תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)

תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984


ק״ת תשמ״ד, 1961; תשמ״ח, 1016.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 137 ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”גימלה להבטחת הכנסה“ – גימלה כמשמעותה בחוק הבטחת הכנסה;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”קיצבת יחיד מלאה“ – כמשמעותה בסעיף 127לז לחוק, כפי שהיא משתלמת מדי חודש;
”קיצבה זוגית“ – קיצבת יחיד מלאה בצירוף תוספת המשתלמת בעד בן זוג לפי סעיף 127לז לחוק;
”קיצבת נכות“ – קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק;
”שוהה במוסד“ – זכאי לקיצבת זקנה, לקיצבת שאירים או לקיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק, הנמצא במוסד וגוף ציבורי שהשר קבע נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו;
”תלוי“ – בן זוג או ילד שמשולמת בעדם תוספת לקיצבתו של השוהה במוסד.
תשלום לשוהה במוסד
לשוהה במוסד ישולם חלק מהקיצבה שלה הוא זכאי בסכומים כדלקמן:
(1)
אם הוא זכאי לקיצבת זקנה או לקיצבת שאירים ללא גימלה להבטחת הכנסה – בסכום השווה ל־36% מקצבת זקנה המשולמת לפי סעיף 11(א) לחוק;
(2)
אם הוא זכאי לקיצבת זקנה או לקיצבת שאירים בתוספת גימלה להבטחת הכנסה או הוא זכאי לקיצבת נכות – בסכום השווה ל־20% מקיצבת יחיד מלאה.
תשלום לתלוי שהוא בן זוג
(א)
לתלוי שהוא בן זוג ואינו נמצא במוסד ישולם חלק מהקיצבה של השוהה במוסד בסכומים כדלקמן:
(1)
אם השוהה במוסד זכאי לקיצבת זקנה ללא גימלה להבטחת הכנסה – בסכום השווה לקיצבת הזקנה המשולמת לפי סעיף 11(א) לחוק;
(2)
אם השוהה במוסד זכאי לקיצבת זקנה בתוספת גימלה להבטחת הכנסה – בסכום השווה לקיצבת יחיד מלאה;
(3)
אם השוהה במוסד זכאי לקיצבת נכות – בסכום השווה לקיצבת יחיד מלאה, אם הכנסת בן הזוג אינה עולה על סכום השווה ל־60% מקיצבת יחיד מלאה, ובסכום השווה למחצית קיצבת יחיד מלאה – אם הכנסת בן הזוג עולה על סכום השווה ל־60% מקיצבת יחיד מלאה.
(ב)
מופחתת או לא משולמת תוספת בעד בן זוג לשוהה במוסד בשל האמור בסעיף 127לט לחוק, ישולם לבן הזוג שאינו נמצא במוסד חלק מקיצבת הנכות שלה זכאי השוהה במוסד בסכום השווה לתוספת המשולמת לפי סעיף 127לז(ב)(1) לחוק.
(ג)
משולמת תוספת תלויים במישרין לבן הזוג לפי סעיף 136א לחוק, ייחשב סכום התוספת כחלק מהסכום המגיע לאותו בן זוג לפי תקנה זו.
(ד)
בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו־12 לחוק הבטחת הכנסה.
שני בני זוג זכאים לקיצבה
(א)
זכאי שוהה במוסד לקיצבת זקנה או לקיצבת נכות ובן זוגו שאינו נמצא במוסד זכאי גם הוא לקיצבה, למעט קיצבת ילדים, ישולם לבן הזוג חלק מהקיצבה של השוהה במוסד שישלים את הקיצבה שבן הזוג מקבל לכדי סכום השווה לקיצבת יחיד מלאה (להלן – ההשלמה), ובלבד שההכנסות של שני בני הזוג, למעט הקיצבה של השוהה במוסד ולרבות ההשלמה לא יעלו על סכום השווה לקיצבה זוגית.
(ב)
בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו־12 לחוק הבטחת הכנסה.
שני בני זוג במוסד
שוהה במוסד שיש לו תלוי שהוא בן זוג וגם בן הזוג נמצא במוסד וגוף ציבורי שהשר קבע נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, ישולם לבן הזוג חלק מהקיצבה של השוהה במוסד השווה לחלק המשולם לשוהה במוסד.
תשלום לילד
(א)
בעד תלוי שהוא ילד ישולם חלק מהקיצבה של השוהה במוסד בסכום השווה לתוספת המשולמת בעד אותו ילד.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אם לשוהה במוסד אין בן זוג, ישולם בעד תלוי שהוא ילד חלק מהקיצבה של השוהה במוסד בסכומים כדלקמן:
(1)
אם השוהה במוסד זכאי לקיצבה ללא תוספת גימלה להבטחת הכנסה – בסכום השווה לתוספת המשולמת לפי סעיף 21(א2)(2) לחוק בעד כל אחד משני הילדים הראשונים;
(2)
אם השוהה במוסד זכאי לקיצבה בתוספת גימלה להבטחת הכנסה או לקיצבת נכות – בסכום השווה לסכום הגימלה המשולמת לילד אחד או לשני ילדים, לפי הענין, לפי תקנה 8(ב) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ״ב–1982, ובלבד שאם לילד מלאו שמונה עשרה שנים תחול פסקה זו בתנאי שטרם מלאו לו עשרים שנים ועיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי.
תשלום לביטוח רפואי
שוהה במוסד החייב בתשלום בעד השתתפות בביטוח רפואי, ינוכה סכום התשלום מהקיצבה של השוהה במוסד לפני חלוקתה לפי תקנות אלה.
הפחתת חלק
בכל מקרה לא יעלה סך כל התשלומים המחושבים לפי תקנות אלה, בצירוף התשלום לביטוח רפואי לפי תקנה 7, על סכום הקיצבה של השוהה במוסד; עולה סך כל התשלומים כאמור על סכום הקיצבה של השוהה במוסד, יופחת בהתאם החלק המחושב לבן הזוג ואם מגיע חלק מהקיצבה לילד בלבד – יופחת חלקו של הילד.
תנאי לחלוקת קיצבה של שוהה במוסד [תיקון: תשמ״ח]
(א)
קיצבה של שוהה במוסד תחולק לפי תקנות אלה אם הזכאי לקיצבה שהה במוסד 90 ימים, מהם 60 ימים רצופים, תוך תקופה של 12 חדשים שקדמו ליום שבו נתקבלו מהגוף הציבורי הפרטים האמורים בתקנה 9(א).
(ב)
קיצבה לפי תקנה זו תחולק החל ב־1 בחודש שלאחר החודש שבו נתקבלו הפרטים האמורים בתקנה 9(א).
תשלום למוסד
(א)
מחולקת הקיצבה של השוהה במוסד לפי תקנות 2 עד 7 ונשארת יתרה, תשולם היתרה לגוף הציבורי הנושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו של השוהה במוסד, ובלבד שהגוף הציבורי מסר למוסד לביטוח לאומי בכתב את הפרטים הבאים על השוהה במוסד:
(1)
שמו, מספר זהותו ומענו;
(2)
שם המוסד שבו הוא נמצא;
(3)
התאריך בו נתקבל למוסד.
(ב)
נפטר שוהה במוסד או הפסיק הזכאי לקיצבה לשהות במוסד, חייב הגוף הציבורי להודיע על כך מיד למוסד לביטוח לאומי.
(ג)
שולמו לגוף הציבורי תשלומים לפי תקנות אלה ביתר, יהיה המוסד רשאי לקזז את הסכומים ששולמו ביתר מכל סכום שמגיע או שיגיע ממנו לגוף הציבורי, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי ההשקעה של כספי המוסד באוצר המדינה לפי סעיף 218 לחוק, כפי שיהיו מדי פעם בתאריך הקיזוז.
נמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי
(א)
ההוראות בדבר חלוקת הקיצבאות לפי תקנות אלה יחולו גם על זכאי לקיצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי, ובלבד שהמשרד הממשלתי דואג למימון החזקתו של הזכאי באותו מוסד ומעביר את הכספים הדרושים למטרה זו והמוסד שבו נמצא הזכאי לקיצבה אינו גובה כל תשלום נוסף להחזקתו.
(ב)
בתקנה זו, ”זכאי לקיצבה“ – מקבל קיצבת זקנה, קיצבת שאירים או קיצבת נכות.
חלוקה במקרים מיוחדים
המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי להגדיל את התשלום עד כדי סכום השווה למחצית מקיצבת יחיד מלאה לשוהה במוסד שאינו מקבל תוספת בעד תלויים, אם בדרך כלל הוא נמצא במוסד רק בשעות הלילה, או להגדילו כאמור לתקופה שלא תעלה על שמונה עשר חדשים, אם הוא נמצא במוסד בתנאים מיוחדים לצרכי שיקום.
סייגים לתחולה [תיקון: תשמ״ח]
(א)
תקנות אלה לא יחולו:
(1)
על בן זוג של שוהה במוסד שחי בנפרד ממנו לפני שנתקבל למוסד;
(2)
(נמחקה);
(3)
על שוהה במוסד שעל פי הסידור המקובל אינו לן דרך קבע במוסד.
(ב)
שולמה קיצבה של השוהה במוסד שלא לפי תקנות אלה, לא יחולו הוראות התקנות לגבי התקופה שבעדה שולמה הקיצבה.
(ג)
תקנות אלה לא יחולו על זכאי שקיצבתו חולקה לפני יום תחילתן, אלא אם כן השתנו הנסיבות ויש לחלקה מחדש.


כ״ו בסיון התשמ״ד (26 ביוני 1984)
  • אהרון אוזן
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.