ביאור:בראשית מט ג

בראשית מט ג: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט ג.

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה

מטרת הברכות של יעקב

יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.

ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)

ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

בְּכֹרִי אַתָּה

יעקב מודיע שראובן הוא בכורו, והיו מגיעות לו כל הזכיויות של הבן הראשון.
ראובן באמת הביא שמחה ללאה וליעקב, כי לפני לידתו כולם חשבו שיעקב הזעיר לא יצליח ללדת ילדים.

יעקב נולד קטנטן, ויצא בשלום מצואר הרחם למרות ששלח ידו קדימה בלידת יד (ביאור:בראשית כה כו).
בגיל ארבעים הוא לבש את בגדי הילדות של עשו (ביאור:בראשית כז טו), וכולם קראו לו 'קטן' (ביאור:בראשית כז ו).
אביו רצה שעשו יהיה אפטרופוס ליעקב (ביאור:בראשית כז כט) כי הוא לא האמין שיעקב יוכל לפרנס את עצמו או להתחתן.
עשו הביא שתי נשים חיתיות: אחת ליעקב לבחור, והשניה ולעצמו (ביאור:בראשית כו לה).
יצחק שלח את יעקב ללבן כנסיון ליעקב אם אלוהים יעזור לו, כי בלי עזרת אלוהים יעקב לא יצליח להגיע ללבן, להתחתן, או לשוב לכנען (ביאור:בראשית כח ב).

כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי

והנה להפתעת כולם, יעקב התחתן עם בנות לבן, שכב בהצלחה עם נשותיו, הנשים אהבו אותו, לאה נכנסה להריון, ונולד ילד גדול ובריא ולא זעיר כאביו.
יעקב שמח מאוד בבנו, כי עכשו הוא האמין שאלוהים עוזר לו והוא ישוב לכנען עם האישה היפה בעולם, רחל, ועוד עם הרבה בנים ורכוש, כדי להראות לכולם את כוחו ואונו.

יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז

יעקב ציפה, לפחות בשלב מסוים בחייו, שראובן יהיה המנהיג של האחים.

יעקב קיווה שראובן ישא יותר משא בניהול המשפחה וההצלחה הכלכלית שלה.
יעקב קיווה שראובן יהיה אמיץ ועז רוח והוא יעזור בכיבוש הארץ המובטחת.

ולצערו של יעקב, ראובן לא היה מסוגל לבצע את התפקיד הזה, ובמקום להוכיח את בגרותו, הוא רק רצה סימנים של עוצמה ועלה לכבוש את פלגש אביו (ביאור:בראשית לה כב). ראובן הרגיש חלש ולא העיז לפקוד על אחיו אלא ניסה להתמקח איתם ולהצליח בעזרת עורמה (ביאור:בראשית לז כב).

ראובן היה הבכור, אולם כל עשרת אחיו באו אחריו תוך שש שנים, כך שלא היתה לא עדיפות גדולה של גיל, וקהל אחיו היה יותר ממה שהוא היה מסוגל לנהל, במיוחד שריבוי האמהות גרם שהיו מספר נערים בכורים לאימותיהם, ורחל חשבה שהיא האישה הראשונה ודכאה את לאה, אימו של ראובן.

חיים קשים היו לראובן, וכך הוא מתלנון שאחיו לא שמעו לו (ביאור:בראשית מב כב), ותוך זמן קצר הוא מאבד את כל הכבוד שהיה לו כשאביו כועס על עצתו לקחת את בנימין ולהציל את שמעון (ביאור:בראשית מב לח).