בעל הטורים על התורה/בראשית/מט

בראשית פרק-מט

(א) ויקרא יעקב לבניו. שרצה לגלות להם הקץ ונסתם ממנו אמר יעקב שמא יש בכם חטא אמרו לו תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהם אותיות ח'ט' ואמר להם גם אין בהם אותיות ק'ץ':

(ב) ושמעו. אותיות שמע ו’. שאמר להם שמע ישראל שיש בו ו' תיבות:

ושמעו בני יעקב. ושמעו בגימטריא הוא ביקש לגלות הקץ:

ושמעו אל ישראל. בגימטריא זהו קצו של מלך המשיח:

(ג) ראובן. בגימטריא לא בכור. יוסף במלואו [יו"ד וא"ו סמ"ך פ"א] בגימטריא בכורה:

(ה) שמעון ולוי אחים. בגימטריא אין להם חלק בארץ:

(ו) תחד. ב' במסורה הכא ואידך לא תחד אתם בקבורה. שבקש יעקב שאף לאחר הקבורה לא יהיו מזכירין אותו במעשה קרח וזהו בקהלם שנאמר שם ויקהל עליהם קרח אבל כשמיחסם על הדוכן הזכירו שנאמר בן לוי בן ישראל:

כי באפם הרגו איש. בגימטריא זה שכם בן חמור:

(ח) יהודה. ביה שמו צריך להיות בראש הדף. בי"ת בראשית. יו"ד יהודה אתה יודוך. ה"א הבאים אחריהם בים. שי"ן שמר לך. מ"ם מה טובו אהליך. וי"ו ואעידה בם את השמים על שם כי ביה ה' צור עולמים:

אחיך ידך בעורף אויביך. ר"ת בגימטריא דוד דכתיב ביה ואויבי תתה לי עורף. ישתחוו לך. ב' במסורה הכא ואידך כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך. וכן ואדונינו ב' במסורה ואדונינו מכל אלהים. ואדונינו דוד. על שם כסאו כשמש נגדי על שם די כרסון רמיו אחד לו ואחד לדוד:

(ט) גור אריה יהודה. בגימטריא זה דוד וגם שלמה ובגימטריא זה נחשון:

גור אריה יהודה. ר"ת בגימטריא דוד:

עלית. ג' במסורה מטרף בני עלית. כי עלית משכבי אביך. עלית למרום. לראובן אמר עלית והיית ראוי ליקח מתנות כהונה ומלוכה דכתיב ביה ויתן עוז למלכו ומי גרם לך שהפסדת אותו כי עלית משכבי אביך. וליהודה אמר אבל אתה שמטרף בני עלית זכית ועלית ולקחת מתנות מלוכה:

(י) ומחוקק מבין רגליו. בגימטריא תלמידי חכמים:

מחקק. עולה רמ"ח. שרמ"ח איברים באדם על שם ערוכה בכל ושמורה:

יבא שילה בגימטריא משיח:

שילה. בגימטריא משה דכתיב ביה ויתא ראשי עם שאז היתה יהודה לקדשו דכתיב שרי יהודה רגמתם:

(יג) וירכתו על צידן. כתיב חסר צידן ל' צידה שהיה מספיק מזון ליששכר:

(יד) יששכר חמר גרם. קרי ביה חמור גורם ששמעה לאה קול צעקת החמור ויצאה לקראת יעקב והביאתו לאהלה:

בין המשפתים. ב' במסורה הכא ואידך למה ישבת בין המשפתים. כמו שהחמור נושא כל המשא כך היה יששכר נושא משאות של ישראל בתורה ורוב סנהדרין היו משל יששכר כתיב הכא רובץ בין המשפתים שהיו מרביצין תורה בישראל בלשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול וכתיב התם למה ישבת בין המשפתים שהיתה נחלתו על שפת הים בין ים ליבשה כדמתרגמינן ואחסנתיה בין תחומיא:

(טו) למס עובד. ג' במסורה הכא ואידך ביהושע אשר לא הוריש וגו' ויתנם למס עובד. ויעלה שלמה למס עובד. לומר לא די שלימד תורה לכל ישראל אלא שהעלה להם מס מממונו שהיה מספיק לכל מי שיבא ללמוד:

(טז) כאחד שבטי ישראל. פירוש כדוד. ולכן אותיות של ראשי פסוקים ד'ן י'הי ל'ישועתך בגימטריא כדויד:

(יט) יגודנו. ב' במסורה הכא ואידך לעלות לעם יגודנו. פירוש שבני גד לקחו נחלה מעבר לירדן והיו באין עליו גדודים מהעמים שסביביו וזה פירושו גדוד יגודנו יגוד אותו והוא יגד עקב שהיו גבורים והיו נלחמים בהם ומחזירין אותם על עקבם ולא די שמחזירין אותם אלא שהיו עולים אחריהם לארצם לשלול שלל וזהו לעלות לעם יגודנו שהיו עולים אל העם אשר יגודו אותם:

(כא) נפתלי אילה שלוחה. ניבא על מלחמת ברק עם סיסרא שלקח י' אלפים איש מנפתלי ואמר לשון נקבה אילה שלוחה על שם דבורה:

הנותן אמרי שפר. על שם ותשר דבורה:

אמרי שפר בגימטריא שיר ושבחה:

אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. בגימטריא ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא:

(כב) בן פורת יוסף. לא הזכירו בשמו כמו שעשה לאחרים שחלק לו כבוד בשביל המלכות והתחיל בשם בניו.

בן פרת בגימטריא מנשה ואפרים. ד"א בן פורת בן פותר על שם פתרון חלומות:

בנות צעדה עלי שור. ניבא על מלחמת יהושע ביריחו שיורו לו בחצים מן החומה:

(כד) ותשב באיתן קשתו. שנתחזק כנגדן:

(כה) מעל. ג' במסורה ברכות שמים מעל. מטל השמים מעל. יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. פירוש כי לדין עמים קרא אל השמים למנוע טל ומטר ואל הארץ למנוע לתת יבולה כדכתיב כי בם ידין עמים:

רובצת. ג' במסורה הכא ואידך נמי ביוסף ומתהום רובצת תחת. והאם רובצת. היינו דאמרינן בפרק ג' דתעניות אין לך טיפה שיורדת מלמעלה שאין טפיים^[1] עולה מלמטה מן התהום והיינו ומתהום רובצת תחת והאם רובצת יליף רובצת רובצת מתהום רובצת לאשמעינן שהמוצא קן בים שחייב בשילוחה:

ברכות שדים. הם השמים שיריקו מטר:

ורחם. היא הארץ שמולדת פירות:

(כז) ולערב יחלק שלל. בגימטריא והם הקרבנות.

התחלת התיבות שאחר שמותן כגון ב'כורי א'חים א'תה ל'חוף ח'מור י'דין ג'דוד ש'מנה א'ילה ב'ן ז'אב עולה לחשבון שס"ה כמנין ימות החמה ואותיות האחרונות של הברכות כגון על'ה בישרא'ל מחל'ב צידו'ן עוב'ד יהי'ה עק'ב מל'ך שפ'ר אחי'ו של'ל עולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה וזהו שנאמר כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה וגו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים:

יעקב הקדים דן לגד כסדר תולדותם משה הקדים גד לדן לפי שהוא קבור בחלקו:

(כח) וזאת אשר דבר להם אביהם. סיים בוזאת ובו בלשון פתח משה וברכם וזאת הברכה וזהו מזקנים אתבונן:

1. אולי צ"ל טפחיים -- ויקיעורך