חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)
חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) מתוך 
חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992
הגדרות [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח]
בחוק זה –
”הנגיף“ – הנגיף הידוע כנגיף H.I.V.;
”שירות רפואי ציבורי“ – בית חולים ציבורי, אגודת מגן דוד אדום, או מרפאה המופעלת בידי המדינה, רשות מקומית או קופת חולים, והכל בישראל;
”דם“ – דם או מוצריו;
”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ;
”הורה“ – לרבות הורה מאמץ;
”שאירים“ – אחד מאלה:
(1)
ילדו של החולה שמתקיים בו אחד התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) להגדרת ”ילד“ שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(2)
מי שהיה בן זוגו של החולה וגר עמו שנה אחת לפחות בתכוף לפני פטירתו או שעמו ילדו של החולה כמשמעותו בפסקה (1) וכל עוד הילד עמו;
(3)
הוריו של החולה;
”ועדת מומחים“ – ועדת המומחים שמונתה לפי סעיף 3;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה;
”השר“ – שר הבריאות.
חובת פיצוי [תיקון: תשנ״ד]
המדינה תפצה כל אדם שנושא בגופו את הנגיף עקב קבלת עירוי דם שסופק וניתן לחולה משירות רפואי ציבורי, וכן את בן זוגו או ילדו של מי שקיבל את עירוי הדם כאמור, והנושא את הנגיף עקב המגע עמו, ולרבות ילדו שנולד כשהוא נושא את הנגיף (להלן – החולה).
ועדת מומחים
השר ימנה ועדת מומחים; חברי הועדה יהיו שופט שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון.
קביעות הועדה
(א)
הוגשה תביעה לפי חוק זה, תדון בה ועדת המומחים ותקבע אם קיים קשר סיבתי בין קבלת עירוי הדם לבין נשיאת הנגיף, וכן תקבע אם נתקיימו התנאים לקבלת פיצוי לפי הוראות חוק זה.
(ב)
קביעות הועדה יהיו מנומקות.
(ג)
ועדת המומחים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
ערעור
(א)
קביעת ועדת המומחים ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
פיצוי חד־
(א)
המדינה תשלם לחולה פיצוי חד־פעמי בסך של מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים כשהם צמודים למדד מיום תחילתו של חוק זה.
(ב)
נפטר החולה לפני שקיבל את הפיצוי כאמור בסעיף קטן (א), תשלם המדינה את הפיצוי לבן זוגו של החולה, לילדו ולהוריו, ובלבד שאם אחד הזכאים הוא בן זוגו של החולה, תשלם לו המדינה את מחצית הפיצוי ואת היתרה תשלם בחלקים שווים לזכאים האחרים; לענין זה ייחשבו הורי החולה כזכאי אחד; בסעיף קטן זה, ”בן זוג“ – למעט בן זוגו של החולה שחי בנפרד ממנו שנה אחת רצופה לפחות בתכוף לפני הפטירה.
פיצוי חד־
שולם פיצוי חד־פעמי לפי סעיף 6 יהווה התשלום מילוי מלא של חובת המדינה לפי חוק זה כלפי האדם שקיבל את הפיצוי ואין נפקה מינה אם קיבלו כחולה או כשאיר.
סייג [תיקון: תשנ״ד]
(א)
על אף האמור בסעיף 6א, קיבל בן זוג או ילדו של החולה כשאיר, רק חלק מפיצוי חד־פעמי, עם יתר השאירים והתברר לאחר מכן שהוא חולה, תשלם לו המדינה פיצוי חד־פעמי נוסף והוא ישולם לפי הוראת סעיף 6(א).
(ב)
הזכאות לפיצוי חד־פעמי נוסף לפי סעיף זה הנה רק של החולה בעודו בחיים.
קיצבה חודשית [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח]
(א)
בנוסף לאמור בסעיף 6 תשלם המדינה לחולה, ולאחר פטירתו – לשאיריו, קיצבה חודשית בשיעורים, לפי כללים, תנאים ומבחנים ולתקופה שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות בשר האוצר ובשר העבודה והרווחה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב)
קיצבה חודשית לפי סעיף קטן (א) תשולם באמצעות המוסד לביטוח לאומי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי (להלן – המוסד); המוסד רשאי למנות אדם כמקבל הקיצבה על פי הכללים שבסעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי.
(ג)
אוצר המדינה יעביר למוסד, מדי חודש בחודשו, את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי חוק זה לרבות ההוצאות המינהליות הנובעות מביצוע החוק.
(ד)
שר העבודה והרווחה, לאחר התייעצות בשר, יקבע בתקנות הוראות בכל הנוגע לביצוע התפקידים המוטלים על המוסד לפי חוק זה, לא יאוחר מתום שישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
ערעור [תיקון: תשנ״ד]
(א)
החלטת המוסד בדבר תשלום קיצבה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית הדין האזורי לעבודה. פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה, אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו.
(ב)
שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לפני בית הדין לעבודה כאמור בסעיף קטן (א).
ברירת תביעה
הגיש אדם תביעה לפי חוק זה, לא יהיה רשאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בשל אותה עילה, וכן להיפך.
הוראות מיוחדות [תיקון: תשנ״ד]
(א)
תשלומים לפי חוק זה ישולמו למי שהוא תושב ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי וכל עוד הוא תושב כאמור.
(ב)
תשלומים המשתלמים לפי חוק זה לא ייחשבו כהכנסה:
(1)
לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
(2)
לענין גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי.
(ג)
תשלום המשולם לפי חוק זה לחולה אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
תחולה [תיקון: תשנ״ח]
(א)
חוק זה יחול מיום תחילתו רק לגבי חולה שחלה עקב עירוי דם שניתן לו אחרי יום כ״ז בטבת התשמ״ב (31 בדצמבר 1981) ולפני יום ל׳ בכסלו התשמ״ז (1 בינואר 1987).
(ב)
חולה שנפטר לפני תחילתו של חוק זה, וועדת המומחים קבעה שהיה זכאי לפיצוי לפי חוק זה אילולא נפטר לפני תחילתו, ישולמו הפיצוי לפי סעיף 6(ב) והקיצבה לפי סעיף 7, לזכאים, כאילו נפטר החולה לאחר תחילתו של חוק זה ויחולו עליה הוראות סעיפים 297א ו־297ב לחוק הביטוח הלאומי.
(ג)
קיצבה לפי סעיף 7 לא תשולם בשל תקופה שקדמה ליום תחילתו של חוק זה ויחולו עליה הוראות סעיפים 297א ו־297ב לחוק הביטוח הלאומי.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
מועד להגשת תקנות
השר יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקנות כמפורט בסעיף 7 לא יאוחר מתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ח בכסלו התשנ״ג (23 בדצמבר 1992).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - חיים רמון
שר הבריאות - חיים הרצוג
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.