”בעל נכס“, לעניין מקרקעין – מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים, או מי שזכאי להירשם כבעלים כאמור ומחזיק כדין במקרקעין, וכן חוכר לדורות; ואולם אם היו המקרקעין מקרקעי ישראל אשר לחוכר לדורות זכות בהם או לגביהם – החוכר לדורות בלבד;

”הוראות כבאות והצלה“ – הוראות שהוציא הנציב לפי סעיף 10(א)(1);

”הוראות הרשות“ – הוראות הכבאות וההצלה ופקודות הכבאות וההצלה;

”השלכה כלכלית“, לעניין הנחיה מקצועית או התקנת תקנות – עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה או התקנות, לפי העניין, העולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;

”השלכה כלכלית משמעותית“, לעניין הנחיה מקצועית – עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה, העולה על 70 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;

”הוועדה המייעצת לאסדרה“ – הוועדה לאסדרה שהוקמה לפי סעיף 126א;

”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;

”חוק הסכמים קיבוציים“ – חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק המחשבים“ – חוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”חוק שירות המדינה (גמלאות)“ – חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;

”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;

”חוק שירות המדינה (משמעת)“ – חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963;

”חוק שירותי הכבאות“ – חוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959;

”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”יום כינון הרשות“ – שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;

”כבאי“ – כמשמעותו בסעיף 13(א);

”מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

”מחזיק בנכס“ – למעט מי שזכותו להחזיק בנכס אינה עולה על תקופה של 30 ימים ולמעט אדם הגר בבית מלון;

”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה בסעיף 82;

”מפקד מחוז“ – מי שמונה להיות מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה, או למלא את תפקידיו של מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה;

”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;

”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;

”מתנדב“ – מי שמונה להיות מתנדב לפי סעיף 17(ג) כמסייע ברשות הכבאות וההצלה, והתנדבותו אושרה בהתאם להוראות חוק זה;

”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;

”נכסים“ – מקרקעין וכלי תחבורה ציבורית;

”הנציב“ – נציב כבאות והצלה, שמונה לפי חוק זה;

”עובדי הרשות“ – כבאים ועובדים כאחד, אלא אם כן נאמר אחרת;

”פקודות כבאות והצלה“ – פקודות שהוציא הנציב לפי סעיף 10(א)(2);

”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”קצין כבאות והצלה“ – כמשמעותו בסעיף 13(ב);

”קצין כבאות והצלה בכיר“ – קצין כבאות והצלה שדרגתו טפסר משנה ומעלה;

”הרשות“, ”רשות הכבאות וההצלה“ – הרשות הארצית לכבאות והצלה שהוקמה בחוק זה;

”הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים“ – כהגדרתה בחוק גנים לאומיים;

”רשות מקרקעי ישראל“ – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;

”שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע“ – שטח שאושרה לגביו תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, המייעדת אותו כגן לאומי או כשמורת טבע;

”שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע“ – שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע לפי סעיף 22(א) לחוק גנים לאומיים;

”השר“ – השר לביטחון הפנים.

פרק ב׳: הרשות הארצית לכבאות והצלה

סימן א׳: הרשות ותפקידיה

3.

הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה

(א)

מוקמת בזה הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים.

(ב)

רשות הכבאות וההצלה היא רשות ממלכתית ארצית.

(ג)

השר יקבע את סמל רשות הכבאות וההצלה.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סמל הרשות), התשע״ט–2019.

4.

תפקידי רשות הכבאות וההצלה [תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(א)

ואלה תפקידי רשות הכבאות וההצלה –

(1)

לפעול לכיבוי דליקות, למניעת התפשטותן ולהצלת חיי אדם ורכוש מדליקות;

(2)

לפעול למניעת דליקות לפי חוק זה;

(3)

לפעול לחילוץ ולהצלת לכודים;

(4)

לפעול באירוע חומרים מסוכנים לפי חוק זה;

(5)

למלא תפקיד המוטל עליה כארגון עזר או כגוף הצלה בהתאם להוראות כל דין;

(6)

לבצע פעולות נוספות לשם הצלת הנפש והרכוש, שלביצוען נדרש ציוד הנמצא בידי הרשות.

(ב)

הרשות, לשם מילוי תפקידיה –

(1)

(הנוסח הקבוע): תכשיר ותאמן כבאים ומתנדבים;

(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): תכשיר ותאמן כבאים, מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני;

(2)

תכשיר עובדים וכבאים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים;

(3)

תקים, תכשיר ותפעיל יחידות של כבאים;

(4)

תקים ותחזיק מיתקנים וציוד;

(5)

תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן;

(6)

תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות;

(6א)

תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה;

(7)

תכין תכניות לקידום ולפיתוח הרשות;

(8)

תערוך תרגילים משותפים עם גופי הצלה אחרים;

(9)

תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש;

(10)

תעודד מחקר ופיתוח בתחומי פעילותה;

(11)

תשתף פעולה עם רשויות כבאות והצלה מחוץ למדינה, לרבות לשם סיוע הדדי במתן שירותי כבאות והצלה, כפי שיורה השר;

(12)

תבצע פעולות נוספות ככל הדרוש למילוי תפקידיה.

סימן ב׳: נציב כבאות והצלה

5.

נציב כבאות והצלה

(א)

השר, באישור הממשלה, ימנה נציב כבאות והצלה אשר יהיה הדרג הפיקודי העליון ברשות הכבאות וההצלה; הנציב יהיה עובד המדינה ויראו אותו ככבאי לעניין חוק זה.

(ב)

הנציב מופקד על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.

(ג)

תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים.

6.

תנאי כהונה

כשיר להתמנות כנציב מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא בעל ניסיון ניהולי או פיקודי בגוף בעל היקף פעילות הולם בהתחשב בהיקף פעילותה של הרשות;

(2)

הוא בעל תואר אקדמי;

(3)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לנציב;

(4)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי חוק שירות המדינה (מינויים).

7.

הפסקת כהונתו של הנציב

(א)

הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

הוא הועבר מתפקידו או פוטר לפי חוק שירות המדינה (משמעת);

(3)

השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, החליט לבטל את מינויו לאחר שהוכח להנחת דעתו אחד מאלה:

(א)

הוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי;

(ב)

נבצר ממנו, דרך קבע או לתקופה העולה על שישה חודשים, למלא את תפקידו;

(ג)

הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציב;

(ד)

הוא הושעה מתפקידו בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), לתקופה העולה על שישה חודשים.

(ב)

מסר הנציב כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד מוקדם יותר.

8.

סמכויות הנציב ואצילת סמכויות

(א)

לנציב מוקנות כל הסמכויות הנתונות לכבאים.

(ב)

הנציב רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לקצין כבאות והצלה בכיר, למעט הסמכות להוציא הוראות רשות לפי סעיף 10, והסמכות להורות על הקמת צוותי כיבוי לפי סעיפים 31 ו־32.

9.

תובענה בנוגע למינוי נציב, הפסקת כהונתו או השעייתו

תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות בעניין מינוי הנציב, הפסקת כהונתו או השעייתו לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

סימן ג׳: סמכויות הנציב

10.

הוראות הרשות

(א)

הנציב מוסמך להוציא הוראות רשות, לעניין תפקודה של רשות הכבאות וההצלה, הבטחת פעולתה התקינה ובכל עניין בחוק זה שנקבע כי הנציב מוסמך להוציא לגביו הוראות רשות, כמפורט להלן:

(1)

הוראות כבאות והצלה שיקבעו כללים ועקרונות לעניין רשות הכבאות וההצלה – באישור השר;

(2)

פקודות כבאות והצלה שיקבעו את הפרטים בנושאים שבהם נקבעו הוראות כבאות והצלה או פרטים נוספים בתחום הכבאות וההצלה.

(ב)

היתה סתירה בין הוראת כבאות והצלה לפקודת כבאות והצלה – עדיפה הוראת כבאות והצלה.

(ג)

לעניין חוק זה רואים את הוראות הרשות כדינים.

(ד)

הוראות הרשות אינן טעונות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הכבאות וההצלה.

(ה)

קבע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך, כי יש להוראת רשות נגיעה או חשיבות לציבור, היא תהיה טעונה פרסום גם ברשומות.

11.

מבנה הרשות ותחנות כיבוי

(א)

בכפוף להוראות לפי סעיף 12 ו־13, הנציב יוציא הוראות רשות שעניינן מבנה הרשות, יחידות הרשות ופרישתן למחוזות, תפקידיהן של היחידות השונות ותפקידיו של הדרג הפיקודי המופקד על יחידות אלה.

(ב)

ברשות יהיו תחנות כיבוי במספר, במקומות ובשטחי פעולה כפי שיורה הנציב, בהסכמת השר.

(ג)

על רשות הכבאות וההצלה מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירותה ועובדי הרשות באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיה; הנציב יקבע בהוראות הרשות את הכשירות הנדרשת מהרשות ומעובדי הרשות לשם מילוי תפקידיה, את פריסת המערך המבצעי, את זמני ההגעה הנדרשים לאירוע כבאות והצלה ואת הרכב צוותי הכיבוי וגודלם.

פרק ג׳: כבאים, עובדים ומתנדבים

סימן א׳: כבאים ועובדים

12.

תחולת חוק שירות המדינה (מינויים) וחוק שירות המדינה (משמעת) [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

ברשות הכבאות וההצלה יהיו כבאים ועובדים בתקן מאושר של הרשות.

(ב)

(1)

עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), וכן הוראות חוק זה.

(2)

עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הנציב ובפיקוחו.

(ג)

על אף האמור בכל דין, השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם ברשות, כולן או חלקן, לרבות בעניין קבלת כבאים לרשות ומינוים, ובכלל זה תקנות הקובעות דין שונה מזה שנקבע בחוק שירות המדינה (מינויים).

(ד)

תקנות לפי סעיף קטן (ג) יכול שיקבעו גם הוראות לעניין כשירותם של עובדי הרשות וכללים ומבחנים תקופתיים של אלה.

(ה)

על עובדי הרשות יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, וכן הוראות לפי חוק שירותי הכבאות כל עוד הן עומדות בתוקפן בהתאם להוראות סעיף 147(ג).

13.

כבאים וקציני כבאות והצלה [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

כבאי הוא מי שעבר קורס כבאים בסיסי ומשרת במשרה הקבועה בתוספת הראשונה.

(ב)

קצין כבאות והצלה הוא עובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך, כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה, והנציב הסמיכו כקצין כבאות והצלה.

(ג)

הנציב רשאי למנות לשירות במשרה הקבועה בתוספת הראשונה קצין כבאות והצלה שהוא כבאי, או שקיבל הכשרה מתאימה לכך כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה ויראו אותו ככבאי.

(ד)

השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע, בצו, משרות נוספות ברשות, בתחום מניעת דליקות וחקירת דליקות, שעל נושא המשרה המנויה בו יחולו הוראות חוק זה החלות על כבאים לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובשינויים שיקבע.

(ה)

השר, בהסכמת נציב שירות המדינה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

(ו)

השר, בהסכמת נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרגות של כבאים וקציני כבאות והצלה.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), תשל״ו–1976.

14.

הכבאי בתפקיד

על אף האמור בכל דין, כבאי, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין לפי חוק זה, כנמצא זמין לתפקיד, ומותר בכל עת להורות על התייצבותו ומילוי תפקידו בכל מקום בהתאם להוראות הנציב.

15.

מדים ותגי זיהוי

(א)

בשעת מילוי תפקידו יהיה כבאי לבוש מדים בהתאם להוראות הרשות, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, ויישא עמו את תעודת המינוי שלו ככבאי.

(ב)

כבאי המשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

(ג)

כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו כבאי.

(ד)

החובות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו בנסיבות שבהן קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש.

(ה)

חלפו הנסיבות שמנעו את מילוי החובות לפי סעיף זה, כאמור בסעיף קטן (ד), יקיים הכבאי את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

16.

עיטורים [תיקון: תשע״ז־2]

חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל״ב–1972, יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום בחוק האמור, במקום ”המפכ״ל“ יקראו ”הנציב“, במקום ”שוטר“ יקראו ”כבאי“ או ”מתנדב“ לפי העניין, במקום ”פקודות קבע“ יקראו ”הוראות הרשות“, ובמקום ”המשטרה“ יקראו ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“; ואולם לעניין סעיף 11א לחוק האמור, במקום ”שוטר“ יקראו ”עובד הרשות“.

פורסמו תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים), התשפ״א–2021.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

סימן ב׳: מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני

(שם הסימן נקבע כהוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, שם הסימן הקבוע הוא: ”סימן ב׳: מתנדבים“).

17.

מתנדבים

(א)

רשות הכבאות וההצלה רשאית להסתייע במתנדבים מישראל ומחוצה לה.

(ב)

(1)

יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים, ממתנדבים או משניהם כאחד (בסימן זה – יחידה).

(2)

הנציב רשאי להקים יחידה שתהיה מורכבת ממתנדבים בלבד, בכפוף לאמות מידה שיקבע; בקביעת אמות מידה כאמור יביא הנציב בחשבון, בין השאר, את מיקומה המתבקש של היחידה, ריחוקה מתחנות כיבוי, קרבתה ליער או לחורש ורמת הסיכון הנובעת מכל אלה.

(ג)

מפקד מחוז רשאי למנות אדם להיות מתנדב אם התקיימו בו כל אלה:

(1)

מלאו לו 15 שנים ואולם אם טרם מלאו לו 18 שנים – הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;

(2)

הוא עומד בתנאי כשירות כפי שקבע השר, לעניין השכלה, הכשרה מעשית ומקצועית, כושר גופני, מצב בריאותי ועמידה בבחינות; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגי מתנדבים שקבע, לרבות לעניין גילם;

(3)

הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מתנדב;

(4)

ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו כמתנדב.

(ד)

באירוע כבאות והצלה, כאשר קיים חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, יהיו נתונות למתנדב בעת מילוי תפקידו סמכויות אלה:

(1)

כשהוא פועל בנוכחות כבאי ולשם סיוע לו – כל הסמכויות לפי סעיף 21;

(2)

ביחידה שאישר הנציב לעניין זה –

(א)

עד בואו של כבאי – כל הסמכויות לפי סעיפים 21 ו־22;

(ב)

לאחר הגעת כבאי, בנוכחותו ולשם סיוע לו – כל הסמכויות לפי סעיף 21.

18.

דין משמעתי [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

על מתנדב לא יחול חוק שירות המדינה (משמעת), ויחול עליו דין משמעתי בהתאם להוראות לפי חוק שירותי הכבאות, כל עוד הן עומדות בתוקפן לפי הוראות סעיף 147(ג).

(ב)

מפקד יחידה שהוא כבאי יהיה מוסמך להעמיד לדין משמעתי מתנדב בעבירה שנקבעה לפי חוק שירותי הכבאות כאמור בסעיף קטן (א), ולהטיל עליו עונש של התראה, נזיפה, הגבלת התנדבותו או הפסקתה, בלבד.

19.

העדר זכאות לשכר והעדר יחסי עובד ומעביד

מתנדב לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, ולא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו ובין הרשות.

20.

תחולת חוק שירות הציבור (מתנות)

דין מתנדבים כדין עובדי ציבור לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979.

20א.

משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־3, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ועל מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית יחולו הוראות סעיף 16 וסימן זה, למעט סעיף 17(ב)(2), הוראות סעיפים 84 ו־85 והתקנות המפורטות בסעיף 147(א)(13) ו־(14), והכול בשינויים המחויבים.

פרק ד׳: הטיפול באירועים

סימן א׳: סמכויות לטיפול באירוע

21.

סמכויות כבאי במילוי תפקידו

כבאי רשאי, כדי לטפל באירוע כבאות והצלה או למנוע את התפשטותו, להציל חיי אדם או רכוש, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין, לשם מילוי תפקידו ובהתאם לפקודות כבאות והצלה לעניין זה, לעשות את כל אלה:

(1)

להיכנס לכל מקום שאירוע כבאות והצלה מתרחש בו או עלול להתפשט אליו וכן למקום סמוך שקיים צורך להיכנס אליו;

(2)

להשתמש ברכוש ולפגוע ברכוש;

(3)

לעשות כל פעולה סבירה הדרושה בנסיבות העניין.

22.

סמכויות קצין כבאות והצלה

מצא קצין כבאות והצלה כי קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש או כי נדרשות הפעולות המפורטות להלן כדי למנוע התפשטות אש, בשל אירוע כבאות והצלה, רשאי הוא, כל עוד קיימים הסכנה או החשש להתפשטות האש, וככל שהדבר נדרש לצורך מניעת הסכנה האמורה או התפשטות האש, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (3), לשם מילוי תפקידו:

(1)

לסגור שטח או מקום, ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, עד לבואו של שוטר למקום;

(2)

לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שהוא נמצא בו, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע;

(3)

להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור שבו קיימים הסכנה או החשש להתפשטות אש בהם, כל הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת חיי אדם או רכוש, או למניעת הפגיעה או התפשטות האש.

23.

כפיית ציות

כבאי רשאי להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לשם ביצוע פעולות כאמור בסעיפים 21 ו־28, ולשם כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיפים 22 ו־29.

24.

מתנדבים באירוע

(א)

מצא קצין כבאות והצלה שאין די בכוח האדם העומד לרשותו לטיפול באירוע כבאות והצלה, רשאי הוא להרשות לאדם שנחזה להיות בן 18 שנים ומעלה, והתנדב לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה, לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה.

(ב)

מי שהתנדב לפי סעיף זה, יראו בו מתנדב, ויהיו נתונות לו הסמכויות כאמור בסעיף 17(ד)(1), ואולם הוראות סעיף 18 לא יחולו.

(ג)

לא יזדקק בית המשפט לתובענה נגד אדם שהתנדב לפי סעיף קטן (א) בשל מעשה או מחדל שעשה במסגרת סיוע לפעולות כיבוי והצלה כאמור באותו סעיף קטן, והמקים אחריות בנזיקין.

25.

גיוס ציוד וחומרים בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

בעת אירוע כבאות והצלה שמתעורר בו חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, רשאי קצין כבאות והצלה, אם מצא כי אין די בציוד או בחומרים העומדים לרשותו לטיפול באירוע כאמור, לעשות את כל אלה לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות באופן דחוף:

(1)

להשתמש בציוד או בחומרים הנמצאים בחזקת כל אדם;

(2)

לתת הוראות לכל אדם לעניין סיוע ושימוש בציוד או בחומרים.

(ב)

העמיד אדם לרשות רשות הכבאות וההצלה ציוד בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יוחזר הציוד, למעט חומר שהתכלה, למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע כבאות והצלה או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי הנציב להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ככל שהדבר דרוש לשם טיפול באירוע.

(ג)

בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ו).

(ד)

לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.

(ה)

החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (ד) ובדבר גובהם תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(ו)

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.

(ז)

הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) לא יחולו על ציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה לשם טיפול באירוע כבאות והצלה שאירע בנכס בבעלותו של בעל הציוד.

(ח)

לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

(ט)

בסעיף זה –

”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;

”ציוד“ – לרבות חומר.

26.

שימוש במים

(א)

לשם טיפול באירוע כבאות והצלה רשאי כבאי להשתמש במים מכל מקור הנמצאים בכל מקום ובציוד ובמיתקנים הדרושים לשם כך.

(ב)

רשות הכבאות וההצלה תשפה אדם בעבור מים שהשתמשה בהם לפי סעיף זה; השר יקבע את אופן השיפוי ואת גובהו בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב ובהסכמת שר האוצר.

27.

סמכויות כבאי וקצין כבאות והצלה

(א)

כל סמכות הנתונה בפרק זה לקצין כבאות והצלה, נתונה, בהיעדרו של הקצין, לכבאי בעל הדרגה הבכירה באירוע.

(ב)

סמכות הנתונה לקצין כבאות והצלה בפרק זה תהיה נתונה רק לקצין כבאות והצלה המשרת במשרה הקבועה בתוספת הראשונה.

סימן ב׳: טיפול באירוע חומרים מסוכנים

28.

תפקידים בעת אירוע חומרים מסוכנים

בעת אירוע חומרים מסוכנים ובעת תרגיל היערכות לקראת אירוע חומרים מסוכנים, נוסף על כל תפקיד, יהיו לכל גורם המנוי בפסקאות (1) ו־(2), התפקיד האמור לצדו:

(1)

לעובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך –

(א)

גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים;

(ב)

הערכת סיכונים בעת אירוע חומרים מסוכנים;

(2)

לקצין כבאות והצלה שקיבל הכשרה מתאימה לכך –

(א)

מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה״ל לפי בקשתם, לגבי אחד מאלה:

(1)

אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה;

(2)

הנחיות התנהגות לציבור ולגופי הצלה;

(ב)

בפסקה זו, ”קצין משטרה“ ו”קצין צה״ל“ – כהגדרתם בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

29.

סמכויות בעת אירוע חומרים מסוכנים

(א)

כאשר קיים חשש לקיומו של אירוע חומרים מסוכנים, יהיו לעובד הרשות, נוסף על הסמכויות המנויות בסימן א׳, ולשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף 28, הסמכויות המפורטות להלן:

(1)

לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3)

לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומר, מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;

(4)

לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום יש חומרים מסוכנים, ולתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, והכל, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.

(ב)

לא יפעיל עובד הרשות סמכויות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן –

(1)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה הנציב;

(2)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

30.

דיווח ושמירת דינים

(א)

עם היוודע דבר קיומו של אירוע חומרים מסוכנים, וכן לאחר סיומו, ידווח קצין כבאות והצלה על האירוע לממונה במשרד להגנת הסביבה.

(ב)

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של ממונה במשרד להגנת הסביבה.

(ג)

בסעיף זה, ”ממונה במשרד להגנת הסביבה“ – ממונה כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים.

סימן ג׳: צוותי כיבוי

31.

צוות כיבוי והצלה מפעלי [תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה –

”מפעל“ – כל מקום שמתקיימים בו סיכוני אש מיוחדים או סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, שנקבע לפי סעיף קטן (ב);

”בעל מפעל“ – לרבות מנהלו או המחזיק בו.

(ב)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע סוגים של מפעלים שיחולו עליהם הוראות סעיף זה, כגון תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה ומקום אחסון; תקנות כאמור בסעיף קטן זה לעניין סוגי מפעלים שמתקיים בהם סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים יותקנו גם בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הכלכלה והתעשייה.

(ג)

הנציב רשאי להורות בצו לבעל מפעל, לקיים במפעלו צוות כיבוי והצלה בעל הכשרה לפעול באירוע כבאות והצלה עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום האירוע, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה – צוות כיבוי והצלה מפעלי); ואולם הנציב לא ידרוש כי לצוות כיבוי והצלה מפעלי תהיה הכשרה לפעול באירוע חומרים מסוכנים אלא לגבי מפעל מהסוג שנקבע לפי סעיף קטן (ב) כי מתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים.

(ד)

בזמן אירוע כבאות והצלה יראו חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 21, והוראות סעיף 24(ג) יחולו עליו, ובמפעל שמתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, יהיו נתונות לו גם הסמכויות לפי סעיף 29(א)(3) לצורך גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים.

(ה)

בצו לפי סעיף קטן (ג) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבו של צוות כיבוי והצלה מפעלי, ציודו, הכשרתו, אימוניו, דרכי פעולתו, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידו.

32.

צוותי כיבוי לשטחים פתוחים

(א)

הנציב רשאי להורות בצו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולגופים האחראים ליערות ולחורשים, לרבות הקרן הקיימת לישראל, לקיים צוותי כיבוי בעלי הכשרה לפעול באירוע דליקה בשטחים שבאחריותם עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה – צוותי כיבוי לשטחים פתוחים).

(ב)

בזמן אירוע דליקה יראו חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 21, והוראות סעיף 24(ג) יחולו עליו.

(ג)

בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבם של צוותי כיבוי לשטחים פתוחים, ציודם, הכשרתם, אימוניהם, דרכי פעולתם, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידם.

(ד)

צו לפי סעיף קטן (א) המורה דבר לגבי אחד מאלה יינתן –

(1)

לגבי רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – לאחר התייעצות עמה ובהסכמת השר להגנת הסביבה;

(2)

לגבי יערות וחורשים – לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(3)

לרשות מקומית – בהסכמת שר הפנים.

33.

הסכם להקמת צוות כיבוי כחלופה לצו [תיקון: תשע״ו־2]

כחלופה לצו לפי סעיף 31 או 32, רשאי הנציב לכרות הסכם עם בעלים של מפעל, או עם גוף כאמור בסעיף 32, להקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, לפי העניין, ולהסדרת הנושאים המפורטים בסעיף 31(ה) או 32(ג); פקע או בוטל הסכם כאמור, רשאי הנציב לתת צו לפי סעיף 31 או 32.

סימן ד׳: עזרה מחוץ לישראל

34.

עזרה מחוץ לישראל [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בתחום הכבאות וההצלה מחוץ לישראל.

(ב)

הנציב רשאי, לבקשת שר החוץ ובאישור השר, להורות על הושטת עזרה של רשות הכבאות וההצלה לטיפול באירועים מחוץ לישראל.

35.

עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה –

”ההסכם“ – הסכם הביניים הישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;

”המועצה“ – המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;

”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם, וכן כל שטח רצועת עזה.

(ב)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית לפי בקשת המועצה או רשות מוסמכת מטעמה, בתחום שירותי כבאות והצלה.

סימן ה׳: הקצאת כבאים בתשלום

36.

הקצאת כבאים בתשלום [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

בסימן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין כבאות והצלה בכיר שמפקד המחוז מינה לעניין סימן זה.

(ב)

ביקש אדם כי לרגל פעולה או אירוע כלשהו מטעמו (בסימן זה – פעולה או אירוע) תקצה רשות הכבאות וההצלה כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה, רשאי הקצין המוסמך לכך להקצות לפעולה או לאירוע כבאים וציוד בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של הפעולה או האירוע, קיים חשש להתרחשות אירוע כבאות והצלה, וכי מתקיימים תנאים אלה:

(1)

הפעולה או האירוע הם מסוג הפעולות או האירועים שהשר קבע כי ניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום;

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סוגי פעולות או אירועים שניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום), התשע״ו–2016.

(2)

התקיימו לגבי הפעולה או האירוע הוראות כל דין, לרבות כאשר נדרש לפעולה או לאירוע רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, והגורם המוסמך לתתם החליט כי הרישיון, ההיתר או האישור מותנים בבחינה של הקצין המוסמך בדבר הצורך בהקצאת כבאים וציוד לכיבוי אש או לחילוץ.

(ג)

לא יקצה הקצין המוסמך כבאים וציוד בתשלום אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של הפעולה או האירוע, יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:

(1)

האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע;

(2)

מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של הפעולה או האירוע, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;

(3)

ההשלכות על מילוי תפקידיה של רשות הכבאות וההצלה ועל כבאים, לרבות השלכות בדבר יכולתה של הרשות לטפל באירועי כבאות והצלה אחרים ולמנוע את התרחשותם.

(ד)

החליט הקצין המוסמך כי יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, יורה על מספר הכבאים והיקף הציוד שיוקצו בתשלום, בהתאם לאמות המידה שבהוראות הרשות.

37.

אירועים ממלכתיים והפגנות

החליט הקצין המוסמך להקצות כבאים וציוד לפי סעיף 36, לא יידרש תשלום בעד ההקצאה לאירוע שהוא אחד מאלה:

(1)

אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכפי שייקבע בפקודות כבאות והצלה;

(2)

אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודת המשטרה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, למעט תשלום הנדרש בעבור הקצאה נוספת של כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה עקב כוונתם של המארגנים להשתמש באמצעים שיש בהם, לדעת הקצין המוסמך, סכנה ממשית להתפרצות דליקה.

38.

עיון חוזר וערר

(א)

על החלטת הקצין המוסמך לפי סעיף 36, רשאי אדם לפנות בבקשה לעיון חוזר לפני מפקד המחוז, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשת ההקצאה, והוא רשאי לאשר את החלטת הקצין המוסמך, לשנותה או לבטלה.

(ב)

על החלטת מפקד מחוז בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ג), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.

(ג)

השר ימנה ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (ב), ואלה חבריה:

(1)

הנציב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

עובד המדינה שהוא משפטן הכשיר להיות שופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים;

(3)

עובד המשרד לביטחון הפנים.

(ד)

השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע את סדרי הדין בוועדת הערר.

(ה)

החלטה בערר לגבי הקצאת כבאים וציוד לפעולה או אירוע או לגבי מספר הכבאים או היקף הציוד הדרושים לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע, טעונה הסכמה של יושב ראש הוועדה.

(ו)

החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

39.

ייעוד תשלומים

התשלומים שיתקבלו בשל הקצאת כבאים וציוד בתשלום לפי סימן זה יתווספו לתקציב רשות הכבאות וההצלה לשם כיסוי הוצאות הקצאת הכבאים והציוד לפי סימן זה ובהתאם לפקודות כבאות והצלה.

פרק ה׳: בטיחות באש

סימן א׳: נקיטת אמצעים

40.

אחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה

(א)

האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה – הוראות בטיחות אש והצלה) חלה על בעל נכס ועל מחזיק בנכס (בפרק זה – האחראי); לעניין זה, יראו אדם העוסק בתחזוקת שטחים משותפים בנכס כמחזיק לעניין השטחים המשותפים בלבד.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כי לעניין סוגים של נכסים או לעניין סוגים של אמצעי בטיחות אש והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה מוטלת על הבעלים בלבד, על המחזיק בלבד, או על האדם העוסק בתחזוקת השטחים המשותפים בנכס בלבד, או על גורם אחר שקבע.

41.

חובת האחראי

האחראי חייב למלא אחר כל הוראה לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, במועד שנקבע לכך, ולהחזיק אמצעי בטיחות אש והצלה במצב תקין.

42.

תקנות בדבר נקיטת אמצעי בטיחות אש והצלה [תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

לשם מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן וחילוץ לכודים, רשאי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן ואת האחראי לביצוען:

(1)

סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור, קביעת איכותם, תחזוקתם ובדיקת תקינותם, תרגול השימוש בהם וקבלת אישור בטיחות;

(2)

אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;

(3)

כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה;

(4)

חובת העסקת ממונה בטיחות אש והצלה בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, תפקידיו וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של הממונה; הוראות פסקה זו יחולו על גופים כאמור שהיקף פעילותם מצדיק זאת, בין השאר בשל רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות של הגוף, ממספר השוהים במקום שבו הוא פועל ומשטח המקום;

(5)

חובת עריכתן של פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה על ידי מדריכים, בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של המדריכים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) –

(1)

תקנות הנוגעות לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת השר להגנת הסביבה:

(א)

שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ב)

שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ג)

שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם בחוק הגנים הלאומיים.

(2)

תקנות הנוגעות ליערות וחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם השר להגנת הסביבה ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(3)

תקנות לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), תש״ל–1969.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), תשל״ב–1971.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי־מלון), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), תשל״ב–1972.

פורסמו תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזיאונים), התשמ״ז–1986.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות), התשע״ה–2015.

43.

צו מיוחד

(א)

הנציב רשאי לצוות בכתב על נקיטת אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה כפי שיורה (בחוק זה – צו מיוחד), אם מצא כי קיים חשש משמעותי להתרחשות אירוע כבאות והצלה או לבטיחות הציבור בשל התרחשות אירוע כאמור.

(ב)

לא ייתן הנציב צו מיוחד אלא לאחר שהוצגה לפניו חוות דעת מקצועית בכתב, ולאחר שנתן לנוגע בדבר אפשרות להביע את עמדתו בעניין.

(ג)

בצו מיוחד יפרט הנציב את האדם שעליו לנקוט את האמצעים המנויים בצו, ורשאי הוא לקבוע כי יש לנקוט את האמצעים המנויים בו בלא דיחוי או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות – בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות.

(ד)

בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ייתן הנציב את דעתו, בין השאר, לצורך לקיים רמה נאותה של בטיחות באש בנכס ולמנוע הכבדה יתרה על מי שאחראי לביצוע הפעולות.

(ה)

ניתן צו מיוחד לגבי עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, שיש בו כדי לחרוג מאחד המפורטים להלן, יחולו הוראות סעיף 7 לאותו חוק, בשינויים המחויבים:

(1)

תנאי הרישיון;

(2)

תנאי המפרט האחיד שנקבע לפי סעיף 7ג1(א) לחוק האמור.

(ו)

בסעיף זה, ”אמצעים“ – כל אחד מהמפורטים בסעיף 42(א)(1) עד (5).

43א.

עתירה לביטול צו [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

הרואה את עצמו נפגע מצו שניתן לפי סעיף 43, רשאי להגיש לבית משפט לעניינים מינהליים עתירה לביטולו.

(ב)

הגשת עתירה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית משפט לעניינים מינהליים אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון העתירה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

44.

כללים לעניין יער וחורש

(א)

הנציב רשאי לקבוע כללים לעניין בטיחות אש ביערות ובחורשים, לרבות בשטחים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובהם כללים בעניינים אלה:

(1)

דרכי גישה לכלי רכב לכיבוי אש;

(2)

התקנה והצבה של אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ושילוט של בארות מים;

(3)

אמצעי הפרדה בתחום היער והחורש הדרושים לשם הפרדה בין גושי יער וחורש או בין יער או חורש למבנים סמוכים.

(ב)

כללים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם עובד המשרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיך לעניין זה ובהסכמת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיך לעניין זה; ואולם –

(1)

כללים הנוגעים לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת עובד המשרד להגנת הסביבה:

(א)

שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ב)

שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ג)

שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם בחוק הגנים הלאומיים;

(2)

כללים לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם, ייקבעו בהסכמת עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיך לעניין זה;

(3)

כללים לגבי אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש המוחזקים בידי מערכת הביטחון ייקבעו בהסכמת עובד משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה ששר הביטחון או ראש הממשלה, לפי העניין, הסמיך לעניין זה.

(ג)

לעניין חוק זה רואים את הכללים לפי סעיף זה כדינים.

45.

אישור תכנית יער וחורש

(א)

לא יבצע אדם נטיעה של יער או חורש חדש (בחוק זה – נטיעה) שלא על פי תכנית נטיעה לעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה – תכנית נטיעה); תכנית הנטיעה תכלול פרטים שקבע הנציב.

(ב)

המבקש לבצע נטיעה יגיש תכנית נטיעה למפקד המחוז שבתחומו נמצא היער או החורש.

(ג)

מצא מפקד המחוז כי תכנית הנטיעה עומדת בכללים שנקבעו לעניין זה לפי סעיף 44, יאשר את התכנית.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין, לרבות חובת רישיון, היתר או אישור.

(ה)

בסעיף זה, ”מפקד מחוז“ – לרבות קצין כבאות והצלה שמפקד המחוז הסמיך לעניין סעיף זה.

46.

הוראות בדבר חובת אספקת מים [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 26, השר, בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת אספקת מים הנדרשת לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה.

(ב)

השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים כנדרש לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה והגבלת השימוש בהם לצרכים אחרים; הוראות בדבר התקנת צנרת ביערות ובחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ג)

השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר אספקת מים לברזי כיבוי, לרבות במקומות ציבוריים, בשטחים פתוחים, ביערות ובחורשים, לצורך כיבוי דליקות; על תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 42(ב).

(ד)

תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים על פי רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים; ואולם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב רשאית, בהסכמת השר, לקבוע כללים בעניינים אלו, לבקשת השר או ביוזמתה.

פורסמו כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע״ח–2018.

סימן ב׳: מפקחי בטיחות אש

47.

הסמכת מפקחי בטיחות אש

(א)

הנציב רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחי בטיחות אש בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה – מפקח), ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

(ב)

הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

48.

סמכויות מפקח

(א)

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 49 –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם הפיקוח; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3)

לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)

להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) –

(1)

לא ייכנס מפקח לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(2)

מפקח רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד לשם בדיקת אמצעי בטיחות אש והצלה המותקן במקום, בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס (בסימן זה – המחזיק), ורשאי המחזיק לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה אחר לנכס.

(ג)

(1)

מצא מפקח כי קוימו ההוראות לפי חוק זה בנכס וכי שולמה אגרת בטיחות, ייתן לאחראי אישור על קיום ההוראות (בחוק זה – אישור בטיחות).

(2)

השר יקבע הוראות לעניין תקופת תוקפו של אישור בטיחות, ויכול שיקבע תקופות שונות לפי סוגי הנכס, סוגי אמצעי בטיחות אש והצלה או לפי כל סוג אחר שיקבע.

49.

זיהוי מפקח

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)

הוא בעת מילוי תפקידו;

(2)

הוא לובש מדים ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3)

יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

50.

דרישה לתיקון ליקויים

(א)

ראה מפקח כי לא קוימו בנכס הוראות לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, ימסור לאחראי את פירוט ההוראות שלא קוימו (בסימן זה – הליקויים), וידרוש ממנו לתקן את הליקויים בלא דיחוי, או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות – בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות (בחוק זה – דרישה לתיקון ליקויים); האחראי יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח על כך למפקח, וימציא אישורים על כך כפי שידרוש המפקח.

(ב)

מי שקיבל דרישה לתיקון ליקויים, רשאי להגיש עליה השגה בכתב לפני הנציב בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו.

(ג)

הגשת השגה אינה מתלה את תוקפה של דרישה לתיקון ליקויים, אלא אם כן הורה הנציב אחרת.

(ד)

הנציב רשאי לאשר את הדרישה לתיקון ליקויים, לבטלה, לשנותה או לתת כל הוראה אחרת בעניין.

סימן ג׳: צו הפסקה מינהלי

51.

צו הפסקה מינהלי

(א)

מצא מפקד מחוז כי הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה, במעשה או במחדל, בעניין בטיחות אש והצלה, וקיים יסוד סביר להניח כי ההפרה עשויה לגרום לפגיעה בחיי אדם או לפגיעה חמורה ברכוש, רשאי הוא לצוות על האחראי בכתב על הפסקה או הגבלה ארעית של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי), בהתקיים אחד מאלה:

(1)

ההפרה יוצרת חשש מיידי וממשי לבטיחותם של השוהים בנכס או בסביבתו (בסימן זה – נסיבות דחופות);

(2)

לא קוימה דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לאחראי לגבי אותה הפרה, בפרק הזמן שנקבע לה, ככל שנקבע;

(3)

בששת החודשים שקדמו להפרה היתה בנכס הפרה דומה, שבשלה נמסרה לאחראי דרישה לתיקון ליקויים, ופרק הזמן שנקבע לה חלף.

(ב)

מי שמוסמך לתת צו הפסקה מינהלי ייתן את הצו רק לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות הכבאות וההצלה או עם מי שהיועץ המשפטי מינה לכך (בסימן זה – היועץ המשפטי); ואולם, מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון היועץ המשפטי, להבעת עמדתו סמוך לאחר נתינתו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר נתינתו.

52.

הליכי מתן צו הפסקה מינהלי

(א)

צו הפסקה מינהלי יינתן לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מפקד המחוז או מי שהוא מינה לכך, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתת את הצו אף אם לא ניתנה הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו; ואולם בהתקיים נסיבות כאמור, תינתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו.

53.

תוקפו של צו הפסקה מינהלי

(א)

תוקפו של צו הפסקה מינהלי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה שנקבעה, רשאי מפקד המחוז, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי או לא תוקנה ההפרה שבשלהם ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו, אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.

(ב)

הוגש לבית המשפט כתב אישום בדבר הפרת הוראות בטיחות אש והצלה, או הוגשה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 58 בשל ההפרה, לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא בהתקיים נסיבות דחופות, אם מצא מפקד המחוז כי יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי.

54.

תוכן צו הפסקה מינהלי

צו הפסקה מינהלי יכלול, בין השאר, את הפרטים האלה:

(1)

פרטי הנכס שעליו הוא חל;

(2)

תיאור ההפרה ששימשה עילה למתן הצו, ובכלל זה תיאור המעשה או המחדל וציון הוראות הדין שהופרו;

(3)

האמור בסעיף 57 בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו.

55.

המצאת צו הפסקה מינהלי

צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתר את אותו אדם בשקידה סבירה – בדרך של הדבקתו על קיר חיצון של הנכס, ובהיעדר קיר חיצון – על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בגוף הצו המודבק יירשמו היום ושעת ההדבקה.

56.

ביצוע צו הפסקה מינהלי

(א)

מפקח מוסמך לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לביצוע צו הפסקה מינהלי, והוא רשאי להשתמש בכוח סביר לשם כך; המשטרה תסייע למפקח, לפי בקשתו, בביצועו של הצו, והיא רשאית להשתמש בכוח סביר לשם כך.

(ב)

צו הפסקה מינהלי יבוצע בסמוך לאחר המצאתו, ובלבד שניתנה לבעלי חפצים הנמצאים בנכס הזדמנות סבירה להוציאם מהנכס, ככל שאין בכך כדי לפגוע במטרות הצו.

57.

בקשה לביטול צו הפסקה מינהלי

(א)

הרואה את עצמו נפגע מצו הפסקה מינהלי, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו, ואולם הגשת הבקשה לא תעכב את ביצוע הצו.

(ב)

הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג)

בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

(ד)

אישר בית המשפט את צו ההפסקה המינהלי, עם שינויים או בלי שינויים, רואים אותו מאותו יום ואילך כצו הפסקה שיפוטי כמשמעותו בסעיף 58.

58.

צו הפסקה שיפוטי

(א)

הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה בעניין בטיחות אש והצלה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון באישום בשל ההפרה, לצוות על הפסקה או הגבלה של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש או הגבלה בשימוש בנכס (בחוק זה – צו הפסקה שיפוטי), וכן ליתן כל צו עשה או אל תעשה אחר, בעניין השימוש בנכס או בעניין תיקון ההפרה.

(ב)

צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן בין שננקטו הליכים נוספים בעניין ההפרה ובין שלא ננקטו.

(ג)

בית משפט שנתן צו הפסקה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת התובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.

(ד)

בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הפסקה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

59.

שמירת דינים

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר מתן צו הפסקה מינהלי לפי דין אחר.

פרק ו׳: חקירת דליקות ותחקירים מבצעיים

סימן א׳: חקירת דליקות

60.

קיום חקירות

רשות הכבאות וההצלה תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן, לפי חוק זה, ולפי הוראות הרשות שיוציא הנציב לעניין זה.

61.

הסמכת חוקרי דליקות

לשם חקירת דליקות, רשאי הנציב להסמיך מבין עובדי הרשות, חוקרי דליקות בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה – חוקר דליקות), ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חוקר דליקות;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014.

62.

סמכויות חוקרי דליקות

לשם חקירת דליקה, רשאי חוקר דליקות –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לחקירה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3)

לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות של חומרים, למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)

להיכנס לנכס, ובלבד שלא ייכנס, בלא הסכמה, לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים והמשמש למגורים בלבד, אם חלפו 12 שעות מכיבוי דליקה בו, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(5)

לתפוס כל חפץ או מסמך הדרוש לחקירה (בפסקה זו – חפץ); על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:

(א)

חוקר הדליקות יערוך רשימה של החפצים שנתפסו לפי פסקה זו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו ככל שניתן לזהותו;

(ב)

נתפס מסמך, יאפשר חוקר הדליקות לבקשת בעל המסמך או מי שממנו נתפס המסמך, להעתיק את המסמך, ואולם רשאי חוקר הדליקות לדחות את העתקת המסמך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;

(ג)

על אף האמור בפסקת משנה (ב), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות סעיף 32א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה באותו סעיף יהיו נתונות לחוקר הדליקות; בפסקת משנה זו, ”מחשב“ ו”חומר מחשב“ – למעט מחשב המותקן באמצעי בטיחות והצלה או נלווה אליו, ואינו משמש למטרה אחרת, וכן חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור;

(ד)

חפץ שנתפס יוחזר לאחר הגשת דין וחשבון בכתב כאמור בסעיף 64, אלא אם כן הורה מפקד המחוז אחרת, בשל נחיצותו של החפץ לצורכי חקירת הדליקה; היה החפץ דרוש לצורך הליך משפטי, לא יוחזר עד לסיום ההליך המשפטי, זולת אם הורה בית משפט אחרת;

(ה)

התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס לפי פסקה זו, יכריע בדבר בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ, לבקשת חוקר דליקות או אדם התובע זכות בחפץ.

63.

מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה

(א)

סברה משטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, רשאית היא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויות לפי סימן זה או כי תמלא את תפקידיה ותעשה שימוש בסמכויותיה לפי סימן זה בכפוף להנחיית משטרת ישראל, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.

(ב)

סבר חוקר דליקות כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, ידווח על כך למפקד המחוז; מפקד המחוז יעביר את ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

64.

דין וחשבון על חקירה

(א)

בגמר החקירה יגיש חוקר הדליקות למפקד המחוז דין וחשבון בכתב על ממצאי החקירה ומסקנותיה; הוראות לעניין אופן הגשת הדין וחשבון והפרטים שייכללו בו, ייקבעו בהוראות הרשות.

(ב)

סבר מפקד המחוז כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, יעביר את הדין וחשבון ואת ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

65.

חקירת דליקות – צבא הגנה לישראל

(א)

הנציב רשאי להסמיך חייל, לבקשת הגורם הממונה הצבאי, כחוקר דליקות צבאי, ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות צבאי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לפי סעיף זה, כפי שיורה השר;

(2)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(ב)

לחוקר דליקות צבאי יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף 62, כולן או חלקן, כפי שיורה הנציב.

(ג)

לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה אלא לעניין חקירת דליקות כמפורט להלן:

(1)

במקרקעין שבחזקת צבא הגנה לישראל;

(2)

בשטח המשמש את צבא הגנה לישראל כשטח אימונים, לחקירת דליקות שהתרחשו במהלך פעילות צבאית או כתוצאה ממנה;

(3)

בדליקות שבהן מעורב חייל במילוי תפקידו או רכוש צבאי, לעניין אותו חייל או אותו רכוש בלבד.

(ד)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), היתה רשות הכבאות וההצלה מעורבת בכיבוי דליקה כאמור באותו סעיף קטן, או במניעת התפשטות האש בדליקה כאמור, יקבע הנציב, לאחר התייעצות עם הגורם הממונה הצבאי, מי הגורם שיחקור את הדליקה, ועד לקביעתו לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה.

(2)

הנציב רשאי, בהסכמת הגורם הממונה הצבאי, לקבוע מי הגורם שיחקור סוגים מסוימים של דליקות כאמור בסעיף קטן (ג) או בנסיבות נוספות על אלה המנויות באותו סעיף קטן או בסעיף קטן זה.

(ה)

דין וחשבון כאמור בסעיף 64 לעניין דליקה כאמור בסעיף קטן (ג), יועבר לעיון צבא הגנה לישראל, ויחול עליו סיווג ביטחוני, כפי שיקבע הגורם שהוסמך לכך בצבא הגנה לישראל.

(ו)

סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי מתעורר חשד לביצוע עבירה שהיא מוסמכת לחקור, רשאי הוא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סימן זה, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.

(ז)

בסעיף זה –

”הגורם הממונה הצבאי“ – ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, או מי שראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל הסמיך לעניין זה;

”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.

66.

תקנות לעניין חקירת דליקות

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירת דליקות לפי סימן זה, ובכלל זה אופן ניהול חקירת דליקות וסדרי עבודתם של חוקרי דליקות.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014.

סימן ב׳: תחקיר מבצעי

67.

הגדרות – סימן ב׳

בסימן זה –

”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות או עבירות משמעת;

”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;

”תחקיר“ – בירור שנערך ברשות הכבאות וההצלה, בהתאם להוראות הרשות, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית או אימון, או בקשר אליהם.

68.

עדיפות החוק

על אף האמור בכל דין, לעניין תחקיר יחולו הוראות סימן זה.

69.

חיסיון ואי־קבילות

(א)

דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בחוק זה – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי.

(ב)

חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם, ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים ברשות הכבאות וההצלה שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור, ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו.

(ג)

חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר.

70.

העברה ליועץ המשפטי לממשלה

(א)

חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.

(ב)

מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בנציב, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.

(ג)

הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

71.

סמכות הנציב

(א)

הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר.

(ג)

אישר הנציב העברת חומר תחקיר או סיכום ממצאי תחקיר, יקבע את המטרה שלשמה יועבר, ורשאי הוא לקבוע בהוראות הרשות הוראות לעניין השימוש בחומר תחקיר או בסיכום ממצאי תחקיר, לרבות בדבר אופן החזקתו וזהות הרשאים לעיין בו.

72.

סודיות

מי שקיבל לעיונו חומר תחקיר, לא יגלה ממנו דבר, לא יעשה בו כל שימוש שלא למטרה שלשמה נמסר לו, ויפעל בהתאם להוראות הרשות שנקבעו לעניין זה.

73.

דיון בכנסת [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר, ואולם הוועדה לא תדון בתחקיר אלא בישיבה חסויה.

פרק ז׳: עונשין

74.

הפרעה לצוות כיבוי [תיקון: תשע״ו־2]

המפריע לחבר בצוות כיבוי והצלה מפעלי, או לחבר בצוות כיבוי לשטחים פתוחים, במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנה.

75.

השפעה שלא כדין

המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על חוקר דליקות, בכל הקשור לביצוע חקירת דליקות לפי סימן א׳ לפרק ו׳, דינו – מאסר שנה.

76.

עבירות בטיחות באש [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)

לא הקים צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, בניגוד להוראה שנתן לו הנציב בצו לפי סעיף 31 או 32;

(2)

בניגוד לתקנות לפי סעיף 42 –

(א)

לא התקין אמצעי בטיחות אש והצלה בנכס או לא החזיקם במצב תקין, לא תרגל את השימוש בהם או לא בדק את תקינותם בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(1) או לא פעל לקבלת אישור בטיחות בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(1) ו־48(ג);

(ב)

לא קיים הוראות בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה לגבי אופן החזקתם של נכסים, לרבות תחזוקת יערות וחורשים, והכל בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(2);

(ג)

לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(3);

(ד)

לא העסיק ממונה בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(4) או העסיקו בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(ה)

לא ערך פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(5) או ערך פעולות כאמור בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(3)

לא נקט אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה בניגוד לצו מיוחד שנתן לו הנציב לפי סעיף 43;

(4)

לא קיים הוראות בטיחות אש והצלה ביערות וחורשים, ובשטחים המפורטים בסעיף 42(ב)(1)(א) עד (ג) בניגוד לכללים שקבע הנציב לפי סעיף 44;

(5)

הפר חובת אספקת מים לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה, לא התקין צנרת ומיתקנים לאספקת מים או הפר חובת אספקת מים לברזי כיבוי, והכל בניגוד להוראות התקנות לפי סעיף 46.

(ב)

היתה העבירה שנעברה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופה שנקבעה בדרישה לתיקון ליקויים שנמסרה על ידי מפקח לפי סעיף 50 או בצו מיוחד שהוציא הנציב לפי סעיף 43.

(ג)

נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.

77.

עבירה בקשר לתחקיר מבצעי

העושה אחת מאלה, בניגוד להוראות סעיף 72, דינו – מאסר שישה חודשים:

(1)

גילה דבר מחומר תחקיר או עשה שימוש בחומר תחקיר שלא למטרה שלשמה נמסר לו;

(2)

לא פעל בהתאם להוראות הרשות בעניין שמירת סודיות חומר תחקיר.

78.

עבירה שהשיגה טובת הנאה

עבר אדם עבירה לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

79.

הפרת צו [תיקון: תשע״ו־2]

מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 51 או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי סעיף 58, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת ההפרה אחרי המצאת הצו.

80.

אחריות נושאי משרה בתאגיד [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 76 או למניעת עבירה של הפרת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 79 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 76 או הופר צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 79 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

פרק ח׳: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון

81.

תחולה על המדינה

הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

82.

תחולה על מערכת הביטחון – הגדרות

בפרק זה –

”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;

”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”חוק להסדרת הביטחון“ – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;

”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:

(1)

משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2)

צבא הגנה לישראל;

(3)

יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4)

מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5)

משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

”נוהל“ – נוהל שנקבע לפי סעיף 96;

”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;

”קצין מוסמך“ –

(1)

לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;

(2)

לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;

(3)

לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;

(4)

לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון;

(5)

לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שיסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;

(6)

לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שיסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;

(7)

לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;

”השר הממונה“ –

(1)

לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;

(2)

לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;

(3)

לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר.

83.

סייג לתחולת תקנות

תקנות שנקבעו לפי חוק זה יחולו על מערכת הביטחון, אלא אם כן קבע השר אחרת, ולעניין הגופים המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – קבע כאמור בהסכמת השר הממונה בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו.

84.

הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון

עובדי הרשות והמתנדבים יפעילו את סמכויותיהם לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים שבפרק זה.

85.

הפעלת סמכויות בעת אירוע כבאות והצלה ובעת אירוע חומרים מסוכנים

(א)

לא יפעילו כבאי, קצין כבאות והצלה, עובד הרשות או מתנדב את סמכויותיהם לפי הוראות סעיפים 22, 23, 25, 26 או 17(ד), לפי העניין, בעת אירוע כבאות והצלה, ובעת אירוע חומרים מסוכנים – את הסמכויות האמורות כפי שהן מוחלות בסעיף 29, במיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא בהתאם להנחיית קצין בכיר; ואולם, הקצין הבכיר לא ימנע את הפעלת הסמכויות כאמור אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.

(ב)

על אף האמור בסעיף 29(א)(4), לא יערוך כבאי או עובד הרשות חיפוש במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, בהנחיית קצין בכיר או קצין מוסמך, או אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.

(ג)

לא נכח במקום קצין בכיר, הסמכויות הנתונות לו יהיו נתונות לבעל הדרגה הבכירה ביותר הנוכח במקום.

86.

התאמה ביטחונית ומידע מסווג

לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי פרק ה׳ ולא יפעיל חוקר דליקות את סמכויותיו לפי פרק ו׳, כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת הנציב את כללי אבטחת המידע האמורים.

87.

סמכות כניסה

(א)

על אף האמור בסעיפים 48(א)(4) ו־62(4), רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח או חוקר דליקות, לפי העניין, למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)

כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2)

מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3)

מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(ב)

החליט קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

88.

הזדהות

על אף האמור בסעיפים 29(א)(1), 48(א)(1) ו־62(1), דרש כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא בפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

89.

תיעוד ממצאים

לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח או חוקר דליקות להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

90.

מסירת ידיעות ומסמכים

(א)

על אף האמור בסעיף 29(א)(2), 48(א)(2) ו־62(2), מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר דליקות, לפי העניין, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –

(1)

קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר הדליקות, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל (בסעיף זה – עובד רשות מוסמך);

(2)

קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות לא יוציא ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(ב)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח או החקירה, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, ובלבד שיידע אותם שהשמיט מידע כאמור.

91.

מדידות ודגימות

על אף האמור בסעיפים 29(א)(3), 48(א)(3) ו־62(3), מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

92.

תפיסה

(א)

על אף האמור בסעיפים 29(א)(4) ו־62(5), לא יתפוס כבאי או עובד הרשות חומר ולא יתפוס חוקר דליקות חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי הגוף הביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(ב)

קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות לא יוציא חומר מסוים ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני, וחוקר דליקות לא יוציא חפץ מסוים ממיתקן כאמור, אם קבע כי הם בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת; חומר או חפץ כאמור יישמרו במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיו נגישים לכבאי או לחוקר הדליקות, לפי העניין.

93.

צו מיוחד

(א)

בטרם מתן צו מיוחד לגוף ביטחוני, יודיע על כך הנציב לשר הממונה.

(ב)

על אף האמור בסעיף 43, לא ייתן הנציב צו מיוחד לגוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

94.

צו הפסקה מינהלי

(א)

בטרם מתן צו הפסקה מינהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך מפקד המחוז לשר הממונה.

(ב)

על אף האמור בסעיף 51, לא ייתן מפקד מחוז צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

95.

צוותי כיבוי [תיקון: תשע״ו־2]

על אף האמור בסעיפים 31 ו־32, לא יורה הנציב בצו על הקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או על צוות כיבוי לשטחים פתוחים בגוף ביטחוני המפעיל מערך כיבוי עצמאי, אלא בהסכמת השר הממונה.

96.

נוהל עבודה [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום הוראות פרק זה בגוף ביטחוני.

(ב)

קיבל השר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ג)

בהיעדר הסכמה בין השרים כאמור בסעיף קטן (א), יורה בדבר ראש הממשלה.

(ד)

נוהל ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

פרק ט׳: הוראות לעניין פירוק איגודי ערים, העברת עובדים ונכסים ותקופת המעבר

97.

הגדרות – פרק ט׳

בפרק זה –

”איגוד ערים“ – איגוד ערים לכבאות ואיגוד רשויות מקומיות לכבאות המנויים בתוספת השנייה;

”המועד הקובע“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);

”מיטלטלין“ – כהגדרתם בחוק המיטלטלין, התשל״א–1971;

”ממונה על הנכסים“ – עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי רשויות מקומיות ששימשו לצורכי כבאות לעניין פרק זה;

”מנהל“ – המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד שהסמיך לעניין פרק זה;

”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”נכס איגוד ערים“ – כל אחד מאלה:

(1)

מקרקעין ומיטלטלין, שלאיגוד ערים זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את איגוד הערים ערב יום כינון הרשות;

(2)

הזכויות במקרקעין ולגבי מקרקעין שבתחום איגודי הערים שהיו, ערב יום כינון הרשות, קניין הרשויות המקומיות שהיו חברות באיגוד הערים;

(3)

זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות ושהיו לאיגוד הערים ערב יום כינון הרשות;

”נכס מחלקה לשירותי כבאות“ – כל אחד מאלה:

(1)

מקרקעין ומיטלטלין שלרשות מקומית זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את הרשות המקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לצורך שירותי כבאות ערב יום כינון הרשות;

(2)

זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעות למילוי תפקידי המחלקה לשירותי כבאות שהיתה לרשות המקומית ערב יום כינון הרשות;

”נכסים“ – לרבות מקרקעין, זכויות לגבי מקרקעין וכלי רכב;

”עובד עובר“ – מי שהיה עובד של איגוד ערים או עובד של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב תחילתו של חוק זה, ועבר לרשות הכבאות וההצלה מכוח חוק זה;

”רשות מקומית“ – מועצה אזורית, מועצה מקומית או עירייה שהיו חברות באיגוד ערים המפורט בתוספת השנייה או שהיתה לה מחלקה לשירותי כבאות והמנויה בתוספת השנייה;

”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – רשות מקומית המנויה בתוספת השנייה ומקיימת בה מחלקה האחראית על תחום שירותי הכבאות בתחום השיפוט של הרשות המקומית;

”תקופת המעבר“ – התקופה שבין יום תחילתו של חוק זה לבין יום כינון הרשות.

סימן א׳: מינהלת ההקמה

98.

מינהלת הקמה

(א)

במשרד לביטחון הפנים תוקם מינהלה להקמת רשות הכבאות וההצלה (בחוק זה – מינהלת ההקמה), שתפקידה יהיה לבצע את כל הדרוש לכינונה של הרשות, למעט לעניין סמכויות המוקנות לממונה על הנכסים.

(ב)

המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים יעמוד בראש מינהלת ההקמה.

(ג)

מינהלת ההקמה תפעל עד ליום כינון הרשות, אך סמכויות המנהל לפי פרק זה יעמדו בתוקפן גם לאחר כינונה של הרשות ויהיו נתונות לנציב.

99.

סמכות לדרוש מידע

(א)

המנהל או הממונה על הנכסים יהיו רשאים לדרוש מאיגוד ערים, מרשות מקומית ומראשיהן, מידע ומסמכים בכל עניין הקשור בשירותי הכבאות, ורשאים הם לעיין ברשומות ובמסמכים של איגוד ערים או רשות מקומית, לרבות בעניין עובדים, נכסים, זכויות, חובות ותביעות, והכל ככל הנדרש לשם מילוי תפקידיהם לפי פרק זה.

(ב)

איגוד ערים או רשות מקומית שנדרשו למסור מידע או מסמכים לפי סעיף קטן (א), יעבירום למנהל או לממונה על הנכסים, לפי העניין, בלא דיחוי, ומוקדם ככל האפשר.

סימן ב׳: העברת נכסים, חובות והתחייבויות

100.

רשימת נכסים, חובות והתחייבויות

(א)

איגוד ערים ימסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים, החובות וההתחייבויות של איגוד הערים ערב המועד הקובע, הכוללת מידע מפורט בנוגע אליהם.

(ב)

רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות תעביר לממונה על הנכסים, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים אשר שימשו את המחלקה ערב המועד הקובע, ואת רשימת החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה ערב המועד האמור, הכוללות מידע מפורט בנוגע אליהם.

101.

העברת נכסים, זכויות והתחייבויות

(א)

ביום כינון הרשות, יהיו כל המפורטים בפסקאות שלהלן לקניין המדינה, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה –

(1)

לעניין איגוד ערים – כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(2)

לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות – כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(3)

על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה – נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה (בפרק זה – רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי סעיף 114;

רשימת הנכסים ורשימת הנכסים באיו״ש פורסמו באתר כבאות והצלה.

(4)

ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;

(5)

ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי פרק זה; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;

(6)

(א)

על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו – נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע;

(ב)

הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה;

(ג)

הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.

(ב)

הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.

(ג)

(1)

ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו היעדר תשובה כסירוב;

(2)

על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.

102.

רישום נכסי מקרקעין

(א)

הממונה על הנכסים יגיש לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, ואשר הוקנו למדינה לפי סעיף 101, בהתאם לטופס שקבע שר המשפטים; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות, ובלבד שחלף המועד שנקבע בסעיף 101(א)(4) להגשת הבקשה לשר האוצר; היתה הבקשה לרישום זכות רשומה על שם רשות מקומית או על שם איגוד ערים, במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, תצורף לבקשה רשימת הממונה.

(ב)

הוגשה בקשה לשר לפי סעיף 101(א)(4), יגיש הממונה על הנכסים לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר ששר האוצר נתן החלטה בעניין.

(ג)

רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א), את זכויות המדינה במקרקעין, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכות כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות המקומית או איגוד הערים, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.

103.

הליכים משפטיים

כל הליך משפטי של איגוד ערים או נגדו וכל הליך משפטי של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיו תלויים ועומדים ערב יום כינון הרשות, וכן כל עילה להליך משפטי של איגוד ערים או נגדו, ושל רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיתה קיימת באותה עת, לרבות לעניין אגרות וקנסות, ולמעט עילות ותביעות בהליכים משפטיים של איגוד ערים או רשות מקומית נגד המדינה, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו היו של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום כינון הרשות.

104.

רישום כלי רכב

(א)

על אף האמור בכל דין, רשות הרישוי במשרד התחבורה תרשום, לבקשת הממונה על הנכסים, את שינוי הבעלות בכלי רכב שהבעלות בהם הוקנתה למדינה; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות.

(ב)

אין בשינוי הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע במשכון, בזכות עיכבון, בזכות אחרת של אדם שלישי או בעיקול שהיו מוטלים על כלי הרכב.

(ג)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת תשלום כל מס או אגרה שהיתה קיימת ביחס לרכב ואין בכך כדי לעכב את רישום שינוי הבעלות בכלי הרכב.

105.

העברת חזקה למדינה

(א)

על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, המדינה תהיה רשאית לתפוס חזקה בנכסים שהוקנו לה לפי חוק זה, ביום כינון הרשות, בכפוף לזכויות של אדם אחר להחזיק בהם.

(ב)

איגוד ערים, רשות מקומית או אדם אחר המחזיק בנכס שהוקנה למדינה יעבירו את החזקה למדינה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן קבע הממונה על הנכסים מועד אחר להעברת החזקה; קבע הממונה על הנכסים כאמור, יעביר המחזיק בנכס כאמור את החזקה במועד שקבע.

(ג)

אין במחלוקת כלשהי על התשלומים שישולמו בשל העברת נכסים, ככל שמגיעים כאלה בהתאם להוראות פרק זה, כדי לעכב את העברת החזקה בהם.

106.

פטור מתשלומי חובה

העברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי פרק זה, לרבות רישומם, יהיו פטורים מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.

סימן ג׳: הסדרת תשלומים

107.

הגדרות – סימן ג׳

בסימן זה –

”גמלאי“ – מי שהיה ערב יום כינון הרשות גמלאי של איגוד ערים לכבאות או של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות ששולמה לו קצבה מקופת האיגוד או הרשות המקומית, לפי העניין;

”הקצבה“ – כמשמעותה בסעיף 31ב לחוק יסודות התקציב;

”השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים“ – חלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב איגוד ערים לכבאות;

”עובד“ – מי שהיה, ערב יום כינון הרשות, עובד איגוד ערים לכבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות;

”תקציב איגוד ערים לכבאות“ – התקציב שאושר על פי דין לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי האיגוד מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי האיגוד, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי האיגוד מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה;

”תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית“ – התקציב שאושר על פי דין בתקציב הרשות המקומית, לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי הרשות המקומית, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה, ולמעט הסכום הנקוב בתקציב הרשות המקומית לשנה האמורה, אם נקוב, בסעיף ”אגרת שירותי כיבוי אש“.

108.

העדר זכאות לפיצוי

רשות מקומית ואיגוד ערים לא יהיו זכאים לפיצוי בשל הנכסים והזכויות שהוקנו למדינה אלא לפי פרק זה.

109.

תשלומי רשות מקומית

(א)

רשות מקומית תעביר לאוצר המדינה מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים החל ביום כינון הרשות, סכום שנתי כמפורט להלן בטור א׳ או בטור ב׳, לפי העניין:

שנה	שיעור מההשתתפות בתקציב
	טור א׳	טור ב׳
	רשות מקומית שלא קיבלה מענק באותה שנה	רשות מקומית שקיבלה מענק באותה שנה
2013	90%	60%
2014	90%	40%
2015	80%	30%
2016	80%	30%
2017	60%	30%

בסעיף קטן זה –

”ההשתתפות בתקציב“ – סכום ההשתתפות של רשות מקומית בתקציב איגוד ערים או תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, לפי העניין;

”מענק“ – מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק תקציב שנתי, מענק הבירה לפי חוק תקציב שנתי או מענק ממשרד הפנים שמקבלת רשות מקומית המדורגת באשכול 1 של מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; לעניין זה, ”חוק תקציב שנתי“ – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב)

הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו בשלושה תשלומים שווים בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר; ואולם המועד הראשון לתשלום יהיה בתום חודשיים מיום כינון הרשות.

(ג)

לעניין סימן זה, יקבע שר האוצר בצו, שיפורסם ברשומות, את העניינים האלה:

(1)

ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב איגודי הערים;

פורסם צו הרשות הארצית לכבאות והצלה (קביעת השתתפות רשויות מקומיות בתקציב כבאות), התשע״ג–2013.

(2)

תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית.

(ד)

קביעת צווים לפי סעיף קטן (ד), תיעשה על פי נתונים בדבר השתתפות רשויות מקומיות בתקציב איגוד ערים או בדבר תקציב מחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, בשנת 2011.

(ה)

(1)

על אף האמור בסעיף 36, ביקשה רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות כי רשות הכבאות וההצלה תקצה כבאים וציוד לאירוע המתקיים מטעמה בחמש השנים שמיום כינון הרשות, יופחת מהתשלום בעד ההקצאה כאמור סכום בשיעור כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”אירוע“ – אירוע עירוני שדומה באופיו לאירוע כאמור בסעיף 37(1), או אירוע כאמור בסעיף 37(2) לעניין התשלום שנדרש כאמור באותו סעיף.

(2)

תשלום כאמור בפסקה (1) לא יופחת אלא בעד מספר אירועים שאינו עולה על מספר האירועים שהתקיימו בשנת 2010 מטעם אותה רשות מקומית.

110.

בקשה לתמורה

(א)

רשות מקומית רשאית לפנות לממונה על הנכסים בבקשה לקבלת תמורה בשל נכסים שהם מקרקעין או זכויות במקרקעין או לגביהם (בסעיף זה – מקרקעין) או כלי רכב, שהוקנו למדינה לפי פרק זה, בתוך 60 ימים מיום כינון הרשות; הממונה על הנכסים רשאי להאריך את התקופה הנקובה, לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים נוספים.

(ב)

בקשת רשות מקומית לפי סעיף קטן (א), תכלול פרטים בדבר נכסי המקרקעין או כלי הרכב המוקנים מהרשות המקומית למדינה, לפי העניין, לרבות שוויים הנטען, וכן תכלול פרטים בדבר שוויין הנטען של התחייבויות הרשות אשר הועברו למדינה והתחייבויותיה האקטואריות.

(ג)

הגישה רשות מקומית בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)

לא יאוחר מ־45 ימים לאחר קבלת הבקשה, יעביר הממונה על הנכסים את פרטיה לשמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו (בסעיף זה – השמאי הממשלתי) ולחשב הכללי במשרד האוצר או למי מטעמו (בסעיף זה – החשב הכללי);

(2)

השמאי הממשלתי יקבע את שוויים של נכסי המקרקעין המוקנים מהרשות המקומית למדינה (בסימן זה – שווי המקרקעין); היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט בתוספת השנייה, יקבע השמאי הממשלתי את חלקה היחסי בשווי הנכסים כאמור בהתאם לחלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);

(3)

בקביעת שווי המקרקעין וכלי הרכב, ינוכו ההשקעות שהשקיעה המדינה בנכס, לצורך רכישת הנכס, הקמתו או מימונו; לעניין פסקה זו, היה הנכס נכס מקרקעין שזכויות בו הועברו מהמדינה לרשות המקומית בלא תמורה או בתמורה מופחתת, לרבות במסגרת הפקעה, יראו בשוויו המלא של הנכס, כפי שקבע השמאי הממשלתי, בהפחתת התמורה ששילמה הרשות המקומית למדינה, ככל ששילמה, השקעה שהשקיעה המדינה;

(4)

החשב הכללי יקבע את שוויים של כלי הרכב ושל התחייבויות הרשות המקומית אשר הוקנו למדינה, לרבות התחייבויותיה האקטואריות בשל עובד או גמלאי (בסימן זה – שווי ההתחייבויות וכלי הרכב); חישוב ההתחייבויות האקטואריות ייעשה לפי הנחות אקטואריות ובאופן שבו היה נערך החישוב בשל תשלומי פנסיה תקציבית לעובדי המדינה, והכל נכון ליום כינון הרשות; בלי לגרוע מהאמור בפסקה זו, היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט בתוספת השנייה, יקבע החשב הכללי את חלקה היחסי בשווי ההתחייבויות וכלי הרכב בהתאם לחלקה היחסי בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);

(5)

רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין כאמור בפסקה (2), תהיה רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו הוראות לפי הפקודה האמורה, בשינויים המחויבים; החלטת ועדת ההשגות, כאמור בפסקה זו, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;

(6)

חלקה של רשות מקומית שהיתה חברה באיגוד ערים בשווי המקרקעין, ובשווי ההתחייבויות וכלי הרכב, יחושב לפי חלקה בסכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות החברות באיגוד, בתקציב האיגוד בשנת 2011;

(7)

עלה שווי המקרקעין וכלי הרכב על שווי ההתחייבויות כאמור בפסקה (4), יעמוד ההפרש לזכותה של הרשות המקומית; עלה שווי ההתחייבויות על שווי המקרקעין והרכבים, יעמוד ההפרש לחובתה של הרשות המקומית;

(8)

הממונה על הנכסים יודיע לרשות המקומית, בתוך 90 ימים מיום שהעביר את פרטי הבקשה שהגישה לפי סעיף זה לשמאי הממשלתי ולחשב הכללי, מהו הסכום העומד לזכותה או לחובתה ויצרף להודעתו את הפרטים של כל נכסי המקרקעין, ההתחייבויות וכלי הרכב העומדים בבסיס החישוב;

(9)

רשות מקומית רשאית להגיש לממונה על הנכסים את הערותיה, בתוך 90 ימים מיום שנמסרה לה הודעת הממונה;

(10)

הממונה על הנכסים ייתן את החלטתו הסופית בתוך 90 ימים מיום שנמסרו לו הערות הרשות המקומית;

(11)

הסכומים המגיעים לרשות המקומית מהמדינה או מהרשות המקומית למדינה, ישולמו, לפי העניין, בתשלומים שווים מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים;

(12)

רשות מקומית שהגישה בקשה לפי סעיף זה, תישא בעלויות עריכת השומה או החישוב על ידי השמאי הממשלתי או החשב הכללי.

(ד)

לעניין סעיף זה, ”כלי רכב“ –

(1)

כלי רכב שמתקיימים בו כל אלה:

(א)

הוא נע בכוח מכני על פני הקרקע, לרבות תלת־אופנוע, אופנוע, קטנוע, טרקטור, טרקטורון או מכונה ניידת;

(ב)

הוא נרשם בהתאם לפקודת התעבורה, והוא בעל רישיון רכב תקף לפי הפקודה נכון למועד עריכת החישוב לפי סעיף קטן (ג)(4);

(ג)

ייעודו הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה;

(2)

כלי רכב או מכונה נגררים, ובלבד שייעודם הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה.

111.

היעדר עילה לעיכוב

בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף 101, הגשת בקשה לפי סעיף 110(א), הליכי הטיפול בבקשה כאמור, סכסוך על גובה התמורה שיש לשלם בעד הנכסים והזכויות או הגשת תביעה לקבלת תמורה כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הקניית החזקה בהם.

112.

סמכויות בהיעדר תשלום

(א)

לא העבירה רשות מקומית את הסכומים לפי פרק זה, כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי פרק זה, מכל סיבה שהיא, יחולו לגביה הוראות אלה:

(1)

החשב הכללי במשרד האוצר יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב המדינה, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל הרשות המקומית להעביר לפי פרק זה;

(2)

לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את הסכום שעל הרשות המקומית להעביר לפי פרק זה, יודיע על כך החשב הכללי או נציגו לממונה על המחוז במשרד הפנים, והוא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 141 לפקודת העיריות, או לפי סעיף 36 לפקודת המועצות המקומיות, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדרכי גבייה אחרות הנתונות למדינה לפי כל דין.

113.

הצמדה למדד

לעניין פרק זה, השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים ותקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת מדד הבסיס; בסעיף זה –

”המדד החדש“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד החיוב;

”מדד הבסיס“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר בשנת 2011.

114.

תקנות לעניין העברת נכסים

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת הנכסים לפי פרק זה, לרבות בעניינים אלה:

(1)

האופן והמועדים לביצוע תשלומים לפי פרק זה;

(2)

דרכי תיקון רשימת הממונה שנקבעה לפי סעיף 101(א)(3).

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (דרכי תיקון רשימת הממונה), התשע״ו–2016.

סימן ד׳: תקופת המעבר

115.

העברת עובדים

(א)

מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו כדין, יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000), יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.

(ג)

מי שהתקבל לעבודתו שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), ולא חל לגביו האמור בסעיף קטן (ב), יראו אותו כעובד שפוטר או כעובד שפרש.

116.

איסור התקשרויות חדשות

(א)

החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יתקשר איגוד ערים בהתקשרות אשר תקופתה, לרבות תקופת הארכה שלגביה קיימת זכות ברירה, ביצועה והזכויות והחיובים על פיה הם לאחר יום כינון הרשות, אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות סעיף 121; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.

(ב)

החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, התחייבות של איגוד ערים לעשיית עסקה במקרקעין או עסקה שהיקפה הכספי עולה על סכום שיקבעו המנהל והממונה על הנכסים, לרבות הסכם פשרה וויתור על זכות בהיקף כספי כאמור, טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות סעיף 121; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.

(ג)

הוראות סעיף זה יחולו גם על התקשרות של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה ובקשר עם מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

117.

איסור העסקת עובדים חדשים

(א)

החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יקבל איגוד ערים עובדים חדשים אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות סעיף 121.

(ב)

הוראות סעיף זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.

(ג)

מונה אדם בלא אישור כאמור בסעיף זה – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור כאמור בסעיף זה, וכי לא ניתן אישור כאמור.

(ד)

הוראות סעיף זה יחולו גם על העסקת עובדים בידי רשות מקומית לצורכי כבאות והצלה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

118.

שמירת הוראות

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין החלות על עסקאות של איגוד ערים או של רשות מקומית.

119.

הסדרת כהונתו של נציב כבאות והצלה

החל ביום תחילתו של חוק זה, מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה כנציב ומפקח כבאות והצלה, יראו אותו כנציב כבאות והצלה שמונה לפי חוק זה, אף אם טרם כוננה רשות הכבאות וההצלה; כהונתו של מפקח כבאות ראשי תסתיים, וכל סמכויותיו לפי כל דין יהיו נתונות לנציב.

סימן ה׳: ביטול איגודי ערים לכבאות

120.

ביטול איגודי ערים

ביום כינון הרשות יבוטלו איגודי הערים, ויחדלו להיות אישיות משפטית.

121.

חשב מלווה

(א)

החשב הכללי של משרד האוצר רשאי, בתיאום עם המנהל, ולשם הבטחת ביצועו של חוק זה, למנות חשב מלווה לאיגוד ערים ולמנות נציג מטעמו (בסעיף זה – נציג החשב הכללי) לרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לתקופת המעבר.

(ב)

הודעה על מינוי חשב מלווה או נציג החשב הכללי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים.

(ג)

דבר מינויו של החשב המלווה או נציג החשב הכללי, לפי העניין, יצוין בכל מסמך של איגוד הערים ובכל מסמך של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות בכל עניין הקשור לתחומי פעילות שירותי כבאות והצלה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית.

(ד)

בלי לפגוע בהוראות סעיפים 116 ו־117, מונה לאיגוד ערים חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:

(1)

מועצת איגוד ערים, כמשמעותה בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – מועצת האיגוד), יושב ראש מועצת האיגוד, מי שסמכויות יושב ראש מועצת האיגוד הואצלו לו, ועובד האיגוד, לא יעשו עסקה במקרקעין, ולא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה, אם מונה; בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, במתן הנחה מתשלומי חובה המגיעים לאיגוד, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;

(2)

התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי כל דין, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;

(3)

לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור של החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;

(4)

הוראות סעיף זה יחולו גם על התחייבויות כספיות ועל עסקאות במקרקעין של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה או בנוגע לעניין מענייניה של מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה וכן על מינוי אדם על ידי רשות מקומית למחלקה לשירותי כבאות והכל בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

פרק י׳: הוראות כלליות

122.

תקציב שנתי

תקציב רשות הכבאות וההצלה ייקבע בתחום פעולה נפרד, בסעיף תקציב המשרד לביטחון הפנים בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

123.

אגרות וועדת הנחות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע אגרות בעד פעולות הרשות לפי חוק זה, לרבות אגרת בטיחות לעניין סעיף 48(ג), ובין השאר, רשאי הוא לקבוע את שיעורי האגרות, את אופן תשלומן, את מועד תשלומן ואת הצמדתן, וכן הוראות בעניין מתן פטור מתשלומן.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע״ז–2017.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום בעד פעילות הרשות באירוע כבאות והצלה הנובע מפגיעת איבה או מהתקפה יועבר לרשות מקרן הפיצויים כמשמעותה בסעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961; בסעיף קטן זה –

”התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

”פגיעת איבה“ – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.

(ג)

על גביית אגרות לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).

(ד)

השר ימנה בכל מחוז ועדת הנחות, שתפקידה לדון בבקשות להנחה בתשלום אגרות בעד פעולות הרשות באירוע כבאות והצלה או למתן פטור מתשלום אגרות כאמור.

(ה)

חברי ועדת ההנחות הם:

(1)

מפקד המחוז או מי מטעמו;

(2)

היועץ המשפטי של המחוז;

(3)

מנהל המחוז במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו.

(ו)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור, כאמור בסעיף קטן (ד), בין היתר לעניין מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה, הנזק שנגרם לרכושו באירוע כבאות והצלה והשימושים שלו.

פורסמו תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015.

124.

מועדים למתן אישור רשות הכבאות וההצלה

(א)

בכפוף להוראות כל דין, נדרש אישורו של עובד הרשות לשם קבלת רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, יודיע עובד הרשות, בתוך 21 ימים למבקש האישור מהם המסמכים והמידע הדרושים לשם קבלת החלטתו בעניין.

(ב)

עובד הרשות ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שנמסרו לו כל המסמכים והמידע הדרושים לפי סעיף קטן (א); לא נמסרה החלטת העובד בתוך התקופה האמורה, יחליט הנציב בבקשה בתוך שלושים ימים נוספים.

125.

אתר האינטרט של הרשות

לרשות הכבאות וההצלה יהיה אתר אינטרנט שבו יפורסם, בין השאר, מידע הנוגע לציבור, וכן הוראות, הדרכות ואזהרות הנוגעות לציבור.

126.

ועדה מייעצת

(א)

השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לנציב בעניינים הקשורים לרשות הכבאות וההצלה ולתפקידיה לפי חוק זה.

(ב)

הנציב יקבע את הרכב הוועדה המייעצת, ובלבד שימונו לחברי הוועדה מי שהם בעלי ידע וניסיון בתחום הכבאות וההצלה.

(ג)

לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.

(ד)

חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.

(ה)

התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע על כך לנציב וליושב ראש הוועדה.

(ו)

בסעיף זה –

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של בעל עניין בו, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, וכן של קרוב של בעל עניין כאמור;

”קרוב“ – כל אחד מאלה:

(1)

בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, סוכן או שותף;

(2)

תאגיד שאדם המועמד להיות חבר הוועדה המייעצת או מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלקו של מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) בהם עולה על 5%.

126א.

ועדה מייעצת לאסדרה [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4]

(א)

תוקם ועדה מייעצת לאסדרה (בסעיף זה – הוועדה), שתפקידה לייעץ לשר ולנציב בעניינים הנוגעים לאסדרה בתחום בטיחות אש, לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, ולהציע להם הצעות לתיקון הנחיות מקצועיות כהגדרתן בסעיף 126ב, תקנות לפי סעיף 126ה, או תקנות לפי סעיף 9 לחוק רישוי עסקים, לפי העניין.

(ב)

הרכבה של הוועדה יהיה:

(1)

יושב ראש הרשות כהגדרתו בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, או עובד הרשות האמורה שימנה היושב ראש, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

עובד הרשות שימנה הנציב, בעל ידע וניסיון בתחום בטיחות אש;

(3)

עובד המשרד לביטחון הפנים שימנה השר, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה או בעל ידע בתחום בטיחות אש;

(4)

עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה, בעל ידע בתחום התקינה;

(5)

עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;

(6)

נציג הציבור שימנה שר הפנים, בעל ניסיון כראש רשות מקומית או כמנהל כללי של רשות מקומית.

(ג)

מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.

(ד)

המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש.

(ה)

הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש.

(ו)

קיום הוועדה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף קטן (ד).

(ז)

הוראות סעיף 126(ג) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, על חבר הוועדה שהוא נציג הציבור.

(ח)

הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע, לפי שיקול דעתה, לגיבוש עמדתה, ורשאית היא לזמן לדיוני הוועדה את כל מי שיכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש עמדתה.

(ט)

לשם גיבוש חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, יגישו השר או הנציב, לפי העניין, לוועדה, את המסמכים ששימשו אותם לשם גיבוש התקנות או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, לרבות ניתוח מקצועי לגבי האופן שבו האסדרה המבוקשת תסייע לבטיחות אש, השוואה בין־לאומית לגבי האסדרה הנהוגה בקרב מדינות מפותחות בעולם ודוח שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המבוקשת, בין השאר בהתאם לדוח הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment).

(י)

הוועדה תתכנס לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נדרשה לתת את חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, ותחליט באותו עניין בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ט).

(יא)

הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

126ב.

בחינת עלות היישום של הנחיות מקצועיות [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2]

(א)

בסעיף זה ובסעיפים 126ג ו־126ד –

”הנחיות מקצועיות“ – הנחיות מקצועיות של הנציב שאינן פרטניות ושיש בהן כדי להשפיע על אסדרה שנוגעת לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם;

”השלכה כלכלית“, לעניין הנחיה מקצועית – (נמחקה).

(ב)

בטרם מתן הנחיות מקצועיות שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום (בסעיף זה – בחינת עלות).

(ג)

מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ג.

(ד)

מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת העלות בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.

(ה)

(1)

הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ג.

(2)

הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

126ג.

הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש להן השלכה כלכלית [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2]

(א)

מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית כאמור בסעיף 126ב(ג) או (ה)(1), לפי העניין, יעביר הנציב את ההנחיות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה, שתמסור לו את חוות דעתה בנוגע להנחיות המקצועיות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה; מצא הנציב או הודיעה לו הוועדה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).

(ב)

(1)

קיבל הנציב את עמדת הוועדה המייעצת לאסדרה, רשאי הוא לתת את ההנחיות המקצועיות, ואם הציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה שינויים, רשאי הוא לתת את ההנחיות באותם שינויים.

(2)

דחה הנציב שינויים שהציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה או לא מסרה הוועדה המייעצת לאסדרה את חוות דעתה לנציב בתוך 60 ימים מיום שהועברו לבחינתה ההנחיות המקצועיות, יודיע על כך הנציב לשר בהקדם האפשרי.

(ג)

מצאה הוועדה המייעצת לאסדרה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, והנציב הודיע לשר כי דחה את השינויים שהציעה הוועדה, והשר מצא כי יש לתת את ההנחיות, יעביר הוא בהקדם האפשרי את ההנחיות המקצועיות ואת חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, אם ניתנה, לבחינת שר האוצר; שר האוצר יודיע לשר ולנציב בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את ההנחיות המקצועיות אם הוא מסכים למתן ההנחיות המקצועיות.

(ד)

שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו למתן ההנחיות המקצועיות, אלא אם כן שוכנע, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, כי התקיימו כל אלה:

(1)

העלות המשקית הנובעת מנתינתן של ההנחיות גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן;

(2)

ההנחיות אינן תואמות לתקן האמריקני, לפי סעיף 126ז.

(ה)

(1)

נתן שר האוצר את הסכמתו להנחיות המקצועיות או לא הודיע לשר ולנציב על עמדתו בתקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הנציב לתת את ההנחיות המקצועיות.

(2)

סירב שר האוצר לתת את הסכמתו להנחיות המקצועיות, רשאי השר, לאחר ששקל את עמדת הנציב ואת עמדת שר האוצר, להביא את ההנחיות, בהקדם האפשרי, להכרעת ראש הממשלה.

(ו)

(1)

הודיע ראש הממשלה כי הוא מקבל את עמדת השר והנציב לגביהן או לא הודיע על הכרעתו בתוך 60 ימים מיום שההנחיות המקצועיות הובאו להכרעתו, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

(2)

הודיע ראש הממשלה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), כי הוא מקבל את עמדת שר האוצר, לא ייתן הנציב את ההנחיות המקצועיות, וכן רשאי ראש הממשלה בתוך התקופה האמורה להכריע בדבר שינוי תוכן ההנחיות.

(ז)

נתן הנציב הנחיות מקצועיות לאחר ששר האוצר לא הודיע על עמדתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או לאחר שראש הממשלה לא הודיע על הכרעתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ו)(1), רשאי ראש הממשלה להחליט על ביטולן.

126ד.

הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש דחיפות בנתינתן [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2]

על אף האמור בסעיפים 126ב ו־126ג, הנציב רשאי, בהחלטה מנומקת, לתת הנחיות מקצועיות אף אם יש להן השלכה כלכלית, אם סבר כי יש דחיפות בנתינתן; נתן הנציב הנחיות מקצועיות כאמור, יחולו הוראות אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, אולם ההנחיות המקצועיות יעמדו בתוקפן לתקופה של 180 ימים; השר רשאי להאריך בצו את תוקפן של ההנחיות לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 180 ימים.

126ה.

בחינת עלות היישום של תקנות שיש להן השלכה כלכלית [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

בטרם התקנת תקנות לפי חוק זה בעניין בטיחות אש בנכסים לסוגיהם, שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום.

(ב)

מצא הנציב כי יש לתקנות השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ו.

(ג)

מצא הנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה ובסעיף 126ו – עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות היישום; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת עלות היישום, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.

(ד)

(1)

הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ו.

(2)

הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך 14 ימים, רשאי השר להתקין את התקנות.

126ו.

הוראות לעניין תקנות שיש להן השלכה כלכלית [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]

(א)

מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית כאמור בסעיף 126ה(ב) או (ד)(1), לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה ויודיע לשר על העברתן; הוועדה המייעצת תמסור לנציב את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה והנציב יעבירה לשר.

(ב)

חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת כאמור בסעיף 42.

126ז.

התאמה לתקן האמריקני [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (בסעיף זה – תקנות והוראות), אשר יש בהן כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות אש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA (להלן – התקן האמריקני) תוך מתן עדיפות לתקן NFPA 101 (Life Safety).

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות שבהן יש צורך לבצע התאמות לתנאים במדינת ישראל, ייקבעו תקנות והוראות כאמור על בסיס תקינה בין־לאומית מקובלת אחרת, ככל הניתן, בהתחשב בשיקולים הנוגעים, בין השאר, למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ולשיקולים כלכליים.

126ח.

הוראות מקצועיות שאינן פרטניות [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

הוראות מקצועיות שאינן פרטניות, המשנות את המצב המשפטי בנוגע לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם, ייקבעו בתקנות על ידי השר; על אף האמור, הוראות כאמור יכולות להיקבע שלא בתקנות בהתקיים אחד מאלה:

(1)

אם נקבעה בחוק אחר סמכות מפורשת לקביעת הוראות כאמור שלא בתקנות;

(2)

אם ההוראה קובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לרשות, לרבות אופן הגשת בקשות או מסמכים, ובלבד שנקבעה על ידי הנציב.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

הנציב רשאי לקבוע הוראה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובלבד שהיא אינה הוראה מההוראות המפורטות בתוספת השלישית:

(א)

ההוראה נדרשת בשל צורך בעל אופי זמני;

(ב)

ההוראה נדרשת באופן דחוף בשל חשש משמעותי לחיי אדם;

(ג)

ההוראה נוגעת לאסדרה של תחום חדשני או ניסיוני;

(2)

הוראה כאמור בפסקה (1) תיקבע כהוראה זמנית לתקופה שאינה עולה על שנה;

(3)

השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לאסדרה, להאריך את תוקפה של הוראה כאמור בפסקה (2) לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), הנציב יהיה רשאי לקבוע הוראות כאמור בסעיף קטן (א) רישה לעניין הנושאים המוסדרים בהוראות המפורטות בתוספת השלישית, בתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהותקנו תקנות באותו עניין לפי סעיף 148(ב); אין באמור כדי לגרוע מסמכות הנציב לתקן את ההוראות המנויות בתוספת השלישית עד למועד כאמור בסעיף 148.

(ד)

נוסף על האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יקבע הנציב הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בעניין שבו הותקנו תקנות לפי חוק התכנון והבנייה, אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת תקנות כאמור חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת, ולאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.

(ה)

הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (ד) יפורסמו ברשומות, וכן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

127.

תחולת דינים

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מכל גוף לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיו כדין, ואולם היתה אי־התאמה בין הוראות לפי חוק זה ובין הוראות לפי חוק אחר, יחולו ההוראות לפי חוק זה.

128.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

(ב)

נקבעה חובת התייעצות לעניין קביעת תקנות או כללים לפי חוק זה, ולא נמסרה עמדת הגורם שעמו יש להתייעץ, בתוך 21 ימים מיום שהועברה אליו פנייה בעניין זה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.

129.

תחילה

(א)

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), יום כינון הרשות הוא שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ותחילתן של הוראות אלה ביום כינון הרשות:

(1)

פרקים ב׳ ו־ג׳;

(2)

סימנים א׳, ב׳ ו־ה׳ בפרק ד׳;

(3)

פרק ה׳, למעט סעיף 43(ה)(2);

(4)

פרק ו׳;

(5)

סעיפים 75, 76(א)(2) עד (5), 77, 79;

(6)

פרק ח׳;

(7)

סעיפים 122 עד 126;

(8)

פרק י״א, למעט סעיפים 130(א)(2), 135(1), 142 ו־145;

(9)

סעיף 146.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

תחילתם של סעיפים 43(ה)(2) ו־145 ביום תחילתו של חוק רישוי עסקים (תיקון מס׳ 27), התשע״א–2010;

(2)

תחילתו של סעיף 130(2), שישה חודשים מיום כינון הרשות.

פרק י״א: תיקונים עקיפים

130.

הנוסח שולב בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.

131.

הנוסח שולב בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962.

132.

הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.

133.

הנוסח שולב בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.

134.

הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.

135.

הנוסח שולב בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.

136.

הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

137.

הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.

138.

הנוסח שולב בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992.

139.

הנוסח שולב בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.

140.

הנוסח שולב בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994.

141.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

142.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

143.

הנוסח שולב בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.

144.

הנוסח שולב בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005.

145.

הנוסח שולב בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.

פרק י״ב: ביטולים ושמירת הדינים

146.

ביטול חוק שירותי הכבאות

חוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959 – בטל ביום כינון הרשות.

147.

הוראות מעבר לעניין תקנות [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

תקנות שהותקנו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד להתקנת תקנות חדשות לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהן, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:

(1)

תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים), התשמ״ז–1986;

(2)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), התשל״ב–1971;

(3)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), התשל״ב–1972;

(4)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), התשל״ב–1972;

(5)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), התשל״ב–1972;

(6)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), התש״ל–1969;

(7)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), התשל״ב–1972;

(8)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון), התשל״ב–1972;

(9)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), התשל״ב–1972;

(10)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), התשל״ב–1972;

(11)

תקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל״א–1971 (הוחלפו בכללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע״ח–2018);

(12)

תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ״ט–1969;

(13)

תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים–מתנדבים), התשמ״ו–1986;

(14)

תקנות 2 ו־3 לתקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל״ו–1976;

(15)

תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות), התשמ״א–1981;

(16)

תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשל״ה–1975 (הוחלפו בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע״ז–2017).

(ב)

תקנות שהותקנו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד ליום כינון הרשות, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:

(1)

תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל״ו–1976, למעט תקנות 2 ו־3 לתקנות האמורות;

(2)

תקנות שירותי הכבאות (הסדרים ותנאים לעזרה הדדית), התשכ״ב–1962;

(3)

תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל״ב–1972 (הוחלפו בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014);

(4)

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי), התשכ״ה–1964;

(5)

תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקד שירותי הכבאות), התשל״ט–1978;

(6)

תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקח כבאות ראשי), התשל״ב–1972;

(7)

תקנות שירותי הכבאות (פעולות משותפות), התשכ״א–1960.

(ג)

תקנות והוראות שנקבעו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף כל עוד לא בוטלו בידי השר:

(1)

תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש״ם–1980;

(2)

הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ״א–1980.

(ד)

בכפוף להוראות סעיף קטן (ג)(2), נהלים שקבע מפקד כבאות ראשי לפי חוק שירותי כבאות, יעמדו בתוקפם עד לקביעת נהלים על ידי הנציב לפי חוק זה.

(ה)

סמכות הנתונה לרשות כבאות בתקנות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) נתונה לרשות הכבאות וההצלה, והנציב יקבע את בעל הסמכות; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

(ו)

בטלו תקנות המפורטות בסעיף קטן (ב) עקב החלפתן בהוראות מכוח חוק זה, יפרסם על כך השר הודעה ברשומות.

148.

החלפת הוראות התוספת השלישית בתקנות [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – י״ב באדר התשפ״ו (1 במרס 2026).

(ב)

עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, לפי העניין, אשר יבואו במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית; לעניין הוראות כאמור שנוגעות לתכנון ובנייה, שר הפנים יתקין עד המועד הקובע תקנות מכוח סמכותו לפי סעיפים 158א(ב) ו־(ג) ו־265 לחוק התכנון והבנייה.

(ג)

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד הקובע בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה.

(ד)

לא התקין השר או שר הפנים, לפי העניין, תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) עד המועד הקובע או עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), יפקע תוקפן של ההוראות המנויות בתוספת השלישית, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

149.

דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]

השר ושר הפנים ידווחו, כל אחד, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בדבר התקדמות התקנת התקנות לפי סעיף 148(ב) לא יאוחר מיום 1 בינואר ו־1 ביולי של כל שנה, עד המועד הקובע, והוועדה תקיים דיון בדיווחים.

150.

הכרעת ראש הממשלה [תיקון: תשפ״ב־2]

הוצא צו לדחיית המועד הקובע, כאמור בסעיף 148(ג), ונוכח ראש הממשלה כי לא הסתיימה התקנת התקנות לפי סעיף 148 עד יום ט״ז בתמוז התשפ״ו (1 ביולי 2026) וכי לא נראה שתסתיים עד תום המועד שנקבע בצו כאמור, יכריע ראש הממשלה לגבי אופן התקנת התקנות, לאחר התייעצות עם השר או עם שר הפנים, לפי העניין.

151.

תנאים נוספים [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148(ב) בעניין עסקים טעוני רישוי, עסק טעון רישוי שביום כ״ד באב התשפ״א (2 באוגוסט 2021) היה לגביו אישור תקף מאת נותן האישור לעניין סעיף 1(א)(7) לחוק רישוי עסקים, אשר לא יבצע שינוי ייעוד או שימוש כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה שיש לו השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מעבר לאלה שנדרשו ממנו בעת קבלת האישור האמור.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

גורם מוסמך ארצי כהגדרתו בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים, רשאי להורות לעסק מסוים כאמור בסעיף קטן (א) לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק; הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה;

(2)

הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור נדרש ביחס לסוגי עסקים, מנימוקים מיוחדים, ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת לאסדרה.