תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) מתוך 
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995
ק״ת תשנ״ה, 1666; תשנ״ז, 698; תשנ״ט, 438; תשע״ו, 973; תש״ף, 1476; תשפ״ב, 2896; תשפ״ד, 1780.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 212, 222(ד) ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ט, תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד]
בתקנות אלה –
”תקנות שירותים מיוחדים“ – תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978;
”תקנות ילד נכה“ – תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998;
”תלוי בעזרת הזולת“ – כמשמעותו בתקנות שירותים מיוחדים ולגבי ילד נכה – כמשמעותו בתקנות ילד נכה;
”השגחה“ ו”קיצבה מיוחדת“ – כהגדרתן בתקנות שירותים מיוחדים;
”גימלת ילד נכה“ – כמשמעותה בתקנות ילד נכה;
”זקוק להשגחה מתמדת“ – כמשמעותו בתקנות ילד נכה;
”טיפול רפואי מיוחד“ – כמשמעותו בתוספת הראשונה לתקנות ילד נכה;
”ילד נכה“ – כהגדרתו בתקנות ילד נכה;
”פעוט נכה“ ו”עיכוב התפתחותי“ – (נמחקו);
”ליקוי מיוחד“ – אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה לתקנות ילד נכה;
”חוק בתי דין מינהליים“ – (הוראת שעה לעשר שנים מיום 1.5.2016): חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992;
”מזכיר“ – (הוראת שעה לעשר שנים מיום 1.5.2016): מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה. לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור בסעיף 22 לחוק, בלבד שמתקיימים בו התנאים להלן:
(1)
לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת מנהל המוסד לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(2)
השתתף בתכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
(3)
בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות;
(4)
לא מצוי בניגוד עניינים כאמור בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים, בשינויים המחויבים;
(5)
התחייב בכתב לעמוד בסעיף 15 לחוק בתי הדין המינהליים, בשינויים המחויבים.
פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב
מי רשאי לערור [תיקון: תשנ״ז]
(א)
הרשאי לערור לועדת עררים לשירותים מיוחדים על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת (להלן – העורר) הוא אחד מאלה:
(1)
נכה כהגדרתו בתקנות שירותים מיוחדים ואלמנה שמתקיים לגביה האמור בסעיף 216 לחוק, אם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות;
(2)
מי שתובע קיצבה מיוחדת לפי תקנה 10א לתקנות שירותים מיוחדים, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות;
(3)
מי שהיה זכאי לקיצבה מיוחדת בטרם מלאו לו 60 שנים באשה ו־65 שנים לגבר.
(ב)
בתקנה זו, ”אחוז נכות רפואית“ – אחוז נכות שנקבע לפי סעיף 208 לחוק בכפוף לאמור בתקנה 2(ב) לתקנות שירותים מיוחדים.
הרכב ועדת עררים לשירותים מיוחדים [תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד]
(א)
שר העבודה והרווחה יקבע רשימת חברים בועדת עררים לשירותים מיוחדים (להלן – הרשימה); הרשימה תפורסם ברשומות.
(ב)
ועדת עררים לשירותים מיוחדים תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים, להלן, ששמותיהם כלולים ברשימה:
(1)
רופא מומחה;
(2)
אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום;
(3)
פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות.
(ג)
יושב ראש ועדת העררים לשירותים מיוחדים יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א)(2) ו־(3).
(ד)
(הוראת שעה לעשר שנים מיום 1.5.2016): המזכיר יקבע את הרכב ועדת העררים לשירותים מיוחדים שתדון בערר.
(הנוסח הקבוע): פקיד תביעות, שמנהל אגף גימלאות נכות במוסד הסמיכו לכך ושאינו פקיד התביעות שעל החלטתו הוגש הערר, יקבע את הרכב ועדת העררים לשירותים מיוחדים שתדון בערר.
(ה)
אח ורופא שבדקו את העורר לצורך ההחלטה נושא הערר וכן אח ורופא שאישרו בדיקה כאמור, לא ישמשו חברים בועדה שתדון בערר על אותה החלטה.
סמכויות ועדת עררים לשירותים מיוחדים
בערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת רשאית ועדת עררים לשירותים מיוחדים לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה:
(1)
מידת התלות של העורר בעזרת הזולת;
(2)
הצורך בהשגחה על העורר;
(3)
התקופה שבה היה העורר תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה.
פרק שלישי: ועדת עררים לילד נכה סמכויות והרכב
הרכב ועדת עררים לילד נכה [תיקון: תשנ״ט]
(א)
ועדת עררים לילד נכה תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים להלן, ששמותיהם כלולים ברשימת החברים בועדת עררים לילד נכה:
(1)
רופא מומחה;
(2)
אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת תלותם של ילדים נכים בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום;
(3)
פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות.
(ב)
יושב ראש ועדת עררים לילד נכה יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א), בפסקאות (1), (2) או (3).
(ג)
סמכויות ועדת עררים לילד נכה [תיקון: תשנ״ט]
(א)
בערר על החלטת פקיד תביעות בענין גימלת ילד נכה רשאית ועדת העררים לילד נכה לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה:
(1)
מידת התלות של הילד בעזרת הזולת;
(2)
הליקוי המיוחד ממנו סובל הילד;
(3)
הטיפול הרפואי המיוחד שהילד זקוק לו;
(4)
התקופה שבה היה הילד ילד נכה;
(5)
מידת הצורך של הילד בהשגחה מתמדת.
(ב)
בערר על החלטה בענין גמלה בעד ילד שמתקיים בו האמור בפרט (7) בחלק ב׳ של התוספת הראשונה לתקנות ילד נכה, יביא מנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר שהמנהל האמור מינהו לענין זה, בפני הועדה מידע רפואי עדכני לענין נדירותה של התסמונת או המחלה.
פרק רביעי: הוראות שונות
מועד ואופן הגשת ערר
(א)
ערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת או בענין גימלת ילד נכה יוגש תוך 90 ימים מיום שנמסרה לתובע הגימלה, הודעה על ההחלטה; הערר יוגש בכתב, באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר.
(ב)
הדיון בערר יחל בתוך 60 ימים מיום שנתקבלו במוסד הודעת הערר ונימוקיו.
הזמנה לועדה [תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד]
(א)
ועדת עררים לשירותים מיוחדים וועדת עררים לילד נכה (בפרק זה – הועדה), לפי הענין, תבדוק את העורר או את הילד שבענינו הוגש הערר ואולם רשאית הועדה בהסכמת העורר, או בהסכמת מי שהגיש את הערר בעניינו של הילד (להלן – מגיש הערר) לדון בערר על סמך מסמכים בלבד.
(ב)
(הוראת שעה לעשר שנים מיום 1.5.2016): בדיקת העורר או הילד, תבוצע במקום ובמועד שצויינו בהזמנה ששלח המזכיר למגיש הערר (בפרק זה – ההזמנה).
(הנוסח הקבוע): בדיקת העורר או הילד, תבוצע במקום ובמועד שצויינו בהזמנה ששלח המוסד למגיש הערר (בפרק זה – ההזמנה).
(ג)
ההזמנה תישלח למגיש הערר 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה אלא אם כן הסכים מגיש הערר להתייצב לבדיקה או להעמיד את הילד לבדיקה תוך זמן קצר יותר, אף ללא הזמנה כאמור.
נוכחות זרים וייצוג
(א)
הועדה תבדוק את העורר ואת הילד ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך מגיש הערר.
(ב)
העורר והילד רשאים להיות מיוצגים בפני הועדה גם על ידי הרופא שטיפל בהם או רופא מומחה.
בדיקות נוספות וחוות דעת מיועץ [תיקון: תשנ״ז]
הועדה רשאית לדרוש –
(1)
כי העורר או הילד, לפי הענין, ייבדקו בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר או כי יעמדו לבדיקות אחרות הדרושות, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, וכן רשאית היא לבקש מיועץ או מומחה כאמור להגיש לה חוות דעת בעניינים שתקבע, על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפני היועץ או המומחה;
(2)
מאת המוסד ביצוע חקירה לבירור ולאימות נתונים ועובדות הדרושים, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, ובלבד שההחלטה בערר לא תידחה מפאת קיומה של חקירה כאמור, לתקופה העולה על 90 ימים מיום שנדרשה החקירה; חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לועדה יועברו אף לעורר.
אי התייצבות לבדיקה
(א)
לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה במועד או במקום הנקובים בהזמנה, או לא התייצב לבדיקה כאמור בתקנה 10, יוזמן העורר או הילד לועדה או לבדיקה במועד נוסף.
(ב)
לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה גם במועד הנוסף ומגיש הערר לא הודיע על כך למוסד לפני המועד האמור בהזמנה או שלא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, ייבדק העורר או הילד במועד אחר רק לאחר שמגיש הערר שילם למוסד, לפי דרישת המוסד, את ההוצאות שנגרמו עקב אי ההתייצבות.
(ג)
לא התייצב העורר או הילד לבדיקה פעם נוספת, מבלי שמגיש הערר הודיע על כך למוסד או מבלי שניתנה סיבה המתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, וכן אם לא שילם מגיש הערר את סכום ההוצאות שדרש המוסד, תוך 30 ימים מיום הדרישה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בנוכחות העורר או הילד, ואולם אם נבצר מהועדה להחליט – יידחה הערר.
החזר הוצאות לינה, כלכלה ונסיעה
(א)
הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני הועדה או לשם התייצבות לבדיקה אחרת כאמור בתקנה 10, נגרמו לעורר הוצאות לינה, כלכלה או נסיעה, יחזיר לו המוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו לו במישרין עקב ההתייצבות, כלהלן:
(1)
הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד מדינה על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה;
(2)
הוצאות נסיעה לפי התעריף המקובל בתחבורה הציבורית, ואולם אם לא יכול העורר בשל מצב בריאותו או מקום מגוריו, להשתמש בתחבורה ציבורית – לפי התעריף הזול ביותר לתחבורה המתאימה בנסיבות הענין.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) יחול, בשינויים המחוייבים, גם בערר בענין ילד נכה.
החלטה בערר [תיקון: תשנ״ט]
(א)
בועדה המורכבת משלושה חברים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות חבריה; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה חברים בדרך האמורה בתקנה 3 או בתקנה 5, לפי הענין.
(ב)
בועדה המורכבת משני חברים תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה חבר שלישי שמקצועו שונה ממקצועות שני החברים האחרים.
(ג)
דיוני הועדה והחלטתה בצירוף נימוקיה, יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם בידי חברי הועדה בציון שמותיהם ותאריהם המקצועיים.
(ד)
הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול.
הודעה על החלטה בערר [תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד]
(הוראת שעה לעשר שנים מיום 1.5.2016): המזכיר יודיע למגיש הערר, בכתב, את החלטת הועדה, ולבקשתו ימציא לו המזכיר גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות דעת שנתן מומחה שמונה כאמור בתקנה 10, ואולם אם החליטה הועדה שאין להביא לידיעת מגיש הערר את ההחלטה או את נימוקיה או את חוות דעת המומחה כאמור, יובאו ההחלטה, הנימוקים או חוות הדעת, לפי הענין, לידיעת בא כוחו של מגיש הערר או אדם אחר המייצג אותו, לדעת המזכיר.
(הנוסח הקבוע): המוסד יודיע למגיש הערר, בכתב, את החלטת הועדה, ולבקשתו ימציא לו המזכיר גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות דעת שנתן מומחה שמונה כאמור בתקנה 10, ואולם אם החליטה הועדה שאין להביא לידיעת מגיש הערר את ההחלטה או את נימוקיה או את חוות דעת המומחה כאמור, יובאו ההחלטה, הנימוקים או חוות הדעת, לפי הענין, לידיעת בא כוחו של מגיש הערר או אדם אחר המייצג אותו, לדעת המוסד.
סודיות
המסמכים הרפואיים אשר בידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קבלת החלטה בערר ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו.
ה׳ בתמוז התשנ״ה (3 ביולי 1995)
- אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.