תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים) מתוך 
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976
תקנות בדבר הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים
ק״ת תשל״ז, 221, 515; תשמ״א, 61; תשמ״ח, 511; תשנ״ג, 899; תשס״ג, 1152; תשס״ה, 400; תשע״א, 400.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 238 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרת הכנסה [תיקון: תשל״ז, תשמ״א, תשס״ג, תשע״א]
(א)
בתקנות אלה, ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –
(1)
קיצבה מיוחדת המשתלמת מכוח סעיף 112 לחוק;
(2)
קיצבת ילדים לפי פרק ד׳ לחוק;
(3)
סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח על פי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ו–1966;
(4)
הטבות שאינן בגדר תגמולים לאסירי ציון המשתלמות על פי סעיף 9 לחוק;
(5)
(נמחקה);
(6)
ריבית והפרשי הצמדה על מילוות מועדפים, כמשמעותם בסעיף 1 לפקודה, שאינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לענין סעיף 245 לחוק תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה ואותו חלק של הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (10) לפקודה העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, למעט הכנסה כאמור בפסקאות (3), (4) ו־(5) לתקנת משנה (א), ולמעט הכנסה שמקורה בקיצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין ”אלמן“ כהגדרתו בסעיף 238 לחוק, תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף שלא צמחה הופקה או נתקבלה בישראל, למעט אחד מאלה:
(1)
הכנסה כאמור בפסקאות (1) עד (6) בתקנת משנה (א);
(2)
הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 לחוק, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו־(8) לפקודה;
(3)
הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמסמעותו בסעיף 2 לחוק מהמקורות המפורטים בסעיף 2(5) לפקודה, המשתלמת עקב פרישת המבוטח מעבודה או ממשלח יד או המשתלמת למבוטח לראשונה בהגיעו לגיל פרישה, למעט קצבה שלפי החוק.
חישוב הכנסה בגילים שונים [תיקון: תשמ״ח]
(א)
הגיע מבוטח לגיל ששים וחמש בגבר או ששים באשה (להלן – גיל הזיקנה) לאחר 1 בינואר של שנת מס, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת בתקנה 1(ב) מתאריך הגיעו לגיל זיקנה עד לגמר שנת המס, מחולקת במספר החדשים מגיל הזיקנה באותה שנת מס, כפול 12.
(ב)
הגיע מבוטח לאחר 1 בינואר של שנת מס לגיל שבעים בגבר וששים וחמש באשה (להלן – הגיל הקובע), יראן כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת בתקנה 1(ב) באותה שנת מס עד הגיעו לגיל הקובע, מחולקת במספר החדשים עד הגיל הקובע באותה שנת מס, כפול 12.
שינויים בהכנסה תוך תקופת הזכאות [תיקון: תשס״ג]
(א)
זכאי לקיצבת זיקנה שטרם הגיע לגיל הקובע (להלן – הזכאי), אשר הכנסתו המפורטת בתקנה 1(ב) עלתה כך שההכנסה השנתית המשוערת עשויה לעלות על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, יודיע על כך מיד למוסד.
(ב)
המוסד יעכב את תשלום קיצבת הזיקנה על סמך ההודעה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
בהעדר הודעה כאמור, רשאי המוסד לעכב את תשלום קיצבת הזיקנה אם לדעתו ההכנסה השנתית המשוערת של הזכאי עשויה לעלות על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, אך לא יעשה כן אלא אם דרש מהזכאי חודש ימים לפני כן להודיע למוסד על גובה הכנסתו השנתית המשוערת.
(ד)
הודיע הזכאי למוסד על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ג), יחדש המוסד את התשלום קיצבת הזיקנה החל מהיום שבו עוכב תשלומה, אם לדעת המוסד ההכנסה השנתית המשוערת לא תעלה על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק.
הכנסת בני־
(א)
עוסקים שני בני־זוג שלא כעובדים במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או בבעלות אחד מהם, תחושב ההכנסה של כל אחד מהם לפי ההכנסה שעליה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי האמור בתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971.
(ב)
עוסק אחד מבני־הזוג שלא כעובד במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או במפעל או בעסק הנמצא בבעלות בן־הזוג האחר, תחושב ההכנסה מהמפעל או מהעסק בשיעורים שלהלן:
(1)
שני שלישים של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג העוסק במפעל או בעסק כאמור;
(2)
שליש של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג האחר.
(ג)
אם יש לשני בני־הזוג הכנסה משותפת שלא מעבודה או מהתעסקות במשלח־יד תחושב ההכנסה של כל אחד מהם בחלקים שווים.
(ד)
על אף האמור בתקנה זו, אם הוכח להנחת דעתו של המוסד, שההכנסה בין בני־הזוג מחולקת בשיעורים אחרים, תחושב הכנסת בני־הזוג בשיעורים כאמור.
חישוב הכנסה של חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים [תיקון: תשס״ג]
חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן – החבר) והמועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי –
(1)
לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט׳ לחוק;
(2)
יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט׳ לחוק בסכום שאינו מזכה אותו לקיצבת זיקנה מלאה ואף לא לקיצבת זיקנה יחסית.
[תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ה]
(בוטלה).
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975).
ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה), תשל״ב–1972 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976“.
ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976)
- משה ברעם
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.