תקנות הנכים (טיפול רפואי)
תקנות הנכים (טיפול רפואי) מתוך 
תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954
תקנות בדבר טיפול בנכים
ק״ת תשי״ד, 500; תשט״ו, 1268; תש״ך, 358, 1266; תשכ״ב, 1320; תשכ״ג, 1596; תשכ״ד, 30, 1634, 1668; תשכ״ט, 992; תש״ל, 412; תשל״ב, 102; תשל״ד, 645; תשל״ה, 753, 2082; תשל״ו, 228; תשל״ח, 456; תשל״ט, 164; תשמ״א, 1368; תשמ״ב, 1572; תשמ״ד, 1586; תשמ״ו, 602; תשמ״ז, 329, 1071; תשמ״ח, 206; תשמ״ט, 1242; תשנ״א, 745, 928; תשנ״ב, 688; תשנ״ד, 1228; תשנ״ה, 20, 354, 404, 1565; תשנ״ז, 472, 599, 1097; תשנ״ח, 605; תשנ״ט, 489; תש״ס, 866; תשס״א, 788; תשס״ג, 104; תשס״ח, 565, 1007, 1007; תשס״ט, 47, 48, 1024, 1228; תש״ע, 1565, 1566; תשע״ב, 781, 782, 1536; תשע״ג, 1607, 1608; תשע״ד, 1660; תשע״ה, 820; תשע״ו, 109, 110, 1834; תשע״ז, 769, 770, 1082; תשע״ט, 2961, 2962; תשפ״א, 605, 605, 606, 606; תשפ״ב, 28, 94, 94, 4061; תשפ״ג, 1026, 2370, 2472.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 27 ו־29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: הוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תשט״ו, תש״ך, תשכ״ג, תשכ״ד, תשכ״ד־2, תשכ״ד־3, תשכ״ט, תשל״ה־2, תשל״ו, תשס״ח, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג]
בתקנות אלה –
”קצין תגמולים“ – לרבות כל פקיד שנתמנה על ידי קצין תגמולים כפקיד רישום ראשי;
”מוסד“ – בית חולים, בית הבראה, מרפאה, בית מרקחת, מעבדה או שירות למתן עזרה רפואית;
”מוסד מוסמך“ – מוסד או רופא שהרופא המוסמך הראשי קבעם כמוסד מוסמך לענין תקנות אלה;
”תותבת“ – כל אבר מלאכותי של גוף אנוש וכל חלק מאבר כזה;
”מכשיר עזר רפואי“ – נעליים אורתופדיות, קביים, מקלות, רצועות, גרביים או חגורות אלסטיות, חגורות שבר, משקפיים, מכשירים להגברת השמיעה, לרבות הסוללות המפעילות אותם, גרביים לגדמים, ולרבות כל מלבוש מיוחד הדרוש עקב השימוש באחד המכשירים האלה;
”מכשיר תנועה“ – כסא על גלגלים;
”נכה המקבל גימלה“ – נכה המקבל תמורה כספית לתקופה מסויימת לפי אחד או יותר מן החוקים הבאים (להלן – חוקי הגימלאות):
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
”גימלה יומית“ – סכום התמיכה הכספית שנכה המקבל גימלה מקבל לפי חוקי הגימלאות כאשר סכום זה מחולק במספר ימי התקופה שבעדה ניתנת התמיכה;
”תגמול יומי של נכה“ –
(1)
לגבי נכה המקבל גימלה – סכום המצטרף מהגימלה היומית והחלק השלושים מהתגמול החדשי המגיע לנכה האמור לפי החוק;
(2)
לגבי נכה אחר – החלק השלושים של התגמול החדשי המגיע לו לפי החוק;
”תגמול יומי בעד טיפול רפואי“ –
(1)
אם הנכה אינו מקבל תגמול חדשי על פי החוק – סכום השווה לתגמולו היומי המלא של טיפול רפואי;
(2)
אם הנכה מקבל תגמול חדשי על פי החוק או אם הוא מקבל גימלה – סכום השווה להפרש בין תגמולו היומי המלא בעד טיפול רפואי לבין תגמולו היומי;
”תגמול חדשי בעד טיפול רפואי“ – כפי שנקבע לגבי הנכה בפרק החמישי, סימן א׳;
”תגמול יומי מלא בעד טיפול רפואי“ – החלק השלושים של התגמול החדשי בעד טיפול רפואי;
”עובד חדשי“ – נכה שעבודתו הרגילה היא עבודה בשכר חדשי או התעסקות עצמאית;
”עובד יומי“ – נכה שעבודתו הרגילה היא עבודה בשכר יומי;
”עבודה רגילה של נכה“ – עבודה או התעסקות עצמאית של נכה המשמשת לו כרגיל מקור להפקת הכנסה עיקרית למחייתו ולמחיית בני משפחתו;
”ביטול מעבודה של נכה עקב טיפול רפואי“ – ביטול מעבודה רגילה של נכה, בין אם ביטול מלא ובין אם ביטול חלקי, בגלל הצורך בטיפול רפואי בנכותו, שאישר לנכה רופא מוסמך ראשי או רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך מחוזי, ו”נכה מובטל“ או ”הבטלת נכה“ יתפרשו לפי זה;
”ביטול מעבודה של נכה עקב מצב רפואי“ – (נמחקה);
”יום ביטול מלא“ – יום שבו הובטל נכה מעבודתו הרגילה מעל לחמש שעות;
”יום ביטול חלקי מורחב“ – (נמחקה);
”יום ביטול חלקי מצומצם“ – (נמחקה);
”נכה במוסד“ – נכה השוהה לרגל טיפולו הרפואי במוסד המספק לו כלכלה על חשבון המדינה;
”נכה משוקם“ – נכה שהיה בטיפול רפואי ובתוך הטיפול הרפואי סודר או הסתדר בכוחות עצמו בעבודה רגילה ועסק בה במשך שלושה חדשים לפחות לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14.
פרק שני: רופאים מוסמכים לטיפול בנכים
מינוי רופאים מוסמכים [תיקון: תשנ״ז, תשס״ח]
(א)
לשם טיפול בנכים ימנה שר הבטחון –
(1)
רופא מוסמך ראשי וסגן רופא מוסמך ראשי שתחום פעולתם הוא כל שטח המדינה; בהעדר הרופא המוסמך הראשי יהיו נתונות לסגן הרופא המוסמך הראשי סמכויות הרופא המוסמך הראשי;
(2)
רופאים מוסמכים מרחביים;
(3)
רופאים מוסמכים מחוזיים.
(ב)
הודעה על כל מינוי לפי תקנה זו ותחומי הפעולה שיוחדו למתמנה תפורסם ברשומות.
סמכות רופא מוסמך מקומי [צ״ל: מחוזי] [תיקון: תש״ך, תשכ״ד־2, תשכ״ד־3, תשנ״ח, תשס״ח]
(א)
כל נכה הטוען שהוא זקוק לטיפול וזכאי לקבלו לפי סעיף 43 לחוק, רשאי לפנות לרופא מוסמך מחוזי שיחליט אם הנכה זקוק לטיפול ומה הטיפול; טיפול רפואי לנכה בחוץ־לארץ לפי הסעיף האמור, לא ייקבע על־ידי רופא מוסמך מחוזי או הרופא המוסמך הראשי אלא באישורו המוקדם של ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ־10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי החוק, יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות החולים.
ערר [תיקון: תשס״ח]
(א)
נכה החולק על החלטתו של רופא מוסמך מחוזי רשאי לערור עליה לפני הרופא המוסמך המרחבי.
(ב)
נכה החולק על החלטת רופא מוסמך מרחבי רשאי לערור עליה לפני הרופא המוסמך הראשי.
קבלת טיפול במוסד מוסמך [תיקון: תשס״ח]
נכה שנקבע לו טיפול על ידי רופא מוסמך מחוזי או על ידי רופא מוסמך מרחבי, או על ידי רופא מוסמך ראשי, יפנה למוסד המוסמך שקבע הרופא למתן הטיפול ויקבל את הטיפול שנקבע.
קבלת טיפול במוסד שאינו מוסמך [תיקון: תשס״ח]
באין מוסד מוסמך שיכול ליתן לנכה טיפול שנקבע לו כאמור, רשאי הרופא המוסמך המחוזי לאשר לנכה, על חשבון המדינה, טיפול רפואי במוסד או אצל רופא שאינם מוסד מוסמך.
[תיקון: תשע״ה]
פרק שלישי: תעודת נכה
מתן תעודת נכה [תיקון: תשע״ה]
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10%, יקבל תעודת נכה.
פרטי הרישום בתעודת הנכה [תיקון: תשע״ה]
בתעודת הנכה יירשמו פרטים אלה:
(1)
שם משפחה ושם פרטי של הנכה;
(2)
מספר הזהות של הנכה;
(3)
מספרה הסידורי של התביעה שהגיש הנכה להכרה לפי החוק;
(4)
תאריך תוקף התעודה;
(5)
תמונת הנכה;
(6)
סמל מדינת ישראל;
(7)
סמל הנכים כמתואר בתוספת לתקנות הנכים (סמל הנכים), התשי״ג–1953.
תוקף תעודת הנכה [תיקון: תשע״ה]
נקבעה לנכה הזכאי לתעודת נכה לפי תקנה 7 דרגת נכות זמנית, יהיה תוקף תעודת הנכה לפי תוקף דרגת הנכות הזמנית שנקבעה.
החזרת תעודת נכה [תיקון: תשע״ה]
תעודת נכה היא רכוש המדינה ועל הנכה להחזירה לידי קצין תגמולים אם בוטלה הכרתו לפי החוק או אם נקבעה לו דרגת נכות הפחותה מ־10%.
הנפקת תעודה חדשה [תיקון: תשע״ה]
קצין תגמולים רשאי להנפיק לנכה תעודת נכה חדשה בהתקיים אחד מהתנאים אלה:
(1)
אבדן או גניבה של התעודה, ובלבד שהנכה המציא לקצין תגמולים אישור של משטרת ישראל המעיד על הגשת תלונה בעקבות אבדן התעודה או גניבתה;
(2)
בלאי או השחתה של התעודה, ובלבד שהנכה יחזיר לקצין תגמולים את תעודה הנכה הקודמת;
(3)
שינוי בפרטיו האישיים של הנכה, ובלבד שהנכה המציא לקצין תגמולים צילום תעודת זהות עדכנית המעיד על השינוי, והחזיר את תעודת הנכה הקודמת.
פרק רביעי: טיפול רפואי ללא אישור
תשלום הוצאות הטיפול הרפואי [תיקון: תשס״ח]
(א)
קיבל נכה טיפול שהוא זכאי לו לפי תקנות אלה, ולא קיבל על כך תחילה אישורו של רופא מוסמך מחוזי, רשאי הרופא לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים האלה:
(1)
הנכה לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק;
(2)
השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנכה, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו;
(3)
הנכה קיבל את הטיפול באישור רופא מוסמך מחוזי במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או שקיבל את הטיפול באישור הרופא המוסמך המרחבי במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך;
(4)
הנכה בא במגע עם הרופא המוסמך המחוזי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראת אותו רופא בקשר לטיפול;
(5)
הנכה הגיש לרופא המוסמך המחוזי תוך שבועיים מגמר הטיפול, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור – תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא.
(ב)
הוצאות הטיפול הרפואי ישולמו בתנאים ולפי תעריפים המקובלים במוסדות מוסמכים ולא יותר מן ההוצאה בפועל.
תשלום הוצאות אחרות [תיקון: תשס״ח]
הוציא נכה הוצאות נסיעה, כלכלה או לינה לצורך עצמו או לצורך מלוויו בקשר לטיפול שהוצאותיו שולמו לו כאמור בתקנה 12, רשאי רופא מוסמך מחוזי לאשר תשלום ההוצאות, כולן או מקצתן.
פרק חמישי: ביטול בעבודה ושהייה במוסד
[תיקון: תשכ״ג, תשע״ז־3]
סימן א׳: תגמולים עבור טיפול רפואי או מצב רפואי לנכה מובטל
תנאים לתגמול עבור טיפול רפואי [תיקון: תש״ך, תשכ״ג, תשל״ב, תשע״ז־3]
נכה שנתמלאו בו התנאים שלהלן יהיה זכאי לכל יום של ביטול לתגמול יומי עבור טיפול רפואי כאמור בתקנה 14א:
(1)
הוא מובטל יום ביטול אחד, מלא או חלקי;
(2)
הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי בעד אותו יום הביטול לא קיבל שכר או פיצוי עבור אבטלה ממקום עבודתו או ממקור אחר;
(3)
אם הוא נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי ביום הביטול לא הפיק מעסקו העצמאי הכנסה העולה כדי החלק השלושים של הכנסתו הרגילה.
שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה עקב טיפול רפואי [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תש״ל, תשל״ב, תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3, תשס״ט־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־3]
(א)
התגמול החדשי בעד טיפול רפואי של נכה שהוראות תקנה 14 חלות לגביו יהיה שווה –
(1)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 לא עבד עבודה רגילה, ל־6,919.57 שקלים חדשים ואם הנכה הוא אב לילד – ל־8,973.03 שקלים חדשים; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא השתלם [צ״ל: ישתלם] התגמול החודשי המגיע לו על פי החוק;
(2)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 עבד עבודה רגילה – לסכום הכנסתו הרגילה, אולם לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא ישתלם התגמול החדשי המגיע לו על פי החוק;
(3)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה משוקם – לסכום המצטרף מהכנסתו הרגילה ומתגמולו החודשי המגיע לו לפי החוק; אולם, לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968;
(4)
(נמחקה);
(5)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית – לשיעור התגמול האמור בפסקה (1); אולם, אם עקב הטיפול הרפואי פחתה הכנסתו הרגילה – לסכום שהוא ההפרש בין הכנסתו החיובית לבין הכנסתו הרגילה; לענין תקנה זו לא יובא בחישוב ההכנסה הרגילה, סכום העולה על הסכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
(ב)
בתקנה זו, ”הכנסה רגילה“ – לגבי נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, החלק השנים־עשר מהכנסתו החיובית בשנה האחרונה, כפי שקבע פקיד שומה, בניכוי סכום המס לפי פקודת מס הכנסה, ובניכוי דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ודמי ביטוח בריאות ממלכתי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994; ולגבי נכה אחר, סכום ההכנסה החודשית בשלושת החודשים שקדמו ליום היות הנכה זכאי לתגמולים לפי תקנה 14, בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי כאמור.
(ב1)
לעניין תקנה זו, נכה שנעדר מעבודתו או מעיסוקו העצמאי חלק מחודש או חלק מיום, יקבל את החלק היחסי של התגמול החודשי בעד טיפול רפואי בהתאם למספר ימי ההיעדרות או מספר שעות ההיעדרות, לפי העניין.
(ג)
בתקנה זו,
”הדרגה הקובעת“ – (נמחקה);
”השנה האחרונה“ – השנה שקדמה לשנה שבה החל הטיפול הרפואי שבשלו אושר התגמול; ואולם אם אין מדובר בטיפול רפואי רצוף והנכה חזר לעבודה לאחר קבלת טיפול רפואי ונזקק לטיפול רפואי נוסף, וחלפו למעלה משנים עשר חודשים מהמועד שבו חזר לראשונה לעבודה, תהיה ”השנה האחרונה“ השנה שקדמה לשנה שלגביה אושר התגמול.
תשלום התגמול למעביד [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תשל״ה, תשמ״ב, תשס״ח]
(א)
אם הוכח שמעביד ממשיך לשלם שכר עבודה לנכה מובטל הזכאי לתגמולים בעד טיפול רפואי לפי תקנה 14א, יהיה קצין התגמולים רשאי להורות על החזרה למעביד של השכר ששולם לנכה עד לגובה סכום התגמולים המגיעים לנכה בעד טיפול רפואי, ללא ניכוי התשלומים שהמעביד חייב להמשיך לשלם בעד הנכה מכוח חוק או הסכם.
(ב)
קצין התגמולים יהיה רשאי להורות על החזרת השכר למעביד בעד פרק זמן רצוף שהוא עד שנים עשר חדשים.
תנאים לתגמול עקב מצב רפואי [תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2]
נכה שרופא מוסמך מחוזי, רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך ראשי קבע לגביו, טרם הגיעו לגיל פרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (בתקנות אלה – גיל פרישה), כי בשל מצבו הרפואי עקב נכותו הוא יכול לעבוד בהיקף משרה חלקי, בין שהוא עובד בפועל בהיקף משרה חלקי ובין שלאו, בין שהוא עובד כשכיר ובין שבתעסוקה עצמית, יהיה זכאי לתגמול עקב מצב רפואי לפי תקנה 14ג; לעניין תקנה זו ותקנה 14ג, ”היקף משרה חלקי“ – היקף של 50% משרה או היקף של 75% משרה.
שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה באופן חלקי עקב מצב רפואי [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תשס״ח, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2]
(א)
נכה שנקבע לגביו כי הוא יכול לעבוד בהיקף של 50% משרה, זכאי למחצית הסכום הקבוע בתקנה 14א(א)(1), נוסף על התגמול החודשי שהוא זכאי לו על פי החוק, ואולם הוא לא יהיה זכאי לקבל במקביל גם תגמול לפי סעיף 6 לחוק.
(ב)
נכה שנקבע לגביו כי הוא יכול לעבוד בהיקף של 75% משרה זכאי למחצית הסכום הקבוע בתקנת משנה (א), נוסף על התגמול החודשי שהוא זכאי לו על פי החוק, ואולם הוא לא יהיה זכאי לקבל במקביל גם תגמול לפי סעיף 6 לחוק.
(ג)
התגמול לפי תקנה זו כולל את כל התשלומים החלים על מעביד או על עובד מכוח כל דין או הסכם, לרבות תנאים סוציאליים.
(ד)
קצין התגמולים רשאי להורות על תשלום התגמול לפי תקנה זו במישרין למעביד של הנכה, אם הנכה ביקש זאת.
(ה)
(1)
קיבל נכה תגמולים לפי תקנה זו במשך חמש שנים לפחות טרם הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור.
(2)
קיבל נכה תגמולים לפי תקנה זו במשך חמש שנים לפחות טרם פרישתו בפועל לגמלאות והנכה פרש בפועל לגמלאות לאחר שהגיע לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר פרישתו בפועל לגמלאות תגמולים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור.
מנין השעות [תיקון: תשכ״ג]
לענין סימן זה – חלק משעה שהוא פחות מ־30 רגעים לא יובא במנין; חלק משעה שהוא 30 רגעים או יותר ייחשב כשעה שלמה.
[תיקון: תשכ״ג]
סימן ב׳: טיפול במוסד
התגמול לנכה במוסד [תיקון: תש״ך, תש״ך־2, תשכ״ג, תשכ״ד, תשכ״ט, תש״ל]
(א)
נכה במוסד שהוא רווק, יופחת סך תגמוליו לכל יום של שהותו במוסד ויועמד על 75% מהתגמול היומי בעד טיפול רפואי.
(ב)
הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על נכה שתקופת שהותו במוסד אינה עולה על 14 ימים רצופים.
הפסקת טיפול והוצאה ממוסד [תיקון: תשס״ח]
לא קיים נכה הוראותיהם של הרופא המוסמך הראשי או של הרופא המוסמך המרחבי או של הרופא המוסמך המחוזי או של מנהל המוסד שאליו הופנה הנכה לשם קבלת טיפול, ולא הוכיח כל סיבה מספקת לאי קיום הוראות אלה, יהא הרופא המוסמך הראשי רשאי, לאחר התיעצות עם קצין התגמולים להורות על הוצאתו של הנכה מהמוסד שבו הוא נמצא, או להפסיק את הטיפול בנכה, כולו או מקצתו, לחלוטין או לתקופה מסויימת.
פרק ששי: תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה
מתן תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה [תיקון: תשס״ח]
(א)
תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה (להלן – מכשירים) יינתנו לנכה אך ורק אם הוא זכאי להם כחלק מהטיפול המגיע לו על פי החוק.
(ב)
רופא מוסמך מחוזי יקבע מי הוא הנכה הזכאי לקבל מכשירים ואיזה מהם לפי רשימת מכשירים שיקבע הרופא המוסמך הראשי או מי שהוא הסמיכו לכך.
(ב1)
מכשירים שאינם כלולים ברשימה האמורה בתקנת משנה (ב), יינתנו לפי המלצת הרופא המוסמך המרחבי, באישור הרופא המוסמך הראשי.
(ג)
מכשיר שנכה קיבל מהמדינה הוא רכוש המדינה, ואסור לנכה להעבירו לאחר בכל דרך שהיא או להשתמש בו שלא למטרה אשר לה ניתן המכשיר.
התאמה ואימון [תיקון: תשס״ח]
(א)
נכה הזכאי למכשיר לפי תקנה 17, זכאי גם שהמכשיר יותאם לגופו ושיינתן לו האימון הדרוש לשימוש במכשיר.
(ב)
רופא מוסמך מחוזי יקבע את הצורך בהתאמה ובאימון כאמור ואת האופן, הזמן והמקום בשטח המדינה שבהם יבוצעו.
תיקון והחלפה [תיקון: תשס״ח]
(א)
נכה שקיבל מכשיר זכאי גם שהמכשיר יתוקן או יוחלף, במידה שהדבר נדרש מחמת בלאי או קלקול שלא נגרמו על ידי הנכה בצדיה או ברשלנות.
(ב)
רופא מוסמך מחוזי יקבע אם קיימים התנאים לזכות האמורה ואת האופן, הזמן והמקום שבהם יבוצעו.
(ג)
הוחלף מכשיר, יחזירו הנכה מיד לרופא המוסמך המחוזי או למי שהרופא המוסמך הראשי הסמיכו לעניין זה.
הוצאות תיקון [תיקון: תשכ״ב, תשס״ח]
רופא מוסמך מחוזי רשאי לאשר תשלום לנכה של הוצאות שהוציא לתיקון מכשיר, אם ראה שבלי אותו תיקון לא היה הנכה יכול להשתמש במכשיר, ובלבד שהנכה הגיש לרופא המוסמך המחוזי חשבון וקבלות על אותה הוצאה בתוך חודש מיום התיקון, ואם נמנע מסיבה מוצדקת להגיש במועד האמור – בתוך חודש מיום שחלפה הסיבה המונעת.
פרק שביעי: נסיעה, כלכלה ולינה
אמצעי תחבורה [תיקון: תשס״ח]
(א)
נכה שאושר לו טיפול בו, או תיקון מכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק״מ לפחות.
(ב)
נכה שרופא מוסמך מרחבי אישר כי מחמת מצב בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת טיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ־5 ק״מ.
כלכלה ולינה [תיקון: תשס״ח]
נכה זכאי לקבל כלכלה ולינה כל זמן אותם נסיעה וטיפול, במידה שאין הוא מקבל אותם מהמוסד המטפל בו, על פי המקובל לגבי עובדי המדינה.
הוצאות נסיעה, כלכלה ולינה [תיקון: תשס״ח]
(א)
רשאי רופא מוסמך מחוזי להתיר בכתב לנכה להוציא הוצאות לצורך הנסיעה, הכלכלה והלינה האמורים בתקנות 21 ו־22 לפי התנאים שייקבעו בהיתר.
(ב)
רופא מוסמך מחוזי לא יאשר לנכה הוצאות לפי תקנה זו, אלא אם המציא הנכה חשבון וקבלות תוך שבועיים מזמן ההוצאה ואם נמנע בגלל סיבה שיש בה צידוק להמציא במועד האמור, תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה.
(ג)
(נמחקה).
פרק שמיני: הוראות שונות
מלווים לנכים [תיקון: תש״ך, תשס״ח, תשע״ו־3]
(א)
רופא מוסמך מחוזי רשאי לקבוע כי נכה זקוק עקב נכותו למלווה או למלווים וכן לקבוע את היקף הליווי הנדרש, ובלבד שתקופת הליווי לא תעלה על שלושה חודשים.
(ב)
רופא מוסמך מרחבי רשאי להאריך את תקופת הליווי לפי תקנת משנה (א) לתקופה שלא תעלה על חודשיים נוספים.
(ג)
הרופא המוסמך הראשי או סגן הרופא המוסמך הראשי רשאים לאשר ליווי לתקופה העולה על חמישה חודשים.
(ד)
נקבע הצורך במלווה או במלווים כאמור בתקנת משנה (א) עד (ג), זכאי הנכה, לפי בחירתו, לסיוע במימון ההוצאות להעסקת המלווה ובלבד שלא יעלה על התעריפים שיקבע משרד הביטחון, או להסתייע בליווי לפי ההסדרים שייקבעו בידי משרד הביטחון.
עונשין
העובר על הוראת תקנה 11, דינו – מאסר ששה חדשים, או קנס חמישים ל״י או שני הענשים כאחד.
סודיות
כל המסמכים והידיעות הקשורים בטיפול בנכים הם סודיים ואין לגלותם אלא במידה שהדבר דרוש לקיום הוראה מהוראות תקנות אלה.
ביטול
תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״א–1951 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954“.
י״ב באדר א׳ תשי״ד (15 בפברואר 1954)
- פנחס לבון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.