מי שיש למקבל התגמול הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
9.
קבלת כספים על ידי מקבל התגמול ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, או אי־קבלת כספים כאמור.
10.
קיומו או אי קיומו של פסק דין מזונות לטובת מקבל התגמול המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.
[תיקון: תשע״א]
חלק ב׳: פרטים נדרשים
[תיקון: תשע״א]
חלק ג׳: אזהרה
הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.
נתקבל בכנסת ביום י״ח בתמוז תש״ל (22 ביולי 1970).
- גולדה מאיר
ראש הממשלה - יוסף אלמוגי
שר העבודה - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.