תקנות הכניסה לישראל

תקנות הכניסה לישראל מתוך

תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974

תקנות בדבר הכניסה לישראל

---

ק״ת תשל״ד, 1517; תשל״ה, 1773; תשל״ו, 1639; תשל״ז, 1778; תשל״ח, 1919; תש״ם, 984; תשמ״ב, 1353; תשמ״ג, 1059; תשמ״ד, 184, 1237, 1927; תשמ״ה, 983, 1798; תשמ״ז, 985; תשמ״ט, 1151; תש״ן, 464; תשנ״א, 746; תשנ״ה, 1952; תשנ״ח, 36; תשס״ג, 181; תשס״ה, 1010; תשע״א, 83, 83, 126, 705, 710, 1346; תשע״ד, 1762; תשע״ה, 9; תשע״ח, 186, 265, 2466; תשע״ט, 1672; תשפ״ב, 1804.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ג, 146, 1053; תשמ״ד, 186, 2674; תשמ״ה, 961; תשמ״ו, 30; תשמ״ט, 581, 1445; תשנ״א, 343; תשנ״ב, 563; תשנ״ג, 278; תשנ״ד, 272; תשנ״ה, 373; תשנ״ו, 201; תשנ״ז, 318; תשנ״ח, 293; תשנ״ט, 65; תשס״ב, 207; תשס״ג, 310; תשס״ו, 310; תשס״ט, 506; תש״ע, 300; תשע״א, 421; תשע״ב, 400; תשע״ג, 315; תשע״ד, 318; תשע״ו, 551; תשע״ז, 497; תשע״ח, 1981; תשע״ט, 1835; תש״ף, 601; תשפ״א, 1287; תשפ״ב, 1496; תשפ״ג, 723; תשפ״ד, 1257.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־4]

בתקנות אלה –

”השר“ – שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב;

”כלי הסעה“ – לרבות כלי שיט וכלי טיס;

”אחראי“ על כלי הסעה, בכלי שיט ובכלי טיס – קברניטו, בכל כלי הסעה אחר – נהגו;

”מסמך נסיעה“ – דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר;

”חוק השבות“ – חוק השבות, התש״י–1950.

2.

בקשה וצירופים לה [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

בקשה לשירות לפי החוק (להלן – בקשה) יש להגיש לשר.

(ב)

לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר.

3.

מקום הגשת הבקשה [תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשל״ח, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ט]

הבקשה תוגש –

(1)

בישראל, באחד מאלה:

(א)

בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן – לשכה);

(ב)

במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים;

(2)

בחוץ לארץ – בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש; אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות:

אורוגואי
אוסטרליה
איטליה
אירלנד
ארגנטינה
ארצות הברית של אמריקה
ברזיל
גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי)
דרום קוריאה
הונגריה
הקהיליה המרכז האפריקנית
מונקו
ניו זילנד
ספרד
צ׳ילי
קנדה
קפריסין

4.

פרטים נוספים וראיות

השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה.

5.

סוגים של אשרות ביקור [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״א, תשע״א]

(א)

המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.

(ב)

המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).

(ג)

(1)

השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.

(2)

מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.

(ד)

המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.

(ה)

(בוטלה).

5א.

אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע [תיקון: תשע״ד, תשע״ח־3]

(א)

בתקנה זו –

”אזרח מדינת הסדר“ – לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר;

”הרשות“ – רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים;

”מדינת הסדר“ – מדינה המנויה בתוספת השנייה;

”מיזם עסקי“ – תאגיד או עסק שהוקם בישראל, ואשר השליטה והניהול בו מופעלים בישראל, לצורך קיום פעילות עסקית, תעשייתית, מסחרית או יזמית המיועדת להפקת רווחים בישראל;

”מנהל בכיר“ – אזרח מדינת ההסדר אשר בליבת עיסוקו שליטה, פיקוח ואחריות על התפקוד הכללי של המיזם העסקי או של חלק מרכזי בו, או הכוונה או קביעה של יעדי המיזם או מחלקות עיקריות בו;

”משקיע“ – אזרח מדינת הסדר שהשקיע במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי שלו אחד מאלה:

(1)

בעלות ב־50% לפחות במיזם העסקי;

(2)

שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת;

”עובד בעל כישורים מיוחדים“ – אזרח מדינת ההסדר שהוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים, החיוניים לתפקוד היעיל והמוצלח של המיזם העסקי; לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי;

”עובד חיוני“ – מנהל בכיר או עובד בעל כישורים מיוחדים המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:

(1)

משקיע;

(2)

מיזם או תאגיד ש־50% ממנו לפחות נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של כמה אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע; ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר;

”עסק“ – פעילות עסקית שאינה תאגיד, אשר הוועדה המייעצת לפי תקנת משנה (ב) המליצה להכיר בה כמיזם עסקי לעניין תקנות אלה.

(ב)

לעניין מתן אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, השר ימנה ועדה מייעצת (להלן – הוועדה המייעצת), כמפורט להלן:

(1)

עובד הרשות – והוא היושב ראש;

(2)

עובד משרד האוצר שיציע שר האוצר;

(3)

עובד משרד הכלכלה שיציע שר הכלכלה;

(4)

עובד משרד החוץ שיציע שר החוץ;

(5)

עובד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שיציע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

(ג)

לעניין סדרי עבודת הוועדה, יחולו הוראות אלה:

(1)

המלצת הוועדה תינתן על דעת שלושה מחבריה לפחות;

(2)

הוועדה תקבע את סדרי עבודתה;

(3)

הוועדה תבחן בקשות לאשרות ורישיונות או להארכת אשרות ורישיונות לפי תקנה זו, ותמליץ לפני השר בדבר מתן אשרות כאמור.

(ד)

אלה התנאים המקדימים למתן אשרה ורישיון ישיבה לפי תקנה זו, שעל המשקיע להוכיח את התקיימותם:

(1)

טרם הגשת הבקשה רתם המשקיע בפועל לטובת המיזם העסקי משאבי הון בהיקף משמעותי, הצפויים להספיק להפעלתו המוצלחת של המיזם העסקי, העומדים בפני סיכון כלכלי, ואשר מעידים על מחויבותו הבלתי־חוזרת למיזם העסקי;

(2)

המשקיע הוא בעלים ובעל יכולת שליטה כדין במשאבי ההון המושקעים, אשר מקורם חוקי;

(3)

המיזם העסקי עשוי ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות עבודה;

(4)

המיזם העסקי הוא פעיל, ואינו מיזם שולי; לעניין זה, ”מיזם שולי“ – מיזם אשר היקף פעילותו צפוי לספק את מחייתם של המשקיע ובני משפחתו בלבד, ולמעט מיזם שגלומה בו אפשרות ממשית לתרומה משמעותית למשק הישראלי בתוך תקופה סבירה.

(ה)

על אף האמור בתקנה 5(א), ראה השר, לאחר היוועצות בוועדה המייעצת, כי התקיימו התנאים המקדימים המנויים בתקנת משנה (ד), רשאי הוא להורות לעובד הרשות שהסמיכו לכך, לתת אשרות ורישיונות ישיבה כלהלן:

(1)

אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) – למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;

(2)

אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) – לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;

(3)

אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג – משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;

(4)

אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) – לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ־21.

6.

סוגים של אשרות ארעי [תיקון: תשמ״ה־2, תשע״א־2, תשע״א־4]

(א)

מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.

(ב)

(1)

הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).

(2)

מגיש הבקשה ימציא –

(א)

אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;

(ב)

ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.

(3)

בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.

(ג)

איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.

(ד)

הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, ”קרוב“ של אדם – בן זוגו או ילדו הקטין.

(ה)

הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).

7.

החלפת אשרה ורשיון [תיקון: תשמ״ג]

תקנות 5 ו־6 יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים.

8.

אופן מתן אשרה ורשיון [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז]

אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר־תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך.

9.

[תיקון: תשמ״ג]

(בוטלה).

10.

פקיעת תוקפה של אשרה [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה:

(1)

עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה;

(2)

עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות;

(3)

עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;

(4)

אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;

(5)

אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.

(ב)

אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1 או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

11.

פקיעת תוקפו של רשיון ישיבה [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז]

(א)

תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:

(1)

עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;

(2)

עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת־תוקף לכניסה נוספת לישראל;

(3)

עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;

(4)

אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;

(5)

אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.

(ב)

תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

(ג)

תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.

11א.

השתקעות במדינה מחוץ לישראל [תיקון: תשמ״ה־2]

לענין תקנות 10 ו־11, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 – שלוש שנים לפחות;

(2)

הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;

(3)

הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.

12.

מעמדו של ילד שנולד בישראל [תיקון: תשע״א־4]

ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.

13.

איסור עבודה בישראל [תיקון: תשע״א־4, תשע״ה]

(א)

בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב/2 או ב/3 או לישיבת ארעי מסוגים א/2 או א/4, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר.

(ב)

לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל.

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בעל רישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים להלן, יוכל לעבוד בישראל ומעביד בישראל יוכל להעסיקו אם מתקיים אחד מאלה:

(1)

לגבי רישיון מסוג א/4 – בעל הרישיון הוכיח כי הוא זכאי למעמד עולה לפי חוק השבות;

(2)

לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:

(א)

הוא זכאי למעמד עולה לפי חוק השבות;

(ב)

העבודה במסגרת של משרה חלקית בלבד;

(ג)

לא יהיה בעבודתו כדי לפגוע בסדר לימודיו התקין;

(3)

לגבי רישיון מסוג א/2 – בעל הרישיון הוכיח כי מתקיימים כל התנאים האלה:

(א)

הוא לומד באחת מן האוניברסיטאות בארץ שהן מוסד מוכר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;

(ב)

הוא לומד לתואר שני לפחות;

(ג)

העבודה היא תרגול או הוראה בתחום הלימוד של בעל הרישיון ובאוניברסיטה שהוא לומד בה;

(ד)

העבודה היא במסגרת של משרה חלקית בלבד.

14.

[תיקון: תשמ״ה־2]

(בוטלה).

15.

מילוי פרטים בטופס הרישום [תיקון: תשמ״ה־2]

האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על־פי הרשום במסמך הנסיעה.

16.

המצאת הרשימות ופרטיהן [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

קצין בקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו.

(ב)

הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:

(1)

שם;

(2)

מין ותאריך לידה;

(3)

אזרחות;

(4)

מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו.

16א.

זיהוי ממוכן בתחנת הגבול [תיקון: תשע״ח־2]

מי שבא לגבול ישראל, זוהה באמצעים ממוכנים בהתאם לנהלים שאישר ראש רשות האוכלוסין וההגירה וקיבל אישור ביקורת גבולות לכניסה או יציאה, יראו אותו כמי שהתייצב בפני קצין ביקורת הגבולות לפי סעיף 7 לחוק.

17.

מגע עם כלי הסעה [תיקון: תשמ״ה־2]

השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל.

18.

החזקת מי שאינו רשאי להיכנס [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2]

מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות הענין.

19.

[תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־2]

(בוטלה).

20.

[תיקון: תשמ״ה־2]

(בוטלה).

21.

מתן צו גירוש [תיקון: תשנ״א]

מי שניתן עליו צו גירוש לפי סעיף 13(א) לחוק, יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו.

22.

החזקת אדם עד גירושו [תיקון: תשמ״ה־2]

מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין בקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין.

23.

מסירת הודעה

קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כלי טיס על נוסע לפי סעיפים 6, 9 או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971, תודיע המשטרה לשר.

24.

אגרות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשע״ד, תשע״ט]

(א)

בכפוף לאמור בחלק ב׳ לתוספת הראשונה, בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים בחלק א׳ לתוספת הראשונה, תשולם אגרה בסכום הנקוב בשקלים חדשים לצד השירות המבוקש.

(ב)

בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

24א.

הצמדה למדד [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תש״ן, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ט]

(א)

סכומי האגרה הנקובים בחלק א׳ לתוספת הראשונה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.

(ב)

שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).

(ג)

סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.

(ד)

ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח חלק א׳ בתוספת הראשונה כפי שהשתנה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

25.

פטור [תיקון: תשמ״ב, תשע״ד]

נוסף לפטור האמור בחלק ב׳ של התוספת הראשונה, רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה.

26.

ביטול

תקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955 – בטלות.

27.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

28.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974“.

[תיקון: תשע״ד]

תוספת ראשונה

(תקנות 24 ו־25)

[תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ה]

חלק א׳: אגרות בעד בקשות לשירותים

[תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״ב, [הודעות]]

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024)

	השירות המבוקש	האגרה בשקלים חדשים
1.	אשרה ורשיון לישיבת ארעי מכל הסוגים למעט מסוג א/1	195
2.	אשרה ורשיון לישיבת מעבר	100
3.	אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1	195
4.	אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 כשהמבקש איננו בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות בסעיף 2 לחלק ב׳	100
5.	אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 או ב/4	100
6.	אשרה ורשיון לישיבת קבע	795 ובעת קבלת רשיון הקבע 100 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
6א.	אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק, שתשולם בשני תשלומים:
	(1) במועד הגשת הבקשה	1,020
	(2) במועד קבלת אשרה ורישיון	780
	אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
6ב.	אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק, לרבות בני אותו המין:
	(1) במועד הגשת הבקשה	1,020
	(2) במועד קבלת אשרה ורישיון	780
	אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים
6ג.	אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק והם בני אותו המין:
	(1) במועד הגשת הבקשה	1,020
	(2) במועד קבלת אשרה ורישיון	780
	אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים.
7.	אשרת חוזר	100
8.	החלפת רשיון הישיבה –
	(1) מסוג כלשהו ברשיון לישיבת קבע	795 ובעת קבלת רשיון הקבע 100 שקלים חדשים נוספים לכל נפש הכלולה ברשיון
	(2) מסוג ב/2 לרשיון מסוג ב/4	100
	(3) כל החלפת רשיון אחרת	195
9.	הארכת רשיון ישיבה מכל הסוגים, למעט כאמור בפרט 15(2)	195 בעד כל תקופת הארכה
10.	אשרת כניסה או אשרת חוזר הניתנת בתחנת גבול והמבקש איננו בעל דרכון של אחת מהמדינות המפורטות בתקנה 3(2), תוספת של	290
11.	(בוטל)
12.	אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל־10 נפשות ומעלה	100 בתוספת 30 שקלים חדשים לכל נפש
13.	מסמך לפי תקנה 8, פרט למסמך כאמור הניתן עם אשרת עולה או עם אשרה לישיבת ארעי מסוג א/1	195
14.	מסמך לפי תקנה 8 הניתן במקום מסמך כאמור שאבד, נגנב או הושחת	290
(15)	אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53	(1) במועד הגשת הבקשה הראשונה לאשרה ורישיון כאמור – 785
		(2) במועד הגשת בקשה להארכת אשרה ורישיון – 670

[תיקון: תשמ״ב]

חלק ב׳: הוראות מיוחדות

1.

[תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4]

לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה:

(א)

אורח רשמי של הממשלה;

(ב)

משתתף פעיל בכינוס בין לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל;

(ג)

אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה;

(ד)

אדם הזכאי לעלות ארצה לפי חוק השבות.

2.

[תיקון: תשל״ה, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ח, תשע״א־6, תשע״ח]

(א)

בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2;

ואלה המדינות:

אוסטריה
אוסטרליה
אורוגואי
איחוד של דרום אפריקה
איטליה
איסלנד
אירלנד
אל־סלבדור
אקוודור
ארגנטינה
ארצות הברית של אמריקה
בהאמס
בולגריה
בוליביה
בלגיה
ברבדוס
ברזיל
ברית המועצות
גואטמלה
גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי)
ג׳מייקה
דנמרק
דרום קוריאה
האיטי
הולנד והאיים האנטיליים
הונג קונג
הלווציה (שוויץ)
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה
הקהילה המרכז אפריקנית
הרפובליקה הפדרלית הגרמנית
הרפובליקה הדומיניקנית
טרינידד וטובגו
יוגוסלביה
יוון
יפן
לוקסמבורג
ליכטנשטיין
לסוטו
מאוריציוס
מולדובה
מונקו
מלאווי
מקסיקו
נורבגיה
ניו־זילנד
סואזילנד
(נמחקה)
סן מרינו
סנט־קיטס
ספרד
פארגואי
פיג׳י
פיליפינים
פינלנד
צ׳ילה
צרפת
קולומביה
קוסטה ריקה
קנדה
קפריסין
שוודיה
תורכיה

(ב)

בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל.

(ג)

בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר.

(ד)

(פקעה).

[תיקון: תשע״ד]

תוספת שנייה

(תקנה 5א(א))

מדינות הסדר

(1)

ארצות הברית

---

א׳ בסיון תשל״ד (22 במאי 1974)

• יוסף בורג
  שר הפנים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.