חוק נכי רדיפות הנאצים
חוק נכי רדיפות הנאצים מתוך 
חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957
2001107
ס״ח תשי״ז, 103; תשי״ט, 210; תש״ך, 10, 88; תשכ״ט, 90; תשל״ג, 240; תשל״ז, 30; תשל״ח, 212; תשל״ט, 78; תשמ״א, 2; תשמ״ג, 118; תשנ״ה, 444; תשנ״ו, 387; תשנ״ז, 101; תשנ״ח, 236; תשס״א, 172, 237; תשס״ג, 26; תשס״ד, 93, 300; תשס״ח, 81; תשע״ב, 322, 406, 582; תשע״ד, 570; תשע״ה, 140; תשע״ו, 623, 623, 710; תשע״ז, 317, 426; תשע״ח, 537, 758; תשפ״ב, 833; תשפ״ד, 924.
שינוי שיעורים: ק״ת תשמ״ב, 193; תשמ״ו, 1035; תשמ״ז, 763, 1187; תשמ״ח, 343; תשמ״ט, 604, 1260; תש״ן, 322; תשנ״א, 1039; תשנ״ב, 639; תשנ״ה, 1887; תשנ״ו, 383, 1387; תשנ״ז, 1243; תשנ״ח, 253; תשנ״ט, 863; תשס״א, 276; תשס״ב, 468; תשס״ג, 398; תשס״ח, 1382, 1382, 1383; תשס״ט, 1118; תש״ע, 745, 1063, 1064, 1610, 1610; תשע״ג, 649, 649, 1547, 1547; תשע״ו, 186, 186; תשע״ז, 224, 224; תשע״ח, 790, 790; תשע״ט, 3246, 3246; תש״ף, 190, 190; תשפ״א, 221, 3313, 3315; תשפ״ג, 886.
עדכון סכומים: י״פ תשפ״ד, 10110, 12080.
סמכויות שר האוצר לפי חוק זה הועברו לשרה לשוויון חברתי (י״פ תש״ף, 7022).
הגדרות [תיקון: תש״ך, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ט, תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
בחוק זה –
”נכה“ – אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ׳ באלול תשי״ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס׳ 1א׳ שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית או פחיתתו של כושר זה;
”טיפול בתביעה“ – מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה;
”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ – מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;
”השכר הקובע“ – סכום של 6,569.15 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2024, 6,957.24 ש״ח);
”הכנסה נוספת“ – הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;
”חוק נכי המלחמה“ – חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954;
”החלטה בדבר מענק שנתי“ – החלטה שפורסמה ברשומות בדבר זכאות למענק שנתי, שנתן שר האוצר לפי הצעת הרשות המוסמכת, לגבי מי שחי בתקופת מלחמת העולם השנייה ואינו זכאי לתגמולים לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה;
”חוק הטבות לניצולי שואה“ – חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007.
(ב)
כל מקום בחוק זה שמדובר בו ברפובליקה הפדראלית של גרמניה – אף מוסד ממוסדותיה במשמע.
רשות מוסמכת
שר האוצר ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה (להלן – הרשות המוסמכת). הודעה על מינויה ומענה תפורסם ברשומות.
[תיקון: תשס״א, תשס״א־2]
(בוטל).
נכה הזכאי לתגמולים [תיקון: תשכ״ט, תשע״ד]
נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
עלה לישראל לפני יום כ״ב בתשרי תשי״ד (1 באוקטובר 1953) וביום כ״ט באדר ב׳ תשי״ז (1 באפריל 1957) היה ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל;
(2)
דרגת נכותו אינה פחותה מ־25%;
(3)
(בוטלה).
תביעה לפיצוי ממקור אחר [תיקון: תשל״ז]
מי שהגיש לרפובליקה הפדראלית של גרמניה תביעה לתגמול, לקיצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו משום שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית, לא יחדל, מטעם זה בלבד, להיות נכה לפי חוק זה; לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר שנתבעו או שאושרו בתביעה כאמור ייקרא להלן ”פיצוי“.
חובת מתן הודעה [תיקון: תשל״ז]
(א)
מי שהגיש תביעה לפיצוי חייב להודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה.
(ב)
מי שאושרה תביעתו לפיצוי חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום שהודע לו דבר האישור.
המחאה [תיקון: תשל״ז]
הרשות המוסמכת רשאית להורות, כי מי שהגיש תביעה לפיצוי ימחה לה את זכויותיו לפיצוי להבטחת החזרת התגמולים כאמור בסעיף 3ה.
נכה שזכה לפיצוי [תיקון: תשל״ז]
מי שאושר לו פיצוי (להלן – נכה שזכה לפיצוי) לא יהא זכאי לתגמולים אולם אם אושר לו פיצוי חד פעמי בלבד, או עד מועד פלוני בלבד, יהא זכאי לתגמולים לגבי התקופה המתחילה עם מתן האישור או עם אותו מועד; לענין סעיף זה וסעיפים 3ה ו־3ו, ”תגמולים“ – כל תשלום תקופתי המשתלם לפי חוק זה.
החזרת תגמולים [תיקון: תשל״ז]
(א)
נכה שזכה לפיצוי חייב להחזיר לרשות המוסמכת את כל התגמולים שקיבל לפי חוק זה, ואם אושר לו הפיצוי אחרי יום ט״ז בניסן תשכ״ט (4 באפריל 1969) – 80 אחוזים מסך כל התגמולים שקיבל כאמור, תוך ארבעה חדשים מיום שאושר לו הפיצוי או תוך חדשיים מיום שבו שולם סכום הפיצוי המתייחס לתקופה שלפני האישור, לפי המאוחר, ובלבד שדבר האישור הודע לנכה; לענין זה רואים סכום כמשולם אם הועמד לרשותו של הנכה או הועמד לרשותה של הרשות המוסמכת על פי המחאה.
(ב)
הסכום שיחזיר הנכה לפי סעיף זה לא יעלה על שני שלישים מן הפיצוי שאושר לו, בניכוי ההוצאות שהוציא בתביעה הפיצוי; בחישוב סכום הפיצוי לא יובאו במנין תשלומים המתייחסים לתקופה שלאחר האישור ואף לא תשלומים המתייחסים לתקופה שלגביה הנכה איננו זכאי לתגמולים (להלן – התקופה שאיננה חופפת).
(ג)
לא נקבע בתעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 שהוצגה לרשות המוסמכת ושהוצאה ברפובליקה הפדראלית של גרמניה לאיזו תקופה מתייחס הפיצוי, רואים אותו כמתייחס לתקופה המתחילה ביום ט״ז בטבת תש״ה (1 בינואר 1945) והמסתיימת ביום אישור הפיצוי.
(ד)
לא נקבע בתעודה ציבורית כאמור מה חלקו של הפיצוי המתייחס לתקופה שאיננה חופפת, יהא אותו חלק סכום שיחסו לסך כל הפיצוי שאושר לנכה כיחס סך כל התשלומים התקופתיים המשתלמים על פי דיני הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בשל התקופה שאיננה חופפת, לנרדף בדרגת הנכות שנקבעה שם לנכה לסך כל התשלומים התקופתיים שהיו משתלמים כאמור עד יום אישור הפיצוי.
(ה)
שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תחזיר לו הרשות המוסמכת את ההמחאה שנתן לפי סעיף 3ג, או תגרום לכך שהסכום ששימש להבטחת המגיע האמור יועבר לנכה.
(ו)
לא שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תנכה הרשות המוסמכת את המגיע האמור מן הפיצוי ותגרום להחזרת ההפרש לנכה.
(ז)
האריכה הרשות המוסמכת את המועד להחזרת התגמולים שחייב בה נכה שזכה לפיצוי, רשאית היא גם להסכים עמו על הסדר התשלומים בתנאים שתקבע.
תשלום הפרש לנכה [תיקון: תשל״ז]
נכה שזכה לפיצוי הכולל תשלומים תקופתיים המתייחסים לתקופה שלאחר מתן האישור, והם קטנים מסכום התגמולים שהיה זכאי להם לפי חוק זה לגבי אותה תקופה, יהא זכאי לקבל את ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים, והוא על אף האמור בסעיף 3ד.
חישוב ההוצאות [תיקון: תשל״ז]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בתביעת פיצוי ואת שיעוריהן המקסימליים.
חישוב שער מטבע חוץ [תיקון: תשל״ז]
לענין סעיף 3ה ייעשה החישוב של סכומים במטבע חוץ לפי שערם בלירות ביום אישור הפיצוי, ושל הוצאות תביעת הפיצוי – לפי השער במועד ששולמו.
תגמולים [תיקון: תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשע״ד, [ק״ת צווים], [י״פ הודעות]]
(א)
נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
(א1)
סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,617 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2024, 2,771 ש״ח).
(ב)
התגמול ישולם מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (11 באפריל 1954).
תגמול מוגדל לפי הכנסה [תיקון: תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ב, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), סכום של 10,703.22 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2024, 11,335.55 ש״ח).
(א1)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־70% אך איננה פחותה מ־60% – תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;
(2)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־80% אך אינה פחותה מ־70% – תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;
(3)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־90% אך אינה פחותה מ־80% – תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;
(4)
לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר – תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.
(א2)
לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) ייקרא להלן – תגמול לנצרך.
(ב)
נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול מוגדל לפי הכנסה בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
(ג)
(בוטל).
(ד)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לעניין זכאותו של נכה לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף זה ולעניין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.
תגמול מוגדל לפי הכנסה וביטוח לאומי [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ב, תשע״ז־2]
הזכאי בחודש פלוני לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת האזרח הוותיק ובלבד שלא יפחת התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.
בקשות לרשות מוסמכת [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ב]
התובע תגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול מוגדל לפי הכנסה בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול כאמור.
תגמול לפי הכנסה [תיקון: תשנ״ה, תשע״ב]
(א)
לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־50% אך אינה פחותה מ־25% (להלן – נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה.
(ב)
לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4.
(ג)
מענק הטבות לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה או לתגמול לפי הכנסה [תיקון: תשע״ד]
(א)
לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה ולנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה ישולם, עד 10 בפברואר של כל שנה, נוסף על האמור בסעיפים 4א או 4ג1, לפי העניין, מענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 2014; החל מדצמבר 2023, 2,230 ש״ח); הסכום האמור יעודכן ב־1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2014;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(ב)
מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 4א או 4ג1 כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין, יהיה זכאי למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב־1 בינואר של אותה שנה שבה הגיש את הבקשה לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין.
תגמול מיוחד [תיקון: תשל״ז]
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורשו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 30% לתגמולו.
עדכון סכומים [תיקון: תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ד, תשפ״ד]
(א)
הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
(1)
הסכום הקבוע בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1;
(2)
הסכומים הקבועים בסעיפים 4(א1) ו־4א(א).
(ב)
ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)
עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ד)
בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)
הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
(ו)
על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ז)
הרשות לזכויות ניצולי השואה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, בחודש נובמבר, על כל אלה:
(1)
נתונים על זכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוק זה, לפי העניין, בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים בכל סוג;
(2)
סכום התגמולים או ההטבות, לפי העניין, שעודכן בשנת הדיווח, לפי סוג הזכאות, לעומת הסכום ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח וכן בשנתיים שקדמו למועד הדיווח;
(3)
הסכום הכולל של תגמולים, הטבות או מענקים, לפי העניין, ששולם בשנת הדיווח לעומת הסכום הכולל ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח.
שמירת הטבות [תיקון: תשע״ד, תשע״ז־2]
נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי סעיף 4, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –
”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”הטבה נלווית“ – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.
הקטנת תגמולים [תיקון: תשכ״ט]
נכה הזכאי לתגמול ואין בן משפחה תלוי בו, והוא מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לפי חוק זה ב־75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.
בקשות
(א)
התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שייקבע בתקנות.
(ב)
הזכות לתבוע תגמול כאמור תתיישן כתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
הוכחת חיים [תיקון: תשס״ד־2]
התובע תגמול לפי סעיף 14(א) יתייצב אחת לשישה חודשים להוכחת חיים בנציגות ישראל, ואם הוא אינו יכול לעשות כן מטעמים רפואיים, יוכיח חיים בדרך אחרת, הכל כפי שקבע שר האוצר; לא הוכיח התובע חיים כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את תשלום התגמול עד להוכחת החיים.
החלטת הרשות המוסמכת [תיקון: תש״ך]
(א)
הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים בסעיף 3, למעט פיסקה (2), אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי חוק שחל ברפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בעניין תביעת הפיצויים, ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.
(ב)
הודעה על החלטת הרשות המוסמכת תישלח למבקש בדואר רשום; היתה ההחלטה שלילית – תפרש הרשות המוסמכת את נימוקיה.
קביעת דרגת זכות [תיקון: תשמ״ג, תשס״ח]
אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך 30 יום, את כל המסמכים לוועדה רפואית שנתמנתה לפי סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות ויחולו הוראות סעיף 6א לחוק האמור.
ערר [תיקון: תשמ״ג, תשס״ח, תשע״ד]
הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 12(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12א(ד) לחוק האמור.
ערעור לפני בית משפט מחוזי [תיקון: תשנ״ה, תשע״ד]
נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להן ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12ב(ב) ו־(ג) לחוק נכי המלחמה בשינויים המחוייבים.
קביעת דרגת נכות שנית [תיקון: תשל״ג, תשנ״ה, תשע״ד]
(א)
הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת, ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעתה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.
(ב)
חסיון תגמול [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־3, תשפ״ב]
(א)
זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – החברה הבת) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(ג)
בסעיף זה, ”תגמול“, לענין עיקול – לרבות אחד מאלה:
(1)
תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל עקב רדיפות הנאצים;
(2)
תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י״ב בתשרי התשנ״ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה;
(3)
מענק או כל תשלום אחר המשולם לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי.
תגמול לאחר פטירת נכה [תיקון: תשנ״ה, תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
נפטר נכה וערב פטירתו –
(1)
היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים;
(2)
היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;
(3)
היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן־זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.
(א1)
סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.
(ב)
באין בן זוג לנכה, ישולמו התגמולים לפי סעיף קטן (א), עד תום שנים עשר חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן משפחה של הנכה, שעליו הוא הורה, לרשות המוסמכת, ובאין הוראה כאמורה – לבן משפחה של הנכה שעליו הורתה הרשות המוסמכת; לענין זה, ”בן משפחה של נכה“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה.
תגמול ששולם ביתר
שולם לנכה תגמול למעלה מן המגיע לו, רשאית הרשות המוסמכת לעכב מתגמוליו, בשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לו, עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.
הזמן לגביית תגמול
נכה שלא גבה תגמול תוך שנתיים מיום שהתגמול הוצע לתשלום, פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.
תגמול במקרים מיוחדים [תיקון: תשל״ג, תשס״ד־2]
(א)
נכה שקיבל תגמולים לפי סעיף 3 וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי סעיפים 4 ו־4ד, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;
(2)
הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;
(3)
הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.
(ב)
נכה המרצה עונש מאסר, לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו, אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
[תיקון: תשפ״ד]
(בוטל).
ועדת עררים [תיקון: תשל״ח]
(א)
שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית המשפט השלום בתל־אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)
ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב־ראש הוועדה יהיה שופט.
ערר וערעור [תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשנ״ה, תשע״ד]
(א)
הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים בתוך שישים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.
(ב)
הערר יוגש לוועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הוועדה לרשות המוסמכת.
(ג)
ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או לשנותה.
(ד)
מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא־כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.
(ה)
אדם הבא לפני ועדת העררים כבא־כוחו של עורר, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הוועדה.
(ו)
ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)
יושב־ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הוועדה לעורר ולרשות המוסמכת.
(ח)
על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית־המשפט המחוזי, בתוך שישים ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.
(ט)
בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.
(י)
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
תקנות סדרי דין [תיקון: תשכ״ט]
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערר ובערעור לפי סעיף 17.
החלטה חדשה [תיקון: תשמ״א]
הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על־ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.
[תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).
סמכויות עזר
(א)
לרשות המוסמכת, לוועדת עררים, לוועדה רפואית, והוועדה הרפואית לערעורים יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לוועדת החקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.
(ב)
הרשות המוסמכת, ועדת עררים, ועדה רפואית והוועדה הרפואית לערעורים לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתם.
טיפול רפואי [תיקון: תשנ״ז]
נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאי ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים בכל עת שיתגלה צורך בו.
בסעיף זה, ”טיפול“ – טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.
עיכוב תשלום [תיקון: תשל״ז]
מי שלא קיים הוראה של הרשות המוסמכת לפי סעיף 3ג, רשאית הרשות המוסמכת לעכב תשלום התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.
עבירות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשע״ו־3]
(א)
המוסר ביודעין לרשות המוסמכת, לוועדה הרפואית, לוועדה הרפואית לערעורים או לוועדת עררים ידיעה כוזבת בפרט שיש לו חשיבות לענין, דינו – מאסר ששה חדשים.
(ב)
מי שלא קיים את המוטל עליו בסעיף 3ב, דינו – קנס אלף לירות.
(ג)
מי שגבה שכר טרחה העולה על שכר הטרחה שמותר לו לקבלו בהתאם להוראות לפי סעיף 22א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הגבלת שכר טרחה [תיקון: תש״ך, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3]
(א)
שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.
(ב)
על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בחוק זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, כולל מס ערך מוסף:
(א)
ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת – 360 שקלים חדשים;
(ב)
נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 700 שקלים חדשים;
(ג)
ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 3,700 שקלים חדשים;
(ד)
ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 4,500 שקלים חדשים;
(2)
לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, כולל מס ערך מוסף.
(ב1)
במקרים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(1), לא יעלה שכר הטרחה המרבי על שכר הטרחה האמור באותה פסקת משנה, לפי העניין, גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
(ג)
הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיפים קטנים (ב) ו־(ה), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(1)
על אף האמור בסעיף זה, שכר הטרחה המרבי בעבור ייצוג או סיוע בטיפול בהגשת בקשה, בהתאם להחלטה בדבר מענק שנתי, יהיה סכום חד־פעמי של 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף; שכר הטרחה המרבי יחול גם אם לאחר מתן החלטה כאמור הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), ייצג עורך דין אדם בהליך של תביעה, ערר או ערעור שהיה תלוי ועומד במועד ההודעה על מתן ההחלטה כאמור באותה פסקה, יהיה שכר הטרחה המרבי כאמור באותה פסקה סכום חד־פעמי של 360 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף.
(ו)
לא יקבל אדם שכר טרחה בשל החלטה מינהלית או בשל החלטה בדבר מענק שנתי, אלא לפי הוראות סעיף זה.
איסור הוספה על השכר שנקבע [תיקון: תש״ך]
לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה, לרבות הוצאות כוללות או הוצאות שונות בקשר לכך, בסכום העולה על המקסימום שנקבע לפי סעיף 22א.
שכר טרחה מרבי לכל המטפלים בתביעה אחת [תיקון: תשע״ו־3]
על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה אחת תשלום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי סעיף 22א, גם אם יותר מאדם אחד טיפל בתביעתו, בין יחד עם אחר ובין לחוד; לעניין זה –
(1)
יראו כל טיפול בתביעה שהוגשה בעניינו של אדם להכרה בו כנכה לפי חוק זה או כנרדף לפי חוק הטבות לניצולי שואה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, כטיפול בתביעה אחת;
(2)
לא יראו תביעה שהיא אך ורק להגדלת תגמולים בשל החמרה בנכות או בשל הכנסה כחלק מתביעה אחת כאמור בסעיף זה.
העדר חבות בעת ניתוק הקשר [תיקון: תשע״ו־3]
על אף האמור בכל הסכם, במקרה שבו נותק הקשר בין הטיפול בתביעה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, ובין החלטת הרשות המוסמכת בדבר זכאות לתגמולים או למענק שנתי, לא יהיה מטפל בתביעה זכאי לשכר טרחה.
הוראה מפורשת של לקוח כתנאי לתשלום שכר טרחה [תיקון: תשע״ו־3]
לא יהיה אדם זכאי לשכר טרחה בעד טיפול בתביעה, לרבות בבקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא קיבל מהאדם שהוא מטפל בתביעתו (בסעיף זה – לקוח) הוראה מפורשת בכתב מראש לעניין כל שלב בטיפול בתביעה; ואולם הסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה שאינה כוללת הוראה מפורשת להגשת בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי, לא תיחשב הוראה מפורשת לעניין הגשת בקשה כאמור;
(2)
הלקוח אישר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, כי הוסברו לו המצב החוקי ומהותה של תביעתו, משמעויותיה והשלכותיה;
(3)
לעניין בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי – אם פורסם טופס הסבר והסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המינהלית – הלקוח אישר כי הטופס נמסר לו והוא קרא אותו, ואם אינו יכול לקרוא את טופס ההסבר – כי הוקרא לו האמור בטופס ההסבר בשפה המובנת לו; לעניין זה, ”טופס הסבר“ – טופס בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, ויפורטו בו, בין השאר, ההגבלות על תשלום שכר הטרחה כאמור בסעיף 22א, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שיש לצרף לה, וכן הגורמים שניתן להסתייע בהם בהגשת הבקשה ודרכי ההתקשרות עמם.
הוספה ניתנת להחזרה [תיקון: תש״ך]
שילם אדם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על מה שנקבע לפי סעיף 22א, רשאי הוא לתבוע את החזרת העודף.
ראיות [תיקון: תש״ך]
בבירור תביעה על החזרת כל סכום ששולם בעד טיפול בתביעה רשאי בית־המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות שבעל־פה וכן להסתפק בעדות יחיד.
תחולה לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה [תיקון: תשע״ה]
הוראות חוק זה וצווים שהוצאו מכוחו, לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה, יחולו גם על מי שאינו עורך דין; אין באמור בסעיף זה כדי להתיר למי שאינו עורך דין לבצע פעולות שיוחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
אין ירושה לתגמולים
הזכות לתגמולים לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ז]
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בענינים אלה:
(1)
הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;
(2)
מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;
(3)
מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.
דרכי התשלום
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
סדרי תשלום התגמולים המגיעים לנכים לפי חוק זה עד תחילתו, ומועדי תשלומם;
(2)
כי תגמולים או מענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשי״ז (9 באפריל 1957).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.