תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997

ק״ת תשנ״ז, 864, 1112; תשנ״ח, 892; תשנ״ט, 440.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 342(ה) ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ז]

בתקנות אלה –

”דמי ביטוח מתואמים“ – כמשמעותם בסעיף 342(ד)(1) לחוק;

”הכנסה כוללת“ – הכנסתו החודשית הכוללת של עובד, מכל מעבידיו;

”שיעור מלא“ – שיעור הניכוי משכר העובד הקבוע בטור ה׳ בלוח י׳ לחוק, על חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע;

”תקנות הניכוי“ – תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ״ג–1993;

”תקנות הגביה“ – תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954.

2.

ניכוי דמי ביטוח משכר [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

מעביד כמשמעותו לפי סעיף 2 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972 (להלן – מעביד מוכר) וכן מעביד שתקנה 5(א) או (ה)(1) לתקנות הניכוי חלות לגביו, ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק השכר של העובד, שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כאמור בסעיף 342(ה)(3) לחוק.

2א.

עובד אצל מעביד מוכר [תיקון: תשנ״ט]

עובד המועסק על ידי מעביד מוכר חייב למלא בטופס שקבע המוסד פרטים על עבודתו אצל כל מעבידיו ולמסרו למעבידו לפני המועד שבו קיבל את שכרו ובתחילת כל שנת מס.

3.

ניכוי דמי ביטוח לפי הוראת פקיד גביה

(א)

הוכיח מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, להנחת דעתו של פקיד גביה, כי אילו נוכו מהכנסתו הכוללת דמי ביטוח לפי האמור בתקנה 2, היה סכום הניכוי האמור עולה על סכום דמי הביטוח המתואמים, רשאי פקיד הגביה ליתן לעובד אישור המורה למעביד מסוים כי ינכה משכר העובד שיעור שונה של דמי ביטוח לתקופה שיורה, והכל כפי שיקבע פקיד הגביה בהתאם לאומדן דמי הביטוח המתואמים שהעובד חייב בתשלומם.

(ב)

הורה פקיד גביה כאמור בתקנת משנה (א), ינכה המעביד דמי ביטוח בהתאם להוראותיו.

3א.

תיאום דמי ביטוח בידי מעסיק [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

על אף האמור בתקנה 3, המוסד רשאי להתיר למעביד פלוני (להלן – מעביד משני) שמתקיים בו האמור בתקנה 2, לנכות משכרו של העובד דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים לבין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכה בעד אותו חודש, משכרו של העובד המשתלם בידי כל אחד ממעבידיו האחרים.

(ב)

הניכוי לפי הוראת תקנת משנה (א), ייעשה לגבי כל אחד מהחודשים ינואר עד יוני שבשנת מס (להלן – החציון הראשון), אם העובד המציא אישור שכר ב־1 בינואר של אותה שנת מס ולגבי החודשים יולי עד דצמבר שבשנת מס (להלן – החציון השני), אם העובד המציא אישור שכר, ב־1 ביולי של אותה שנת מס.

(ג)

החל עובד לעבוד אצל מעביד משני בחציון הראשון לאחר ה־1 בינואר, או בחציון השני לאחר ה־1 ביוני, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) לגבי כל אחד מהחודשים שבהם עבד באותו חציון, אם הגיש אישור שכר בתחילת החודש שבו התחיל לעבוד כאמור.

(ד)

בתקנה זו –

”אישור שכר“ – אישור מכל אחד ממעבידיו של עובד, למעט המעביד המשני, ובו פירוט השכר ששולם לעובד בחודש שקדם בתכוף למועד המצאתו שנקבע בתקנת משנה (ב), לפי הענין, וכן שיעור דמי הביטוח שנוכה מהשכר האמור.

”מעביד“ – לרבות מעביד מוכר.

3ב.

עובד אצל מעביד מוכר [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

תקנה 3א תחול לגבי עובד המועסק על ידי מעביד מוכר אם המציא העובד למעבידו כאמור פרטים על הכנסותיו.

3ג.

בקשה להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שנוכו משכרו דמי ביטוח בסכום העולה על דמי הביטוח המתואמים, יגיש למוסד בקשה להחזר דמי הביטוח, בטופס שקבע המוסד, בצירוף אישור מכל אחד ממעבידיו של העובד, הכולל פרטים על שכרו החודשי, התקופה שבעדה שולם השכר וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

4.

דין וחשבון [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה בפרט 1 שבלוח י״א לחוק (להלן – שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור בתקנה 3, או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם לתקנה 3א, יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור.

(ב)

מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

5.

תשלום דמי ביטוח בידי העובד

מבוטח העובד אצל מעבידים שונים החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום ההפרש שבין סכום דמי הביטוח המתואמים לבין סכום הניכוי בפועל כמשמעותו בסעיף 342(ד)(1) לחוק, ישלמם במועדי תשלום דמי הביטוח האמורים בתקנה 2(2) לתקנות הגביה.

6.

החזר דמי ביטוח לעובד [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שהגיש למוסד דין וחשבון לפי תקנה 4 או בקשה להחזר דמי ביטוח לפי סעיף 3ב [צ״ל: תקנה 3ג], יחזיר לו המוסד כל סכום שנוכה משכרו החודשי העולה על סכום דמי הביטוח המתואמים בעד אותו חודש, ובלבד שהדין וחשבון הוגש למוסד בתוך שבע שנים מסוף שנת המס שבה נוכה הסכום האמור.

(ב)

סכום ההחזר האמור בתקנת משנה (א), יוחזר למבוטח בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במוסד ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח להחזר הסכום, כולו או חלקו, רשאי המוסד להשהות את ההחזר עד לבירור הספק, ויודיע על כך למבוטח.

7.

הצמדה [תיקון: תשנ״ח]

על החזר לפי תקנה 6 יחולו הוראות סעיף 362 לחוק בשינויים המחויבים, ולענין זה –

(1)

לגבי החזר המתייחס לחודש מסוים בשנת מס – יראו את היום שבו שולם תשלום היתר, כמועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק;

(2)

לגבי החזר המתייחס לשנת מס – תחושב התוספת שלפי סעיף 362 לחוק, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום ההחזר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח בסעיף 353(א) לחוק.

8.

תחולה

תקנות 2 ו־3 יחולו על הכנסתו החודשית של עובד המשתלמת בעד יום כ״ב באדר א׳ התשנ״ז (1 במרס 1997) ואילך.

9.

הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 8, ינכה מעביד את סכום דמי הביטוח לפי תקנות 2 ו־3, לפי הענין, משכר העובד בעד החודשים מרס עד יוני של שנת 1997, מהשכר שהוא משלם לעובד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד נובמבר של שנת 1997, בחלקים שווים.

ג׳ בסיון התשנ״ז (8 ביוני 1997)

אליהו ישי
שר העבודה והרווחה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.