ויקיטקסט

חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]

קישור למאגר החקיקה הלאומי
2000439
 נוסח ישן: ס״ח תש״ט, 278; תש״י, 180; תשי״ב, 282, VIII; תשי״ד, 88; תשט״ו, 130; תשי״ט, 146. נוסח משולב: ס״ח תשי״ט, 276, X; תשכ״א, 156, 216; תשכ״ד, 140; תשכ״ה, 6, 292; תשכ״ז, 8, 139; תשכ״ח, 168; תשל״א, 125; תשל״ב, 139; תשל״ג, 254; תשל״ו, 91; תשל״ט, 68; תשמ״א, 10; תשמ״ב, 272; תשמ״ד, 140; תש״ן, 20, 151; תשנ״ב, 18; תשנ״ו, 18; תשנ״ז, 90; תשנ״ט, 20, 118; תשס״א, 54; תשס״ד, 49, 317; תשס״ח, 82; תשע״א, 13; תשע״ב, 158; תשע״ד, 66, 66; תשע״ז, 238; תשפ״ב, 696; תשפ״ג, 80, 580; תשפ״ד, 738.

עדכון שיעורי תגמולים: ק״ת תשמ״א, 1349; תשמ״ב, 247; תשמ״ד, 1642; תשמ״ו, 603; תשמ״ז, 329, 1073; תשמ״ח, 208; תשמ״ט, 608, 1240; תשנ״א, 763, 929; תשנ״ב, 688; תשנ״ה, 403, 1563; תשנ״ז, 603, 1094; תשנ״ט, 492; תש״ס, 863; תשס״א, 785; תשס״ג, 100; תשס״ח, 1006, 1006; תשס״ט, 46, 46, 1024, 1228; תש״ע, 1564, 1564; תשע״ב, 780, 780, 1536; תשע״ג, 1606, 1606; תשע״ד, 1660; תשע״ו, 108, 108; תשע״ז, 768, 768; תשע״ט, 2960, 2960; תשפ״א, 602, 602, 603, 604, 605; תשפ״ב, 100, 101, 102, 4064.

הנוסח המשולב בא במקום חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949. המספרים שבכותרות השוליים המוקפים סוגריים מרובעים מציינים את מספר הסעיף בנוסח המקורי.

תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות [1] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, תשנ״ז, תשע״ז, [ק״ת צווים], תשפ״ג, תשפ״ג־2]
בחוק זה –
”שירות צבאי“ ו”שירות“ –
(1)
שירות בצבא־הגנה לישראל;
(2)
לגבי התקופה שמיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(3)
לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ ישראל וכל שירות אחר בארץ ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
”חייל משוחרר“ – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות; לענין זה – מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;
”חייל בשירות קבע“ – אדם המשרת בשירות קבע;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
(1)
חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2)
מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1)
מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
פורסם צו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), התשע״ח–2018.
(2)
הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
(3)
פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;
(4)
מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”נכה“ – חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;
”בן משפחה“ של נכה –
(1)
אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;
(2)
ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן־זוגו של הנכה;
(3)
הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:
(א)
אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;
(ב)
אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
(ג)
אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;
(4)
אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:
(א)
טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;
(ב)
בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
”אח“ כולל אחות;
”נצרך“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ – אדם שמלאו לו שמונה־עשרה שנה ואיננו נצרך;
”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ –
(1)
כשהוא ”בן־משפחה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
(2)
(נמחקה);
פורסמו תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
”הכנסה מספקת למחיית אדם“ – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;
פורסמו תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
”הענקה“ – (נמחקה);
”השכר הקובע“ – 5,310.47 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
”אגף שיקום נכים“ או ”האגף“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
”ארגון יציג“ – ארגון ששר הביטחון הכריז עליו כארגון יציג של נכים;
”קצין תגמולים“ – מי ששר הביטחון מינה לקצין תגמולים לפי סעיף 25;
”הכנסה חודשית“ – סך ההכנסה מעבודה או ממשלח יד של הנכה בשנת המס חלקי 12;
”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה כאמור בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה;
”הפרעה בתר־חבלתית“ (Post-Traumatic Stress Disorder) – תגובת דחק מתמשכת לאירוע טראומטי, לרבות תגובת קרב;
”זכאות נוספת“ – סיוע הניתן לפי פרק שני1, לנכה שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, שהוא סיוע כספי או סיוע שניתן בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון;
”סיוע כספי“ – סיוע הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק או במילווה;
”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.
חבלה בדרך למחנה או ממנו [תיקון: תשכ״ח]
(א)
רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב)
לענין סעיף זה –
”מחנה“ – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.
(ג)
לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.
נכים ממתנדבי הישוב [28א]
(א)
”נכה ממתנדבי הישוב“, בסעיף זה – מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.
(ב)
שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לענין חוק זה כשירות צבאי, ולענין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.
(ג)
נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לענין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה האמורה יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
(ד)
לענין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).
מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם־צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות [תיקון: תשע״ז]
(א)
לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
(ב)
בסעיף זה –
”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.
משרת בשירות קבע ברציפות [תיקון: תשע״ז]
לשירות החובה לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.
סמכות להעלות שיעורים [4] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשמ״א, תשפ״ג־2]
שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את סכום השכר הקובע ואת סכומי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
[תיקון: תשכ״ח]

פרק שני: תגמול

תגמולים בדרך של מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים [5] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשנ״ו]
על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן – מענק):
(1)
לנכה שדרגת נכותו 10%, 10% מהשכר הקובע, כפול 108;
(2)
לנכה שדרגת נכותו 11%, 11% מהשכר הקובע, כפול 125;
(3)
לנכה שדרגת נכותו 12%, 12% מהשכר הקובע, כפול 142;
(4)
לנכה שדרגת נכותו 13%, 13% מהשכר הקובע, כפול 155;
(5)
לנכה שדרגת נכותו 14%, 14% מהשכר הקובע, כפול 166;
(6)
לנכה שדרגת נכותו 15%, 15% מהשכר הקובע, כפול 175;
(7)
לנכה שדרגת נכותו 16%, 16% מהשכר הקובע, כפול 185;
(8)
לנכה שדרגת נכותו 17%, 17% מהשכר הקובע, כפול 193;
(9)
לנכה שדרגת נכותו 18%, 18% מהשכר הקובע, כפול 201;
(10)
לנכה שדרגת נכותו 19%, 19% מהשכר הקובע, כפול 215.
תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות גבוהה מ־19 אחוזים [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ג־2]
(א)
נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי לתגמולים, להטבות ולזכאויות נוספות על פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.
(ב)
(1)
נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי פסקה (2).
(2)
הסכום שינוכה כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שחלפו מהיום הקובע ועד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.
(3)
בסעיף זה –
”היום הקובע“ – היום שבו קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל־פיה קיבל את המענק;
”המספר הקובע“ – המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה לפי אותו סעיף בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;
”התגמול החודשי“ – התגמול ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה.
(ג)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ד)
נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור חל אחרי שחלפו מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע, לא ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום המענק ששולם.
[תיקון: תשנ״ו, תשפ״ג־2]
(בוטל).
תשלום מקדמה לנכה שדרגת נכותו 10 עד 19 אחוזים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
נכה שדרגת נכותו מ־10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.
(ב)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור המקדמה שיקבל הנכה על חשבון המענק.
(ג)
נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א), ובבדיקה שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4, בניכוי המקדמה שקיבל.
(ד)
נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים לפי דרגת הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב ניכוי המקדמה.
(ה)
שר הביטחון יקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את שיעור ניכוי המקדמה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
פורמו תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים), התשנ״ו–1996.
אי תשלום תגמולים נוספים ואי־מתן זכאויות נוספות [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ג־2]
נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר ולא תינתן לו כל הטבה או זכאות נוספת לפי חוק זה.
תחילה ותחולה [תיקון: תשנ״ו]
סעיפים 4 ו־4א עד 4ד, יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 10% עד 19%, שהגיש לראשונה תביעה לקצין התגמולים ביום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ואילך, ואינו מקבל תגמולים עובר למועד זה.
ברירת מענק [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ג־2]
נכה הזכאי לתגמול חודשי ושדרגת נכותו 10% עד 19%, יהיה רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי וזכאות נוספת, על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
תגמולים לנכים של 10%-100% [6] [תיקון: תשכ״ח, תשל״ג, תשפ״ג־2]
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
תוספת לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 40% לתגמולו.
פורסמו תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965.
תגמול למחוסר פרנסה [6א] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ז־2, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, [ק״ת צווים], תשפ״ג־2]
(א)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיפים 5 ו־5א.
(ב)
בסעיף זה, ”נכה מחוסר פרנסה“ – נכה שנתמלאו בו שני אלה:
(1)
אין לו הכנסה חודשית, העולה על מחצית השכר הקובע, ולא משולמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה מעבודה או ממשלח יד.
פורסמו תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ג–1953.
(ג)
בסעיף זה,
”תגמול מחוסר פרנסה“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לנכה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 3,320.30 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 4,852.39 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(2)
לנכה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 4,852.39 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 6,919.57 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(3)
לנכה שדרגת נכותו מ־40% עד 100% – 6,919.57 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 8,973.03 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(4)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א – 10,244.44 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 11,369.5 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
”הדרגה הקובעת“ – (נמחקה).
(ד)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.
תגמול לנכה שאינו מסוגל להשתכר למחייתו [7] [תיקון: תשכ״א, תשכ״א־2, תשכ״ה־2, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ג, תש״ן, תשפ״ב, [ק״ת צווים], תשפ״ג־2]
(א)
נכה שקצין תגמולים קבע כי אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו ישולם לו, במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5, 5א ו־6 ובסעיף 43(ב)(1) והתקנות לפיו, תגמול בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
אם דרגת נכותו אינה פחותה מ־50% – סכום של 10,244.44 שקלים חדשים, ואם יש לו ילד – סכום של 11,369.5 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(2)
אם דרגת נכותו מ־20% עד 49% –
(א)
אם הוא רווק, אלמן או גרוש ואין לו ילד – 7,715.34 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(ב)
אם הוא נשוי ואין לו ילד – 8,291.59 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
(ג)
אם יש לו ילד – 10,006.72 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023).
(א1)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60% והוא זכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)
לנכה שדרגת נכותו מ־60% עד 69% – תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה זכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) (להלן – התגמולים הרגילים);
(2)
לנכה שדרגת נכותו מ־70% עד 79% – תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;
(3)
לנכה שדרגת נכותו מ־80% עד 89% – תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;
(4)
לנכה שדרגת נכותו היא מ־90% עד 100% – תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים;
(5)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א תשולם תוספת של 40% מהתגמול המשתלם לו לפי סעיפים 5 ו־5א.
(ב)
נכה הזכאי לתגמול לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה חודשית העולה על שכר מינימום לחודש, תנוכה מהתגמול המשתלם לו לפי סעיף זה מחצית החלק מהכנסתו החודשית העולה על שכר המינימום לחודש; עלתה הכנסתו החודשית של נכה כאמור על השכר הממוצע, תיפסק זכאותו לתגמול לפי סעיף זה.
(ג)
קצין תגמולים יודיע בכתב לנכה לפני ניכוי מהתגמול או הפסקת זכאותו לתגמול כאמור בסעיף קטן (ב), על כוונתו לנכות מהתגמול ועל גובה הניכוי או על כוונתו להפסיק את הזכאות, לפי העניין; הניכוי או הפסקת הזכאות כאמור יחלו בחודש שלאחר מסירת ההודעה.
(ד)
תגמול לפי סעיף זה, בניכוי הסכומים לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5 או 5א, לפי העניין.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על נכה שביום שהגיש בקשה לתגמול לפי סעיף זה הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, למעט אדם שהגיש בקשה להכרה לפני גיל פרישה והוכר כנכה אחרי הגיעו לגיל פרישה ולא עבד בחמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להכרה לפי חוק זה; ואולם, נכה שקיבל תגמול לפי סעיף קטן (א)(2) ולאחר שהגיע לגיל פרישה עלתה דרגת נכותו ל־50% לפחות, רשאי קצין תגמולים לאשר לו תגמול לפי סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.
נכים שהגיעו לגיל פרישה [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשל״ט, תשס״ד, תשפ״ג־2]
(א)
לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 5א או 7 תשולם מיום הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (בסעיף זה – גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.
(ב)
לנכה ששולמו לו לפני הגיעו לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.
תוספת למימון צרכים מיוחדים [תיקון: תשל״ו, תשמ״א]
לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חודשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים), התשס״ג–2003.
תוספת לנכה בגיל 55 ויותר [תיקון: תשמ״ד, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשפ״ג־2]
(א)
נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ב)
נכה בן 55 שנים או יותר שהוא בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ב1)
נכה בן 57 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא מ־40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו, בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
פורסמו תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ״ט–1999.
תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת [תיקון: תשמ״ד, [ק״ת צווים], תשפ״ג־2]
(א)
נכה בן 50 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא 35% לפחות או שדרגת נכותו היא 20% לפחות בשל פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על סכום של 4,006.86 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023), והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
פורסמו תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה), התשמ״ד–1984.
(ב)
נכה יהיה זכאי לתוספת לתגמוליו לפי סעיף קטן (א) אף אם יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, ובלבד שההכנסה החודשית שלו אינה עולה על שכר מינימום לחודש.
סייג [תיקון: תשמ״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
סעיפים 7ג ו־7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7, וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 7ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד במשך תקופה שאינה עולה על 90 ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף 43(ב)(1).
[תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(בוטל).
הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד [תיקון: תשפ״ג־2]
הכנסה שאינה הכנסה מעבודה או ממשלח יד לא תובא בחשבון לעניין תגמולים לפי סעיפים 6, 7 ו־7ד.
שני הורים ממין אחד והורים זקנים [8]
(א)
היה לנכה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני־מין אחד, לא ייחשב כבן משפחה לעניין חוק זה, אלא אחד מהם.
(ב)
קצין תגמולים רשאי להורות, כי סב או סבה של נכה שמחסורם על הנכה יוכרו כהורים לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יוכרו יותר משני הורים זקנים.
התנהגות רעה חמורה [9] [תיקון: תשכ״א, תשפ״ג־2]
נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם קצין תגמולים קבע כי הנכה אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו וכן קבע כי אין לו הכנסה לחודש מכל מקור שהוא העולה על השכר הקובע, רשאי הוא להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.
[תיקון: תשפ״ג־2]

פרק שני1: זכאויות נוספות

[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן א׳: כללי

הגדרות – פרק שני1 [תיקון: תשפ״ג־2]
בפרק זה –
”מילווה“ – מילווה שניתן לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה, או על פי הסדר שערך משרד הביטחון;
”נכה“ – נכה הזכאי לתגמול חודשי;
”נכה בעל דרגת נכות מיוחדת“ – נכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א;
”קטיעת יד ורגל“ – קטיעת גפה תחתונה שנקבעה לה דרגת נכות של 50% או יותר בצירוף פגימה נוספת בגפה עליונה שנקבעה לה דרגת נכות של 50% או יותר ובצירוף פגימה נוספת למעט פגימת נפש, אך לרבות הפרעה בתר־חבלתית שנקבעה לה דרגת נכות של 20% או יותר;
”רופא מוסמך ראשי“, ”סגן רופא מוסמך ראשי“, ”רופא מוסמך מרחבי“ ו”רופא מוסמך מחוזי“ – כמשמעותם לפי סעיף 43(ב2).
זכאויות נוספות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
שר הביטחון יקבע בתקנות תנאים למתן זכאות נוספת והוראות לעניין הוכחתה, וכן את היקף הזכאות הנוספת, שיעורה ודרך הגשת הבקשה לקבלתה, ואם נקבע כי הזכאות הנוספת תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד־פעמי או בשיעורים, ורשאי הוא לקבוע כאמור תנאים, היקפי סיוע ושיעורים שונים, בין השאר, לפי דרגת הנכות, סוג הנכות, מצבו הרפואי של הנכה עקב נכותו ומצבו הכלכלי, האישי והמשפחתי, ובלבד שהיקפי הסיוע והשיעורים שייקבעו כאמור לכל דרגת נכות לא יעלו על סכומי הזכאות הנוספת והיקפי הסיוע האמורים בפרק זה לעניין אותה דרגה.
(ב)
זכאות נוספת לפי פרק זה תשולם או תינתן רק לנכה שאושרה לו אותה הזכאות לפי הוראות פרק זה, לאחר שנמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה; שר הביטחון רשאי לקבוע כי זכאויות נוספות מסוימות שאושרו כאמור לנכה ישולמו או יינתנו לאדם אחר.
(ג)
(החל מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה): זכאות נוספת לפי פרק זה תשולם או תינתן לנכה המתגורר מחוץ לישראל בתנאים ובהתאמות שיקבע שר הביטחון.
(ד)
נכה הזכאי לזכויות לפי הוראות פרק זה ולפי הוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, יקבל זכויות הן לפי הוראות פרק זה והן לפי הוראות החוק האמור, אלא אם כן קבע שר הביטחון כי זכאות נוספת לפי פרק זה, הדומה בעיקרה לזכות שהנכה זכאי לה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לא תינתן לו או שתינתן בתנאים.
(ה)
המבקש זכאות נוספת לפי סימנים ב׳ ו־ג׳, למעט זכאות נוספת המנויה בתוספת, יגיש בקשה לקצין תגמולים; רשימת הזכאויות הנוספות שיש להגיש בקשה לקבלן כאמור תפורסם באתר האינטרנט של האגף.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן ב׳: זכאות נוספת לדיור

[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה א׳: כללי

פרשנות – סימן ב׳
(א)
בסימן זה –
”בעלות“, בדירה – בעלות, לרבות חכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, בדירה או בחלק מדירה;
”דירה“ – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”מחוסר דיור“ – נכה שאין ולא הייתה בבעלותו דירה בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לסיוע לפי סימן זה;
”מעלון“ – לרבות מעלית.
(ב)
לעניין סימן זה, יראו בעלות בחלק מדירה בשיעור העולה על 33% ששוויו עולה על 528,000 שקלים חדשים כבעלות בדירה, אלא אם כן הנכה הוכיח כי אינו יכול למכור את חלקו בדירה.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ב׳: סיוע בשכר דירה

סיוע בתשלום שכר דירה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות זכאי לקבל סיוע במענק חודשי לשם תשלום שכר דירה כמפורט בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), ובלבד שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא מחוסר דיור;
(2)
יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו;
(3)
הוא מחליף את הדירה שבבעלותו בדירה אחרת;
(4)
יש בבעלותו דירה שהוא אינו יכול להמשיך ולהתגורר בה, מטעמים שיקבע שר הביטחון;
(5)
מלאו לו 65 שנים וכן התקיים בו אחד מאלה:
(א)
יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו;
(ב)
יש בבעלותו דירה שאינה מתאימה לו מחמת גילו;
(ג)
אין בבעלותו דירה, אף אם הייתה בבעלותו דירה בעבר;
(ד)
יש בבעלותו דירה שהוא אינו יכול להמשיך ולהתגורר בה, מטעמים שיקבע שר הביטחון.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שהגיש בקשה להכרה כנכה לפי סעיף 30, לגבי התקופה שמהגשת בקשתו עד ההחלטה בה, ובלבד שלקצין תגמולים יש יסוד סביר להניח כי הוא יוכר כנכה לפי חוק זה והרופא המוסמך המרחבי קבע כי דרגת הנכות שצפוי שתיקבע לו לא תפחת מ־50%.
(ג)
סיוע בתשלום שכר דירה לפי סעיף קטן (א)(1) עד (4) יינתן לתקופה שלא תעלה על שש שנים, וסיוע לפי סעיף קטן (א)(5) – כל עוד מתקיימים התנאים לזכאות ואף אם ניתן לו סיוע בתשלום שכר דירה בעבר.
(ד)
סיוע בתשלום שכר דירה יהיה בסכומים שלא יעלו על הסכומים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) להלן, לפי העניין, ואם התקיים בנכה האמור ביותר מפסקה אחת – בסכום שלא יעלה על הסכום הגבוה שבהם:
(1)
לנכה שאין לו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים – 2,650 שקלים חדשים לחודש;
(2)
לנכה המרותק לכיסא גלגלים או שיש לו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים – 4,306 שקלים חדשים לחודש;
(3)
לנכה המרותק לכיסא גלגלים שהוא בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש או קטיעת שתי גפיים תחתונות – 8,611 שקלים חדשים לחודש;
(4)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שלא מתקיים לגביו האמור בפסקה (3) – 5,961 שקלים חדשים לחודש.
(ה)
שר הביטחון רשאי לקבוע את הסכומים או השיעורים המזעריים של השתתפות הנכה בעלות שכר הדירה כתנאי לקבלת סיוע לפי סעיף זה.
(ו)
קצין תגמולים רשאי, במקרים מיוחדים, לאשר לנכה שקיבל סיוע בתשלום שכר דירה לפי סימן זה, סיוע במענק לשם מימון ההוצאות הכרוכות במעבר דירה, ובכלל זה סיוע בתשלום שכר טרחת עורך דין, דמי תיווך והוצאות העברת המיטלטלין.
סיוע בשכר דירה לנכה לומד [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה מחוסר דיור שדרגת נכותו 50% לפחות, השוכר דירה בתקופת לימודיו, זכאי לקבל סיוע במענק חודשי לשם תשלום שכר דירה, בסכום מרבי של 1,325 שקלים חדשים לחודש; סיוע לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים או לתקופה שבעדה הוא זכאי לסיוע בהתאם להוראות לפי סעיף 45(א)(1) או (2), הארוכה שבהן.
(ב)
אין בקבלת סיוע לפי סעיף זה כדי לגרוע מזכאותו של נכה לסיוע לפי סעיף 9ד; ואולם, נכה המקבל סיוע לפי סעיף זה בעד תקופה מסוימת, לא יקבל סיוע לפי סעיף 9ד בעד אותה תקופה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, השוכר דירה בתקופת לימודיו, זכאי לקבל סיוע כאמור בסעיף 9ד לתקופה הקבועה בסעיף 9ד(ג) ונוסף על כך סיוע בסכום מרבי של 1,325 שקלים חדשים לחודש, לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבע שנים או לתקופה שבעדה הוא זכאי לסיוע בהתאם להוראות לפי סעיף 45(א)(1) או (2), הארוכה שבהן, ובלבד שהוא לומד.
(ד)
ההוראות לפי סעיף 9ד(ב), (ה) ו־(ו) יחולו גם לעניין סיוע לפי סעיף זה.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ג׳: סיוע ברכישת דירה ראשונה, בהחלפת דירה, בחידוש חכירה לדורות או בהחזר הלוואת משכנתה

סיוע ברכישה או בבנייה של דירה ראשונה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שהוא מחוסר דיור, זכאי לקבל סיוע כספי חד־פעמי לשם רכישה או בנייה של דירתו הראשונה, שתהיה בבעלותו ותתאים למגבלות נכותו, במענק ובמילווה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה כמפורט בטור ב׳ שבה, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ג׳ שבה:
טור א׳
סוג הסיוע		טור ב׳
דרגת הנכות או סוג הפגימה		טור ג׳
סכום מרבי בשקלים חדשים
(1)
מענק
(א)
35% עד 49% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית או 50% עד 89%
159,250
(ב)
50% עד 89% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית
238,755
(ג)
90% עד 100%
292,363
(2)
מילווה
(א)
20% עד 29%
129,447
(ב)
30% עד 39%
206,720
(ג)
30% עד 34% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית
284,043
(ד)
40% עד 49%
388,781
(ה)
50% עד 69%
574,394
(ו)
70% עד 99%
642,735
(ז)
100%
837,022.
(ב)
מענק כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לנכה שדרגת נכותו קבועה.
סיוע בהחלפת דירה או בחידוש חוזה חכירה לדורות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שבבעלותו דירה יחידה, זכאי לקבל סיוע חד־פעמי שהוא אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לנכה שהדירה שבבעלותו אינה מתאימה לו מחמת מגבלות נכותו – סיוע לשם רכישה או בנייה של דירה במקום הדירה שבבעלותו, ובלבד שהדירה הנרכשת או הנבנית תהיה בבעלותו;
(2)
לנכה שהוא חוכר לדורות בדירה – סיוע לשם חידוש חוזה החכירה.
(ב)
סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן במענק או במילווה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה, כמפורט בטור ב׳ שבה, ובסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ג׳ שבה:
טור א׳
סוג הסיוע		טור ב׳
דרגת הנכות או סוג הפגימה		טור ג׳
סכום מרבי בשקלים חדשים
(1)
מענק
(א)
35% עד 100% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית
159,250
(ב)
60% עד 100% בשל פגימה בלב או בריאות
(ג)
90% עד 100%
(2)
מילווה
(א)
20% עד 29%
64,724
(ב)
30% עד 39%
103,360
(ג)
30% עד 34% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית
142,022
(ד)
40% עד 49%
194,390
(ה)
50% עד 69%
287,197
(ו)
70% עד 99%
321,367
(ז)
100%
418,511.
(ג)
מענק כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לנכה שדרגת נכותו קבועה.
(ד)
סיוע כאמור בסעיף זה יינתן לנכה שלא קיבל סיוע לפי סעיף 9ו, ולעניין סיוע במילווה – גם לא קיבל סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה לפי סעיף 9ח.
סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שדרגת נכותו היא בין 20% ל־100%, זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם פירעון מלא או חלקי של הלוואת משכנתה שנטל לרכישת דירה המשמשת או שתשמש למגוריו, בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע במילווה כאמור בסעיף 9ו(א)(2)(א) עד (ז), לפי העניין.
(ב)
קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן (א), והשתנתה דרגת נכותו באופן המזכה אותו בסיוע בהחזר של הלוואת משכנתה בסכום גבוה מזה שקיבל, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו בהתאם לדרגת נכותו העדכנית ובין הסיוע שקיבל.
(ג)
נכה שקיבל סיוע לפי סעיף 9ו או 9ז לא יהיה זכאי לסיוע לפי סעיף זה.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ד׳: סיוע כספי למטרות שונות הנוגעות לדיור

סיוע בשיפוץ דירה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שדרגת נכותו היא בין 20% ל־100% זכאי לקבל, אחת לעשר שנים, סיוע במילווה לשם עריכת שיפוץ בדירה שבה הוא מתגורר, בסכום מרבי של 223,008 שקלים חדשים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שסכום הסיוע שקיבל לפי אותו סעיף קטן היה נמוך מהסכום המרבי הנקוב בו, יוכל לקבל את יתרת סכום הסיוע בסכומה המעודכן, במילווה, לשם עריכת שיפוץ נוסף בדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו קיבל סיוע לפי אותו סעיף קטן.
סיוע להתארגנות ראשונית [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם התארגנות ראשונית בדירה, בהתאם לדרגת נכותו כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ב׳ שבה:
טור א׳
דרגת הנכות		טור ב׳
סכום מרבי בשקלים חדשים
(1)
20% עד 39%
19,224
(2)
40% עד 49%
41,517
(3)
50% עד 69%
50,990
(4)
70% עד 99%
61,858
(5)
100% ונכה בעל דרגת נכות מיוחדת
89,268.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חל פירוד בין הנכה לאשתו, כך שהנכה חי בנפרד ממנה והשאיר לה את תכולת דירתו, רשאי קצין תגמולים לקבוע כי הנכה יהיה זכאי לקבל סיוע כאמור באותו סעיף קטן פעם נוספת.
(ג)
קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן (א), והשתנתה דרגת נכותו באופן המזכה אותו בסיוע בהתארגנות ראשונית בסכום גבוה מזה שקיבל, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו בהתאם לדרגת נכותו העדכנית ובין הסיוע שקיבל.
סיוע בהתאמת דירה לנכה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה זכאי לקבל סיוע לשם התאמת הדירה שבה הוא מתגורר למגבלות נכותו, אם קצין תגמולים אישר כי ביצוע ההתאמה נדרש בשל מגבלות הנכות, ובלבד שהדירה שבה הוא מתגורר היא בבעלותו או בבעלות הוריו, או שבכוונתו לשכור אותה לתקופה העולה על ארבע שנים; סיוע כאמור יינתן לנכה במענק, בהתאם לדרגת נכותו או לסוג הפגימה כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, ובסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט בטור ב׳ שבה:
טור א׳
דרגת הנכות		טור ב׳
סכום מרבי בשקלים חדשים
(1)
10% עד 49%
43,005
(2)
50% לפחות, או 35% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית
54,067.
(ב)
סיוע לפי סעיף זה יכול שיינתן יותר מפעם אחת, ובלבד שלפי קביעת קצין תגמולים חל שינוי במצבו הגופני או הנפשי של הנכה שבשלו התעורר צורך בביצוע התאמה כאמור בסעיף קטן (א) פעם נוספת.
(ג)
סיוע לפי סעיף זה יינתן גם לנכה הזכאי לסיוע במענק לפי סעיף 9ו או 9ז.
סיוע ברכישת מעלון והתקנתו [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה כמפורט להלן שדרגת נכותו קבועה זכאי לקבל, אחת לעשר שנים, סיוע במענק לשם רכישת מעלון והתקנתו בדירה שבבעלותו או בדירה שבבעלות הוריו, שבה הוא מתגורר, בסכום מרבי של 117,258 שקלים חדשים:
(1)
נכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות;
(2)
נכה שיש לו פגימה בגפיים התחתונות ושדרגת נכותו בשל פגימה זו היא 35% לפחות.
(ב)
ניתן לנכה סיוע כאמור בסעיף קטן (א), בדירה שבבעלותו, לא יינתן לו סיוע לפי סעיף 9ז, אלא אם כן חלה החמרה במצבו הרפואי הנובעת מהנכות, שאירעה לאחר התקנת המעלון שלגביו ניתן סיוע לפי סעיף זה.
(ג)
ניתן לנכה סיוע לפי סעיף 9ו או 9ז, לא יינתן לו סיוע לפי סעיף זה, אלא אם כן המעלון נדרש בשל החמרה במצבו הרפואי הנובעת מהנכות, שאירעה לאחר הרכישה, הבנייה או חידוש חוזה החכירה של הדירה שלגביה ניתן הסיוע לפי אותם סעיפים.
(ד)
נכה שזכאי לקבל סיוע לפי סעיף זה, יקבל סיוע שנתי במענק לתשלום דמי ביטוח בעד המעלון שהותקן, לרבות עלות בדיקת מהנדס; הסיוע יהיה בשיעור של 75% מעלות הביטוח השנתי ובסכום מרבי של 6,497 שקלים חדשים.
סיוע למימון אחזקת מעלית [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה שהוא אחד מאלה, הגר בבית משותף שמותקנת בו מעלית, זכאי לקבל סיוע שנתי במענק, בסכום של 58 שקלים חדשים, למימון אחזקת מעלית:
(1)
נכה בעל דרגת נכות שאינה פחותה מ־80% בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות;
(2)
נכה בעל דרגת נכות שאינה פחותה מ־60% בשל שיתוק בחצי גוף אנכי.
(ב)
בסעיף זה, ”בית משותף“ – כמשמעותו בחוק המקרקעין, לרבות בית כמשמעותו בפרק ו׳1 לחוק האמור.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ה׳: סיוע בשיכון בדירה בבעלות משרד הביטחון או בדירה ציבורית

סיוע בשיכון בדירה בבעלות משרד הביטחון או בדירה ציבורית [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה מחוסר דיור שדרגת נכותו הקבועה אינה פחותה מ־50% זכאי לקבל סיוע בדרך של שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון בתנאי שכירות, אם יש דירה פנויה כאמור, או בדרך של מתן המלצה לחברה לדיור ציבורי לשכנו בדירה ציבורית.
(ב)
שוכן נכה בדירה בבעלות משרד הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), ינוכו מתגמולו או מזכאות נוספת שקיבל דמי שכירות חודשיים בסכום מרבי של 133 שקלים חדשים; משרד הביטחון יהיה אחראי לביצוע התיקונים בדירה בהתאם להוראות שיקבע שר הביטחון.
(ג)
נפטר נכה ששוכן בדירה בבעלות משרד הביטחון לפי סעיף זה, יהיה בן משפחתו שהתגורר עימו בדירה ערב מותו זכאי להמשיך לגור בדירה כאמור 12 חודשים לכל היותר ממועד פטירתו, ויחולו לעניין זה, בתקופה האמורה, הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים.
(ד)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20% ומתגורר בדירה ציבורית זכאי לקבל מענק חד־פעמי בסכום של 8,973 שקלים חדשים.
(ה)
נכה המקבל סיוע לפי סעיף זה אינו זכאי לקבל, בעד התקופה שבה הוא מקבל סיוע כאמור, סיוע בשכר דירה לפי סעיפים 9ד או 9ה.
(ו)
בסעיף זה, ”דירה ציבורית“ ו”חברה לדיור ציבורי“ – כהגדרתן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ו׳: הוראות נוספות לעניין סיוע בדיור לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת

מענק לרכישת דירה לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שהוא מחוסר דיור זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במענק לשם רכישה או בנייה של דירתו הראשונה, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהדירה תהיה בבעלותו ותתאים למגבלות נכותו:
(1)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות או קטיעת יד ורגל – 2,947,056 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף, אם נדרש לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (בסעיף זה – חוק מס ערך מוסף);
(2)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שאינו מנוי בפסקה (1) – 2,475,705 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף, אם נדרש לפי חוק מס ערך מוסף.
(ב)
החל נכה בהליך לקבלת סיוע לפי סעיף זה, ונפטר לפני שמימש את זכאותו לסיוע כאמור, יהיו אלמנתו וילדיו הקטינים זכאים לסיוע לפי סעיף זה במקום הסיוע בדיור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ובלבד שלפני פטירתו התקשר הנכה בהסכם לרכישה או לבנייה של הדירה שלגביה התבקש הסיוע כאמור.
(ג)
נכה שלא קיבל את הסיוע לפי סעיף קטן (א) בשל כך שבבעלותו דירה, ודירתו אינה מותאמת לנכותו ולא ניתן להתאימה, יקבל סיוע במענק לרכישת דירה חלופית בשווי ההפרש שבין המענק לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, ובין המחיר שבו נמכרה דירתו.
(ד)
נכה שהוא חוכר לדורות בדירה ולא קיבל סיוע לפי סעיף קטן (א) בשל כך שבבעלותו דירה, יקבל סיוע בחידוש חוזה החכירה, בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
(ה)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת ששוכן בדירה בבעלות משרד הביטחון לפי סעיף 9יד, זכאי לרכוש את הדירה האמורה, ולשם הרכישה יקבל סיוע חד־פעמי בשיעור של 92.5% משווי הדירה כשהיא פנויה, ולא יותר מסכום הסיוע האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין; סיוע לפי סעיף קטן זה יינתן במקום הסיוע לפי סעיף קטן (א).
(ו)
בסעיף זה, ”דירה“ – לרבות מקרקעין שעליהם בנויה או תיבנה דירה.
סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שלא קיבל סיוע לפי סעיף 9טו זכאי לקבל סיוע חד־פעמי במילווה לשם פירעון מלא או חלקי של הלוואת משכנתה שנטל לרכישת דירה המשמשת או שתשמש למגוריו, בסכום שלא יעלה על 75% מהסכום האמור בסעיף 9טו(א)(1) או (2), לפי העניין.
(ב)
קיבל נכה סיוע לפי סעיף 9ח לפני שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת, יהיה הנכה זכאי להפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף זה ובין הסיוע שקיבל לפי סעיף 9ח.
זכאויות נוספות לדיור לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת זכאי לקבל אחת או יותר מהזכאויות הנוספות, כמפורט להלן:
(1)
סיוע במענק שנתי לשם אחזקת הדירה שבה הוא מתגורר, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המתגורר בדירה בבעלות משרד הביטחון או לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות, קטיעת שתי גפיים עליונות או קטיעת יד ורגל, המתגורר בדירה שבבעלותו – סכום שיקבע שר הביטחון ושלא יעלה על 16,639 שקלים חדשים;
(ב)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת שאינו מנוי בפסקת משנה (א), המתגורר בדירה שבבעלותו – 5,661 שקלים חדשים;
(2)
סיוע במענק, אחת לעשר שנים, לשם רכישת כל אחד מאלה, בסכום שלא יעלה על הסכום כמפורט לצידו:
(א)
דוד שמש – בסכום מרבי של 1,800 שקלים חדשים;
(ב)
קולטי שמש – בסכום מרבי של 1,600 שקלים חדשים;
(3)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים, פגימת ראש, קטיעת שתי גפיים תחתונות או קטיעת יד ורגל – סיוע במענק, אחת לעשר שנים, לשם התקנת שער חשמלי בבית צמוד קרקע שבבעלותו, בשיעור של 75% מעלות התקנת השער ובסכום מרבי של 6,497 שקלים חדשים;
(4)
(א)
סיוע במילווה, אחת לעשר שנים, לשם שיפוץ בדירה שבבעלותו ושבה הוא מתגורר – בסכום מרבי של 289,221 שקלים חדשים;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), נכה שסכום הסיוע שקיבל לפי אותה פסקת משנה היה נמוך מהסכום המרבי הנקוב בה, יוכל לקבל את יתרת סכום הסיוע בסכומה המעודכן, במילווה, לשם עריכת שיפוץ נוסף בדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו קיבל סיוע לפי אותה פסקת משנה;
(ג)
קיבל נכה כאמור בסעיף זה סיוע במילווה לפי סעיף 9ט לפני שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת, וטרם חלפו עשר שנים ממועד קבלת המילווה כאמור, יהיה הנכה זכאי לקבלת ההפרש שבין הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף זה ובין הסיוע שקיבל לפי סעיף 9ט;
(5)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו – סיוע בהתאמת הדירה שבה מתגוררים הוריו למגבלות נכותו אף אם הוא אינו מתגורר בה, בסכום מרבי של 30,567 שקלים חדשים;
(6)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו – סיוע בהתאמת הדירה שבה הוא מתגורר בשכירות למגבלות נכותו, בסכום מרבי של 30,567 שקלים חדשים, ונוסף על כך סיוע באותו סכום מרבי לשם השבת הדירה למצבה הקודם בתום תקופת השכירות, אם בעל הדירה דורש זאת;
(7)
לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים בשל נכותו, אשר עובר לגור בדירת הוריו לתקופה של שנתיים לפחות, ונדרש להתאימה למגבלות נכותו – סיוע חד־פעמי בסכום שלא יעלה על סכום הסיוע המרבי שהיה ניתן לו לתקופה של 36 חודשים לשם סיוע בשכר דירה לפי סעיף 9ד.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן משנה ז׳: הוראות שונות

סיוע בדיור – סכום מרבי [תיקון: תשפ״ג־2]
סיוע במענק או במילווה, לפי העניין, כאמור בסעיפים 9ד, 9ה, 9ו, 9ז, 9ח, 9ט, 9יא, 9יב, 9טו, 9טז, ו־9יז(2), (4), (5), (6) ו־(7) לא יעלה על הסכום ששילם הנכה בפועל.
נכה בעל דרגת נכות זמנית – סיוע במילווה בדיור [תיקון: תשפ״ג־2]
מילווה לפי סעיפים 9ו, 9ז, 9ח ו־9ט יינתן גם לנכה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית, ובלבד שבמועד פניית הנכה למימוש הזכאות למילווה תוקפה של דרגת הנכות הזמנית שלו הוא לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, ורופא מוסמך ראשי, סגנו, רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך מחוזי קבע כי יש יסוד סביר להניח שדרגת הנכות שתיקבע בתום תוקפה של דרגת הנכות הזמנית לא תפחת מ־20%.
סיוע בדיור – מקרים מיוחדים [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
על אף האמור בסימן זה, קצין תגמולים, לפי המלצת הוועדה שהוקמה לפי סעיף קטן (ג) (בחוק זה – ועדה מייעצת לדיור), רשאי, במקרים מיוחדים, להיענות לבקשה לסיוע בדיור לפי סימן זה, במלואה או בחלקה, לנכה שאינו עומד בתנאים לקבלת סיוע כאמור, וכן להיענות לבקשה לסיוע כאמור בהיקף גדול מהקבוע לפי סימן זה, והכול כמפורט להלן:
(1)
סיוע בדיור לנכה שאינו מחוסר דיור;
(2)
סיוע בתשלום שכר דירה –
(א)
לצמיתות או לתקופה ארוכה מהאמור בסעיפים 9ד או 9ה;
(ב)
לנכה שיש לו פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, אף אם דרגת נכותו פחותה מ־50%;
(ג)
לנכה שדרגת נכותו 35% עד 49% בשל פגימה בגפיים תחתונות;
(3)
הפחתת שיעור ההשתתפות העצמית של נכה בתשלום שכר דירה או ויתור עליה;
(4)
הגדלת סכום הסיוע בתשלום שכר דירה;
(5)
הגדלת סכום הסיוע במילווה לדיור;
(6)
הגדלת סכום הסיוע לרכישת מעלון או להתאמת דירת הנכה או דירת הוריו למגבלות נכותו;
(7)
קביעה כי סיוע הניתן בקשר לדירת הוריו של הנכה לפי סעיפים 9יא(א), 9יב(א) או 9יז(5) ו־(7), יינתן בעבור דירת בן משפחה אחר מדרגה ראשונה של הנכה;
(8)
סיוע בדיור לפי סימן זה למי שקיבל בעבר סיוע כאמור, אף אם נקבע בחוק זה כי הסיוע ניתן באופן חד־פעמי, בתנאים שיקבע שר הביטחון;
(9)
סיוע במענק או במילווה לפתרון דיור שלא לפי הוראות סימן זה, לנכה עם פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, ובלבד שסכום הסיוע לא יחרוג מסך כל הסיוע שהנכה זכאי לו לפי סימן זה במענק או במילווה, לפי העניין;
(10)
סיוע במילווה להחלפת דירה לפי סעיף 9ז לנכה עם פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, בשל שינוי בדרגת נכותו או בשל שינוי בהרכב המשפחתי שלו, אף אם בעבר קיבל סיוע בדיור לפי סעיפים 9ו, 9ז או 9ח.
(ב)
על אף האמור בסעיף 9יד(ג), קצין תגמולים, לפי המלצת הוועדה המייעצת לדיור, רשאי, במקרים מיוחדים, להיענות לבקשה של בן משפחה שהתגורר עם הנכה בדירה בבעלות משרד הביטחון, להמשיך להתגורר בדירה האמורה לתקופה העולה על 12 חודשים.
(ג)
שר הביטחון יקים ועדה שתמליץ לקצין התגמולים בנוגע להחלטה בבקשות לפי סעיף זה; שר הביטחון יקבע את הרכב הוועדה, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, ואת סדרי עבודתה של הוועדה.
(ד)
קצין תגמולים רשאי לאשר זכאות נוספת בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת לדיור או להחזיר את הנושא לדיון חוזר בוועדה, וכן רשאי הוא לבקש הסברים, אך אינו רשאי לאשר זכאות נוספת בניגוד להמלצות הוועדה, אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן ג׳: זכאות נוספת לניידות

הגדרות – סימן ג׳ [תיקון: תשפ״ג־2]
בסימן זה –
”זכאות נוספת לניידות“ – סיוע לפי סימן זה, בין השאר ברכישה, אחזקה והחלפה של רכב רפואי ובקבלת שיעורי נהיגה;
”המכון הרפואי לבטיחות בדרכים“ – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות;
”פגימה במערכת התנועה“ – פגימה בעמוד שדרה מותני, באגן הירכיים או בגפיים התחתונות;
”רכב רפואי“ – רכב בבעלות הנכה המשמש אותו לניידותו;
”רכב רפואי בבעלות המדינה“ – רכב שנרכש, מתוחזק ומבוטח על ידי המדינה ומשמש את הנכה לניידותו.
רכב רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה שדרגת נכותו קבועה זכאי, לפי סימן זה, לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי, בסכום מרבי כמפורט להלן בפסקאות (1) עד (6), ואם מתקיים בו האמור ביותר מפסקה אחת – לפי הגבוה שבהם:
(1)
142,914 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 1), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)
דרגת נכותו היא 50% לפחות;
(ב)
הסכום החשבוני של דרגות נכותו, בשל פגימות במערכת התנועה, הוא 50% לפחות;
(ג)
הסכום החשבוני של דרגות נכותו הוא 55% לפחות, ובלבד שלפחות 10% מתוכו הם בשל פגימה אחת במערכת התנועה;
(ד)
דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא בין 30% ל־49%;
(ה)
דרגת נכותו בשל פגימות בעמוד השדרה היא 30% לפחות, ובלבד שנקבעה לו דרגת נכות נוספת של 10% לפחות בשל פגימה אחת בגפיים התחתונות;
(2)
159,364 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 2), לנכה שדרגת נכותו היא 50% לפחות, שמתוכה 30% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה ימנית או 20% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה שמאלית, ולעניין נכה שהוא איטר יד ימין – מתוכה 30% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה שמאלית או 20% לפחות הם בשל פגימות בגפה עליונה ימנית;
(3)
169,330 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 2א) לנכה שזכאי לרמות סיוע 1 או 2 ומתקיים בו אחד מאלה:
(א)
יש לו ארבעה ילדים לפחות;
(ב)
הוא מוכר כנכה בשל הפרעה בתר־חבלתית, יש לו שלושה ילדים לפחות והוא מלווה בכלב שקיבל ממשרד הביטחון;
(4)
277,602 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 3), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)
דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות בלבד היא בין 50% ל־99%;
(ב)
דרגת נכותו בשל פגימות בגפה עליונה אחת היא 50% לפחות;
(ג)
דרגת נכותו בשל פגימת ראש עם נזק מוחי או שיתוק בחצי גוף אנכי היא 80% לפחות;
(ד)
דרגת נכותו כתוצאה מכוויות היא 80% לפחות;
(ה)
דרגת נכותו בשל פגימות בעמוד השדרה היא 100%;
(5)
342,376 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 4), לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון, שיש לו כלב נחייה;
(6)
308,447 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 5), לנכה שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)
דרגת נכותו בשל אחת מאלה היא 80% לפחות:
(1)
קטיעת גפה תחתונה דרך פרק הירך;
(2)
פגימה בגפה תחתונה שמקבילה לקטיעת גפה תחתונה דרך פרק הירך;
(3)
קטיעת גפה תחתונה בשליש העליון של הירך עם קיבוע של פרק הירך בגפה התחתונה הקטועה;
(ב)
דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא 100%;
(ג)
דרגת נכותו בשל פגימות בגפיים העליונות היא 100%;
(ד)
הוא נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון, שאין לו כלב נחייה.
סיוע ברכישת רכב רפואי ראשון שהוא רכב חדש או בהחלפת רכב רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי ראשון שהוא רכב חדש, בדרך של מענק בשיעור של 85% מסכום רמת הסיוע שהוא זכאי לו לפי סעיף 9כב או מהסכום ששילם בפועל, לפי הנמוך, ומילווה שיחולו עליו הוראות סעיף 22, בשיעור של 15% מסכום רמת הסיוע כאמור או מהסכום ששילם בפועל, לפי הנמוך; סיוע כאמור יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;
(2)
קצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.
(ב)
נכה זכאי לקבל סיוע בהחלפת רכב רפואי ברכב רפואי שהוא רכב חדש, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ובלבד שאם הותקנו ברכב אבזרים שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, הזכאות להחלפה תהיה מדי חמש שנים, ובכל מקרה אחר – מדי 42 חודשים.
(ג)
סיוע כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לנכה שבמועד החלפת הרכב מתקיימים לגביו התנאים לקבלת הסיוע לפי סעיף 9כב ויש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הוא אינו כשיר לנהיגה או שקצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו, ובהתאם לרמת הסיוע שלה הוא זכאי באותה העת.
העברת רכב רפואי או שעבודו [תיקון: תשפ״ג־2]
קיבל נכה סיוע ברכישה או בהחלפה של רכב רפואי, לא יעביר את הזכויות בו לאחר ולא ישעבדו אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מהאגף.
חובת עריכת ביטוח [תיקון: תשפ״ג־2]
קיבל נכה סיוע ברכישה או בהחלפה של רכב רפואי, יהיה חייב לבטחו בביטוח חובה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, ובביטוח מקיף לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.
כפל זכאויות [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה הזכאי לסיוע ברכישת רכב רפואי או לרכב רפואי בבעלות המדינה ונוסף על כך זכאי לרכב מהמדינה לפי כל דין או לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי ברכישת רכב, זכאי לממש רק אחת מהזכאויות לרכב, לפי בחירתו.
נכה בעל דרגת נכות זמנית [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית המזכה בזכאות נוספת לניידות לפי סימן זה זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ויחולו עליו הוראות סעיף 9כג:
(1)
נכה כאמור בסעיף 9כב(1) או (2) זכאי לקבל את רמת סיוע 1 או רמת סיוע 2, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 30 חודשים לפחות;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), נכה כאמור בסעיף 9כב(1) או (2), שדרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא בין 35% ל־49% או שדרגת נכותו היא 60% לפחות, זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 1, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות;
(3)
נכה כאמור בסעיף 9כב(3) שדרגת נכותו בשל פגימות בגפיים התחתונות היא 50% לפחות זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 2, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות;
(4)
נכה כאמור בסעיף 9כב(5) זכאי לקבל סיוע ברמת סיוע 3, ובלבד שדרגת הנכות הזמנית נקבעה לתקופה של 12 חודשים לפחות.
(ב)
(1)
סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לנכה שדרגת הנכות הזמנית שלו נקבעה לתקופה רציפה שתימנה ממועד תחילת התוקף של דרגת הנכות הזמנית כפי שקבעה הוועדה הרפואית הראשונה, ובמועד פניית הנכה למימוש הזכאות לרכב רפואי תוקף דרגת הנכות הזמנית שלו הוא לתקופה שלא תפחת משישה חודשים.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), אם תוקף דרגת הנכות הזמנית כאמור באותה פסקה פחת משישה חודשים, יינתן סיוע כאמור אם רופא מוסמך ראשי קבע כי יש יסוד סביר להניח שתוקף דרגת הנכות הזמנית יוארך לתקופה של שישה חודשים לפחות, ודרגת הנכות שתיקבע בתום תוקפה של דרגת הנכות הזמנית לא תפחת מזו המזכה ברכב רפואי.
(ג)
נכה שקיבל סיוע ברכישת רכב רפואי לפי סעיף זה זכאי לדמי ניידות לפי סעיף 9כח בהתאם לדרגת נכותו הזמנית, ויראו אותה לעניין זה כאילו הייתה דרגת נכות קבועה.
דמי ניידות [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה שקיבל סיוע ברכישת רכב רפואי בהתאם לסעיפי החוק המנויים בפסקאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, ומתקיים לגביו התנאי האמור בטור ב׳ שבה, זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים בסכום כמפורט בטור ג׳ שבה, ואם מתקיים לגביו האמור ביותר מפסקה אחת – לפי הגבוה שבהם, ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה:
טור א׳
סעיפי החוק המזכים ברכב רפואי		טור ב׳
תנאים נוספים לזכאות		טור ג׳
דמי ניידות לחודש בשקלים חדשים
(1)
9כב(1)(א) עד (ג) או (ה), (2) או (3)
–1,333.76
(2)
9כב(1)(א) עד (ג) או (ה), (2) או (3)
נקבעה לנכה דרגת נכות בשל הפרעה בתר־חבלתית1,460.79
(3)
9כב(1)(ד)
– 
(4)
9כב(4)(א)
דרגת הנכות אינה עולה על 54%1,752.57
(5)
9כב(4)(ב) או (ה)
– 
(6)
9כב(4)(ג)
דרגת הנכות אינה עולה על 99% 
(7)
9כב(4)(א)
פגימות בגפיים תחתונות ודרגת הנכות היא 55% לפחות או קטיעת גפה תחתונה ודרגת הנכות היא 50% לפחות2,641.4
(8)
9כב(4)(ג)
דרגת הנכות היא 100% 
(9)
9כב(4)(ד)
– 
(10)
9כב
דרגת הנכות בשל פגימה בכליות היא 50% לפחות, ובלבד שהנכה נדרש לקבל טיפולי דיאליזה 
(11)
9כב(6)(א) עד (ג)
–2,844.62
(12)
9כב(5) או (6)(ד)
–3,082.19.
זכאויות נוספות לנכה שיש לו רכב רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה שיש לו רכב רפואי זכאי לקבל, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, את כל אלה:
(1)
סיוע במימון דמי הביטוח השנתיים;
(2)
סיוע במימון אגרת הרישוי;
(3)
מימון רכישת אבזרי עזר לרכב, לנכה הזקוק להם עקב נכותו לפי קביעת קצין תגמולים;
(4)
מימון רכישת מערכת איכון ואיתור לרכב ותשלום דמי מנוי שנתיים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(א)
הנכה זכאי לרכב לפי סעיף 9כב(4), (5) או (6) או שוועדת החריגים לניידות קבעה, לפי סעיף 9לח(א)(1), כי הוא זכאי לסיוע ברמת סיוע 3, 4 או 5, לפי העניין;
(ב)
הנכה זכאי לרכב רפואי לפי סימן זה וחברת הביטוח מתנה את ביטוח הרכב הרפואי בהתקנת מערכת כאמור.
סיוע במימון של שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה הזכאי לרכב רפואי ואין לו רישיון נהיגה זכאי לקבל סיוע במימון של שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה בעבורו, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי אינו כשיר לנהיגה; לעניין נכה שנקבע לגביו כי אינו כשיר לנהיגה, יינתן הסיוע לבן משפחתו, לפי קביעת קצין תגמולים, אף אם קיבל הנכה סיוע לפי סעיף זה.
(ב)
נכה הזכאי לרכב רפואי שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לסיוע במימון שיעורי נהיגה ולסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון.
סיוע לנכה שלא רכש רכב רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה הזכאי לרכב רפואי לפי סעיף 9כב ולא מימש את זכאותו זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים בסכום של 2,340 שקלים חדשים, ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה.
(ב)
נכה הזכאי לרכב רפואי ולא מימש את זכאותו, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.
זכאות נוספת לניידות עקב נכות שהוכרה בשל החמרת מחלות מסוימות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
זכאות נוספת לניידות לפי סימן זה, למעט סעיף 9לג, תינתן גם לנכה שהוכר בשל החמרת מחלה או חבלה כמפורט בפסקאות (1) או (2), אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
אם הוכר בשל החמרת מחלה או חבלה בגפיים התחתונות – דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ־15%, ובלבד שדרגת נכותו הכוללת בשל פגימה בגפיים התחתונות אינה פחותה מ־30%;
(2)
אם הוכר בשל החמרת מחלת לב – דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ־25%, ובלבד שדרגת נכותו הכוללת בשל מחלת הלב אינה פחותה מ־50%.
(ב)
לעניין סעיף זה יראו דרגת נכות כוללת כדרגת הנכות שהייתה נקבעת אילו אירעה המחלה או החבלה כולה בתקופת השירות ועקב השירות.
(ג)
אישר קצין תגמולים זכאות נוספת לניידות לפי סעיף זה, יראו את הנכה, לעניין סימן זה בלבד, כאילו כל נכותו בשל המחלה או החבלה כאמור בסעיף קטן (א) הוכרה על פי חוק זה.
זכאות נוספת לניידות לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת זכאי לקבל רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על 370,136 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 6), במקום הסיוע הקבוע בסעיף 9כב.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון זכאי לקבל אחד מאלה, לפי בחירתו –
(1)
רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על רמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או על רמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה;
(2)
סיוע ברכישת רכב רפואי ברמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או ברמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה.
(ג)
סיוע כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;
(2)
קצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.
(ד)
(1)
נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה זכאי להחלפת הרכב, ברכב רפואי בבעלות המדינה שהוא רכב חדש, ובלבד שאם הותקנו ברכב אבזרים שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, הזכאות להחלפה תהיה מדי חמש שנים, ובכל מקרה אחר – מדי 42 חודשים.
(2)
סיוע כאמור בפסקה (1) יינתן לנכה שבמועד החלפת הרכב מתקיימים לגביו התנאים לקבלת רכב כאמור ויש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הוא אינו כשיר לנהיגה, או שקצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו, והוא החזיר, באותו מועד, את הרכב הקודם לידי משרד הביטחון, אלא אם כן רכש את הרכב כאמור בסעיף קטן (ז).
(ה)
(1)
נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים כמפורט בפסקה (2), במקום דמי ניידות לפי סעיף 9כח, ואם לא מימש את זכאותו – דמי ניידות כאמור בפסקה (2)(א) או (ג), לפי העניין, והכול ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה.
(2)
התנאים לקבלת דמי ניידותהסכום בשקלים חדשים
(א)
זכאות לרכב לפי סעיף קטן (א)
4,386.71
(ב)
זכאות לרכב לפי סעיף קטן (א), וצורך לנסוע ללימודים, למרכז שיקום, להכשרה תוך־מפעלית, לעבודה, לפעילות ספורטיבית או למקום התנדבות
5,385.82
(ג)
זכאות לפי סעיף קטן (ב)
2,434.5.
(ו)
נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה זכאי לקבל את הזכאויות הנוספות המפורטות להלן, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון:
(1)
סיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה לנכה שאין לו רישיון נהיגה, אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי אינו כשיר לנהיגה, וכן לבן משפחה אחד שלו לפי קביעת קצין תגמולים;
(2)
מימון רכישת אבזרי עזר לרכב, לנכה הזקוק להם עקב נכותו לפי קביעת קצין תגמולים;
(3)
מימון רכישת מערכת איכון ואיתור לרכב ותשלום דמי מנוי שנתיים.
(ז)
נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, ובמועד החלפת הרכב קיבל אישור לרכישת רכבו הקודם לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, זכאי לרכוש את הרכב הקודם שהיה בשימושו במחיר נמוך ב־25% ממחיר השוק של הרכב, ובלבד שיצהיר כי יחזיק ברכב לתקופה של שלוש שנים לפחות וכי לא יעבירו לאחר בתקופה זו; קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן זה, לא יהיה זכאי לקבלת רכב חלופי לפי סעיף 9לז, אלא אם כן הרכב שנרכש כאמור בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע.
(ח)
נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה ולא מימש את זכאותו, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.
(ט)
נכה שבהחזקתו רכב רפואי בבעלות המדינה, הנוסע לחוץ לארץ על חשבונו בלבד, בנסיעה פרטית, ומבקש לשנע את רכבו ליעד הנסיעה ובחזרה, זכאי לקבל סיוע במימון הוצאות הובלת הרכב לחוץ לארץ ובחזרה, בסכום מרבי של 9,723 שקלים חדשים ולא יותר מהסכום ששילם בפועל; לעניין זה, ”נסיעה פרטית“ – נסיעה שאינה נסיעה מאורגנת או נסיעה במשלחת רשמית לרבות משלחת ספורט.
סיוע לנכה שאינו זכאי לרכב רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה שאינו זכאי לרכב רפואי לפי סימן זה, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו כתנאי למתן רישיון נהיגה, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.
רכב רפואי שיקומי [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה הזכאי לרכב רפואי לפי סימן זה ומבקש לעבוד לפרנסתו בעיסוק המחייב החזקת רכב, ובכלל זה רכב המשמש מונית או רכב המשמש ללימוד נהיגה, זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי שישמש אותו לשם עיסוק כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון, במקום סיוע ברכישת רכב רפואי לפי סעיף 9כב.
פטירת נכה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נפטר נכה שרכש רכב רפואי לפי סימן זה, והרכב הרפואי עבר לידי בן משפחה של הנכה לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965, זכאי בן המשפחה לקבל סיוע כמפורט להלן, ובלבד שבן המשפחה מקבל תגמול לפי סעיף 20א ולא הוכר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה:
(1)
מחצית סכום הסיוע במימון דמי הביטוח השנתיים שהנכה היה זכאי לו לפי סעיף 9כט(1) ערב פטירתו;
(2)
סיוע במימון אגרת רישוי בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון.
(ב)
סיוע לפי סעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום הפטירה או עד מועד מכירת הרכב הרפואי, לפי המוקדם.
(ג)
נפטר נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שערב פטירתו החזיק ברכב רפואי בבעלות המדינה שניתן לו לפי סעיף 9לג, יידרשו יורשיו להחזיר לאגף, בתוך 60 ימים ממועד פטירתו, את הרכב; ראש האגף רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
רכב חלופי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
קצין תגמולים רשאי לאשר השאלה זמנית של רכב חלופי ממאגר הרכב של משרד הביטחון לנכה שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף 9לג – אם טרם מימש את זכאותו לרכב כאמור או שהרכב הרפואי שבשימושו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע;
(2)
נכה עם פגימה בגפיים התחתונות שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי יש להתקין ברכבו דוושת האצה בצד שמאל או מנגנון יד – אם טרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או אם נקבע שהרכב שבבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע.
(ב)
סיוע לפי סעיף זה יינתן בהתאם למלאי כלי הרכב במאגר הרכב של משרד הביטחון, כפי שמשתנה מזמן לזמן, ובתנאי שהרכב המושאל יתאם את מגבלות נכותו של הנכה; ואולם אם לא נמצא במאגר הרכב רכב מתאים לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת, רשאי קצין תגמולים לאשר מימון בעד שכירת רכב מתאים או החזר הוצאות בעד נסיעה במונית, והכול לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
ועדת חריגים לניידות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
שר הביטחון יקים ועדת חריגים לניידות לעניין סימן זה, שתהיה מוסמכת לאשר או לקבוע עניינים אלה:
(1)
(א)
לאשר סיוע לנכה בסכום העולה על רמת הסיוע החלה לגביו לפי סימן זה, אם מצאה כי עקב נכותו או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים, או מאחר שיש לו שישה ילדים לפחות או כלב שקיבל ממשרד הביטחון, הוא זקוק לרכב בעלות גבוהה מרמת הסיוע שהוא זכאי לה כאמור, לשם התאמתו לצורכי הנכה עקב נכותו או מאפייניו כאמור; לעניין זה, שר הביטחון יקים ועדת מומחים שתמליץ לוועדת החריגים לניידות על הצורך בהתאמת רכב לנכה עקב נכותו או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים;
(ב)
אישרה ועדת החריגים לניידות הגדלת סיוע כאמור בפסקת משנה (א), תקבע גם את דמי הניידות בהתאם לרמת הסיוע שהיא בסכום הקרוב ביותר לסכום הסיוע שאושר, ובלבד שלא יפחתו מדמי הניידות שהנכה זכאי להם לפי הוראות סימן זה ולא יעלו על דמי הניידות המרביים לפי סעיף 9לג(ה)(2)(א) או (ב), וכן תקבע את סכום הסיוע במימון ביטוח הרכב ובאגרת הרישוי בעבור הרכב;
(2)
לאשר זכאות נוספת לניידות, בתנאים ובהיקף שתקבע, לנכה שאינו זכאי לכך לפי סימן זה, ובלבד שהרופא המוסמך הראשי קבע כי מתקיים לגבי הנכה אחד מאלה:
(א)
דרגת הנכות הזמנית שנקבעה לנכה היא לתקופה קצרה מהקבוע בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 9כז(א), ויש יסוד סביר להניח שתוקף דרגת הנכות הזמנית יוארך, ובלבד שהוא זקוק לקבלת הסיוע בניידות עקב נכותו;
(ב)
דרגת הנכות שנקבעה לו לפי סעיף 10 מותאמת לדרגת נכות המקנה זכאות לסיוע בניידות לפי הוראות סימן זה;
(3)
לאשר החלפת רכב במועד המוקדם מהאמור בסעיפים 9כג(ב) או 9לג(ד), לפי העניין;
(4)
לאשר מתן סיוע כספי לנכה לשם החלפת רכב רפואי במקרה של ירידת ערכו בשיעור של 20% או יותר ממחיר הרכב;
(5)
לאשר את מכירת הרכב הרפואי במועד מוקדם מהמועד האמור בסעיפים 9כג או 9לג(ד), לפי העניין, בלא החלפתו באחר, לפי בקשת הנכה;
(6)
לקבוע את האופן שבו יינתן הסיוע ברכישת רכב רפואי לנכה שזכאותו לרכב רפואי חודשה.
(ב)
שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים לניידות, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, ואת סדרי עבודתה של הוועדה.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן ד׳: ועדת חריגים לזכאות נוספת

ועדת חריגים לזכאות נוספת [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
שר הביטחון יקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר את כל אלה (בסעיף זה – ועדת חריגים לזכאות נוספת):
(1)
הגדלת הסכום הכספי הקבוע לזכאות נוספת מסוימת לפי פרק זה למעט לעניין סימן ג׳, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתקיימו בנכה כל התנאים לקבלת אותה זכאות נוספת;
(2)
על אף האמור בסעיף 18א(א), מתן זכאות נוספת המנויה בתוספת, שקצין תגמולים מצא כי לא ניתנה לנכה הזכאי לה, אף שהתקיימו בו התנאים לקבלתה, בעד תקופה שבה לא ניתנה, העולה על שבע שנים;
(3)
מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה הנובעים מהנכות, הקשורים אליה ומיועדים לשיקום ורווחת הנכה, בסכום מרבי של 67,559 שקלים חדשים במקרים חריגים ונדירים שלא היה ניתן לצפותם.
(ב)
שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, את סדרי עבודתה של הוועדה, את שיעורי ההגדלה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור זכאויות נוספות.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן ה׳: הוראות שונות

ניגוד עניינים [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”הוועדה“ – אחת מאלה:
(1)
הוועדה המייעצת לדיור שהוקמה לפי סעיף 9כ;
(2)
ועדת חריגים לניידות שהוקמה לפי סעיף 9לח;
(3)
ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 9לט;
”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
”קרוב“, של חבר הוועדה – כל אחד מאלה:
(1)
בן משפחה של חבר הוועדה;
(2)
אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;
(3)
תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4)
גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב)
לא ימונה לחבר הוועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.
(ג)
חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד)
נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר הביטחון.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה שהוא נציג הארגון היציג לא ייחשב כנמצא בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא חבר בארגון היציג או נושא תפקיד בו.
החלת דינים [תיקון: תשפ״ג־2]
חברי הוועדה כאמור בסעיף 9מ שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:
(1)
חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;
(4)
חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(5)
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
(6)
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.
סודיות [תיקון: תשפ״ג־2]
חבר ועדה כאמור בסעיף 9מ שהגיע אליו מידע כחבר ועדה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

פרק שלישי: קביעת נכות

קביעת דרגת נכות [10] [תיקון: תשכ״א, תשס״א, תשפ״ג־2]
(א)
ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.
(ב)
דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון; במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא לבין הפרעות בתר חבלתיות.
פורסמו תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש״ל–1969.
תגמולים לנכה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה [תיקון: תשמ״ב]
(א)
נפגע אדם בפגיעת איבה והוא הוכר, לפני הפגיעה או לאחריה, כנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, יראו את הפגימות מפגיעת האיבה כאילו הן תוצאה של חבלה שאירעה בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות, ודרגת נכותו תיקבע מחדש; בסעיף קטן זה, ”פגיעת איבה“ - כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970.
(ב)
מי שאילולא הוראות סעיף קטן (א) היתה פוקעת זכותו לקבל תגמולים לפי חוק זה, יחדלו ההוראות האמורות לחול לגביו מהיום שבו היתה זכותו פוקעת כאמור.
סירוב לקבל טיפול רפואי [11]
היתה ועדה רפואית סבורה שאילו קיבל נכה טיפול חירורגי או טיפול רפואי אחר, היתה פוחתת דרגת נכותו, והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול, רשאי קצין תגמולים להורות שכל תגמול שהנכה זכאי לו יופחת עד כדי מחציתו.
ועדה רפואית עליונה [12] [תיקון: תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.
(ב)
קצין תגמולים רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור לפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית.
ערעור לפני בית המשפט המחוזי [תיקון: תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
פורסמו תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987.

פרק רביעי: תשלומים

הזמן לתשלום תגמולים [13(א)]
תגמול ישולם מדי חודש בחדשו, בסופו של כל חודש.
איסור העברת תגמול או זכאות נוספת והוראות לעניין ניכוי מהתגמול החודשי [13(ב)] [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשס״ד־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2]
(א)
אסור לנכה להעביר לאחר את זכותו לתגמול או לזכאות נוספת, או לתיתם בערבות, או לשעבדם כל שיעבוד שהוא.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין תגמולים ינכה מהתגמול החודשי המשתלם לנכה לפי חוק זה, דמי חברות בארגון היציג, תשלומים לקרן לעזרה הדדית של הארגון היציג ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי שנערכו באמצעות הארגון היציג, כולם או חלקם, לפי העניין.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין תגמולים, לאחר שקיבל בקשה מפורשת, בכתב, מהנכה או מבן משפחה המקבל תגמולים לפי סעיף 20א, ינכה מהתגמול החודשי המשתלם לנכה או לבן המשפחה כאמור, לאחר ביצוע ניכויים אחרים לפי כל דין, דמי חברות במיתקן ספורט וחברה שמפעיל הארגון היציג וכן תשלום בשל הלוואה שקיבל הנכה מהארגון היציג.
(3)
האגף יעביר לארגון היציג מדי חודש דיווח על כל אחד מהניכויים מהתגמול החודשי המשולם לנכה או לבן המשפחה לפי סעיף זה, לפי העניין.
(ג)
(1)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכומים המרביים שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של הנכה לפי סעיף קטן (ב)(1).
פורסמו תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשמ״א–1981.
(2)
ניכוי בשל הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) לא יעלה על שיעורים אלה, לפי העניין:
(א)
מחצית מהתגמול – לעניין נכה המקבל תגמול חודשי ודרגת נכותו 10% עד 19% או לעניין בן משפחה של נכה כאמור שמקבל תגמול לפי סעיף 20א;
(ב)
35% מהתגמול – לעניין נכה המקבל תגמול חודשי ודרגת נכותו היא 20% או יותר או בן משפחה של נכה כאמור שמקבל תגמול לפי סעיף 20א.
(3)
על אף האמור בפסקה (2), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעורי ניכוי מרביים שונים מהאמור באותה פסקה, בהתחשב, בין היתר, בדרגת הנכות.
(ג1)
קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מהתגמול החודשי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) אלא לאחר שהודיע בכתב לנכה על זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי.
(ד)
(1)
הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שהנכה או בן משפחה המקבל תגמול לפי סעיף 20א הודיע בכתב כי הוא חוזר בו מבקשתו כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), נכה שקצין תגמולים החל לנכות לראשונה מתגמולו את התשלומים לפי סעיף קטן (ב)(1) והודיע בתוך 30 ימים מיום ההודעה של קצין התגמולים כאמור בסעיף קטן (ג1) על התנגדותו לניכוי, יושב לו סכום הניכוי מהתגמול.
איסור עיקול על תגמול או על זכאות נוספת [13(ג)] [תיקון: תשע״ב, תשפ״ג־2]
אין להטיל עיקול על תגמול או על זכאות נוספת; הוראת סעיף זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
ניכוי תשלומי יתר [13(ד)] [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
שולמו לנכה כספים למעלה מן המגיע לו לפי חוק זה (בסעיף זה – תשלומי יתר), ינכה קצין תגמולים סכום שלא יעלה על תשלומי היתר מתשלום המגיע לנכה לפי חוק זה, בהתחשב במצבו ובנסיבות העניין, ובלבד שבשום חודש לא ינכה סכום העולה על שליש מסכום התשלומים החודשיים המגיעים לו לפי חוק זה באותו חודש; קצין התגמולים רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור החשב הכללי במשרד האוצר או מי מטעמו, שלא לנכות את תשלומי היתר, כולם או חלקם.
(ב)
קצין תגמולים יודיע בכתב לנכה, לפני ניכוי תשלומי יתר לפי סעיף קטן (א), על כוונתו לנכותם ועל גובה תשלומי היתר (בסעיף זה – הודעה), ותינתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.
(ג)
תשלומי היתר לפי סעיף זה יחושבו בעד תקופה שלא תעלה על שבע שנים שקדמו למועד ההודעה.
(ד)
ניכוי תשלומי היתר יחל בתוך שנתיים לכל היותר ממועד ההודעה, ואם לא נוכו בתקופה האמורה, יחושבו תשלומי היתר בעד שבע השנים שקדמו למועד תחילת הניכוי.
[13(ה)] [תיקון: תשכ״א, תשפ״ג־2]
(בוטל).
מאימתי משלמים תגמולים [14] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ט]
(א)
תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.
(ב)
מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו –
(1)
אם העילה לתביעה היתה חבלה – מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;
(2)
בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.
(ג)
תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה.
(ד)
חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.
(ה)
קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.
(ו)
לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס – ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא קדם למועד השחרור.
מאימתי משלמים זכאויות נוספות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
(1)
זכאות נוספת המנויה בתוספת תינתן לנכה מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, בלא צורך בהגשת בקשה לכך.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מצא קצין תגמולים כי לא ניתנה זכאות נוספת לפי אותה פסקה אף שמלאו התנאים לקבלתה, תינתן הזכאות הנוספת בעד התקופה שבה לא ניתנה ושלא תעלה על שבע שנים.
(ב)
(1)
זכאות נוספת שאינה מנויה בתוספת תינתן לנכה מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הזכאות הנוספת בתוך 30 חודשים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור.
(2)
הוגשה בקשה לזכאות נוספת כאמור בפסקה (1), למעט בקשה לזכאות נוספת הניתנת באופן חד־פעמי, לאחר שחלפו 30 חודשים מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, תינתן הזכאות הנוספת לנכה גם בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
(ג)
(1)
הוכרה זכאות לתגמול חודשי לפי חוק זה, לרבות זכאות להגדלת התגמול (בסעיף קטן זה – החלטת ההכרה), ונקבע בהחלטת ההכרה כי הזכאות לתגמול תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה (בסעיף קטן זה – מועד תחילת הזכאות), יינתנו הזכאויות הנוספות ממועד תחילת הזכאות רק בעד התקופה שבה התקיימו התנאים לקבלתן, ולעניין זכאות נוספת שאינה מנויה בתוספת – בתנאי שהבקשה לקבלתה הוגשה בתוך 30 חודשים ממועד החלטת ההכרה; הוגשה בקשה כאמור לאחר תום תקופת 30 החודשים, תינתן הזכאות הנוספת גם בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון רשאי לקבוע הוראות בדבר זכאות נוספת שלא תינתן בעד התקופה שקדמה למועד החלטת ההכרה או שתינתן בתנאים ובדרכים שיקבע.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו אם לא נקבע אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת בחוק זה.
אופן תשלום תגמולים וזכאויות נוספות באיחור [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
תשלומים לפי חוק זה המשתלמים באיחור ישולמו לפי שיעורם המעודכן בחודש התשלום בפועל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תגמול לפי סעיף 43(ב) שהבסיס לחישובו הוא הכנסתו של הנכה, המשתלם באיחור, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני חודש התשלום בפועל, לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה בחודש שקדם לחודש שבעדו משולם התגמול.
אי־תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה [תיקון: תשפ״ג־2]
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לא יחול על תשלום המשולם לפי חוק זה.
תחילת תגמול לנכה מכוח סעיף 1(3) [תשי״ד, 3(3)]
לא ייקבע לנכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) כתאריך להתחלת תשלום תגמולים מועד מוקדם מתחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954).
למי משלמים תגמולים [15]
תגמול ישולם לנכה שלו הוא מגיע; אך קצין תגמולים רשאי להורות שתגמול בעד בן־משפחה ישולם לאותו בן־משפחה, או לאדם שאותו בן־משפחה נמצא בהשגחתו.
תגמולים אחרי פטירתו של נכה [תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ט, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה – לידי בן זוגו, ובאין בן זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.
(ב)
היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה זכאי לתגמול לפי סעיף 7, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7 או 8 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; עלתה הכנסת בן הזוג על ההכנסה כדי מחיה כאמור, ינוכה החלק העולה על הכנסה זו מהתגמול; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים שנספו במערכה, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים שנספו במערכה, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.
(ג)
נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 5א אף אם לא היה זכאי לתגמולים לפי סעיף 7, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה זכאי לתגמולים לפי סעיף 7, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים שנספו במערכה.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש), התש״ם–1980.
(ד)
סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976).
התשלום – מאוצר המדינה [23] [תיקון: תשפ״ג־2]
ההענקות, התגמולים והזכאויות הנוספות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.
סילוק מילוות שיקום [24] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשפ״ג־2]
(א)
קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ב–1952 (ביום 1.1.1952), ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או על פי הסדר שערך משרד הביטחון, רשאי קצין תגמולים –
לגבי נכה הזכאי לתגמולים או לזכאות נוספת – להורות שיעכבו מהתשלומים החודשיים המגיעים לו חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.
(ב)
”מילווה שיקום“, בסעיף זה – מילווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור, או מילווה שניתן לפי פרק שני1, בתנאים ובסכומים שנקבעו לפי אותו פרק.
(ג)
פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3) או (4) לסעיף 45(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.
זקיפת תשלומים קודמים [25] [תיקון: תשי״ט, תשכ״ט]
קיבל נכה מן המדינה בתקופה שמיום שחרורו ועד יום היכנס חוק זה לתקפו, תשלומים למחייתו ולמחיית בני משפחתו, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, רשאי קצין תגמולים לזקוף תשלומים אלה על חשבון תגמוליו של הנכה בעד אותה תקופה.
[תשי״ט, 3] [תיקון: תשכ״ח]
(בוטל).

פרק חמישי: ארגון

קציני תגמולים [2]
(א)
שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לענין חוק זה.
(ב)
הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל מענו תפורסם ברשומות.
ועדות ערעור [3] [תיקון: תשכ״ד, תש״ן־2]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין חוק זה.
(ב)
ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. ליושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום או שופט בית דין לעבודה. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג)
הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.
סמכויות עזר [21(א)]
לקצין תגמולים ולועדות ערעור סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה, ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
קבלת מידע מרשות המסים בישראל [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 27 ועל אף האמור בכל דין, קצין תגמולים רשאי לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה מידע כמפורט להלן:
(1)
מידע על אודות הכנסה לפי סעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה, בשנת המס הקודמת למועד דרישת המידע, של מי שהגיש לקצין תגמולים בקשה לקבלת תגמול לפי סעיפים 6, 7, 7ד, או 43 לשם קביעת זכאותו לתגמולים לפי אותם סעיפים, קצין התגמולים יבקש את המידע רק אם הוא נדרש למטרה האמורה ובמידה שנדרש, ובלבד שהודיע בכתב למבקש על זכותו לסרב בכל עת להעברת המידע כאמור והמבקש לא הודיע על סירוב כאמור;
(2)
חיווי בדבר תשלום מס בשל הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה על ידי נכה בשנת המס הקודמת למועד דרישת החיווי, לשם בחינת זכאותו למענק שמשתלם לפי נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון למי ששילם מס הכנסה; קצין התגמולים יבקש את המידע רק אם הוא נדרש למטרה האמורה ובמידה שנדרש, ובלבד שהנכה הסכים בכתב להעברת החיווי ולא חזר בו מהסכמתו.
(ב)
מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לקצין התגמולים כמסר אלקטרוני, אולם מנהל רשות המסים בישראל רשאי להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו לקצין התגמולים בדרך אחרת, אם מצא כי יש מניעה להעבירם כאמור; בסעיף קטן זה, ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001.
סדרי הדין [21(ב)]
קציני תגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון, לרבות הסתמכות, בשאלה רפואית, על חוות דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה, שתינתן לפי דרישת קצין תגמולים או ועדת ערעור.
קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על הקשר הסיבתי [תיקון: תשכ״א, תשל״ט]
(א)
ביקש קצין תגמולים מועדה רפואית חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו, לנכות, רשאי הוא להורות לועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות דעת על הקשר הסיבתי.
(ב)
הכיר קצין תגמולים בנכותו של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע על סמך חוות דעתה של ועדה רפואית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לו על החלטתו זו ועל דרגת הנכות שקבעה לו הועדה הרפואית כאמור; הכרה זו אינה גורעת מזכות הערר של קצין התגמולים בדבר דרגת הנכות, כאמור בסעיף 12.
(ג)
ערער החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע על החלטת קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), לא תתחיל תקופת הערר על החלטת הועדה הרפואית, לפי סעיף 12(א), אלא לאחר שהחלטת קצין התגמולים נעשתה סופית, על אף האמור בכל תקנה לפי סעיף 12(א).
(ד)
בוטלה או שונתה החלטתו של קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), על ידי ועדת הערעורים או על ידי בית המשפט העליון – בטלה קביעת דרגת הנכות לפי סעיף זה.
הרכבן של ועדות רפואיות [10(ב), 12(ב)]
(א)
אופן הרכבת ועדות רפואיות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.
פורסמו תקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ״ו–1965.
(ב)
אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה וסדרי עבודתה ייקבעו בתקנות.
פורסמו תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ״ד–1964.

פרק ששי: הבקשות וההחלטה בהן

בקשות [16(א),(ב)] [תיקון: תשכ״ח]
(א)
התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין תגמולים.
(ב)
מי שלא הגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) והוא תובע זכות אחרת לפי חוק זה חייב להגיש לקצין התגמולים בקשה להכירו כנכה.
ההחלטה בבקשות [16(ג)–(ה)] [תיקון: תשי״ט, תשכ״ח, תשע״ז]
(א)
קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר.
(ב)
החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום.
(ג)
החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.
מילווה עד למתן החלטה [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ט]
(א)
הכיר קצין תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.
(ב)
עלה סכום המילווה על סכום התגמולים המגיעים לנכה עד לתאריך קביעת דרגת נכותו, יחולו על העודף הוראות סעיף 16.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), התשנ״ה–1995.
התיישנות תביעות [16א, 4, תשי״ד, 3(2), תשי״ט] [תיקון: תשי״ט, תשל״ט]
(א)
הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), תשי״ז–1956.
(ב)
הזכות להגיש בקשה לקצין תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954), הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ג)
זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954).
(ד)
זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין תגמולים בקשת הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959 (ביום 30.7.1959).
הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה [תיקון: תשכ״ה]
קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
(1)
הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2)
ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3)
ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4)
ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה, ”חבלה רשומה“ – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא־הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.
ערעור לפני ועדת ערעור [17(א)–(ז)] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשנ״ט־2, תשפ״ג־2]
(א)
תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים לפי חוק זה, למעט החלטה כאמור לפי פרק שני1, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב)
הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים, הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.
(ג)
ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.
(ד)
תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי להופיע בפניה, הוא או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)
יושב ראש ועדת הערעור ישלח מיד העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים בדואר רשום.
ערעור לבית המשפט [17(ח),(ט)] [תיקון: תשל״ט]
(א)
התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(ב)
בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה, והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
פורסמו תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987.
(ד)
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
החלטות חדשות [17(ח),(ט)] [תיקון: תשל״א]
(א)
קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
(ב)
ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות.
החזרת תגמולים ששולמו שלא כדין [תיקון: תשכ״א]
(א)
ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 35, רשאי הוא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.
(ב)
לא ערער הנכה על החיוב כאמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.
עיכוב זמני של התגמולים [תיקון: תשכ״א]
היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 35, ולחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על 6 חדשים.
החלטה על גמר נכות [תיקון: תשכ״א]
סבור קצין תגמולים שנכותו של נכה הגיעה לקיצה, משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששימשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששימשה עילה לנכות עברה לבלי שוב, רשאי הוא להחליט על גמר הנכות ולהודיע על כך לנכה.

פרק שביעי: הוראות כלליות

תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ט, תשפ״ג־2, תשפ״ד]
(א)
חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה והוא זכאי בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;
(2)
שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;
(3)
שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים;
(4)
הוא חייב להושיט כל עזרה שביקש קצין תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן;
(5)
כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;
(6)
הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;
(7)
נכה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, כולה או מקצתה.
(א1)
הגיש חייל משוחרר או נכה כאמור בסעיף קטן (א), הזכאי לתשלומים לפי חוק זה, תביעה לפיצויי נזיקין בשל מעשה טרור שגרם לנכות, כנגד מבצע מעשה הטרור, מתגמל מעשה הטרור או מי שנושא באחריות לו לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו הוראות אלה:
(1)
התובע יודיע למדינה על הגשת התביעה האמורה;
(2)
פסק בית המשפט בתביעה כאמור כי התובע זכאי לפיצויי נזיקין, יהיה התובע זכאי בתביעתו להפרש החיובי שבין סכום פיצויי הנזיקין כאמור לסכום התשלומים המהוון או ל־75% מסכום פיצויי הנזיקין, לפי הגבוה, ותביעת המדינה לפי סעיף קטן (א)(2) תהיה עד ליתרת הסכום של פיצויי הנזיקין;
(3)
הוראות סעיף קטן (א)(1), (3), (5) ו־(6) לא יחולו.
(א2)
אין בהוראות סעיף קטן (א) או (א1) כדי לגרוע מהזכות לגבות פיצויים לדוגמה בשל מעשה טרור, ובכלל זה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024, נוסף על תשלומים לפי חוק זה.
(ב)
בסעיף זה –
”תשלומים לפי חוק זה“ – תגמולים, זכאויות נוספות, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;
”פיצויים לפי חוק אחר“ – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;
”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”סכום התשלומים המהוון“ – סך התשלומים החודשיים ששולמו לתובע או שעתידים להשתלם לו לפי חוק זה כשהם מהוונים לפי סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים;
”פיצויים לדוגמה“ – פיצויים שאינם תלויים בנזק;
”פיצויי נזיקין“ – פיצויים בשל נזק לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
”תובע“ – מי שהגיש תביעה כאמור בסעיף קטן (א1).
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי [תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ט־2, תשס״ח, תשפ״ג־2]
נכה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו־32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי ‏‏‏‏‏חוק הביטוח הלאומי‎‎‎ לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיפים 18 ו־18א, תגמול לפי סעיפים 4, 4א, 5 או 5א וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, ”תביעה“ – לרבות בקשה לפי סעיף 35;
(2)
בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי;
(3)
פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4)
פסקה (3) תחול על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960;
(5)
הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 [תיקון: תשכ״א, תשפ״ג־2]
נכה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, אם החזיר למדינה את ההענקה, התגמולים או הזכאויות הנוספות וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה.
בדיקות חדשות [19] [תיקון: תשכ״ח]
(א)
קצין תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית אם לא הורתה הועדה הרפואית הוראה אחרת; אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה.
(ב)
קצין תגמולים חייב, לפי דרישת נכה, להורות על בדיקתו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה. אולם רשאי קצין התגמולים להתנות את ביצוע הבדיקה בתנאי שהנכה יפקיד סכום הוצאותיה המשוערות, הכל לפי כללים שנקבעו בתקנות.
(ג)
הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, יהיה הנכה חייב להתייצב, בזמן ובמקום שנקבעו לפי ההוראה, בפני ועדה רפואית ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.
(ד)
הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, והנכה לא מילא חובה מן החובות המוטלות עליו לפי סעיף קטן (ג), ומיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה ועד מועד בדיקתו החדשה עברו לפחות ששה חדשים – רשאי קצין תגמולים להורות על הפחתת תגמוליו עד אשר ימלא אותה חובה.
(ה)
הוצאות של בדיקה שקצין תגמולים הורה עליה לפי סעיף קטן (ב) יהיו על הנכה, אלא אם הורה קצין התגמולים הוראה אחרת או אם קבעה הבדיקה כי חל שינוי בדרגת נכותו; היו ההוצאות על הנכה, רשאי קצין תגמולים לראותם ככספים שסעיף 16 חל עליהם.
[19א] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח]
(בוטל).
נטילת תגמול או זכאות נוספת במקרים מסויימים [20] [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה המקבל תגמול או זכאות נוספת ולא פרנס את בני האדם שהוא חייב במזונותיהם, רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול או את הזכאות הנוספת ולהשתמש בהם לטובת הנכה ובני האדם האמורים או להורות שאדם שמונה על ידי קצין התגמולים יעשה זאת.
דין יתרות התשלומים המגיעים לנכה שנפטר [תיקון: תשכ״א, תשפ״ג־2]
נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לקצין התגמולים; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו, ובאין בן־זוג – ליורשיו.
דין נכה במאסר [תיקון: תשפ״ג־2]
נכה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא יינתנו לו זכאויות נוספות בעד תקופת מאסר; אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול או הזכאות הנוספת, או מקצתם, יינתנו לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
סמל הנכים [25א] [תיקון: תשכ״א]
(א)
ועדה, שאופן הרכבתה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות, תעניק לכל נכה, שדרגת נכותו היא 25% או יותר, סמל מיוחד (להלן – סמל הנכים), וכן רשאית הועדה להעניק את הסמל לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־25% אך אינה פחותה מ־10%, אם היא סבורה כי הוא זכאי לסמל מחמת סוג נכותו. מקבל הסמל רשאי לענדו כל עוד הוא נכה כאמור.
(ב)
צורת סמל הנכים, ממדיו ודרכי הענקתו, ההוראות בדבר ייצורו, בדבר המסחר וכל שימוש אחר בו ובדבר האופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו – ייקבעו בתקנות.
פורסמו תקנות הנכים (סמל הנכים), תשי״ג–1953.
עבירות [26] [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
אדם שמסר במזיד לועדה רפואית, לועדה רפואית עליונה, לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין הקשור בזכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.
(ב)
אדם שבמרמה השיג הענקה, תגמול, מענק או זכאות נוספת, לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.
(ג)
אדם שענד את סמל הנכים, או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, ולא היה רשאי לענדו, או שעשה בהם כל דבר אחר שלא הותר לעשותו, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.
(ד)
אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.
טיפול בנכים [27] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ט, תשע״ד, תשפ״ג־3]
(א)
כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.
פורסמו תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ־10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (בסעיף זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.
(א2)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.
(א3)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 5א זכאי לקבל לפי בחירתו, נוסף על טיפול כאמור בסעיף קטן (א), טיפול על חשבון המדינה, אף אם הטיפול האמור אינו במחלה שחלה בה, בחבלה שנחבל בה או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור ולפי כללים שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ואולם נכה כאמור לא יהיה זכאי לפי סעיף קטן זה לטיפול קוסמטי שמטרתו יופי וטיפוח מראה הגוף.
(א4)
לא יראו בבחירה של נכה לקבל טיפול כאמור בסעיף קטן (א3) כזכאות לטיפול מכוח חיקוק אחר לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא יהיה בה כדי לשלול זכאות לטיפול לפי כל דין או הסכם, לרבות חוזה ביטוח; בחר הנכה לקבל את הטיפול לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או לפי כל דין או הסכם כאמור, וחלה עליו חובת השתתפות עצמית במימון הטיפול, יקבל מהמדינה החזר, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ועד לגובה השתתפותו העצמית.
(ב)
שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:
(1)
תגמולים, או תגמולים נוספים, שישולמו לנכים המקבלים טיפול לפי סעיף קטן (א), ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;
(2)
הפחתות מתגמוליהם של נכים המקבלים טיפול כאמור וכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.
(ב1)
בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי נכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.
(ב2)
שר הביטחון ימנה, לשם טיפול בנכים, רופא מוסמך ראשי וסגן רופא מוסמך ראשי, רופאים מוסמכים מרחביים ורופאים מוסמכים מחוזיים; הודעה על מינוי רופא כאמור ואזורי הפעולה שנקבעו לו תפורסם ברשומות.
(ג)
”טיפול“, בסעיף זה – טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אשפוז, טיפול בית, הבראה, ואספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ולמשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.
השתתפות המדינה בתשלום הסדרי ביטוח [תיקון: תשל״א, תשפ״ג]
נכה הזכאי לתגמול חודשי שנערכו לטובתו הסדרי ביטוח כאמור בסעיף 14(ב)(1) או שהמדינה ערכה לטובתו הסדר ביטוח בריאות משלים, זכאי להשתתפות המדינה בדמי הביטוח בעד הביטוחים האמורים, בסכום שקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
פורסמו תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים), התשס״ד–2004.
טיפול רפואי ותגמולים לחייל משוחרר [תיקון: תשל״ו, תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה.
(ב)
היה לקצין התגמולים יסוד סביר להניח שחייל משוחרר יוכר כנכה, יורה שיקבל במשך התקופה שבין הגשת בקשתו לפי הפרק הששי לבין ההחלטה בה, תגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:
(1)
הוכר החייל המשוחרר כנכה, רואים את התגמולים כתשלום על חשבון התגמולים המגיעים לו מכוח סעיף 43;
(2)
לא הוכר החייל המשוחרר כנכה, חייב הוא להחזיר את התגמולים ששולמו לו כאמור, בזמן ובתנאים שיקבע קצין התגמולים.
[27א] [תיקון: תשכ״ה־2, תשפ״ג־2]
(בוטל).
נכה שנפגע בשתי מלחמות [תיקון: תשכ״א]
היה נכה לפי חוק זה מוכר גם כנכה לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, רשאי קצין תגמולים, לפי בקשתו של הנכה לנהוג בנכותו לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, כאילו היתה נכות לפי חוק זה; נענה קצין התגמולים לבקשת הנכה לא יחול עוד על הנכות חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954.

פרק שמיני: ביצוע והוראות מעבר

תקנות בענין שיקום נכים [28] [תיקון: תשל״ט]
(א)
שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)
הקניית מקצוע לנכים והכשרתם לעבודה על חשבון המדינה;
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ״ב–2022.
(2)
הענקת תשלומים ומתן מילוות לנכים לשם הקניית מקצוע להם והכשרתם לעבודה, ואופן סילוק המילוות האלה;
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ״ב–2022.
(3)
המצאת מקומות־עסק לנכים;
(4)
מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה, או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי״ד–1954.
(5)
מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון, ואופן סילוק המילוות האלה;
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי״ד–1954.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955.
(6)
כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;
(7)
קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;
(8)
מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), התשנ״ה–1995.
(9)
שיטת ההיוון לצורך סעיף 36, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 36(ב).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) אינן גורעות מן הסמכויות הנתונות בידי שר הבטחון על פי הוראות אחרות של חוק זה או על פי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949.
(ג)
על נכים מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) יחולו הוראות נוספות ששר הבטחון יקבע בתקנות כנחוצות לשם התאמת החוק לענין נכים אלה.
תקנות בדבר הכנסה [תיקון: תשכ״א]
(א)
שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה, לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני־המשפחה של נכים או לסוגים מסויימים שבהם.
(ב)
שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של ההכנסה לענין חוק זה.
דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת [תיקון: תשע״א, תשפ״ג־2]
(א)
שר הביטחון וראש אגף שיקום נכים ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:
(1)
תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;
(2)
אופן חלוקת תקציב האגף;
(3)
פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;
(4)
לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;
(5)
כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
ראש אגף שיקום נכים ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א) על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.
[תשט״ו, 20(ב)–(ה)] [תיקון: תשכ״ח]
(בוטל).
אישור פעולות [תשי״ט, 6]
פעולה שנעשתה אחרי יום י׳ בניסן תשי״ד (13 באפריל 1954) ולפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959 (ביום 30.7.1959), ושהיתה נעשית כדין אילו היה החוק האמור בר־תוקף אותה שעה, רואים אותה כאילו נעשתה כדין.
ביצוע ותקנות ושינוי התוספת [29] [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם הארגון היציג ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תקנות לפי פרק שני1 ולפי סעיף 18א, שיש להן השלכה תקציבית, יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר האוצר.
(ג)
שר הביטחון רשאי, בצו, להוסיף לתוספת זכאויות נוספות שיינתנו בלא צורך בהגשת בקשה כאמור בסעיף 18א(א)(1), או – לאחר התייעצות עם הארגון היציג ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לגרוע מהתוספת זכאויות נוספות כאמור.
עדכון סכומים והעלאת שיעורים – השכר הקובע, תגמול ותוספת לתגמול [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
(1)
הסכום הקבוע בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1;
(2)
הסכומים הקבועים בסעיפים 6, 7 ו־7ד;
(3)
סכומי תגמול ותוספת לתגמול שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 7ב, 7ד, 43(ב)(1) ו־45(א)(1) ו־(2).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), העדכון ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יהיה לפי שיעור העלייה של מדד החציון הראשון של שנת 2023 לעומת מדד השכר של חודש אוקטובר 2019, כפי שהיה ידוע ביום י״ט באדר התש״ף (15 במרץ 2020), ובהפחתה של 7.53%.
(ג)
ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ד)
עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ה)
בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עדכון סכומים של זכאויות נוספות – סיוע כספי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
(1)
הזכאויות הנוספות הניתנות בדרך של סיוע כספי לפי פרק שני1 והסכומים האמורים בסעיפים 9ג(ב) ו־9יד(ב) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, והכול אלא אם כן נקבע במפורש אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת.
(2)
ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו סכומי הזכאויות הנוספות, וביום העדכון הבא שבו חלה עלייה של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור, יעודכנו סכומי הזכאויות הנוספות כאמור בפסקה (1) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור.
(3)
בסעיף קטן זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון הקודם;
”המדד החדש“ – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומי רמות הסיוע לפי סעיפים 9כב ו־9לג(א) יעודכנו ב־1 בפברואר של כל שנה, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; בסעיף קטן זה –
”המדד“ – מדד מכוניות חדשות כפי שפורסם בלוח מדד המחירים לצרכן (כולל מס ערך מוסף) של מוצרים ושירותים נבחרים, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – הממוצע השנתי של המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף קטן זה לגבי השנה שקדמה לאותו מועד;
”המדד החדש“ – הממוצע השנתי של המדד בשנה שקדמה למועד העדכון.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הניידות כמפורט בסעיפים 9כח ו־9לג(ה) יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; בסעיף קטן זה –
"המדד – מדד דלק ושמנים לכלי רכב כפי שפורסם בלוח מדד המחירים לצרכן (כולל מס ערך מוסף) של מוצרים ושירותים נבחרים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון הקודם;
”המדד החדש“ – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון.
(ד)
סכומי הזכאויות הנוספות שעודכנו כאמור בסעיף זה יעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
פרסום סכומים מעודכנים [תיקון: תשפ״ג־2]
שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיפים 49 ו־50.
סייגים לעדכון סכומים [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 49, שר הביטחון, בהתייעצות עם הארגון היציג, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף 49, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ב)
על אף האמור בסעיף 50, שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע דרך עדכון אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת שהיא סיוע כספי.
[תיקון: תשפ״ג־2]

תוספת

(סעיף 18א)

זכאויות נוספות הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה

סיוע שנתי במענק לתשלום דמי ביטוח בעד המעלון שהותקן, לרבות עלות בדיקת מהנדס לפי סעיף 9יב(ד) – מהשנה השנייה.
מענק שנתי לאחזקת דירה לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 9יז(1).
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9לג(ה), למעט דמי ניידות לפי סעיף 9לג(ה)(2)(ב).
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9כח לנכה שרכש רכב רפואי – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין.
דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9לא לנכה שלא מימש את זכאותו לרכב רפואי, למעט נכה שמכר את הרכב הרפואי ולא החליפו ברכב רפואי חדש.
סיוע במימון דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 9כט(1) – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין, או לפי סעיף 9לו(א)(1).

ט״ו באלול תשי״ט (18 בספטמבר 1959)
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=חוק_הנכים_(תגמולים_ושיקום)&oldid=2883936"