מפרשי רש"י על בראשית מט כה


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ט • פסוק כ"ה | >>
א • ג • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יז • יט • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ט, כ"ה:

מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃


רש"י

"מאל אביך" - היתה לך זאת והוא יעזרך

"ואת שדי" - ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך והוא יברכך

"ברכות שדים ורחם" - ברכתא דאבא ודאמא כלומר יתברכו המולידים והיולדות שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראויה להריון והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל עובריהן

"שדים" - ירה יירה מתרגמינן אישתדאי ישתדי אף שדים כאן ע"ש שהזרע יורה כחץ


רש"י מנוקד ומעוצב

מֵאֵל אָבִיךָ – הָיְתָה לְךָ זֹאת, וְהוּא יַעְזְרֶךָּ.
וְאֵת שַׁדַּי – וְעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִבְּךָ, כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתָ לְדִבְרֵי אֲדוֹנָתְךָ, וְהוּא יְבָרְכֶךָּ (ב"ר פז,ז).
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם – "בִּרְכָתָא דְּאַבָּא וּדְאִמָּא". כְּלוֹמַר: יִתְבָּרְכוּ הַמּוֹלִידִים וְהַיּוֹלְדוֹת, שֶׁיִּהְיוּ הַזְּכָרִים מַזְרִיעִים טִפָּה הָרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְהַנְּקֵבוֹת לֹא יְשַׁכְּלוּ אֶת רֶחֶם שֶׁלָּהֶן לְהַפִּיל עֻבָּרֵיהֶן.
שָׁדַיִם – "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), מְתַרְגְּמִינָן "אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי"; אַף "שָׁדַיִם" כָּאן, עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ.

מפרשי רש"י

[יט] יירה מתרגמינן אישתדא אישתדאי וכו'. גם כן כאן נדחק מאד לפרש דברי אונקלוס מה שתרגם "ברכת שדים ורחם" 'ברכתא דאבא ודאמא', וכוונת אונקלוס מה שתרגם נראה לפרש כפשוטו, כי השדים מיוחדים להניק וליתן, והרחם לקבל, וכן האב שנותן הזרע נקרא "שדים" והרחם שמקבל הזרע נקרא "רחם", וכאילו כתיב ברכת נתינה וקבלה, שכל דבר הנותן ומשפיע נקרא "שדים" על שם שהוא משפיע את אחרים, והמקבל נקרא "רחם", וזה הפירוש פשוט: