חוק פסיקת ריבית והצמדה
חוק פסיקת ריבית והצמדה מתוך 
חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961
2001168
ס״ח תשכ״א, 192; תשל״ו, 240; תשל״ז, 36; תשל״ט, 28; תשמ״א, 197; תשמ״ד, 52; תשמ״ז, 14; תשמ״ט, 52; תשס״א, 206; תשפ״ד, 142.
שינוי שיעורים: ק״ת תשל״ג, 1264; תשל״ה, 715; תשל״ז, 881; תשל״ט, 166; תשנ״ג, 866.
דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ד, 3754.
הגדרות [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג, תשס״א, תשפ״ד]
בחוק זה –
”רשות שיפוטית“ – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;
”רשות שיפוטית“ – (החל מיום 1.1.2025): בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן רשם ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;
”דמי פיגורים“ – (החל מיום 1.1.2025): תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, בשל פיגור בתשלומו, בהתאם להוראות סעיפים 5 ו־5א;
”החלטה“ – (החל מיום 1.1.2025): פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;
”יום הגשת התביעה“ – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור;
”הפרשי הצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): עדכון של סכום, בדרך של הכפלתו במדד החדש וחילוקו במדד היסודי; לעניין הגדרה זו –
”המדד החדש“ – (החל מיום 1.1.2025): המדד הידוע בעת העדכון;
”המדד היסודי“ – (החל מיום 1.1.2025): המדד הידוע נכון למועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – המדד הידוע נכון למועד העדכון הראשון;
”מועד הפירעון“ – (החל מיום 1.1.2025): המועד האחרון שנקבע לתשלום סכום כסף, ואם לא נקבע מועד כאמור – שלושים ימים מיום ההחלטה בדבר חובת תשלום הסכום האמור;
”סכום פסוק“ – (החל מיום 1.1.2025): סכום כסף שרשות שיפוטית פסקה לבעל דין, למעט הוצאות ושכר טרחת עורך דין, ובלא תוספת ריבית או הפרשי הצמדה;
”קרן עדכנית“ – (החל מיום 1.1.2025): כל אחד מאלה: סכום פסוק, הוצאות, שכר טרחת עורך דין או קרן מוצמדת, בניכוי סכום ששולם מהם, שצורפה להם ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיף 2 או 5(1), לפי העניין, אם צורפה, והכול נכון למועד מסוים;
”קרן מוצמדת“ – (החל מיום 1.1.2025): סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, שנוספו להם הפרשי הצמדה;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – (תימחק ביום 1.1.2025): הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;
”ריבית צמודה“ – (תוחלף ביום 1.1.2025): ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה.
”ריבית צמודה“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, ששיעורו במונחים שנתיים נקבע לפי סעיף 5ג.
הסמכות לפסוק ריבית [תיקון: תשפ״ד]
רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו.
הסמכות לפסוק ריבית או הפרשי הצמדה [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק על הסכום הפסוק, על ההוצאות או על שכר טרחת עורך הדין, כולו או חלקו, ריבית שקלית או כל אחד מאלה, ובלבד שלעניין פסקאות (2) עד (4) שלהלן יש טעמים המצדיקים זאת בנסיבות העניין:
(1)
הפרשי הצמדה;
(2)
ריבית צמודה והפרשי הצמדה;
(3)
שיעור ריבית במונחים שנתיים, נמוך או גבוה יותר מהשיעור שנקבע לפי סעיף 5ג; קבעה הרשות השיפוטית ריבית כאמור, יראו אותה כריבית שקלית לעניין הוראות חוק זה, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית אחרת;
(4)
הצמדה למדד אחר או למחיר אחר.
(ב)
תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה שנפסקו לפי סעיף קטן (א) תהיה מיום הגשת התביעה ועד מועד הפירעון, לעניין הסכום הפסוק, ומיום מתן ההחלטה ועד מועד הפירעון, לעניין הוצאות ושכר טרחת עורך דין; ואולם, הרשות השיפוטית רשאית לקבוע מועד אחר שממנו תחל התקופה כאמור, שלא יקדם ליום היווצרות עילת התביעה או למועד ההוצאה או תשלום שכר טרחת עורך הדין, לפי העניין.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הרשות השיפוטית רשאית לקבוע כי תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה שנפסקו לפי סעיף קטן (א) תהיה עד למועד התשלום בפועל, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד)
פסקה רשות שיפוטית ריבית בלבד או ריבית והצמדה, אך לא נקבה באחד מסוגי הריבית האמורים בסעיף קטן (א), יראו כאילו פסקה ריבית שקלית בלבד.
ריבית על הוצאות ושכר טרחה [תיקון: תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025): רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של עורך דין שפסקה לבעל דין.
הצמדה [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025):
(א)
במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם.
(ב)
(נמחק).
(ג)
(ד)
לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.
שיעור הריבית [תיקון: ק״ת תשל״ג, ק״ת תשל״ה, ק״ת תשל״ז, ק״ת תשל״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ז, ק״ת תשנ״ג, תשס״א, תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025):
(א)
הריבית לפי סעיפים 2 ו־3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.
(ב)
נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
(ג)
(בוטל).
חישוב ריבית שקלית או ריבית צמודה לכל יום ומועד צירופן לקרן העדכנית [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיף 2 או 5(1), לפי העניין, תתווסף לקרן העדכנית מדי יום ותהיה, לכל יום, בסכום המתקבל מהכפלה של הקרן העדכנית באותו מועד בשיעור הריבית היומי (בסעיף זה – ריבית יומית); לעניין זה, ”שיעור הריבית היומי“ – השיעור במונחים שנתיים של הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין, כפי שנקבע לפי סעיף 2(א)(3) או 5ג, נכון למועד שלגביו מחושבת הריבית, כשהוא מחולק ב־365.
(ב)
סך הריביות היומיות שהתווספו לפי סעיף קטן (א), יצורף לקרן העדכנית בכל אחד מאלה:
(1)
(2)
במועד הפירעון, אף אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד הצירוף הקודם.
(ג)
לסך הריביות היומיות של ריבית צמודה שטרם צורפו לקרן העדכנית לפי סעיף קטן (ב), יתווספו הפרשי הצמדה מיום התווספות הריבית לחוב.
תקופת הריבית וריבית פיגורים [תיקון: תשל״ו, תשמ״ט, תשס״א, תשפ״ד]
(א)
תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר; בסעיף זה, ”מועד הפרעון“ – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.
(ב)
סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.
התווספות ריבית שקלית ודמי פיגורים בעד תקופת הפיגור [תיקון: תשל״ו, תשמ״ט, תשס״א, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
בתשלום לקרן עדכנית יתווספו, בעד התקופה שממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל (בחוק זה – תקופת הפיגור בתשלום), אלה:
(1)
ריבית שקלית, למעט אם הרשות השיפוטית קבעה אחרת לפי סעיף 2(ג);
(2)
דמי פיגורים, למעט אם הרשות השיפוטית קבעה שלא יתווספו לפי סעיף 5א(ג).
דמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
דמי פיגורים יתווספו מדי שלושה חודשים החל מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון, ובמהלך כל תקופת הפיגור בתשלום; בעד תקופה של פחות משלושה חודשים כאמור לא יתווספו דמי פיגורים.
(ב)
דמי פיגורים יהיו בסכום המתקבל מהכפלה של הקרן העדכנית נכון למועד האחרון שבו צורפה לה ריבית לפי סעיף 4א(ב), בשיעור הרבעוני של דמי הפיגורים; לעניין זה, ”השיעור הרבעוני של דמי הפיגורים“ – השיעור במונחים שנתיים של דמי הפיגורים, כפי שנקבע לפי סעיף 5ג, נכון למועד שבו הם מחושבים, כשהוא מחולק בארבע.
(ג)
על אף האמור בסעיף 5 או בסעיף קטן (ב), לפי העניין, הרשות השיפוטית רשאית לקבוע במועד מתן ההחלטה, כי לא יתווספו דמי פיגורים או כי השיעור במונחים שנתיים של דמי הפיגורים יהיה נמוך יותר מהשיעור שנקבע לפי סעיף 5ג, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד)
דמי פיגורים לא יצורפו לקרן העדכנית.
חישוב בשקלים חדשים של סכום פסוק במטבע חוץ [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין שנפסקו במטבע חוץ, יחושב סכומם לעניין חוק זה בשקלים חדשים לפי השער היציג במועד שבו החלה להתווסף הריבית לפי סעיף 2, ואם לא מתווספת ריבית – במועד הפירעון, והכול אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית אחרת.
(ב)
בסעיף זה, ”שער יציג“ למועד כלשהו – השער של מטבע חוץ בשקלים חדשים שפרסם בנק ישראל, הידוע באותו מועד, לגבי מטבע כאמור שבנק ישראל מפרסם לגביו שער כאמור.
סמכות לקבוע את השיעורים במונחים שנתיים של הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי פיגורים, ואופן חישובם [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות את השיעורים במונחים שנתיים, את דרך חישובם ואת אופן פרסומם מדי רבעון של כל אלה:
(1)
ריבית שקלית;
(2)
ריבית צמודה;
(3)
דמי פיגורים.
(ב)
השיעורים של הריבית השקלית והריבית הצמודה ייקבעו בהתחשב בעלויות גיוס ההון הנהוגות בקשר לעניינים הנוגעים לחוק זה, והשיעורים של דמי הפיגורים ייקבעו כך שהתמריץ לתשלום החוב יגבר בהתחשב בסביבת הריבית במשק.
(ג)
נפסקה ריבית צמודה או ריבית שקלית בשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
סייגים [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשפ״ד]
(א)
אין לפסוק ריבית לפי חוק זה –
(1)
אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום;
(2)
אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.
(החל מיום 1.1.2025): אין לפסוק ריבית לפי חוק זה אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה בדבר תשלום ריבית בשל פיגור בתשלום.
(ב)
אין לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה –
(החל מיום 1.1.2025): אין לפסוק הפרשי הצמדה או ריבית צמודה והפרשי הצמדה לפי חוק זה –
(1)
אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;
(2)
אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי יום ה׳ בכסלו תשל״ד (30 בנובמבר 1973);
(3)
אם נקבעה בחיקוק אחת מאלה:
(א)
הוראה בדבר תשלום הפרשי הצמדה או סעד אחר, למעט ריבית, מחמת פיגור בתשלום;
(ב)
הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין שלילה חלקית מבחינת השיעור או התקופה.
(ג)
(החל מיום 1.1.2025): לא יתווספו דמי פיגורים לפי חוק זה אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה בדבר תשלום דמי פיגורים או תשלום אחר בשל פיגור בתשלום.
ריבית דריבית [תיקון: תשמ״ט, תשס״א, תשפ״ד]
(יבוטל ביום 1.1.2025): ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה; לענין זה, ”קרן“ – סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.
פיצויים במשפט פלילי [תיקון: תשל״ז, תשפ״ד]
הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954, סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944, וסעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957 ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.
(החל מיום 1.1.2025): הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, סעיף 11 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, סעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, וסעיף 39ד לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957 ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.
פטור מחיוב בתשלום ריבית
בעל דין ששילם ליריבו את הסכום שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו, בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי חוק זה לתקופה שאחר התשלום; הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב לקבלו.
שמירת זכויות
תשלום או הצעת תשלום כאמור בסעיף 9, וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.
תחולה על המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
[תיקון: תשל״ט]
(בוטל).
הנוסח שולב בחוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית.
נתקבל בכנסת ביום ל׳ בסיון תשכ״א (14 ביוני 1961).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.