חוק המשטרה מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק המשטרה, התשס״ו–2006


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשס״ח־2, תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ד]
בחוק זה –
”בית דין“ – בית דין למשמעת או בית דין לערעורים שכוננו לפי הוראות פרק ב׳;
”דן יחיד“ – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;
”יוצא צבא“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
”יוצא צבא בשירות מילואים“ – יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות מילואים במשמר הגבול שבמשטרת ישראל לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”יוצא צבא בשירות סדיר“ – יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות סדיר במשטרת ישראל לפי חוק שירות ביטחון;
”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;
”עבירת משמעת“ – כמשמעותה בסעיף 5;
”קצין שיפוט“ – אחד מאלה, ובלבד שהוכשר לשמש כקצין שיפוט לפי פקודות משטרת ישראל:
(1)
קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה שאינו קצין שיפוט בכיר;
(2)
קצין משטרה בדרגת פקד שהמפקח הכללי הסמיכו לכך בכתב;
(3)
לענין שפיטת יוצא צבא בשירות מילואים – גם קצין משטרה בדרגת מפקח שהמפקח הכללי הסמיכו לכך בכתב;
”קצין שיפוט בכיר“ – קצין משטרה בדרגת ניצב־משנה ומעלה;
”השר“ – השר לביטחון הפנים.
פרשנות
לכל מונח אחר בחוק זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה.

פרק ב׳: דין משמעתי

סימן א׳: הוראות כלליות

הגדרות [תיקון: תשע״ו־2]
”מחדל“ – הימנעות מעשיה שהיא חובה לפי כל דין או לפי כל הוראה אחרת שניתנה כדין;
”מעשה“ – לרבות מחדל;
”שוטר“ – לרבות יוצא צבא בשירות מילואים כשהוא בשירות, או יוצא צבא בשירות סדיר;
”תובע“ – קצין משטרה שמונה לשמש כתובע לפי הוראות סעיף 27.
תחולת הדין המשמעתי
שוטר כפוף לדין המשמעתי לפי פרק זה.
עבירת משמעת [תיקון: תשס״ח]
עבירת משמעת היא עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמנויה בתוספת הראשונה.
העמדה לדין משמעתי
העמדה לדין משמעתי של שוטר בשל עבירת משמעת, לפני בית דין או לפני דן יחיד, תהיה לפי הוראות פרק זה.
תחולה לפי מקום
הדין המשמעתי יחול גם אם עבירת המשמעת נעברה, כולה או מקצתה, מחוץ לשטח ישראל; לענין זה, ”שטח ישראל“ – כהגדרתו בסעיף 7(ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
יסוד נפשי בעבירות משמעת
(א)
שוטר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות, אלא אם כן נקבע אחרת בהגדרת העבירה לפי חוק זה.
(ב)
בסעיף זה, ”רשלנות“ – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כששוטר סביר יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
(1)
שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
(2)
שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.
ראיות וסדרי דין [תיקון: תשע״א, תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
על הדיון המשמעתי לפי פרק זה לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק זה.
(ב)
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקוים וינוהל הדיון המשמעתי לפי פרק זה, וכן הוראות לעניין דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים, שכר טרחה לעדים מומחים, ותשלום לנציגי ציבור.
(ג)
בכל ענין של ראיות וסדרי דין, שלא נקבעו לגביו הוראות לפי פרק זה, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.
אין אחריות משמעתית פעמיים
אין דנים שוטר בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי, לפי פרק זה או לפי הפקודה כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
שיפוט משמעתי נוסף על משפט פלילי
אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה, ומותר לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בבית משפט.
הליך משמעתי והליך פלילי
(א)
הוגש נגד שוטר כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד והוגש נגד השוטר בשל אותו מעשה גם כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, יעוכבו ההליכים המשמעתיים, על אף הוראות סעיף 11, עד גמר ההליכים הפליליים, והוא הדין אם כתב האישום או כתב התלונה הוגש נגד השוטר לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט בשל העבירה הפלילית.
(ב)
(1)
בכפוף לאמור בפסקה (2), הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית, ימשיך בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, בהליכים המשמעתיים;
(2)
ההליכים המשמעתיים לא יימשכו, אם מיום שהוגש כתב האישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או מיום שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, חלפה תקופת ההתיישנות האמורה בסעיף 15(א)(1) או (2), לפי הענין, אלא אם כן הורה המפקח הכללי על המשך ההליכים המשמעתיים מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם התקיים אחד מאלה:
(1)
השוטר שנגדו הוגש כתב האישום לבית הדין למשמעת או כתב התלונה לדן יחיד הסכים להישפט בדין משמעתי לפני גמר ההליכים הפליליים נגדו;
(2)
בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות את המשך ההליכים המשמעתיים על אף שטרם הסתיימו ההליכים הפליליים.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
נמנה שוטר עם בעלי מקצוע הכפופים לשיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר, ניתן לשפוט אותו בדין משמעתי לפי פרק זה, אף אם כבר נשפט בשל אותו מעשה לפי החיקוק האחר, וכן ניתן לשפוט אותו לפי החיקוק האחר, אף אם כבר נשפט לפי פרק זה.
הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות שוטר
(א)
מי שעבר עבירת משמעת בהיותו שוטר ולאחר ביצוע העבירה חדל להיות שוטר, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם כן הובא לדין משמעתי, מטעמים שיירשמו –
(1)
לפני בית דין למשמעת – בתוך 180 ימים מהיום שבו חדל להיות שוטר;
(2)
לפני דן יחיד – בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות שוטר.
(ב)
התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) לגבי שוטר שהוא יוצא צבא בשירות מילואים, לא יידון שוטר כאמור בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ואם הובא לדין משמעתי – בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות יוצא צבא בשירות מילואים.
(ג)
הובא שוטר לדין משמעתי ובטרם הסתיימו ההליכים בענינו חדל להיות שוטר, יופסקו ההליכים אלא אם כן החליט בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, מיזמתו או לבקשת בעל דין להמשיך בהליכים ובלבד שטרם חלפו מהיום שבו התקיים ההליך האחרון –
(1)
לפני בית דין – 90 ימים;
(2)
לפני דן יחיד – 45 ימים.
התיישנות עבירות [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
לא יועמד שוטר לדין משמעתי לאחר שחלפו מיום ביצוע עבירת המשמעת תקופות התיישנות כמפורט להלן:
(1)
לפני בית דין למשמעת – שלוש שנים;
(2)
לפני דן יחיד – שנה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), התנהלו בירור, בדיקה או חקירה בנוגע לעבירת משמעת בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, יחל מנין תקופות ההתיישנות לגביה, כאמור באותו סעיף קטן, ביום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה.
(ב1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה להתיר את העמדתו לדין של שוטר בפני דן יחיד, אף אם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), לרבות אם הוארכה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף קטן (ב), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, ובלבד שלא חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1).
(ג)
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, ולא החל הדיון לפני בית הדין למשמעת – בתוך שלוש שנים מיום הגשת כתב האישום, או לפני הדן יחיד – בתוך שנה מיום הגשת כתב התלונה, יופסקו ההליכים נגד השוטר, והוא הדין אם חלה הפסקה בדיון בהליך לפני בית הדין למשמעת או הדן יחיד לתקופה העולה על התקופות האמורות, לפי הענין.
התיישנות עונשים
עונש שהוטל בדין משמעתי ולא הוחל בביצועו לא יבוצע, ואם הוחל ביצועו והופסק, לא ימשיכו בו –
(1)
לענין עונש שהטיל בית דין – אם חלפה שנה מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין;
(2)
לענין עונש שהטיל דן יחיד – אם חלפו שישה חודשים מיום שהפסק נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין.
אי־תלות
בעניני שפיטה לפי פרק זה, אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון בענינים אלה למרות מפקדיו.
פומביות הדיון
(א)
דיון בבית דין ייערך בדלתיים פתוחות.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
רשאי המפקח הכללי להורות, לפני הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתה של המשטרה;
(2)
רשאי בית דין להורות, בכל שלב של הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(א)
לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;
(ב)
לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
(ג)
לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998;
(ד)
הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ג)
החליט המפקח הכללי או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
איסור פרסום
(א)
(1)
לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ואם המפקח הכללי הוא שהורה, לפי הוראות סעיף 18(ב)(1), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות – לא יתיר בית דין את הפרסום כאמור אלא לאחר שהובאה לפניו עמדת המפקח הכללי לענין זה.
(2)
הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי המפקח הכללי, אם הורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 18(ב)(1), או נשיא בית הדין, אם בית הדין הוא שהורה כאמור לפי הוראות סעיף 18(ב)(2), להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ב)
(1)
התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית הדין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתה של המשטרה.
(2)
הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ג)
המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ד)
הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.
הפרעות לדיונים [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
בית דין רשאי לצוות על הרחקתו של כל אחד מאלה מאולם בית הדין בעת הדיון:
(1)
מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין; הוראות פסקה זו לא יחולו על מי שנתון באותו עניין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, והוא נמצא באולם בית הדין לרגל תפקידו;
(2)
מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ב)
ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.
(ג)
ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.
ביזיון בית הדין
(א)
בית דין, הדן בענין שבשיפוטו, רשאי להטיל קנס בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), על מי שמתקיים בו אחד מאלה, בין אם הוא שוטר ובין אם אינו שוטר:
(1)
הוא הוזמן כדין לבית דין ולא התייצב או עזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;
(2)
הוא נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו ולא המציאו בלא הצדק חוקי;
(3)
בהיותו עד בבית דין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת בלא הצדק חוקי.
(ב)
בית דין רשאי להטיל על אדם קנס לפי הוראות סעיף קטן (א), אף שלא בפניו.
(ג)
קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
(ד)
על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.
צו הבאה
(א)
נאשם, משיב, או מי שהוזמן להעיד בבית דין, שלא התייצב, או שלא המציא מסמך לבית דין, אם הצטווה לעשות כן, רשאי בית הדין, אם שוכנע כי אותו אדם נמנע מלהתייצב או מלהמציא את המסמך בלא הצדק סביר, לצוות על הבאתו לפני בית הדין בזמן שיקבע בצו, ובלבד שהזהירו כי בכוונתו לעשות כן.
(ב)
על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בשינויים המחויבים.
רציפות הדיון
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית דין למשמעת לדחות את מועד תחילת הדיון או את המשכו; הוחל בגביית הראיות, יימשך הדיון ברציפות, ככל שניתן הדבר.
גביה מוקדמת של עדות
(א)
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת וטרם החל הדיון, רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבותה במהלך הדיון; החלו בירור או בדיקה או נפתחה חקירה בעבירת משמעת וטרם הוגש כתב אישום, רשאי לעשות כן נשיא בית הדין למשמעת, לבקשת תובע או לבקשת שוטר העשוי להיות נאשם בעבירה.
(ב)
עדות כאמור בסעיף קטן (א) תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.
דרגת שופט
בבית דין לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם.
אב בית דין
(א)
יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הוא אב בית הדין; לא יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הבכיר בדרגה אב בית הדין ואם אין בכיר בדרגה, ייקבע אב בית הדין על ידי נשיא בית הדין.
(ב)
אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין ורשאי הוא להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.
מינוי תובע [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה עורך דין שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, שישמש תובע בבית הדין למשמעת, וכמשיב או כמערער בבית הדין לערעורים או בבית המשפט המחוזי, לפי הענין, וייצגו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי למנות מתמחה בששת החודשים האחרונים לתקופת התמחותו, שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, לשמש תובע בבית הדין למשמעת, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית הדין או שבית הדין הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
פסלות שופט או דן יחיד
(א)
שופט או דן יחיד יפסול את עצמו מלישב בדין, מיזמתו או לפי בקשה מנומקת מאת נאשם, תובע, מערער או משיב, אם סבר כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים לעשות כן.
(ב)
נטענה טענת פסלות נגד שופט או דן יחיד, יחליט בה בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, לפני שייתן כל החלטה אחרת.
(ג)
(1)
החליט דן יחיד לפסול את עצמו מלישב בדין, יועבר הדיון לדן יחיד אחר; החליט הדן יחיד שלא לפסול את עצמו מלישב בדין, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
(2)
החליט המפקח הכללי לפסול את עצמו מלישב בדין בענינו של נאשם בדרגת תת־ניצב ומעלה, יועבר הדיון, על אף הוראות סעיף 32, לרב־ניצב או לשופט שיצאו לקצבה ושמינה השר לענין זה.
(ד)
החליט שופט לפסול את עצמו מלישב בדין – ימונה שופט אחר תחתיו; החליט שופט של בית דין למשמעת שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית הדין לערעורים בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל; החליט שופט של בית דין לערעורים שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית דין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה המפקח הכללי לענין זה.
החלפת היושב בדין משמעתי [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
נפטר שופט שיושב בדין משמעתי בבית דין או דן יחיד או שבוטל או פקע מינויו או נבצר ממנו לשבת בדין מסיבה אחרת, ימונה שופט או דן יחיד, לפי העניין, אחר תחתיו.
(ב)
בית הדין בהרכבו החדש או דן יחיד רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו; ואולם אם התנגד הנאשם להמשך הדיון כאמור, יקיים בית הדין או הדן יחיד את הדיון מתחילתו, אלא אם כן סבר, מנימוקים שיירשמו, כי המשך הדיון כאמור דרוש לשם עשיית צדק.
הפסקת כהונה של שופט או דן יחיד [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
המפקח הכללי רשאי להוציא שופט מרשימת השופטים שקבע לפי הוראות סעיף 44, אם הורשע בעבירה או שמתנהלת נגדו חקירה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ואולם קביעה כאמור לגבי חבר בית דין שאינו שוטר, תהיה בסמכות השר; הוצא שופט היושב בדין משמעתי מרשימת השופטים כאמור, יבוטל מינויו כשופט בהליך המתנהל בבית הדין.
(ב)
היה היושב בדין משמעתי בבית דין שוטר וחדל להיות שוטר, יפקע מינויו, ואולם רשאי נשיא בית הדין לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו; החליט נשיא בית הדין לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
(ג)
חדל נשיא בית הדין או הדן יחיד להיות שוטר, יפקע מינויו, ואולם רשאי המפקח הכללי לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו; החליט המפקח הכללי לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
שתיקת נאשם
הימנעות נאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, וכן סיוע לראיות התביעה במקום שסבר בית הדין כי דרוש להן סיוע.
קבילות אמרה
אמרה שמסר נאשם בהליך משמעתי, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי.
פסק דין במשפט פלילי
הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי במשפט פלילי שנוהל נגד שוטר, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו שוטר.

סימן ב׳: דן יחיד

דרגת דו יחיד [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
דרגת דן יחיד תהיה גבוהה בשתי דרגות לפחות מדרגת הנאשם, ואולם רשאי המפקח הכללי לדון נאשם אף אם דרגת הנאשם נמוכה מדרגתו בדרגה אחת בלבד.
(ב)
היה הנאשם שוטר שדרגתו מפקח משנה ומעלה, יהיה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר בלבד.
פסק
(א)
בתום הדיון, יחליט דן יחיד, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו.
(ב)
הרשיע דן יחיד את הנאשם – יגזור את דינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעונש, ובכלל זה הבאת עדים.
חובת זימון נפגע
(א)
דן יחיד הדן בעבירת משמעת, לא יזכה את הנאשם אלא לאחר שנתן למי שנפגע במישרין מהמעשה נושא העבירה הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.
(ב)
זוכה נאשם בלא שניתנה לנפגע הזדמנות להשמיע את עדותו, כאמור בסעיף קטן (א), בטל הפסק מעיקרו, ולענין זה לא יחולו לגביו הוראות סעיף 10.
הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב התלונה
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב התלונה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה בעבירות משמעת אחדות
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מעבירות המשמעת שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
סמכות ענישה של דן יחיד [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ד]
דן יחיד, שהרשיע נאשם בעבירת משמעת, יטיל עליו עונשים כמפורט להלן, כולם או חלקם:
(1)
היה הדן יחיד קצין שיפוט –
(א)
נזיפה;
(ב)
נזיפה חמורה;
(ג)
קנס שאינו עולה על שכר של חמישה ימים כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל ואולם:
(1)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שישית משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים – קנס שאינו עולה על שכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2א)
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לגבי נאשם שהוא משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – קנס שאינו עולה על שישית מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני;
(3)
(הנוסח הקבוע): לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים – קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 (בחוק זה – שכר מינימום);
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 (בחוק זה – שכר מינימום);
(ד)
ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על חמישה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;
(ה)
בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 30 ימים;
(ו)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – מחבוש לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים;
(2)
היה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר –
(א)
נזיפה;
(ב)
נזיפה חמורה;
(ג)
קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל ואולם –
(1)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים – קנס שאינו עולה על כפל שכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2א)
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לגבי נאשם שהוא משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – קנס שאינו עולה על שליש מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני;
(3)
(הנוסח הקבוע): לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים – קנס שאינו עולה שליש משכר מינימום;
(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – קנס שאינו עולה שליש משכר מינימום;
(ד)
ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על עשרה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;
(ה)
בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 60 ימים;
(ו)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – מחבוש לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.
דחיית ביצוע עונש
דן יחיד רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו במעמד מתן הפסק, ואם הוגש ערר – גם לאחר מתן הפסק וכל עוד לא החל הדיון בערר; החל הדיון בערר – תהא הסמכות האמורה נתונה לדן בערר.
ערר על פסק [תיקון: תשס״ח־3, תשע״א]
(א)
(1)
שוטר שהרשיעו דן יחיד, רשאי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק, להגיש ערר על הפסק ואם חויב בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 70 – גם על החיוב כאמור, בדרך שקבע השר;
(2)
זוכה שוטר על ידי דן יחיד בהליך משמעתי שנפתח עקב חקירה של המחלקה לחקירת שוטרים, ועדה בודקת, קצין בודק או קצין תלונות הציבור שמונה לפי פקודות משטרת ישראל, רשאי ראש אגף משאבי אנוש במשטרה או מי שהסמיך לכך להגיש ערר על הפסק, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של השוטר, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק.
(ב)
בערר ידון קצין שיפוט בכיר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת הדן יחיד שנתן את הפסק ושמונה לכך בדרך שקבע השר.
(ג)
קצין שיפוט בכיר שמונה לדון בערר רשאי לדון בו, אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.
(ד)
העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה החלטה בערר.
(ה)
הוראות סעיף 28 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שדן בערר.
סופיות פסק של רב־ניצב ושל שופט [תיקון: תשע״ו־2]
על אף הוראות סעיף 39(א), פסק של המפקח הכללי בשבתו כדן יחיד, או פסק של רב־ניצב או שופט שיצא לקצבה, שאליו הועבר הדיון לפי הוראות סעיף 28(ג)(2), הוא פסק חלוט כמשמעותו בסעיף 40א.
פסק חלוט [תיקון: תשע״ו־2]
פסק חלוט הוא אחד מאלה:
(1)
פסק שלא ניתן להגיש עליו ערר כאמור בסעיף 40;
(2)
פסק שהסתיימה התקופה להגשת ערר עליו ולא הוגש ערר;
(3)
פסק שניתן בערר.
סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר [תיקון: תשע״א]
(א)
קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי –
(1)
לקבל את הערר ולזכות את הנאשם או להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו, לפי העניין;
(2)
להקל בעונש;
(3)
לדחות את הערר;
(4)
להרשיע בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
(ב)
היה הערר על חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 70, רשאי קצין השיפוט הבכיר הדן בערר לבטל את החיוב בתשלום או להפחית את שיעור הפיצויים.

סימן ג׳: בית הדין למשמעת

כינון בית דין למשמעת
המפקח הכללי יכונן, בצו, בית דין למשמעת שידון שוטרים בעבירות משמעת, ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין [תיקון: תשע״ו־2]
לנשיא בית הדין למשמעת יתמנה עורך דין שהוא קצין משטרה בכיר, שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל.
מינוי מותב בית הדין [תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2]
(א)
מותב בית דין למשמעת יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע המפקח הכללי.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 45, מותב בית דין למשמעת הדן בעבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין למשמעת, כמפורט להלן:
(1)
שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות משפטן;
(2)
נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
(ג)
ראה נשיא בית הדין למשמעת כי יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב), ושנעברו כלפי אדם שאינו שוטר, הרכב מותב בית הדין יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב)(1), נשיא בית הדין למשמעת רשאי, בנסיבות מיוחדות, למנות למותב בית הדין, מתוך רשימה שקבע המפקח הכללי, שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין.
בית דין למשמעת בשופט אחד [תיקון: תשע״ו־2]
על אף הוראות סעיף 44(א), ידון בית דין למשמעת בשופט אחד, אם הורה זאת נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיך לכך; שופט כאמור יהיה קצין משטרה בכיר שהוא עורך דין, שימנה נשיא בית הדין למשמעת מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף 44(א).
הרחבת סמכות
מותב בית דין למשמעת שמונה לפי הוראות סעיף 44(ב), מוסמך לדון בעבירות משמעת נוספות על אלה המנויות באותו סעיף, ובלבד שהן כלולות באותו כתב אישום.
הכרעת הדין
בתום בירור האשמה, יחליט בית הדין למשמעת, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו (בפרק זה – הכרעת הדין).
הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום [תיקון: תשס״ח־3]
בית דין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה בעבירות אחדות
בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בכל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
ראיות לענין העונש
הורשע נאשם בעבירה, רשאים התובע והנאשם להביא ראיותיהם לענין העונש, לרבות ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם.
סמכות ענישה של בית דין למשמעת [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ד]
(א)
הורשע נאשם בעבירה יגזור בית הדין למשמעת את דינו ויטיל עליו עונשים אלה, כולם או חלקם –
(1)
נזיפה;
(2)
נזיפה חמורה;
(3)
קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 37(2)(ג), לפי הענין;
(4)
ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
(5)
מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
(6)
הורדה בדרגה;
(7)
בעבירה הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.
(ב)
לא יוטל עונש ריתוק או מחבוש לפי סעיף זה על מי שחדל להיות שוטר (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2025, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): ולא יוטל עונש מחבוש לפי סעיף זה על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני.
(ג)
הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו.
דחיית ביצוע עונש
(א)
במעמד מתן גזר הדין רשאי בית דין למשמעת, ולאחר מתן גזר הדין – רשאי אב בית הדין שגזר את הדין, לבקשת נאשם ומטעמים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו, והכל עד להגשת ערעור או עד המועד שבו חלף המועד להגשת ערעור.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגש ערעור על פסק הדין, יגיש הנאשם את בקשתו לדחיית ביצוע העונש או לקביעת תנאים לביצועו לנשיא בית הדין לערעורים, שתהא נתונה לו הסמכות האמורה בסעיף זה.
בית דין שנחלקו בו הדעות
בית דין שנחלקו בו הדעות תכריע דעת הרוב; לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו תכריע דעת אב בית הדין.

סימן ד׳: בית דין לערעורים

כינון בית דין לערעורים
השר יכונן, בצו, בית דין לערעורים, שידון בערעורים על פסקי דין של בית דין למשמעת ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין לערעורים [תיקון: תשע"-2ו]
(א)
לנשיא בית הדין לערעורים יתמנה עורך דין שהוא קצין משטרה בכיר שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, בנסיבות מיוחדות ולבקשת המפקח הכללי, למנות כנשיא בית הדין לערעורים שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין, ודרגתו כאמור בסעיף קטן (א).
מינוי מותב בית הדין לערעורים [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
מותב בית הדין לערעורים יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות עורכי דין; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע המפקח הכללי.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית הדין לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת בעניין עבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, או בעניין עבירת משמעת אחרת של שוטר שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, שנדונה לפי סעיף 44(ג), יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין לערעורים, כמפורט להלן:
(1)
שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;
(2)
נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב)(1), נשיא בית הדין לערעורים רשאי, בנסיבות מיוחדות, למנות למותב בית הדין לערעורים, מתוך רשימה שקבע המפקח הכללי, שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין.
זכות ערעור
(א)
נאשם שהורשע בבית דין למשמעת, וכן המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, לערער על הכרעת הדין, על גזר הדין או על פסק הדין כולו, ורשאים הם לעשות כן גם אם חדל הנאשם להיות שוטר.
(ב)
ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור כאמור בסעיף קטן (א) מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל.
הגשת כתב ערעור
ערעור יהיה בהגשת כתב ערעור לבית הדין לערעורים, חתום בידי המערער או בא כוחו, בדרך שקבע השר.
חזרה מערעור
מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הערעור, אולם משהסתיימו טענות בעלי הדין, לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
דיון בערעור בפני בעלי הדין
(א)
הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין לערעורים לדון בערעור שלא בפניו, ואם לא התייצב המערער – רשאי הוא לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
(ב)
נדחה ערעורו של נאשם בשל אי התייצבותו, יבטל בית הדין לערעורים את ההחלטה על דחיית הערעור על פי בקשת המערער, וישמע את הערעור, אם נוכח כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה הודעה למערער, ואולם רשאי בית הדין לערעורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
סמכות בית הדין לערעורים
בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;
(2)
לדחות את הערעור;
(3)
לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;
(4)
להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.
סמכות נשיא בית הדין לערעורים
לנשיא בית הדין לערעורים תהיה סמכות לדון בכל ענין שבסדרי דין, הנתונה לפי פרק זה לבית הדין לערעורים, וכן סמכות לעשות פעולה שבית הדין נדרש לעשותה, ובכלל זה –
(1)
הארכת מועדים להגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור בסעיף 57, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין;
(2)
דחיית ביצוע עונש, הפסקתו או קביעת תנאים לביצועו.
[תיקון: תשע״ו־2]
(בוטל).
ערעור לבית המשפט המחוזי [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
פסק דין של בית דין לערעורים ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין לערעורים (בסימן זה – בית המשפט המחוזי) כדן יחיד, אם ניתנה לכך רשות בפסק הדין או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.
(ב)
לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.
(ג)
התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא שלושים ימים מיום מתן הרשות לערער.
(ד)
על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי, למעט הוראות סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, ובשינויים המחויבים.
(ה)
מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.
(ו)
על אף האמור בכל דין, תובע המופיע לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי משטרה וגלימה שחורה.
פסק דין חלוט [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין של בית הדין לערעורים יהיה חלוט באחת מאלה:
(1)
בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;
(2)
הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;
(3)
ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
(ג)
כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.

סימן ה׳: דרכי ענישה

עונש על־תנאי [תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2]
(א)
הטיל בית דין או דן יחיד עונש מחבוש, קנס, הורדה בדרגה או ריתוק, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי (בסימן זה – עונש על־תנאי).
(ב)
מי שנידון לעונש על תנאי לא יישא את עונשו אלא אם כן עבר, בתוך התקופה שנקבעה בגזר דינו, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בפרק זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (בפרק זה – עבירת משמעת נוספת), בתוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג)
תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין.
(ד)
קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; היתה העבירה כאמור עבירה המפורטת בפרטים 1 או 3 לתוספת הראשונה, תתואר ההתנהגות העבריינית המהווה אותה; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
(ה)
נאשם שנידון לעונש על תנאי והורשע בשל עבירת משמעת נוספת, יורה בית הדין או הדן יחיד על הפעלת העונש על תנאי.
(ו)
הוטל על נאשם מחבוש בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש המחבוש על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות המחבוש בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.
(ז)
הוטל על נאשם ריתוק בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הריתוק על־תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות הריתוק בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת הריתוק הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.
(ח)
הוטלה על נאשם הורדת דרגה בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הורדת דרגה על־תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות הורדת הדרגה בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות.
(ט)
הוטל על נאשם קנס בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש קנס על־תנאי, ישלם את שני הקנסות, ואולם סכום הקנס הכולל לא יעלה על כפל הקנס המרבי שרשאי בית הדין או הדן היחיד להטיל, לפי העניין.
הארכת תקופת התנאי [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
בית דין או דן יחיד שהרשיע נאשם בעבירת משמעת נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, קנס או ריתוק, ולעניין בית הדין – גם הורדה בדרגה, רשאי, על אף הוראות סעיף 64(ה) ובמקום לצוות על הפעלת העונש על־תנאי שהטיל עליו, להורות על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את העונש על תנאי.
(ב)
לא ישתמש בית דין או דן יחיד בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של נאשם בשל עבירת משמעת נוספת.
(ג)
האריך בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת ביום מתן פסק הדין או הפסק.
נשיאת כמה עונשים [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש מחבוש או ריתוק, ולפני שנשא את כל עונשו חזר ונידון בדין משמעתי לעונש מחבוש או ריתוק, ישא עונש מחבוש או ריתוק אחד של התקופה הארוכה ביותר; ואולם רשאי בית הדין או הדן יחיד המטיל את העונש המאוחר להורות כי הנידון יישא את שני עונשי המחבוש או הריתוק, כולם או חלקם, בזה אחר זה, ובלבד שתקופת המחבוש או הריתור הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.
(ב)
נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש הורדה בדרגה, ולפני שנשא את כל עונשו חזר ונידון בדין משמעתי לעונש הורדה בדרגה, יישא עונש הורדה בדרגה אחד של התקופה הארוכה ביותר; ואולם בית הדין המטיל את העונש המאוחר רשאי להורות כי הנידון יישא את שני עונשי ההורדה בדרגה, כולם או חלקם, בזה אחר זה.
מקום נשיאת עונש מחבוש
(א)
שוטר שהוטל עליו עונש מחבוש יישא את עונשו במיתקן משטרתי שקבע המפקח הכללי; הוטל עונש מחבוש על יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים, יישא את עונשו במיתקן משטרתי כאמור, או במיתקן צבאי שקבע המפקח הכללי בהסכמת ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל.
(ב)
המפקח הכללי יקבע את סדרי המינהל, המשמר, המשטר והמשמעת במיתקן משטרתי שנקבע לנשיאת עונש מחבוש.
תנאי המחבוש
(א)
שוטר הנושא עונש מחבוש יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ב)
שוטר כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי, בין השאר, לכל אלה:
(1)
תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ותנאי השגחה מתאימים על פי דרישת רופא;
(2)
מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל;
(3)
מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;
(4)
תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;
(5)
הליכה יומית באוויר הפתוח, אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים ובמועדים שייקבעו בפקודות משטרת ישראל; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של השוטר;
(6)
קבלת מבקרים, שליחת מכתבים וקבלתם וכן קיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
(ג)
שוטר הנושא עונש מחבוש, ישמור על הסדר ועל הרכוש במקום המחבוש, ישמור על הניקיון בתאו וימלא אחר ההוראות בדבר סדרי המשטר והמשמעת במקום המחבוש.
אמצעי ריסון ומשמעת
(א)
ניתן לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, נגד שוטר המוחזק במחבוש, כשקיים חשש כי הוא עומד להימלט או לגרום נזק לגוף או לרכוש, כדי למנוע את הבריחה או את הנזק כאמור וכדי להשליט סדר ומשמעת במקום המחבוש.
(ב)
שוטר המוחזק במחבוש, שלא מילא חובות שהוא חייב בקיומן במקום המחבוש, ניתן לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני הקצין הממונה על מקום המחבוש; בסעיף קטן זה, ”אמצעי משמעת“ – אחד או יותר מאלה: שלילת זכותו של השוטר להחזיק חפצים, שלילת זכותו למבקרים, שלילת זכותו לשליחת מכתבים ולקבלתם וכן לקיום קשר טלפוני או החזקתו בבידוד במקום המחבוש לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים רצופים.
חיוב בפיצויים [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
בית דין או דן יחיד שהרשיע שוטר בעבירת משמעת רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים על נזק לרכוש שנגרם במישרין עקב העבירה, ובית דין – גם בתשלום פיצויים על נזק לגוף שנגרם כאמור.
(א1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית הדין שהרשיע שוטר בעבירת משמעת לפי פרט 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים בשל עוגמת נפש בלא הוכחת נזק.
(א2)
בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה בסכום העולה על שכרו החודשי האחרון ששולם לו לפני הטלת החיוב ואולם:
(1)
לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים לא יעלה הסכום כאמור על שכר יסוד חודשי שהיה משולם לו, לו היה שוטר שאינו יוצא צבא בשירות סדיר בדרגתו, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל;
(2)
לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים לא יעלה הסכום כאמור על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
(ב)
חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.
גביית קנסות ופיצויים
(א)
התחייב שוטר בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים, ייגבו הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי מהסכומים המגיעים לו עקב שירותו במשטרה, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ובלבד ששיעור הניכוי ממשכורתו החודשית לא יעלה בחודש אחד על השיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958; לא ניתן לגבות את הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי כאמור, ייגבו בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית המשפט בהליך פלילי.
(ב)
קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של המשטרה.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), חויב שוטר בדין משמעתי בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 70 לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותו אדם.

סימן ו׳: הוראות שונות

ייצוג שוטר בדין משמעתי [תיקון: תשע״א]
(א)
שוטר שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
(ב)
שוטר שהוא נאשם, משיב או עורר בדיון לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג.
נוכחות בדין
(א)
בכפוף להוראות סעיף זה, לא יידון שוטר בדין משמעתי שלא בפניו.
(ב)
בית דין רשאי לדון שוטר שלא בפניו אם ביקש זאת השוטר או הביע הסכמתו לכך, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהשוטר יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג על ידי עורך דין.
(ג)
בית דין רשאי לדון שוטר ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ואולם לא יגזור בית דין עונש מחבוש על השוטר שלא בפניו.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), רשאי בית דין, בכל שלב של הדיון, לצוות על התייצבותו של השוטר.
(ה)
נגזר דינו של שוטר שלא בפניו, רשאי בית הדין, לבקשת השוטר, לבטל את הדיון, לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין, אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לשוטר פסק הדין ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית דין לצוות על הרחקתו של השוטר, לפי הוראות סעיף 20.
פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי
המפקח הכללי רשאי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין השוטר מתאים להמשיך ולשרת במשטרה, ובלבד שקצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.
ביטול עונש או הקלה בו [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
המפקח הכללי רשאי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל עונש שהוטל בדין משמעתי בפסק דין חלוט או בפסק חלוט, להפחית ממנו או להחליפו בעונש קל ממנו.
(ב)
חויב שוטר בדין משמעתי בפסק דין חלוט או בפסק חלוט, בתשלום פיצויים לפי סעיף 70, בשל נזק שנגרם לרכוש המשטרה, רשאי המפקח הכללי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.
ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
ראש מחלקת משמעת באגף משאבי אנוש במשטרת ישראל רשאי לבטל, באופן מלא או חלקי, פסק או פסק חלוט וכן להורות על דיון חוזר בפסק או בפסק חלוט, לפני דן יחיד שקבע לכך, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, באחת מהנסיבות האלה:
(1)
חוסר סמכות של הדן יחיד או של הדן בערר לדון בכתב התלונה;
(2)
נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;
(3)
ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;
(4)
התעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.
(ב)
בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש.
(ג)
ריצה הנאשם עונש לפי פסק או פסק חלוט שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהנאשם ריצה, בהתאם לכללים אלה:
(1)
עונשים של מחבוש וריתוק, לרבות עונשי מחבוש או ריתוק על־תנאי שהופעלו, ייחשבו יום כנגד יום;
(2)
סכום כסף שנגבה מהנאשם כקנס או כפיצויים יוחזר לו, ואולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.
(ד)
ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל רשאי להורות על פיצוי נאשם שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.
(ה)
בפסק חלוט לפי סעיף 40 יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו־(ד) נתונות למפקח הכללי.
(ו)
אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המפקח הכללי האמורה בסעיף 75.
משפט חוזר [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים או בית דין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בפסק דין חלוט, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:
(1)
בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(2)
הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(3)
אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
(4)
התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
(ב)
הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך.
(ג)
במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.
(ד)
צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.
(א)
אין אדם חייב למסור, ובית דין או דן יחיד לא יקבל ראיה אם השר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בשלומו של אדם, בדרכי פעולתה של המשטרה או בענין ציבורי חשוב, או אם השר, בהסכמת שר הביטחון, הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, אלא אם כן מצא שופט של בית הדין לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה.
(ב)
הוגשה לבית דין או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.
(ג)
הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה.
תקופות שלא יבואו במנין תקופת שירות ביטחון
תקופת מאסר או מחבוש שנשא שוטר שהוא יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים, או תקופה שבה נעדר מן השירות שלא כדין ושעליה נידון, לא תבוא במנין תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין או בית משפט.
אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות [תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2]
(א)
שוטר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרטים 5 או 6 לתוספת הראשונה או שנעדר מן השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות:
(1)
השוטר היה נתון במעצר או ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;
(2)
השוטר היה נתון במאסר או במחבוש.
(ב)
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ישולם לשוטר כאמור בסעיף קטן (א), השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א).
מות שוטר [תיקון: תשס״ח־3]
(א)
נפטר שוטר, ייפסק כל הליך משמעתי נגדו.
(ב)
היה ערעור מטעם הנאשם תלוי ועומד ונפטר הנאשם, רשאי בית הדין לערעורים להרשות שהדיון יימשך, ולקבוע כי בן משפחתו, יורשו, מבצע צוואתו או מנהל עזבונו ימשיך בערעור במקום הנאשם.
שמירת סמכויות השר והמפקח הכללי
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשר או למפקח הכללי לגבי שוטר לפי חוק זה או הפקודה.

פרק ג׳: בירור קבילות שוטרים

הגדרות
”מעשה“ – מעשה כאמור בסעיף 89, לרבות מחדל ופיגור בעשיה;
”סוהר“ – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, שצורף למשטרת ישראל לתקופה מוגדרת מראש ולמטרה מסוימת;
”שוטר“ – לרבות יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים, אלא אם כן נאמר אחרת;
”שוטר נפגע“ או ”סוהר נפגע“ – מי שרואה עצמו נפגע ממעשה שנעשה לגביו בעת היותו שוטר או סוהר, לפי הענין.
כשירות נציב קבילות שוטרים ומינויו [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
כשיר להתמנות נציב קבילות שוטרים (בחוק זה – נציב הקבילות) מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;
(2)
הוא אינו שוטר;
(3)
הוא בעל ידע מקצועי, רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה;
(4)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ימנה את נציב הקבילות.
(ג)
תקופת כהונתו של נציב הקבילות תהיה חמש שנים מיום מינויו; השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי להאריך תקופה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.
(ד)
הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל המען למשלוח קבילות תפורסם ברשומות.
פקיעת כהונה
נציב הקבילות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.
העברה מכהונה [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי להעביר את נציב הקבילות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, אם נבצר ממנו למלא את תפקידיו במשך תקופה העולה על שישה חודשים רצופים.
סגן נציב הקבילות
(א)
השר ימנה סגן לנציב הקבילות (בסעיף זה – סגן הנציב).
(ב)
נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא את תפקידיו, ימלא סגן הנציב את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי השר להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות שבהן ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות, לא יעלה על שישה חודשים.
(ג)
התפנתה משרתו של נציב הקבילות וטרם התמנה אחר במקומו, ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות עד למינוי נציב הקבילות כאמור בסעיף 82.
הרשאים להגיש קבילה
רשאים להגיש קבילה שוטר נפגע, סוהר נפגע או אדם מטעמם, ובלבד שאותו אדם אינו שוטר או סוהר, לפי הענין, ואם נפטר השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע – הורהו, בן זוגו, בנו או בתו, אחיו או אחותו.
הנקבל
קבילה ניתנת להגשה על מי שבעת עשיית המעשה היה שוטר (בפרק זה – הנקבל).
הגשת קבילה
קבילה תוגש בכתב, במישרין, לנציב הקבילות, ותהא חתומה בידי מגישה (בפרק זה – הקובל); בקבילה יצוינו כל אלה:
(1)
שמו, מספרו האישי, דרגתו, תפקידו ומענו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, והיחידה המשטרתית שאליה הוא מצורף או צורף; היה הקובל אדם שאינו השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, יצוינו בה גם שמו ומענו של הקובל;
(2)
פרטי זהותו של הנקבל, ואם אין בידי הקובל פרטים כאמור – כל פרט שיש בו כדי לסייע לזיהויו;
(3)
תיאור מפורט של המעשה, לרבות הפגיעה שנגרמה בעקבותיו, המועד שבו אירע, זהות העדים אם ישנם, וכל פרט אחר הנוגע לענין ושיש בו כדי לסייע לבירור יעיל של הקבילה;
(4)
הוגשה לגורם רשמי, משטרתי או אחר, פניה בנושא הקבילה – זהות הגורם, והתייחסותו אם התקבלה.
נושא לקבילה
נושא לקבילה הוא מעשה שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא נוגע לשירותו במשטרה של שוטר או סוהר;
(2)
הוא פוגע, במישרין, בשוטר או בסוהר או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
(3)
הוא נעשה בלא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק, לפקודות, להוראות המחייבות במשטרת ישראל, או למינהל תקין, או שיש בו פסול אחר על פי דין, או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט.
קבילות שאין לבררן [תיקון: תשפ״ג־2]
על אף הוראות סעיף 89, בקבילות אלה לא יהיה בירור:
(1)
קבילה הנוגעת לענין שהליך לגביו תלוי ועומד לפני בית משפט, בית דין או דן יחיד, או שניתן לגביו פסק דין בבית משפט או בבית דין או פסק בידי דן יחיד;
(2)
קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין או של דן יחיד;
(3)
קבילה על מעשה שהוא עבירה שבקשר עמה התנהלה או מתנהלת חקירה על פי דין;
(4)
קבילה בעניין שכבר הוגשה לגביו תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי סעיף 45א לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
על אף הוראות סעיף 89, בקבילות אלה לא יהיה בירור אלא אם כן מצא נציב הקבילות, מטעמים שיירשמו, כי קיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
(1)
קבילה, שאינה מנויה בסעיף 90, בענין שניתנה לגביו החלטה שעליה ניתן או היה ניתן להגיש השגה, ערר או ערעור;
(2)
קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום עשיית המעשה נושא הקבילה, או מהיום שבו נודע לקובל על המעשה כאמור;
(3)
קבילה על מעשה שעל פי טיבו ראוי שיבורר בידי מפקדו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, או בידי גורם אחר במשטרת ישראל;
(4)
קבילה על מעשה שפגיעתו בשוטר הנפגע או בסוהר הנפגע היא מזערית;
(5)
קבילה בענין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין במשטרת ישראל, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, או במשרד לביטחון הפנים;
(6)
קבילה נגד מי שחדל להיות שוטר לפני בירורה, והיא מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.
פתיחת הבירור
(א)
משהוגשה קבילה, יאשר נציב הקבילות את קבלתה.
(ב)
נציב הקבילות יפתח בבירור הקבילה, אלא אם כן מצא כי מתקיים אחד מאלה או כי הקבילה אינה ראויה לבירור מטעם אחר שיירשם:
(1)
הקבילה אינה ממלאת אחר הוראה מהוראות סעיפים 86, 87, או 89;
(2)
הקבילה אינה ממלאת, בפרט מהותי, אחר הוראה מהוראות סעיף 88;
(3)
אין לברר את הקבילה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 90 או 91;
(4)
הקבילה קנטרנית או טרדנית.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), העלתה הקבילה, על פניה, חשד לביצוע עבירה פלילית, יודיע על כך נציב הקבילות למחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, או לרשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה, לפי הענין, וימשיך בבירור הקבילה בתיאום עמה.
(ד)
החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע לקובל, בכתב, שלא יברר את הקבילה, ויציין את העילה לכך.
(ה)
החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה כאמור בסעיף קטן (ב), ומצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק העברת הקבילה לבירור על ידי גורם אחר במשטרת ישראל, רשאי הוא להעביר את הקבילה לאותו גורם, ובלבד שהסכים לכך השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע.
דרכי הבירור
(א)
נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
(ב)
נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת הנקבל ולידיעת מפקדו של הנקבל, וייתן להם הזדמנות להשיב עליה, ורשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה בתוך התקופה שיקבע בדרישתו.
(ג)
ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו נציב הקבילות על כך וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך תקופה שיקבע.
(ד)
על הבירור לפני נציב הקבילות או לפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, בשינויים המחויבים לפי הענין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו שוטר או סוהר שהוזמן להתייצב לפניו.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) אינן באות לגרוע מהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות.
(ו)
בירור הקבילה יסתיים בהקדם האפשרי, ובתוך תקופה שלא תעלה על שנה מיום הגשתה.
הגשת סיוע
(א)
שוטר לא יעשה דבר שיש בו כדי למנוע, לעכב, להפריע או לשבש הגשת קבילה לנציב הקבילות, העברתה או בירורה.
(ב)
שוטר ייענה לדרישת נציב הקבילות או מי שהוא הסמיך לכך, להגיש חוות דעת מקצועית, וכל מידע או סיוע אחר הדרושים לקידום בירורה של קבילה.
הפסקת הבירור
(א)
נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה לפי פרק זה, ויהיה רשאי להפסיקו בכל אחת מאלה:
(1)
הקובל ביטל את קבילתו וציין את נימוקיו לכך;
(2)
נציב הקבילות נוכח שענין הקבילה בא על תיקונו או שלא ניתן להגיע בו להכרעה;
(3)
הנקבל חדל להיות שוטר והקבילה מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.
(ב)
הפסיק נציב הקבילות את בירור הקבילה, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל ולמפקדו של הנקבל.
תוצאות הבירור
(א)
מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה צודקת, כולה או חלקה, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל, לכל גורם אחר במשטרת ישראל שיראה לנכון ולקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע בפני כל גורם במשטרה על הצורך בתיקון ליקוי או עוול שהעלה הבירור ולהמליץ על הדרך לתיקונם או למניעת הישנותם.
(ב)
המליץ נציב הקבילות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע קצין המשטרה שהוסמך כאמור באותו סעיף קטן, בכתב, לנציב הקבילות, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההמלצה על הצעדים שננקטו לביצועה; לא ננקטו צעדים כאמור, יציין זאת קצין המשטרה, בצירוף הנימוקים לכך.
(ג)
מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה צודקת, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל ולכל גורם אחר במשטרת ישראל שיראה לנכון, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.
(ד)
העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה פלילית, יודיע נציב הקבילות על כך למחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים או לרשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה; העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירת משמעת, יודיע נציב הקבילות על כך לראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.
(ה)
לא יינקטו הליכים משמעתיים נגד שוטר או סוהר שקבילתו נמצאה בלתי צודקת, אלא אם כן נציב הקבילות קבע כי הקבילה היתה כוזבת, והמליץ לפני ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל או – לפני ראש המטה בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, לנקוט נגדו הליכים משמעתיים.
סייגים להודעה
(א)
הודעה של נציב הקבילות לפי סעיף 96 לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה, אשר גילוים נאסר על פי הוראות סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות.
(ב)
ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביע כל שר את דעתו לפי סעיפים 44 או 45 האמורים באותו סעיף קטן, יבקש נציב הקבילות את חוות דעת השר הנוגע לענין לפני שימסור את הודעתו.
(ג)
בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בכל אחת מאלה:
(1)
כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד מסוים או העלאה בדרגה, או בענין תוכנה של חוות דעת לגבי השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע לגבי פיטוריו מהמשטרה;
(2)
כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
(3)
כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
(4)
כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב או במשמעת במשטרה.
זכויות וסעדים
(א)
החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה אין בהם כדי –
(1)
להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי, בבית דין או בבית משפט, שלא היו לו לפני כן;
(2)
למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, בפקודות או בהוראות המחייבות במשטרת ישראל, לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.
(ב)
החלטות נציב הקבילות לפי פרק זה הן סופיות, ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
חובת סודיות
נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם במסגרת תפקידם, ולא לגלותה, אלא לשם ביצוע המוטל עליהם לפי פרק זה.
דין וחשבון [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
נציב הקבילות יגיש לשר ויציג לפני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון בכתב על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר קבילות, ורשאי הוא להגיש להם דין וחשבון כל אימת שיראה לנכון לעשות כן.
אי תלותו של נציב הקבילות
אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי פרק זה זולת מרותו של הדין.

פרק ד׳: הוראות שונות

[תיקון: תשס״ח]

סימן א׳: חיסיון חומר תחקיר

חיסיון חומר תחקיר [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־3, תשפ״ג]
(א)
בסעיף זה –
”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות;
”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;
”פעילות מבצעית“ – לרבות אימון;
”תחקיר“ – בירור שנערך במשטרת ישראל, בהתאם לנהלים שהוציא המפקח הכללי או מי מטעמו, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית שהיא אחת מהמפורטות להלן, או בקשר אליה:
(1)
פעילות המשטרה למען שמירת ביטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה;
(2)
פעילות המשטרה בתחום ביטחון המדינה;
(3)
פעילות המשטרה הנערכת באזור יהודה והשומרון, בפיקודו של חייל המשרת בצבא הגנה לישראל;
(4)
פעילות המשטרה לשמירת הסדר הציבורי, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
הפעילות נעשית במהלך הפרת סדר רחבת היקף ומתמשכת;
(ב)
בשל הפרת הסדר קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון הציבור;
(ג)
המפקח הכללי סבור כי יש צורך לערוך תחקיר מיידי לשם שמירה על חייו של אדם, גופו או שלומו, והיועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, אישר עריכת תחקיר כאמור;
(5)
פעילות המשטרה לשם אבטחת עד מאוים שאינו עד מוגן, כהגדרתם בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008.
(ב)
על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
(1)
דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בסעיף זה – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי;
(2)
חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים במשטרת ישראל שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
(3)
חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
(4)
(א)
חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
(ב)
מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ במפקח הכללי, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה;
(ג)
הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
(5)
(א)
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר;
(6)
ועדה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
(ג)
המפרסם שם של שוטר המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו – שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של שוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
[תיקון: תשס״ח]

סימן ב׳: העסקת שוטרים בתשלום

הקצאת שוטרים בתשלום לרגל אירוע או פעולה [תיקון: תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־4]
(א)
ביקש אדם כי לרגל אירוע או פעולה מטעמו תקצה המשטרה שוטרים לשם שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור באירוע או בפעולה כאמור, רשאי קצין מוסמך להקצות לאירוע או לפעולה כאמור שוטרים בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של האירוע או הפעולה קיים חשש לפגיעה בסדר הציבורי או בשלום הציבור, וכי מתקיימים תנאים אלה:
(1)
האירוע או הפעולה הם מסוג האירועים או הפעולות אשר על פי הקבוע בפקודות משטרת ישראל ניתן להקצות להם שוטרים בתשלום; פקודות לעניין זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל;
(2)
התקיימו לגבי האירוע או הפעולה הוראות כל דין.
(ב)
לא יקצה הקצין המוסמך שוטרים בתשלום, אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של האירוע או הפעולה יש מקום להקצות שוטרים בתשלום וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:
(1)
האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לצורך אבטחת שלום הציבור באירוע או בפעולה;
(2)
מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של האירוע או הפעולה, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;
(3)
ההשלכות על פעילות המשטרה ועל השוטרים.
(ג)
החליט קצין המשטרה המוסמך כי נדרשת הקצאת שוטרים בתשלום, יורה בדבר מספר השוטרים בתשלום שיוקצו בהתאם לאמות המידה שייקבעו בנוהלי משטרת ישראל.
(ד)
ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל נושא באחריות המקצועית כגורם מטה להקצאת שוטרים בתשלום והפעלתם המבצעית.
(ה)
(1)
בפרק זה, ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, בתחום המבצעים, הסיור או התנועה, לפי העניין, או ממלא מקומו, שהסמיך לכך ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל.
(2)
רשימת הקצינים המוסמכים תפורסם באתר האינטרנט של משטרת ישראל.
אירוע או פעולה החייבים ברישיון [תיקון: תשס״ח]
הוגשה לפי הוראות כל דין בקשה לקיום אירוע או לביצוע פעולה החייבים בקבלת רישיון, היתר או אישור מאת המשטרה, או נמסרה הודעה מוקדמת על הכוונה לקיים אירוע או לבצע פעולה החייבים לפי הוראות כל דין במתן הודעה כאמור, יחולו הוראות סעיף 102א.
סייגים להעסקת שוטרים בתשלום [תיקון: תשס״ח]
על אף הוראות סעיפים 102א ו־102ב, לא יוקצו שוטרים בתשלום בכל אחד מאלה:
(1)
אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכן כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל;
(2)
אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי;
(3)
משימה שלצורך ביצועה לא נדרשת הפעלה של סמכויות שוטר.
עיון חוזר בהחלטת קצין מוסמך [תיקון: תשס״ח]
(א)
על החלטת הקצין המוסמך לפי סעיף 102א רשאי אדם לפנות בבקשה לעיון חוזר לפני מפקד מחוז או סגנו.
(ב)
מפקד המחוז או סגנו, רשאי לאשר את החלטת הקצין המוסמך, לשנותה או לבטלה.
(ג)
על החלטת מפקד המחוז או סגנו בבקשה לעיון חוזר, ניתן לערור לפני ועדת ערר בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.
ועדת ערר [תיקון: תשס״ח]
(א)
השר ימנה ועדת ערר שתדון בעררים על החלטות מפקד מחוז או סגנו בעיון חוזר לפי סעיף 102ד, ואלה חבריה:
(1)
ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג לשכת עורכי הדין שהוא כשיר להיות שופט שלום;
(3)
בעל תואר אקדמי במינהל עסקים, בכלכלה או בחשבונאות וכן ניסיון בניהול של חמש שנים.
(ב)
החלטה בערר לגבי הקצאת שוטרים לאירוע או לפעולה ומספר השוטרים הדרוש לשמירה על הסדר הציבורי או על שלום הציבור באירוע או בפעולה כאמור, טעונה הסכמת יושב ראש הוועדה.
(ג)
השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את סדרי הדין בוועדת הערר.
(ד)
החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
ייעוד תשלומים [תיקון: תשס״ח, תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
התשלומים שיתקבלו בשל העסקת שוטרים בתשלום לפי פרק זה ייווספו לתקציב משטרת ישראל וישמשו לשם תשלום לשוטרים שהועסקו כאמור, לכיסוי הוצאות המשטרה בהעסקת שוטרים בתשלום ולרווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם.
(ב)
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חלוקת התשלומים לפי סעיף קטן (א).
סיוע בהפעלת סמכויות אכיפה או גבייה [תיקון: תשס״ח, תש״ע]
קצין מוסמך רשאי, לבקשת מי מהמנויים בתוספת השניה, להקצות שוטרים בתשלום לשם סיוע בהפעלת סמכויות אכיפה או גבייה הנתונות להם על פי דין.
[תיקון: תשס״ח]

סימן ג׳: הוראות כלליות

ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; ואולם תקנות לענין סעיף 76 ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים.
שינוי התוספות [תיקון: תשס״ח, תשפ״ב, תשפ״ג]
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות.
הנוסח שולב בפקודת המשטרה.
תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.
הוראות מעבר
(א)
מי שהועמד לדין משמעתי ערב תחילתו של חוק זה, יחולו על הדיון בענינו הוראות הפקודה כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, ואולם אם טרם החל הדיון בענינו לפני בית דין למשמעת או לפני דן יחיד, לפי הענין, יחולו עליו הוראות חוק זה.
(ב)
מי שכיהן כשופט בבית דין לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כשופט בבית דין לפי חוק זה.
(ג)
מי שכיהן כנציב הקבילות לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כנציב הקבילות לפי חוק זה.
[תיקון: תשס״ח]

תוספת ראשונה

(סעיף 5)

עבירות משמעת

אי מילוי הוראה מהוראות פקודות משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור.
התרשלות במילוי תפקיד.
התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה.
שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.
היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר.
היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; היעדרות מן השירות לתקופה של 21 ימים רצופים שלא ברשות יראו, לענין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת.
אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה, לגילוי עבירה או להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין.
עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב.
אי ענידת תג זיהוי, אי מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים.
התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.
[תיקון: תשע״ו־2]
מתן הצהרה כוזבת, דיווחים כוזבים או העלמת ידיעות או אי־מסירת דיווחים שחובה למוסרם, לשם התגייסות למשטרה או בכל בענין אחר הקשור לשירות במשטרה.
[תיקון: תשע״ו־2]
ביצוע פעולה המעמידה את השוטר במצב של ניגוד עניינים בהתאם לכללים שנקבעו לכך בפקודות משטרת ישראל.
[תיקון: תשס״ח־3, תשע״ו־2]
החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו, השמדתו או ניסיון להשמדתו או אי־שמירה עליו בניגוד לפקודות משטרת ישראל ובלא הצדק סביר.
[תיקון: תשע״ו־2]
החזקה או הפעלה או ניסיון הפעלה של כלי יריה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל; לענין זה, ”כלי יריה“ – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש״ט–1949.
[תיקון: תשע״ו־2]
גילוי, מסירה או ניסיון גילוי או מסירה, בלא קבלת רשות כדין, של דבר הנוגע למשטרה, לאדם בלתי מוסמך, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של המשטרה או בשלומו או בפרטיותו של אדם.
[תיקון: תשע״ו־2]
פניה, בלא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ למשטרה בכל ענין הנוגע לשירות במשטרה; לענין זה, ”גורם מחוץ למשטרה“ – למעט בית משפט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, נציב הקבילות, מבקר המשרד לביטחון הפנים והמחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים.
התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים.
סירוב בלתי מוצדק למלא בקשה סבירה של אדם מהציבור הבאה עקב היותו שוטר.
ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקיד.
(א)
שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין.
(ב)
העמדה לדין לפי פרט זה מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
עשיית אחד מאלה בהליך, בלא הצדק סביר –
(1)
אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין;
(2)
עזיבת מקום הליך שלא ברשות;
(3)
אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו;
(4)
אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת;
(5)
נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, או גרימת הפרעה או הפסקה;
(6)
פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, או שנאסר פרסומו, שלא ברשות;
לענין פרט זה, ”הליך“ – דיון בבית משפט, דין משמעתי או חקירה.
עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב, להפריע או לשבש בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב הקבילות או תלונה לממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל.
[תיקון: תשע״ו־2]
הימנעות ממתן סיוע שביקשו נציב הקבילות, הממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לשם בירור קבילה או תלונה, או לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בירור או חקירה כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
[תיקון: תשע״ו־2]
הימנעות ממתן סיוע שביקש קצין בודק או ועדה בודקת, שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, לשם בדיקת ענין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
[תיקון: תשע״ו־2]
הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר המשרד לביטחון הפנים, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
[תיקון: תשע״ו־2]
הבאת שוטר או ניסיון להבאת שוטר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ.
[תיקון: תשע״ו־2]
עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי שוטר אחר, להקל על ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה או ניסיון לעשיית מעשה כאמור.
[תיקון: תשע״ו־2]
הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998, בעת מילוי תפקיד או בקשר אליו או כשהשוטר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר, או כלפי אדם אחר העובד או משרת במשטרת ישראל או אצלה.
ניהול חקירה, בניגוד להוראות כל דין, בדרך שיש בה פגיעה ממשית בזכויות הנחקר.
[תיקון: תשע״ו־2]
(א)
נהיגה ברכב משטרה, או נהיגה ברכב אחר כשהשוטר לבוש מדים, באחת מאלה:
(1)
ברשלנות או בקלות ראש;
(2)
בלי רישיון נהיגה תקף, למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;
(3)
בזמן פסילה או בניגוד לתנאי רישיון הנהיגה;
(4)
כשהוא שיכור, כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודת התעבורה.
(ב)
עבירה על הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה או עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב, ובלבד שבוצעה בעת נהיגה ברכב משטרה או כשהשוטר לבוש מדים.
[תיקון: תשע״ז]
[תיקון: תשס״ח]

תוספת שניה

(סעיף 102ז)

[תיקון: תש״ע]
מערכת ההוצאה לפועל, למעט לשם ביצוע תפקיד שהוטל על יחידה מיוחדת כמשמעותה בסעיף 74יט לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, בהתאם להוראות פרק ז׳4 לחוק האמור;
גובה ארנונה כהגדרתו בסעיף 305 לפקודת העיריות;
גובה מסים כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת המסים (גביה);
הנהלת בתי המשפט;
חברת החשמל לישראל בע״מ;
מקורות, חברת מים בע״מ;
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע״מ;
המוסד לביטוח לאומי;
משרדי הממשלה, למעט משרד הפנים;
רשויות מקומיות;
רשות המסים בישראל;
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
המועצה לענף הלול.


התקבל בכנסת ביום י״ח בכסלו התשס״ו (19 בדצמבר 2005).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • גדעון עזרא
    השר לביטחון הפנים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.