מ"ג בראשית מט כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
מֵימַר אֱלָהָא דַּאֲבוּךְ יְהֵי בְּסַעֲדָךְ וְיָת שַׁדַּי וִיבָרְכִנָּךְ בִּרְכָן דְּנָחֲתָן מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא בִּרְכָן דְּנָגְדָן מִמַּעֲמַקֵּי אַרְעָא מִלְּרַע בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
מִמֵימַר אֱלָהָא דְאָבוּךְ יְהֵי סִיוּעָךְ וּמִן דְמִתְקְרֵי שַׁדַי יְבָרְכִינָךְ בִּרְכַן דְנַחְתַן מִטַלָא דִשְׁמַיָא מִלְעֵילָא וּמִטוֹב בִּרְכַן מַבּוּעֵי תְהוֹמָא דְסַלְקָן וּמְכַסְיַן צָמְחִין מִלְרַע בְּרִיכִין יְהֶוְיַין חַדְיָיא דְיָנַקְתָּא מִנְהֶן וּמֵעַיָיא דִרְבָעַת בְּהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
בִּירְכַן חַדְיַין דְיָנְקַת מִנְהוֹן וּמְעַיָא דִי רְבַעַת בְּהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מאל אביך" - היתה לך זאת והוא יעזרך

"ואת שדי" - ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך והוא יברכך

"ברכות שדים ורחם" - ברכתא דאבא ודאמא כלומר יתברכו המולידים והיולדות שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראויה להריון והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל עובריהן

"שדים" - ירה יירה מתרגמינן אישתדאי ישתדי אף שדים כאן ע"ש שהזרע יורה כחץ 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מֵאֵל אָבִיךָ – הָיְתָה לְךָ זֹאת, וְהוּא יַעְזְרֶךָּ.
וְאֵת שַׁדַּי – וְעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִבְּךָ, כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתָ לְדִבְרֵי אֲדוֹנָתְךָ, וְהוּא יְבָרְכֶךָּ (ב"ר פז,ז).
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם – "בִּרְכָתָא דְּאַבָּא וּדְאִמָּא". כְּלוֹמַר: יִתְבָּרְכוּ הַמּוֹלִידִים וְהַיּוֹלְדוֹת, שֶׁיִּהְיוּ הַזְּכָרִים מַזְרִיעִים טִפָּה הָרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְהַנְּקֵבוֹת לֹא יְשַׁכְּלוּ אֶת רֶחֶם שֶׁלָּהֶן לְהַפִּיל עֻבָּרֵיהֶן.
שָׁדַיִם – "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), מְתַרְגְּמִינָן "אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי"; אַף "שָׁדַיִם" כָּאן, עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מאל אביך: בא לך כל זה, והוא יעזרך:

ברכות תהום: שהתהום עולה ומשקה את הארץ:
ברכות שדיים: שלא יהיו השדיים צומקים ולא ימותו הילדים מחוסר חלב:
ורחם: ואף בתוך הרחם לא ימות העובר, ולעניין הקללה כתוב למפרע, תן להם רחם משכיל, ואפילו כשיגדלו יהיו השדיים צומקים, ולא זו אף זו:


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מאל אביך — על דעתי שהוא דבק עם הפסוק שהוא למעלה; והטעם, זה הכח שהיה בידך – מאל אביך היה והוא יעזרך. ומ"ם מאל – משרת עצמו ואחר עמו, כמו: "באל שדי ושמי ה׳" (שמות ו, ג).‏[1] והנה הטעם כפול: ומאת שדי, והוא יברך אותך.

והגאון פירש: אשאל מאל אביך.

ויתכן היות ברכות שמים דבק עם מאל אביך. והטעם יתברר במלת תהיין.

ברכות תהום — כאשר אמר משה: "וממגד ארץ" (דברים לג, טז). גם תהום לשון נקבה, וכן: "תהום רוממתהו" (יחזקאל לא, ד). וכן טעמו, שירדו גשמים ממעל בארצו, וירבו המעיינות והנחלים מהתהום, שהיא רובצת מתחת לארץ.

ברכות שדים ורחם — דימה השדים לשמים והרחם לתהום. והטעם, שירבו בניו, והפך זה – "רחם משכיל ושדים צומקים" (הושע ט, יד):

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מאל אביך. ע"ד הפשט ממנו יבא הרצון שיעזרך ומשדי המשדד מערכת הכוכבים תבא לך הברכה ברכות שמים וברכות תהום שתהיה מבורך בשמים ובארץ, וכן ברכת שדים ורחם כלומר שיגיעו לך ברכות שברכוך אביך ואמך כתרגום. ודעת אונקלוס בשדים שירמוז לאב על שם שהזכר פועל יורה כחץ מתרגום שדי בימא.

וע"ד הקבלה מאל אביך אביך הוא אביר יעקב יבא לך העזר אחר קבלתו השפע מן השמים שהזכיר והוא השמים המקבל מעל, ועם שדי תהיה ברכתך והיא התהום שהיא רובצת תחת והם הם שדים ורחם כתרגומו ברכתא דאבוך ודאמך כענין (שמות כ׳:י"ב) כבד את אביך ואת אמך ע"ד הסוד כי האב והאם כנגדם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מאל אביך" וגם כן היה לך זה מאת האל יתברך באשר הוא אל אביך שאמר לי שהנחמה תהיה לזרעי אחר השפלות כאמרו והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת: " ויעזרך" שלא תפול עוד: " ואת שדי" ומאת אל שדי שאמר לי אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך מאתו היתה לך זאת המעלה: " ויברכך" בלתי אמצעי לא כברכתו למנשה ולאפרים שהיתה ע"י המלאך הגואל ולא כברכת יצחק אבי וברכת משה לבאי הארץ שהיתה מפי אדם אבל הוא יהיה המברך כמו שאמר יצחק ליעקב ואל שדי יברך אותך. וכן משה לישראל קודם חטאם במרגלים כאמרו ויברך אתכם כאשר דבר לכם: " ברכות שמים מעל" באופן שמספר ימיך ימלא: " ברכות תהום רובצת תחת" והם ברכות במזונות ובממון:

" ברכות שדים ורחם" והם ברכות בבנים על הפך רחם משכיל ושדים צומקים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מאל". מפרש מ"ש מידי אביר יעקב, היינו "מאל" אביך, וע"ז בקש "ויעזרך "שכן יעזור אותך תמיד, ועמ"ש משם רועה אבן ישראל אמר "ואת שדי", מצד שהוא עושה נסים

נסתרים בהשגחתו הפרטיית, "ויברכך", הוא תפלה שיברך אותך גם להבא. א] "ברכת שמים מעל", הוא מטר וטל השמים וגם כולל ההצלחה שמצד המזל. ב] "ברכת תהום" "רבצת תחת". שגם בעת יעצר השמים יעלה התהום וישקה את האדמה, וגם יתן לך "ברכת שדים ורחם", היינו פרי בטן ושדים מניקים חלב, וזה כולל בין זרע אדם בין זרע

בהמה, שלא יהיה משכלה ועקרה רחם משכיל ושדים צומקים באדם ובבהמה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מאל אביך וגו'. פירוש כי מאלהי אביו הוא שהשיג המושג אליו, ורמז כי בזכות אביו היה הדבר. והתפלל שכמו כן תמיד יהיה בעזרו, והוא אומרו ויעזרך. ואומרו ואת שדי פירוש גם שם שדי שהוא השם שבסעד בחינת נפש יוסף כידוע למביני סודי התורה גם זה היה בעזרו להצילו מבת אל נכר וברכו בו:

עוד ירצה באומרו ויעזרך ויברכך על זה הדרך שהגם שאל עזרו ושדי שגבו להנצל מן החטא אף על פי כן מחזיקים לו טובה על הדבר והם בעזרו ומברכין אותו כאלו ממנו היה הדבר. ולך נא ראה מה שפירשתי (תהלים, לז) בפסוק ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו:

ובדרך רמז ירמוז הכתוב על דרך אומרם ז"ל (ברכות דף י.) התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו, והוא אומרו מאל אביך תלית ההטבה המושגת לך שהיא מזכות אביך בזה ויעזרך פירוש יתכנה העזר לך בזכותך:

עוד ירמוז על דרך אומרם ז"ל (בבא בתרא דף נח.) אין עושין נס אלא למי שעתיד לעמוד בצדקו, והוא אומרו מאל אביך היה לך דבר זה ומעתה ויעזרך לבל תכשל בדבר כיעור להעמיד ניסו במקום נאמן:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מעל. ג' במסורה ברכות שמים מעל. מטל השמים מעל. יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. פירוש כי לדין עמים קרא אל השמים למנוע טל ומטר ואל הארץ למנוע לתת יבולה כדכתיב כי בם ידין עמים:

רובצת. ג' במסורה הכא ואידך נמי ביוסף ומתהום רובצת תחת. והאם רובצת. היינו דאמרינן בפרק ג' דתעניות אין לך טיפה שיורדת מלמעלה שאין טפיים‏[3] עולה מלמטה מן התהום והיינו ומתהום רובצת תחת והאם רובצת יליף רובצת רובצת מתהום רובצת לאשמעינן שהמוצא קן בים שחייב בשילוחה:

ברכות שדים. הם השמים שיריקו מטר:

ורחם. היא הארץ שמולדת פירות:


  1. ^ שהוא כמו: "ובשמי ה׳".
  2. ^ אולי צ"ל טפחיים -- ויקיעורך
  3. ^ אולי צ"ל טפחיים -- ויקיעורך