קטגוריה:בראשית ל ל
כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְ/ךָ֤ לְ/פָנַ/י֙ וַ/יִּפְרֹ֣ץ לָ/רֹ֔ב וַ/יְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְ/ךָ֖ לְ/רַגְלִ֑/י וְ/עַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְ/בֵיתִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי זְעֵיר דַּהֲוָה לָךְ קֳדָמַי וּתְקֵיף לִסְגֵּי וּבָרֵיךְ יְיָ יָתָךְ בְּדִילִי וּכְעַן אִמַּתִּי אַעֲבֵיד אַף אֲנָא לְבֵיתִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם קָלִיל דַהֲוָה לָךְ עָאן קֳדָמַי וּתְקֵיף לְסַגִי וּבְרִיךְ יְיָ יָתָךְ בְּרִיגְלִי דְאַהֲנַיַית לָךְ מִדְעָלִית בְּבֵיתָךְ וּכְדוֹן אֵימַת אַעֲבֵיד אוּף אֲנָא עִבִידְתָּא וַאֲנָא זָקִיק לְפַרְנָסָא אִינְשֵׁי בֵיתִי: |
רש"י
"לרגלי" - (ב"ר) עם רגלי בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה כמו (שמות יא)העם אשר ברגלך (שופטים ח) לעם אשר ברגלי הבאים עמי
"גם אנכי לביתי" - לצורך ביתי עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך (אני) להיות עושה גם אני עמהם לסמכן וזהו גם
מפרשי רש"י
[כד] לצורך ביתי. דאין כל מה שהאדם עושה הוא לביתו ממש, שכל הצאן לא היו לביתו - אלא מכרם ולקח בעדם צורך ביתו, ולפיכך פירש "לביתי" 'לצורך ביתי':
[כה] וצריך אני ג"כ לעשות עם בני. ומה שלא פירש כמשמעו - כמו שלבן עושה לביתו גם אני אעשה לביתי (קושית הרא"ם), דאין שייך, דכי אם לא היה עושה לבן לביתו וכי לא היה ראוי שיעקב יעשה לביתו. ואף על גב שבניו קטנים היו, מכל מקום היו יכולים לעשות מלאכה, שהרי ראובן הביא בימי קציר חטים דודאים מן השדה (פסוק יד):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי – לְצֹרֶךְ בֵּיתִי (תרגום יונתן). עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי, וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה גַּם אֲנִי עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ "גַּם" (ב"ר שם).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
לרגלי — בעבור רגלי; כי דרך בני אדם לומר: "רגל טובה יש לפלוני". והטעם, כי התברכת משעה שבאתי לביתך.
ה"א מאומה נוסף, ונמצא חסר:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כי מעט אשר היה לך לפני וגו' ויברך ה' אותך לרגלי. יאמר מיום שבאה רגלי לביתך באה לך הברכה. וכן הזכיר לבן נחשתי ויברכני ה' בגללך. והברכה היא שפרץ המקנה חוץ מגדרו של עולם, ומתחילה לא מסר בידו אלא שבעים ועלו לששים רבוא ואמרי לה לק"כ רבוא. וכן דרשו בב"ר מעט אשר היה לך לפני ר"ש בשם ר' חזקיה אמר מעט ע', נאמר כאן מעט ונאמר להלן (דברים כו) ויגר שם במתי מעט מה להלן ע' אף כאן ע' וכו'.
מתי אעשה גם אנכי לביתי. שאשתדל בתועלת ביתי כמו שהשתדלת אתה עד עתה בעבודה אשר עבדתיך. או פירש מתי אעשה לביתי כמו שעשיתי לביתך. ומ"ש ארעה צאנך אשמור, פי' אהיה שומר שכר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויברך ה' אותך לרגלי" אמנם במה שאמרת שברך ה' אותך לרגלי הוא אמת בלי ספק: ועתה מאחר שהאל ית' ברך אותך בשבילי:
" מתי אעשה גם אנכי" איזה מעשה מבורך מאתו לביתי כמו שעשית אתה בגללי לביתך ולא יספיק לזה השכר המורגל לרועים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ל) "כי מעט", ג] שהעבד שעשה את אדוניו לעשיר גדול שבבואו לביתו היה אדוניו דל ורש וע"י חריצותו ובקיאותו נתעשר בעושר גדול, הלא יחויב שיתן לו בעבור זה מתנות גדולות ביחוד, וז"ש "כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרוב". ד] עבד שהיה צדיק ואיש אלהים, וע"י צדקתו חל ברכת ה' על בית אדוניו בכלל, ונתברך מה' בכל אשר לו בברכה שלמעלה מן הטבע, הלא ראוי בעבור זה למתנות רבות וגדולות, וז"ש "ויברך ה' אתך לרגלי", ולפ"ז מה שאתה אומר שתשלם לי שכר כמ"ש נקבה שכרך, שהוא רק שכר הרגיל, אינו צודק, כי לי מגיע מתנות גדולות והון רב חוץ משכר הקצוב ושכר שכיר, וכ"ז על העבר ומה שנוגע על העתיד שאתה רוצה שאשאר עוד בעבודתך, שעז"א "ועתה", ר"ל מכאן ולהבא, אני משיב לך שא"א שאשאר אצלך, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי, הלא עתה בניתי לי בית אשה ובנים וצריך אני לדאוג בעבור ביתי:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כי מעט אשר היה לך לפני. נאמר כאן "מעט" ונאמר להלן "מעט", "ויגר שם במתי מעט": מה להלן שבעים נפש, אף כאן שבעים. מתי אעשה גם אנכי לביתי, ראובן בעי בי, שמעון בעי בי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל ל.
כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ
מעט היא מילה יחסית ובלתי מוגדרת. "מעט" לאחד, זה "הרבה" לשני. יעקב מדגיש שבעבר היה ללבן פחות מקנה יחסית לכמות המקנה שיש לו עכשיו.
מְעַט
יעקב שהיה "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים", שעזב את משפחתו עם מקלו בלבד (ביאור:בראשית לב יא), וישן בשדה על אבן קשה וקרה, מדבר על לבן העני. ללבן היה בית (ביאור:בראשית כט יג), עדר צאן, אדמה לצאן, זכות למים מבאר, והוא היה יכול לארח את יעקב חודש ימים בחינם. לבן לא היה עני, שכן נאמר עליו, "ויֶַּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, ויַַּעַשׂ מִשְׁתֶּה" (ביאור:בראשית כט כב), ולמשתה באו הרבה אורחים ששתו יין עד שיעקב השתכר כנח ולוט, ולא הבדיל בין לאה לרחל.
ניתן להבין שלבן לא היה עני, אלא אדם עשיר ומכובד, גם כאשר יעקב בא עליו בפקודת אמו ואביו.
וַיִּפְרֹץ לָרֹב
הפועל "יִּפְרֹץ" משמש בספר בראשית לציון גידול בשטח אדמה או בילדים, אנשים ורכוש:
- שטח אדמה, ככתוב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (ביאור:בראשית כח יד).
- הרבה ילדים, אנשים ורכוש, ככתוב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג).
הכתוב לא מגביל את הצלחתו של לבן לצאן בלבד, לכן ניתן להבין שמדובר בצאן, אדמה, אנשים וגם ילדים נוספים. לא ברור אם כאשר יעקב בא לחרן ללבן היו בנים או רק שתי בנות. בהמשך אנו רואים שללבן היו בנים (ביאור:בראשית לא א). ייתכן שנולדו ללבן בנים במשך 14 שנות העבודה של יעקב, ועכשיו כשנאמר: "וַיִּפְרֹץ לָרֹב", הכוונה היא לכך שלבן זכה בברכה ונולדו לו בנים, והם יהיו חסונים ותקיפים, וידרשו שלבן יפסיק להעשיר את יעקב (ביאור:בראשית לא א). גם כאשר תמר ילדה תאומים ליהודה, הבכור נקרא 'פרץ', ככתוב: "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ" (ביאור:בראשית לח כט), וכך יש הקשר בין לידה לפועל לפרוץ.
וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי
לְרַגְלִי ?
אדוני בירך את לבן בזכותו של יעקב. לבן מכיר בעובדה הזו "נִחַשְׁתִּי, ויְַבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז). עם זאת, יעקב השתמש במילה "לרגלי" במקום "בגללי", כדוגמת "ותִַּפֹּל, לִפְנֵי רַגְלָיו" (ביאור:אסתר ח ג). יעקב הוריד את לבן לרגליו, בעלבון ברור. לבן לא הגיב על העלבון.
ייתכן שיעקב רמז לעוצמה שלו ולכך שלבן כורע לרגליו ולכבודו, כפי שהוא בירך את יהודה: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (ביאור:בראשית מט י).
מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי
יעקב אמר: "מָתַי אֶעֱשֶׂה" - בעתיד. מדברי לבן: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה" (ביאור:בראשית ל כח), לא ברור אם לבן חשב לשלם ליעקב על עבודתו בעבר או להסכים על חוזה עבודה חדש. כדי להרגיע את לבן יעקב אמר שהוא לא מבקש תשלום עבור העבר, אלא רק מעכשיו והלאה, עבור העתיד.
איך יעקב הרבה את רכושו של לבן?
כשיעקב בא לחרן, רחל השקתה את צאן לבן בבאר משותפת. בהמשך עומדים לרשותו של יעקב "שִׁקְתוֹת הַמָּיִם" (ביאור:בראשית ל לח) של לבן, והוא דואג להשקות את צאנו בכמות נכונה ובזמן המתאים. עוד בהתחלה יעקב פקד על הרועים: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקו הַּצֹאּן, ולְּכו רְּעו"ּ (ביאור:בראשית כט ז), כלומר, לדעתו, הרועים התעצלו לרעות את הצאן והעדיפו לחכות בחוסר מעשה. אם מוציאים את הצאן למרעה מוקדם בבוקר, הכבשים מקבלים מים מן הטל על הצמחים, וכך הם יצטרכו לשתות פחות, יגדלו יותר, ויביאו ולדות בריאים ורבים יותר. יעקב היה חרוץ והצאן גדל. בנוסף, יעקב יצר תחרות בביתו של לבן, ובניו של לבן התחילו לעבוד ברצינות כדי שלבן יאהב אותם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ל ל"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.