ביאור:בראשית כו ה
בראשית כו ה: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו ה.
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי עריכה
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי עריכה
"עֵקֶב אֲשֶׁר" - בגלל, מפני, בזכות, בעקבות, בעבור.
אלוהים מדבר על העבר, ומציין שיצחק יקבל את הברכה בזכות מעשיו של אברהם בעבר.
יצחק תמיד בורך רק בזכות אביו ולא בזכות עצמו, וזאת לעומת יעקב שבורך רק בזכות עצמו ולא בזכות יצחק. אלוהים ציין שהוא העניק ליצחק ברכה בזכות אברהם בשלוש הזדמנויות: 1) כאשר הוא השתמש במילה "עֵקֶב" בברכה בעקדה, 2) כאשר הוא ציווה על יצחק לא לרדת למצרים, 3) כאשר יצחק חזר לבאר שבע.
יצחק בורך בגלל שהוא המשיך לכבד את אלוהים כאביו.
- אלוהים בעצם אומר ליצחק: 'אם תעשה כאביך, אשר שמר את משמרתי, מצוותיי, חוקותיי ותורתי, אז גם אתה תזכה בברכתי.'
וַיִּשְׁמֹר עריכה
'לשמור' - לאבטח, לקיים במצב המקורי, להחזיק, להפקיד במקום בטוח, להעביר ולאחסן במקום בטוח. אלוהים השתמש פעמים רבות בפעלים מהשורש ש-מ-ר בעניין קיום הברית, ככתוב: "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם" (ביאור:בראשית יז ט).
מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי עריכה
- משפט מפתח ראשי שמרכז את תפקידנו כיהודים. ובהמשך אלוהים חוזר על המשפט הזה כדי להראות את חשיבותו, ככתוב: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְחֻקֹּתָיו, וּמִשְׁפָּטָיו, וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים" (דברים יא א)
זה תפקידינו כזרעם של אברהם, יצחק ויעקב, וכדרישתו של אלוהים לשמור את: "מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" כדי לזכות בברכה. יש שני מקומות בתורה שאלוהים מסביר את עיקרי תורתו. מהבסיס הזה יוצאת כל התורה ותרבותה.
- "וְשָׁמְרו דֶּּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט)
- ההסבר לדרך אדוני: "ויִַּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".
מה עלינו לעשות ולשמור?
- "מִשְׁמַרְתִּי" - החובה הראשונית והבסיסית היא לשמור על אלוהים, כדבריו: "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח), "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ ב). אנו מקיימים את החובה בלידת ילדינו, קיום ברית מילה וחינוכם לתורת אדוני. ללא קיום המצווה הזו לא יהיה עם שישמור ויזכור את אלוהים.
- "מִצְוֹתַי" - ציוויים, פקודות, כפי שהאבות נהגו, וכפי שהרמב"ם ערך את רשימת מצוות עשה ומצוות לא-תעשה.
- "חֻקּוֹתַי" - חוקים. בהמשך אלוהים נתן את חוקיו למשה והורה לו לתקן ולשפר את החוקים כדי לעשות 'צדקה ומשפט (וחסד)'.
- "תוֹרֹתָי" - שורש המילה הוא 'י-ר-ה', כמו מורה. זאת חובת הלימוד של תורת אדוני הכוללת את כל עבודתו החברתית והמדעית בהקמת היקום, כפי שאלוהים הסביר ושאל את איוב: "אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי" (איוב לח ג). [1] חובה על אדם ללמוד, לפתח, ליצר וללמד.[2]
בקיצור - תלמיד חכם הפועל לפי החוק והנוהג, מגדל משפחה ומחנך אותה, ותורם להגדלת אוצר הידע העולמי, יזכה בהצלחה ובברכת אלוהים לעצמו, לעמו ולעולם.
הערות שוליים עריכה
- ^ במשך 2 פרקים שלמים של שאלות: איוב לח, ואיוב לט.
- ^ הנה אלוהים הסביר ליעקב את תורת הגנטיקה והביא לו צאן באיכות נדרשת (ביאור:בראשית ל מב) ועושר רב (ביאור:בראשית ל מג).