חוק שירותי הכבאות
חוק שירותי הכבאות מתוך 
חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959
לפי סעיף 146 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 בוטל.
הגדרות
בחוק זה –
”כבאי מתנדב“ – אדם שהתחייב למלא תפקיד ביחידת כבאים, שלא בשכר, בתנאים שנקבעו בתקנות;
”רשות כבאות“ –
(1)
לגבי תחום איגוד ערים ששירותי כבאות כלולים בתפקידיו – אותו איגוד ערים;
(2)
לגבי תחום רשות מקומית שאינה מואגדת באיגוד ערים כאמור – אותה רשות מקומית;
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
”שירותי כבאות“ – לרבות ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות.
תפקידיה של רשות כבאות
רשות כבאות חייבת להבטיח את שירותי הכבאות לכיבוי דליקות בתחומה ולמניעת דליקות או התפשטותן של דליקות לתחומה או מעבר לתחומה, וכן להצלת נפש ורכוש.
העסקת כבאים מחוץ לתחום
רשות כבאות רשאית להעסיק יחידת כבאים או להשתמש בציודה גם מחוץ לתחומה.
חובותיה של רשות כבאות [תיקון: תשכ״ט]
לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף 2, חייבת רשות כבאות –
(1)
להקים ולהחזיק בתחומה יחידה או יחידות של כבאים לפי תקן שיקבע שר הפנים (להלן – יחידת כבאים) ולאמן את הכבאים לתפקידיהם כמכבי אש;
(2)
לרכוש, להתקין ולהחזיק במצב תקין את הציוד והמיתקנים הדרושים ליחידת הכבאים למילוי תפקידיה וכן את מעון היחידה וריהוטה;
(3)
להבטיח, לקיים ולתאם את כל הסידורים הדרושים למניעת דליקות ולכיבוין;
(4)
לקבוע, בכפוף לתקנות שהתקין שר הפנים, סידורי כבאות במוסדות ובמפעלים, בין ציבוריים ובין פרטיים, וכן בבנינים גבוהים, לפקח על ציודם ולתאם את סידורי הכבאות כאמור עם סידורי הכבאות של רשות הכבאות;
(5)
לקבוע סידורים להגשת עזרה הדדית בינה לבין רשויות כבאות שכנות, ורשאית היא לקבוע סידורים כאמור בינה לבין רשויות כבאות אחרות, וחייבת היא לעשות זאת אם נדרשה לכך על ידי שר הפנים.
תנאי הסידורים לעזרה הדדית
דרש שר הפנים מרשות כבאות לקבוע סידורים להגשת עזרה הדדית בינה לבין רשות כבאות אחרת, רשאי הוא לקבוע תנאים מיוחדים להגשת עזרה זו, לרבות הוראות בדבר ביצוע משותף של כל תפקיד מתפקידי רשויות הכבאות, מינויה והרכבה של ועדת כבאות משותפת, מינוי מפקד ליחידות הכבאים שלהן והשתתפות רשויות הכבאות בהוצאות הפעולות המשותפות.
עזרה בשירותי כבאות באזור ובשטחי המועצה הפלסטינית [תיקון: תשנ״ו]
(א)
בסעיף זה –
”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי המועצה הפלסטינית;
”המועצה“ – המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
”ההסכם“ – הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;
”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם.
(ב)
שר הפנים רשאי לקבוע הסדרים לפיהם רשות כבאות תושיט עזרה באזור לפי בקשת מפקד כוחות צה״ל באזור או מי שהוסמך מטעמו לענין שירותי כבאות באזור.
(ג)
שר הפנים רשאי לקבוע הסדרים לפיהם רשות כבאות תושיט עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית לפי בקשת המועצה או רשות מוסמכת מטעמה, לענין שירותי כבאות.
תקנות בדבר אמצעי כיבוי [תיקון: תשכ״ט]
שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות את הכמויות והסוגים של ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות ושל אמצעי אזעקת־דליקה ותקשורת (להלן – אמצעי כיבוי), שיוצבו ויוחזקו במצב תקין בכל מקרקעין או בסוגים מסויימים של מקרקעין, ורשאי הוא לקבוע כמויות וסוגים שונים לסוגים שונים של מקרקעין; ואולם לגבי מקרקעין הנמצאים מחוץ לתחום שטח מגורים בנוי של עיריה, של מועצה מקומית או של כל ישוב אחר (להלן – קרקע חקלאית), יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר החקלאות.
חייבים להציב אמצעי כיבוי [תיקון: תשכ״ט]
(א)
הותקנו תקנות לפי סעיף 6, חייב כל מחזיק מקרקעין, ולגבי מקרקעין שאינם קרקע חקלאית – גם כל בעל, להציב בהם אמצעי כיבוי ולהחזיקם במצב תקין.
(ב)
החובה לפי סעיף קטן (א), תחילתה כעבור שלושים יום מיום תחילתן של התקנות; מי שנעשה מחזיק או בעל של מקרקעין לאחר תחילתן, תחול עליו החובה כעבור שלושים יום מיום שנעשה מחזיק או בעל של המקרקעין.
סמכות רשות הכבאות [תיקון: תשכ״ט]
(א)
לא הוצבו אמצעי כיבוי במקרקעין, רשאית רשות הכבאות לדרוש בכתב מאחד החייבים בהצבה לפי סעיף 6א, או מאחדים מהם, ככל שתמצא לנכון, למלא את החובה לגבי כל המקרקעין תוך הזמן הנקוב בדרישה.
(ב)
לא נענה אדם לדרישה לפי סעיף קטן (א), רשאית רשות הכבאות, בלי לפגוע בעונש האמור בסעיף 34 או בכל תרופה אחרת, להציב את אמצעי הכיבוי ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.
חלוקת הוצאות [תיקון: תשכ״ט]
(א)
ההוצאות הכרוכות בהצבת אמצעי הכיבוי במקרקעין שאינם קרקע חקלאית יחולו מחציתן על הבעל ומחציתן על המחזיק, זולת אם נקבעה חלוקה אחרת בהסכם שביניהם, או, באין הסכם, אם בית משפט שלום קבע חלוקה אחרת מסיבות המצדיקות זאת שפורשו בפסק הדין.
(ב)
היו יותר מאדם אחד חייבים להציב במקרקעין אמצעי כיבוי ולהחזיקם במצב תקין וקיים אחד מהם את החובה לגבי כל המקרקעין, חייבים האחרים להשתתף בהוצאותיו.
זכות כניסה [תיקון: תשכ״ט]
מי שנתמנה לענין סעיף זה על ידי רשות כבאות רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין שבתחום הרשות, חוץ מתחום היחיד המשמש למגורים, כדי לבדוק אם קויימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו או כדי לבצע פעולה לפי סעיף 6ב(ב), ובלבד שלא ייכנס כאמור אלא לאחר שהתייצב, במדים, לפני האדם האחראי על אותם מקרקעין או שנחזה להיות אחראי כאמור, והציג לו את כתב מינויו, אם נדרש לכך; אולם לא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא־הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון, אלא באישורו של מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.
הרכבה של יחידת כבאים
יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים מתנדבים או מכבאים או משניהם כאחד, הכל כפי שייקבע בתקנות.
שירותים נוספים
רשות כבאות תעסיק את יחידת הכבאים שלה ותשתמש בציודה גם להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בכיבוי דליקות.
תקציב רשות מקומית שהיא רשות כבאות
רשות מקומית שהיא רשות כבאות תכלול בתקציבה, בכל שנת כספים, הכנסות והוצאות לשירותי כבאות.
תקציב רשות כבאות שהיא איגוד ערים
רשות כבאות שהיא איגוד ערים תערוך, לכל שנת כספים, הצעת תקציב המראה אומדן הכנסות והוצאות לשירותי כבאות (להלן – תקציב כבאות) והוראות סעיף 11 לחוק איגודי ערים, תשט״ו–1955, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
שינוי בתקציב רשות כבאות שהיא איגוד ערים
רשות כבאות שהיא איגוד ערים, רשאי שר הפנים, לאחר שנתן לרשות הכבאות הזדמנות להשמיע את דברה, לשנות או לבטל פרט בהצעת תקציב הכבאות, וכן להוסיף בה פרט, אם ראה נסיבות מיוחדות המחייבות זאת.
ועדת כבאות
(א)
רשות כבאות תמנה ועדת כבאות.
(ב)
היתה רשות הכבאות איגוד ערים – יתמנו חברי הועדה מבין חברי המועצה של איגוד הערים.
(ג)
היתה רשות הכבאות רשות מקומית – יתמנו מחצית חברי הועדה, ונוסף להם היושב ראש, מבין חברי מועצת העיריה או המועצה המקומית; יתר חבריה יתמנו שלא מבין חברי המועצה ועובדיה.
(ד)
מפקד יחידת הכבאים ומפקח הכבאות הראשי או מפקח כבאות שהוסמך לכך על ידיו, יוזמנו לישיבות ועדת הכבאות ויהיו רשאים להשמיע בהן את דברם.
(ה)
לא תחליט רשות כבאות בענין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה, אלא לאחר התייעצות עם ועדת הכבאות.
(ו)
רשות כבאות רשאית לאצול לועדת הכבאות מתפקידיה ומסמכויותיה לפי חוק זה ובתנאים שקבעה, למעט הסמכויות לפי הסעיפים 10 ו־37.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
תקנות בדבר עזרה הדדית
שר הפנים יתקין תקנות בדבר הסדרים ותנאים לעזרה הדדית בין רשויות כבאות.
מקום שהוא מחוץ לתחומה של רשות מקומית
במקום הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית רשאי שר הפנים למנות אדם או חבר בני אדם למלא את התפקידים והחובות המוטלים על רשות כבאות לפי חוק זה, כולם או מקצתם, ורשאי שר הפנים לחייב רשות כבאות להעסיק את יחידת הכבאים שלה או להשתמש בציודה, דרך קבע או עראי, במקום הסמוך לתחומה ואינו נמצא בתחומה של רשות מקומית.
מקור הקצבותיהן של הרשויות המקומיות לרשויות הכבאות [תיקון: תשכ״ט]
(א)
רשאית רשות מקומית להטיל, לשנת כספים פלונית, תוספת לארנונה קיימת או ארנונה מיוחדת, שההכנסות ממנה ישמשו להוצאותיה או לחלק מהוצאותיה כרשות כבאות, ואם היתה מואגדת באיגוד ערים ששירותי כבאות כלולים בתפקידיו, כמכסתה או כחלק ממכסתה להוצאותיו של אותו איגוד ערים כרשות כבאות.
(ב)
לענין הטלה, פרסום, גביה, קנס פיגורים, ערר וערעור, דין תוספת לארנונה קיימת כדין הארנונה הקיימת, ודין ארנונה מיוחדת כדין ארנונה כללית על נכסים שאינם אדמת בנין המוטלת על ידי מועצת עיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג)
שר הפנים, בבואו לאשר את תקציבה של רשות מקומית או את שיעורה של התוספת לארנונה קיימת או של הארנונה המיוחדת, יתן דעתו על כך שסך כל ההקצבות של כלל הרשויות המקומיות לשירותי כבאות, בין אם רשות מקומית פלונית הטילה תוספת לארנונה קיימת או ארנונה מיוחדת ובין אם לאו, יגיע למחצית אומדן ההוצאות לשירותי כבאות של כלל רשויות הכבאות, כפי שאושרו על ידי שר הפנים, לרבות מקומות שהם מחוץ לתחומה של רשות מקומית וששר הפנים החליט שיש לקיים בהם שירותי כבאות; יתר הכספים להוצאותיהן של רשויות הכבאות יבואו מאוצר המדינה.
(ד)
בסעיף זה –
”ארנונה קיימת“ – ארנונה שהרשות המקומית רשאית להטילה על פי כל דין;
”הקצבה“ – למעט הקצבה מתוך הכספים הבאים מחלוקה לפי סעיף 17(ב).
הקצבה מאוצר המדינה [תיקון: תשכ״ט]
(א)
שר האוצר יעביר לשר הפנים בכל שנת כספים סכום מאוצר המדינה שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות שאישר שר הפנים לשירותי הכבאות של כלל רשויות הכבאות, לרבות מקומות שהם מחוץ לתחומה של רשות מקומית וששר הפנים החליט שיש לקיים בהם שירותי כבאות.
(ב)
הסכום האמור בסעיף קטן (א) ישמש להוצאותיהן של רשויות הכבאות, לרבות מקומות שהם מחוץ לתחומה של רשות מקומית ששר הפנים החליט שיש לקיים בהם שירותי כבאות, ושר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר החקלאות, יחליט על חלוקתו של הסכום בין רשויות הכבאות והמקומות כאמור.
תשלומים לשירותים
לא תגבה רשות כבאות תמורה בעד שירות לפי חוק זה אלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפיו; תשלום המגיע לרשות כבאות בעד שירות יהיה ניתן לגביה לפי הוראות החוק החלות בזמן הגביה על גבייתן של ארנונות שהוטלו על פי פקודת העיריות, 1934, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הפחתת אגרות וויתור עליהן [תיקון: תשכ״ט]
רשות הכבאות רשאית להפחית אגרות לפי חוק זה או לוותר עליהן, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהן, או בגלל סיבה אחרת שאישר שר הפנים.
דין אגודות כבאים קיימות
(א)
אגודת כבאים בתחומה של רשות כבאות – זכויותיה והתחייבויותיה שהיו קיימות ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959), והן קיימות ביום תחילתו של חוק זה, יעברו לרשות הכבאות; זכויותיה והתחייבויותיה שנוצרו לאחר כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959), לא יעברו לרשות הכבאות אלא במידה שהחליטה על כך רשות הכבאות, לאחר שניתנה לאגודת הכבאים הזדמנות להשמיע את דברה.
(ב)
רשאית אגודת הכבאים, תוך שלושה חדשים מיום שנמסרה לה הודעה על החלטה כאמור של רשות הכבאות, לערור עליה לפני שר הפנים, והחלטת השר תהיה סופית.
סמכויותיהם וחסינותם של כבאים ושוטרים במילוי תפקידם
כבאי, כבאי מתנדב ושוטר רשאים, במילוי תפקידם, להיכנס לכל חצרים שדליקה פרצה בהם או עלולה להתפשט אליהם, וכן לחצרים שקיים צורך להיכנס אליהם כדי לכבות דליקה, או למנוע התפשטותה, או להגן על נכס מפני דליקה או מפני נזק מפעולות כיבוי, או כדי להציל נפש או רכוש, בין במקרה דליקה ובין במקרה סכנה אחרת, ולעשות כל דבר הנראה להם דרוש למטרות אלה; כן רשאים הם להרוס רכוש במידה הדרושה באופן סביר למניעת התפשטותה של דליקה שפרצה.
אימתי לא ישאו כבאי ושוטר באחריות
כבאי, כבאי מתנדב ושוטר לא ישאו באחריות בשל פעולות לפי סעיף 20 שביצעו בתום־לב, במידה סבירה וללא רשלנות.
מינוי מפקח כבאות ראשי
שר הפנים ימנה מפקח כבאות ראשי לצורך חוק זה ויקבע את תפקידיו ואת סמכויותיו.
גיוס ציוד וחמרים לכיבוי דליקה
פרצה דליקה ונראה למפקד יחידת כבאים (להלן – המפקד) ובהיעדר מפקד – לקצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה או לשוטר שהוסמך על ידיו (להלן – קצין משטרה), שהציוד או החמרים לכיבוי דליקות העומדים לרשות המפקד עלולים לא להיות מספיקים לכיבוי הדליקה רשאים הם לצוות על כל אדם, למעט רשות כבאות, המחזיק בציוד וחמרים לכיבוי דליקות, או הראויים לשימוש כזה, והנמצאים בתחום 50 קילומטר ממקום הדליקה, להעמידם לרשות המפקד או קצין המשטרה, לכיבוי הדליקה.
גיוס אנשים
(א)
פרצה דליקה ונראה למפקד, ובהיעדר מפקד – לקצין משטרה, שאין לרשותם כבאים או כבאים מתנדבים במספר מספיק לכיבויה, רשאים הם לגייס לכיבוי הדליקה כל אדם בגיל מ־16 ועד 50 שנה שמקום מגוריו הקבוע נמצא בתחום 10 קילומטר ממקום הדליקה.
(ב)
מי שגוייס לפי סעיף זה, חייב כל עוד לא נסתיימו פעולות הכיבוי, לציית להוראותיהם של המפקד או קצין המשטרה בכל הנוגע לכיבוי הדליקה.
(ג)
שר הפנים רשאי להתקין תקנות בדבר סמכויותיהם של מפקד וקצין משטרה לענין סעיף זה, ורשאי הוא להגביל את חלות הוראותיו של סעיף זה למקומות פלונים או מסוג פלוני.
פיצויים בעד ציוד וחמרים שגוייסו לכיבוי דליקה
(א)
העמיד אדם ציוד או חמרים לכיבוי דליקה, או הראויים לשימוש כזה, לרשותו של מפקד או קצין משטרה, בהתאם לצו לפי סעיף 23, תהיה רשות הכבאות שבתחומה אירעה הדליקה חייבת להחזיר לאותו אדם את הציוד והחמרים שלא השתמשו בהם לכיבוי הדליקה ולפצות את בעל הציוד או החמרים בעד הציוד והחמרים שלא הוחזרו כאמור ובעד כל נזק שנגרם לציוד.
(ב)
אירעה הדליקה במקום הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית, תהיה חובת החזרת הציוד והחמרים וחובת הפיצויים כאמור על רשות הכבאות ששר הפנים חייב אותה להעסיק את יחידת הכבאים שלה או להשתמש בציודה באותו מקום כאמור בסעיף 15.
[תיקון: תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״א, תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״א, תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו]
(בוטל).
אצילת סמכויות
עונשין [תיקון: תשכ״ט]
המפר סידורי כבאות שנקבעו לפי סעיף 4, הנמנע מהציב אמצעי כיבוי או מתרשל בהחזקתם התקינה, המסרב להעמיד לרשות מפקד או קצין משטרה ציוד או חמרים לכיבוי דליקות בהתאם לצו לפי סעיף 23, המסרב להיענות לגיוס לפי סעיף 24, המפריע לכבאי או לכבאי מתנדב או מונע בעדם מלבצע את תפקידם, המשמיע ביודעין אזעקת־דליקה לשוא או גורם כך להשמעתה, או העובר על הוראה מהתקנות שהותקנו לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 1000 לירות.
ביצוע ותקנות
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר –
(1)
ארגון שירותי כבאות ויחידות כבאים;
(2)
מינוים של מפקדי יחידות כבאים והעסקתם של כבאים, לרבות כבאים מתנדבים, הכשרתם, תפקידיהם, תנאי שירותם, דירוגם וקיום משמעת במילוי תפקידיהם;
(3)
קביעת שכרם וזכויותיהם של כבאים לקיצבאות ולפיצויים;
(4)
אמצעי אזעקת־דליקה, ציוד ומיתקנים שישתמשו בהם לצרכי כיבוי דליקות ופיקוח על ייצורם;
(5)
הספקת מים והתקנת מיתקני מים לצרכי כיבוי דליקות;
(6)
חקירות בסיבות דליקות וגורמיהן.
חובת התייעצות
לא יתקין שר הפנים תקנות לפי סעיף 35 פסקה (3) אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים.
חוקי עזר
רשאים רשות מקומית או איגוד ערים ששירותי כבאות הם בתחום תפקידיו, להתקין חוקי עזר לביצוע תפקידיהם או למילוי חובותיהם לפי חוק זה.
תחולה על המדינה
הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
שמירת חוק
חוק זה אינו בא לפגוע בהוראות חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951.
ביטול
תחילה
נתקבל בכנסת ביום א׳ באב תשי״ט (5 באוגוסט 1959).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - ישראל בר־יהודה
שר הפנים - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.