קטגוריה:בראשית מט כה
נוסח המקרא
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם
מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם.
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
מֵ/אֵ֨ל אָבִ֜י/ךָ וְ/יַעְזְרֶ֗/ךָּ וְ/אֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִ/יבָ֣רְכֶ֔/ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵ/עָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָ/רָֽחַם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | מֵימַר אֱלָהָא דַּאֲבוּךְ יְהֵי בְּסַעֲדָךְ וְיָת שַׁדַּי וִיבָרְכִנָּךְ בִּרְכָן דְּנָחֲתָן מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא בִּרְכָן דְּנָגְדָן מִמַּעֲמַקֵּי אַרְעָא מִלְּרַע בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | מִמֵימַר אֱלָהָא דְאָבוּךְ יְהֵי סִיוּעָךְ וּמִן דְמִתְקְרֵי שַׁדַי יְבָרְכִינָךְ בִּרְכַן דְנַחְתַן מִטַלָא דִשְׁמַיָא מִלְעֵילָא וּמִטוֹב בִּרְכַן מַבּוּעֵי תְהוֹמָא דְסַלְקָן וּמְכַסְיַן צָמְחִין מִלְרַע בְּרִיכִין יְהֶוְיַין חַדְיָיא דְיָנַקְתָּא מִנְהֶן וּמֵעַיָיא דִרְבָעַת בְּהוֹן: |
ירושלמי (קטעים): | בִּירְכַן חַדְיַין דְיָנְקַת מִנְהוֹן וּמְעַיָא דִי רְבַעַת בְּהוֹן: |
רש"י
"ואת שדי" - ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך והוא יברכך
"ברכות שדים ורחם" - ברכתא דאבא ודאמא כלומר יתברכו המולידים והיולדות שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראויה להריון והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל עובריהן
"שדים" - ירה יירה מתרגמינן אישתדאי ישתדי אף שדים כאן ע"ש שהזרע יורה כחץ
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵת שַׁדַּי – וְעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִבְּךָ, כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתָ לְדִבְרֵי אֲדוֹנָתְךָ, וְהוּא יְבָרְכֶךָּ (ב"ר פז,ז).
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם – "בִּרְכָתָא דְּאַבָּא וּדְאִמָּא". כְּלוֹמַר: יִתְבָּרְכוּ הַמּוֹלִידִים וְהַיּוֹלְדוֹת, שֶׁיִּהְיוּ הַזְּכָרִים מַזְרִיעִים טִפָּה הָרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְהַנְּקֵבוֹת לֹא יְשַׁכְּלוּ אֶת רֶחֶם שֶׁלָּהֶן לְהַפִּיל עֻבָּרֵיהֶן.
שָׁדַיִם – "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), מְתַרְגְּמִינָן "אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי"; אַף "שָׁדַיִם" כָּאן, עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ.
רשב"ם
ברכות תהום: שהתהום עולה ומשקה את הארץ:
ברכות שדיים: שלא יהיו השדיים צומקים ולא ימותו הילדים מחוסר חלב:
ורחם: ואף בתוך הרחם לא ימות העובר, ולעניין הקללה כתוב למפרע, תן להם רחם משכיל, ואפילו כשיגדלו יהיו השדיים צומקים, ולא זו אף זו:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והגאון פירש: אשאל מאל אביך.
ויתכן היות ברכות שמים דבק עם מאל אביך. והטעם יתברר במלת תהיין.
ברכות תהום — כאשר אמר משה: "וממגד ארץ" (דברים לג, טז). גם תהום לשון נקבה, וכן: "תהום רוממתהו" (יחזקאל לא, ד). וכן טעמו, שירדו גשמים ממעל בארצו, וירבו המעיינות והנחלים מהתהום, שהיא רובצת מתחת לארץ.
ברכות שדים ורחם — דימה השדים לשמים והרחם לתהום. והטעם, שירבו בניו, והפך זה – "רחם משכיל ושדים צומקים" (הושע ט, יד):רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויעזרך" שלא תפול עוד: " ואת שדי" ומאת אל שדי שאמר לי אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך מאתו היתה לך זאת המעלה: " ויברכך" בלתי אמצעי לא כברכתו למנשה ולאפרים שהיתה ע"י המלאך הגואל ולא כברכת יצחק אבי וברכת משה לבאי הארץ שהיתה מפי אדם אבל הוא יהיה המברך כמו שאמר יצחק ליעקב ואל שדי יברך אותך. וכן משה לישראל קודם חטאם במרגלים כאמרו ויברך אתכם כאשר דבר לכם: " ברכות שמים מעל" באופן שמספר ימיך ימלא: " ברכות תהום רובצת תחת" והם ברכות במזונות ובממון:
" ברכות שדים ורחם" והם ברכות בבנים על הפך רחם משכיל ושדים צומקים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נסתרים בהשגחתו הפרטיית, "ויברכך", הוא תפלה שיברך אותך גם להבא. א] "ברכת שמים מעל", הוא מטר וטל השמים וגם כולל ההצלחה שמצד המזל. ב] "ברכת תהום" "רבצת תחת". שגם בעת יעצר השמים יעלה התהום וישקה את האדמה, וגם יתן לך "ברכת שדים ורחם", היינו פרי בטן ושדים מניקים חלב, וזה כולל בין זרע אדם בין זרע
בהמה, שלא יהיה משכלה ועקרה רחם משכיל ושדים צומקים באדם ובבהמה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה באומרו ויעזרך ויברכך על זה הדרך שהגם שאל עזרו ושדי שגבו להנצל מן החטא אף על פי כן מחזיקים לו טובה על הדבר והם בעזרו ומברכין אותו כאלו ממנו היה הדבר. ולך נא ראה מה שפירשתי (תהלים, לז) בפסוק ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו:
ובדרך רמז ירמוז הכתוב על דרך אומרם ז"ל (ברכות דף י.) התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו, והוא אומרו מאל אביך תלית ההטבה המושגת לך שהיא מזכות אביך בזה ויעזרך פירוש יתכנה העזר לך בזכותך:
עוד ירמוז על דרך אומרם ז"ל (בבא בתרא דף נח.) אין עושין נס אלא למי שעתיד לעמוד בצדקו, והוא אומרו מאל אביך היה לך דבר זה ומעתה ויעזרך לבל תכשל בדבר כיעור להעמיד ניסו במקום נאמן:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רובצת. ג' במסורה הכא ואידך נמי ביוסף ומתהום רובצת תחת. והאם רובצת. היינו דאמרינן בפרק ג' דתעניות אין לך טיפה שיורדת מלמעלה שאין טפיים[3] עולה מלמטה מן התהום והיינו ומתהום רובצת תחת והאם רובצת יליף רובצת רובצת מתהום רובצת לאשמעינן שהמוצא קן בים שחייב בשילוחה:
ברכות שדים. הם השמים שיריקו מטר:
ורחם. היא הארץ שמולדת פירות:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כה.
ברכת יעקב ליוסף
לאחר שיעקב העניק ברכות (וקללות) לבניו, בגיבוב של מילים חסרות פשר שניתן לפרש למספר כיוונים (כפי שרש"י מסביר 'ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים' (ביאור:בראשית מט א)), עכשו הוא מעניק ליוסף ברכה אמיתית, שמתבססת על ברכות אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב, וברכת יצחק אביו לו.
ברכת יעקב ליוסף היא הברכה החזקה ביותר בתנ"ך, ומעניין שלא משתמשים בה לברך את ילדינו.
נראה שעוצמת הברכה היא כל כך גדולה, שחז"ל לא מצאו אישיות נוספת להעניק לה מברכת יעקב ליוסף.
הברכה מראה את אהבתו הגדולה של יעקב ליוסף, והוא מעניק לו כבוד מלכים, מנהיגות על אחיו, ונושא ברכת אלוהים לאבות לעתיד.
מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ
יעקב זוכר את שבועתו, ככתוב: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי ... וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כ-כא).
עכשו הוא מבקש מהאל הזה לעזור ליוסף כדי לקיים את הבטחות אלוהים לכל האבות:
- לאברהם - "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טו-טז).
- ליצחק - "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ג-ד).
- ליעקב - "הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יג-יד).
עכשו יעקב מבקש מאלוהים שהבטיח לאבות, לעזור ליוסף בדרכו.
יעקב ידע את נבואת אלוהים לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (ביאור:בראשית טו יג), והבין שהתקופה הקשה הזאת התחילה, והוא לא יראה את סופה. הוא מבקש שאלוהים יעזור ליוסף לנהל את העם בקשייו.
[ואל] שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ
יעקב זוכר את ברכת יצחק אביו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד), ועכשו הוא קושר את ברכתו ליוסף לברכת אביו.
יעקב לא מעניק דבר מעל ליכולתו, הוא לא מעניק טל השמים ופוריות האדמה, הכל ברצונו של אלוהים ולפי התנאים שקבע אלוהים בברכותיו - 'תשמע לי, אז תבורך'
בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת
יעקב מעניק את הברכה ליוסף שתגיע עד רום השמים לאין סוף, ותרד לתהום הרובצת מתחת לקרקע עד אין סוף.
- סביר שיעקב חשב שהארץ היא שטוחה, כך שיש שמים למעלה ותהום למטה, אולם לנו זה לא משנה שהארץ היא כדור סב סביב השמש, במערכת השמש, בשביל החלב, כחלק מהמפץ הגדול שלנו - יעקב הבטיח את כל המרחב, לכל הכיוונים, עד אין סוף - לכל בריאתו של אלוהים.
- סביר שיעקב ידע שעמי העולם מעניקים אזורי שליטה לאלילים שלהם - לכן הוא מברך את יוסף בשם אלוהים שממלא את כל החלל העולמי, ואין מקום לאפסות האלילים להתקיים או לשרוד שם.
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם
יעקב מבין שקיום העם תלוי בפוריותו.
אלוהים הודיע ליצחק: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).
- ומכאן נובע שבני ישראל חייבים להביא ילדים לעולם כדי ללמד ולחנך אותם לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".
כדי לקיים את הברכה, בני יוסף, וכל עם ישראל, חייבים להתברך: ברחם פוריה ושדים מתפקדים, כדי שהילדים יתפתחו ויגדלו בהצלחה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
- דברים לג יג (8 דפים)
דפים בקטגוריה "בראשית מט כה"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.