ביאור:בראשית מט א
בראשית מט א: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וַיֹּאמֶר: הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט א.
הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים עריכה
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו עריכה
בסוף הברכות והקללות יעקב אומר: "אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי" (ביאור:בראשית מט כט), וניתן להבין שיעקב יודע שסופו קרוב, ולפני שהוא מאבד את צלילותו ומאבד הכרה לפני מותו, הוא החליט לאסוף את בניו ולדבר איתם.
כדי להמריץ את בניו לבוא לפניו, כדי שבסוף הברכות תהיה לו הזדמנות לבקש מהם: "קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי, אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית מט כט), יעקב מדבר כאילו שהוא זכה בנבואה לעתיד, ודבריו יועילו לבניו. כמובן שהבנים לא ידעו מה עומד לבוא, וכדי לשמע דבריו החשובים ביותר הם הפסיקו מכל מלאכתם, ומיהרו להופיע לפניו, כולם ביחד.
הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה עריכה
בסיפורי האבות קרו מספר פעמים שהמשפחה התחלקה ונפרדה:
- אברם עזב את תרח אביו.
- אברם שלח את לוט מעל פניו.
- אברהם שלח את ישמעאל ממנו.
- אברהם שלח את בני קטורה לקדם.
- עשו איבד את ברכתו ויצא להר שעיר.
עכשו כל האחים מחכים לשמוע האם יעקב יפצל אותם, וישלח חלק מבניו מהמשפחה.
יעקב עושה להפך: הוא אוסף אותם, והמילה "וְאַגִּידָה" רומזת שהוא עושה אותם "לַאֲגֻדָּה אֶחָת", אסופה ומאוחדת, עד אחרית הימים. בזה יהיה חוזקם.
הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים עריכה
נבואות "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" - היום מקובל שאחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות. במקרה של יעקב הוא לא מדבר על ביאת המשיח או סוף האנושות. יעקב מדבר על זמן עתידי רחוק, כאשר בני ישראל ישבו בארצם המובטחת, כל שבט בנחלתו, והשבטים יחיו בשלום ושיתוף פעולה כלכלי וחברתי.
יעקב לא מזכיר את דברי אלוהים לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (ביאור:בראשית טו יג), ולא מציין את הבטחת אלוהים לאברם שזרעו ירש את הארץ (בראשית טו יח).
- רש"י מסביר שיעקב 'בקש לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה, והתחיל אומר דברים אחרים'.
- ניתן להבין שרש"י לא כיבד את דברי הנבואה של יעקב, ולא ראה בהם מסר מאלוהים.
אֲשֶׁר יִקְרָא עריכה
המילה "יִקְרָא" אינה ברורה, במיוחד שיעקב נתן ברכות, קללות, ומסרים מעורפלים.
- יקרה - שורש 'קרה' - אֻנָּה, אֵרֵעַ, בָּא לִידֵי בִּצּוּעַ, בֻּצַּע, הֻגְשַׁם, הָיָה, הֻרְבַּץ, הִתְאָרֵעַ, הִתְגַּשֵּׁם, הִתְחוֹלֵל, הִתְמַמֵּשׁ, הִתְקַיֵּם, הִתְרָחֵשׁ, חָל, יָצָא לפועל (מילוג). יעקב מודיע מה יקרה.
- יקרא - שורש 'קרא' - ידווח, יסופר, יקרא. יעקב קבע מה יקרה למשהו, או למישהו, יקראו את הכתוב בתולדות העם וההיסטוריה שלו.
- יקרע - שורש 'קרע' - יעקב מודיע לבניו איך השבטים יקרעו לגזרים, יתפצלו לממלכות, יפוזרו בגלות, ומתי מעט ישרדו לנצח כדברי אלוהים: "וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (ביאור:בראשית יג טו). אנו מוצאים שהנביאים השתמשו בפועל 'קרע' כאשר הממלכה פוצלה:
- "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְהֹוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (שמואל א טו כח).
- "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לִשְׁלֹמֹה: יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ" (מלכים א יא יא).