תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)

תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979

---

ק״ת תשל״ט, 1664; תש״ם, 848, 1315, 1428, 1429; תשמ״ח, 511; תשנ״ד, 846; תשנ״ח, 1064; תשס״ז, 648.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 90א, 127מז ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תש״ם־3, תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ז]

בתקנות אלה –

”אלמנה“ ו”אלמן“ – כמשמעותם בסעיף 90 לחוק;

”יתום“ – כמשמעותו בסעיף 90 לחוק;

”בן זוג של נכה“ – בן זוג של נכה, כאמור בסעיף 127מז(א)(1) לחוק, המתגורר דרך קבע עם הנכה ומשתלמת בעדו תוספת תלויים כאמור בסעיף 127לז לחוק;

”פקיד שיקום“ – פקיד שיקום שמונה לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956;

”הכנסה קובעת“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), למעט –

(1)

גימלה המשתלמת לפי החוק;

(2)

הענקה לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949;

(3)

סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ו–1966;

(4)

הכנסת היתום מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או 2(2) לפקודה;

”הכנסה מותרת“ – הכנסה קובעת בסכום השווה לכפליים הסכום המתקבל לפי האמור בפרט 1 של לוח ב׳ לחוק, אם להורה יתום אחד; ובעד כל יתום נוסף – בתוספת סכום השווה לסכום המתקבל לפי האמור בפרט 3 של לוח ב׳ לחוק;

”שכר ממוצע“ – (נמחקה).

2.

תנאי הזכאות להכשרה והסבה מקצועית

(א)

הכשרה מקצועית תינתן לאלמנה, לאלמן ולבן־זוג של נכה אם מתקיימים בהם כל אלה, וכל עוד הם מתקיימים:

(1)

הם מתאימים, לדעת פקיד שיקום, להכשרה מקצועית בשים לב לרמת השכלתם, למצבם הבריאותי ולכושרם הגופני;

(2)

הם חסרי מקצוע או שאינם יכולים להתפרנס במקצועם כדי מחייתם;

(3)

הם אינם זכאים להכשרה מקצועית לפי חיקוק אחר.

(ב)

הסבה מקצועית תינתן לאלמנה ולאלמן שפקיד שיקום קבע שהם זקוקים להסבה מקצועית עקב התאלמנותם ושהם מתאימים להסבה המקצועית בשים לב לרמת השכלתם, למצבם הבריאותי ולכושרם הגופני.

3.

דרכי מתן ההכשרה המקצועית

הכשרה מקצועית לפי תקנות אלה תינתן באמצעות גוף הנותן הכשרה מקצועית ושהוא, לדעת פקיד שיקום, מתאים למתן הכשרה מקצועית, או בכל דרך אחרת, הכל לפי שיקול דעתו של פקיד השיקום.

4.

תקופת ההכשרה המקצועית

תקופת ההכשרה המקצועית לא תעלה על שנים עשר חדשים, אלא אם פקיד שיקום אישר תקופה ארוכה יותר, וכפי שאישר, בשים לב לאופי ההכשרה המקצועית ולנסיבות המיוחדות של המקרה.

5.

תשלום הוצאות ההכשרה המקצועית

המוסד ישא בהוצאות –

(1)

לשכר הלימוד של הזכאי להכשרה מקצועית, בהוצאות הדרכתו ובאבחון לבחירת המקצוע;

(2)

לרכישת ספרים ומכשירים במידה שהם דרושים להכשרתו המקצועית של מקבל ההכשרה;

(3)

הנסיעה של הזכאי להכשרה מקצועית הכרוכות במתן ההכשרה המקצועית לפי התעריף המקובל בתחבורה הציבורית;

(4)

הכלכלה והלינה שנגרמו לזכאי להכשרה מקצועית בקשר למתן ההכשרה המקצועית בשיעורים ולפי הכללים האמורים בתקנה 43 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956.

6.

דמי מחיה לאלמנה ולאלמן [תיקון: תשס״ז]

אלמנה או אלמן שניתנת להם הכשרה מקצועית לפי תקנות אלה יהיו זכאים, כל עוד ניתנת להם ההכשרה המקצועית, לדמי מחיה חדשיים באחוזים מהסכום הבסיסי, כמפורט לגביהם בתוספת.

7.

דמי מחיה לבן זוג של נכה

בן זוג של נכה שניתנת לו הכשרה מקצועית לפי תקנות אלה יהיה זכאי, כל עוד ניתנת לו ההכשרה המקצועית, לדמי מחיה חדשיים בשיעור התוספת החודשית המשתלמת בעד תלוי שהוא בן זוג לפי סעיף 127לז(ב)(1) לחוק.

8.

דמי מחיה מלאים או חלקיים

(א)

דמי מחיה בשיעור שנקבע בתקנה 6 או 7, לפי הענין (להלן – דמי המחיה המלאים), ישולמו למי שנמצא בהכשרה מקצועית במשך שמונה עשרה שעות בשבוע לפחות; אם הוא בהכשרה מקצועית פחות משמונה עשרה שעות בשבוע, אך לא פחות מתשע שעות בשבוע, ישולמו לו דמי מחיה –

(1)

בשיעור של 75% מדמי המחיה המלאים – אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית מארבע עשרה שעות בשבוע עד שבע עשרה שעות בשבוע;

(2)

בשיעור של 50% מדמי המחיה המלאים – אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית מתשע שעות בשבוע עד שלוש עשרה שעות בשבוע.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שמקבל את ההכשרה המקצועית במקום הנמצא במרחק של 40 ק״מ לפחות ממקום מגוריו, ישולמו לו דמי מחיה מלאים – אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית במשך שש עשרה שעות בשבוע לפחות; אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית פחות משש עשרה שעות בשבוע אך לא פחות משמונה שעות בשבוע, ישולמו לו דמי מחיה –

(1)

בשיעור של 75% מדמי המחיה המלאים – אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית משתים עשרה שעות בשבוע עד חמש עשרה שעות בשבוע;

(2)

בשיעור של 50% מדמי המחיה המלאים – אם הוא נמצא בהכשרה מקצועית משמונה שעות בשבוע עד אחת עשרה שעות בשבוע.

9.

דמי מחיה ליום

שיעור דמי המחיה ליום לאלמנה, לאלמן ולבן־זוג של נכה הוא החלק השלושים של דמי המחיה המגיעים לפי תקנות אלה.

10.

הזכאות של יתום לדמי מחיה

(א)

יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על יסודיים או להכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי מחיה אם מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא סיים שמונה שנות לימוד חובה;

(2)

ההכנסה הקובעת של היתום ביחד עם ההכנסה הקובעת של הורהו שעמו הוא נמצא אינה עולה על ההכנסה המותרת;

(3)

הוא מתאים, לדעת פקיד שיקום, ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית;

(4)

החזקתו אינה על המדינה, רשות מקומית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או על שירותי הג׳וינט הישראלי.

(ב)

לענין תקנה זו, יראו שעיקר זמנו של יתום מוקדש ללימודים על יסודיים או להכשרה מקצועית אם הוא לומד בישראל ונמצא במקום הלימודים או בהכשרה מקצועית עשרים וארבע שעות בשבוע לפחות בממוצע באותה שנת לימודים.

11.

תקופת תשלום דמי מחיה ליתום

(א)

דמי המחיה בעד יתום לא ישולמו בעד תקופה העולה על ארבע שנים.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א) ישולמו דמי מחיה בעד יתום בעד תקופה נוספת מעבר לארבע שנים, אם לימודיו או הכשרתו המקצועית צריכים להסתיים לאחר תום ארבע השנים ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על עשרה חדשים.

12.

דמי מחיה מלאים ליתום [תיקון: תש״ם־2, תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״ז]

יתום שהאמור בתקנה 10 התקיים בו יהיה זכאי לדמי מחיה חדשיים בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, ואולם יתום שמכוח הורהו משתלמת קיצבת שאירים לפי סעיף 21(א1) לחוק יהיה זכאי לדמי מחיה חדשיים בשיעור של 6.5% מהסכום הבסיסי.

13.

דמי מחיה חלקיים

(א)

על אף האמור בתקנה 10(א)(2), אם ההכנסה הקובעת של היתום ביחד עם ההכנסה הקובעת של הורהו שעמו הוא נמצא עולה על ההכנסה המותרת, ישולם חלק מדמי המחיה השווה ליחס שבין דמי המחיה פחות הסכום העולה על ההכנסה המותרת לבין דמי המחיה.

(ב)

חל שינוי בסכום המתקבל לפי האמור בלוח ב׳ לחוק, יימשך תשלום דמי המחיה החלקיים באותו היחס שנקבע לפני השינוי.

(ג)

נתקבלו הוכחות חדשות על ההכנסה הקובעת, תיקבע הזכות לדמי מחיה על פיהן.

14.

הצמדת דמי מחיה [תיקון: תש״ם־3, תשמ״ח]

אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי כמשמעותו בחוק, יוגדלו דמי המחיה המשולמים לפי תקנות 6 ו־12 בשיעור הפיצוי, מיום תחילת הפיצוי.

15.

[תיקון: תשנ״ח]

(בוטלה).

16.

מועד התשלום

דמי המחיה ישולמו בסוף כל חודש בעד אותו החודש.

17.

החלת תקנות

הוראות תקנות 5 עד 8, 9(א)(1) ו־10 לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956, יחולו, בשינויים המחוייבים, על מתן גימלה לפי תקנות אלה.

18.

תחילה

תחילתן של תקנות 9 עד 13 וכן תקנה 14 לענין תשלום דמי מחיה ליתום ביום ט׳ באלול תשל״ט (1 בספטמבר 1979).

19.

ביטול

(א)

תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנות ויתומים), תש״ל–1970, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב) – בטלות.

(ב)

תקפן של תקנות 1, 7, 9 עד 12 לתקנות האמורות בסעיף קטן (א), לענין תשלום דמי מחיה ליתום, עד יום ח׳ באלול תשל״ט (31 באוגוסט 1979).

[תיקון: תש״ם]

תוספת

(תקנה 6)

שיעורי דמי המחיה

[תיקון: תשס״ז]

פרט	מצב משפחתי	אחוז מהסכום הבסיסי
1.	אלמנה	25%
2.	אלמנה או אלמן עם יתום אחד	30%
3.	אלמנה או אלמן עם שני יתומים	35%
4.	אלמנה או אלמן עם שלושה יתומים	40%
5.	אלמנה או אלמן עם ארבעה יתומים או יותר	50%

---

י״ז בתמוז תשל״ט (12 ביולי 1979)

• ישראל כץ
  שר העבודה והרווחה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.