רש"י על בראשית ל
<< · רש"י על בראשית · ל · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"ותקנא רחל באחותה" - קנאה במעשיה הטובים אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים (ב"ר)
"הבה לי" - וכי כך עשה אביך לאמך והלא התפלל עליה
"מתה אנכי" - מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת (ב"ר)פסוק ב (כל הפסוק)
"התחת" - וכי במקומו אני
"אשר מנע ממך" - את אמרת שאעשה כאבא אני איני כאבא אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים ממך מנע ולא ממניפסוק ג (כל הפסוק)
"על ברכי" - כתרגומו ואנא ארבי
"ואבנה גם אנכי" - מהו גם אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה אמרה לו אם הדבר הזה מעכב הנה אמתי ואבנה גם אנכי ממנה כשרהפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"נפתולי אלהים" - מנחם בן סרוק פירשו במחברת צמיד פתיל חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים ואני מפרשו לשון עקש ופתלתול נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי
"גם יכלתי" - הסכים על ידי ואונקלוס תרגם לשון תפילה נפתולי אלהים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי
"נפתלתי" - נתקבלה תפלתי ומ"א יש רבים בלשון נוטריקוןפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"בימי קציר חטים" - להגיד שבחן של שבטים שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו
"דודאים" - (סנהדרין צט) שיגלי עשב הוא ובלשון ישמעאל ישמי"ןפסוק טו (כל הפסוק)
"ולקחת גם את דודאי בני" - בתמיה ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמיסב
"לכן ישכב עמך הלילה" - שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו (נדה לא)פסוק טז (כל הפסוק)
"שכר שכרתיך" - נתתי לרחל שכרה
"בלילה הוא" - הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר)פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"זבד טוב" - כתרגו'
"יזבלני" - ל' בית זבול הורבריי"א בלע"ז (הערבערגע) בית מדור מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיופסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"אסף" - הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיהו ד) אסף חרפתנו (שמות ט) ולא יאסף הביתה (יואל ד) אספו נגהם (ישעיהו ס) וירחך לא יאסף לא יטמן
"חרפתי" - שהייתי לחרפה שאני עקרה והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע ואגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה משיש לה בן תולה בו מי שבר כלי זה בנך מי אכל תאנים אלו בנךפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
"לרגלי" - (ב"ר) עם רגלי בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה כמו (שמות יא)העם אשר ברגלך (שופטים ח) לעם אשר ברגלי הבאים עמי
"גם אנכי לביתי" - לצורך ביתי עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך (אני) להיות עושה גם אני עמהם לסמכן וזהו גםפסוק לב (כל הפסוק)
"נקד" - מנומר בחברבורות דקות כמו נקודות פונטר"א בלעז (פונקטירט)
"טלוא" - ל' טלאים חברבורות רחבות
"חום" - שחום דומה לאדום רוש"ו בלעז (ראטה) לשון משנה שחמתית ונמצאת לבנה לענין התבואה
"והיה שכרי" - אותן שיולדו מכאן ולהבא נקודים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ואותן שישנן עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך שלא תאמר לי על הנולדים מעתה אלו היו שם מתחלה ועוד שלא תאמר לי ע"י הזכרים שהן נקודים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואילךפסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
"הן" - לשון קבלת דברים
"לו יהי כדברך" - הלואי שתחפוץ בכךפסוק לה (כל הפסוק)
"ויסר" - לבן ביום ההוא וגו'
"התישים" - עזים זכרים
"כל אשר לבן בו" - כל אשר היתה בו חברבורות לבנות
"ויתן" - לבן ביד בניופסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
"מקל לבנה" - עץ הוא ושמו לבנה כמה דתימא (הושע ד) תחת אלון ולבנה ואומר אני הוא שקורין טרימב"ל שהוא לבן (עזפענהאלץ)
"לח" - כשהוא רטוב
"ולוז" - ועוד לקח מקל לוז עץ שגדלין בו אגוזים דקים קולדר"י בלע"ז (האזעלנוס שטרויך)
"וערמון" - קשטניי"ר (בלע"ז קאסטאניס בוים)
"פצלות" - קלופים קלופים שהיה עושהו מנומר
"מחשף הלבן" - גלוי לובן של מקל כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקלוףפסוק לח (כל הפסוק)
"ויצג" - תרגומו ודעיץ לשון תחיבה ונעיצה הוא בלשון ארמית והרבה יש בגמ' דצה ושלפה דץ ביה מידי דצה כמו דעצה אלא שמקצר את לשונו
"ברהטים" - במרוצות המים בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן
"אשר תבאן וגו'" - ברהטים אשר תבאן הצאן לשתות שם הציג המקלות לנכח הצאן
"ויחמנה וגו'" - (ב"ר) הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר וזהו ויחמנה וגו' (ר"ל בתיבה זו התחברו ל' זכר ונקבה כמ"ש הראב"ע)פסוק לט (כל הפסוק)
"אל המקלות" - אל מראות המקלות
"עקדים" - משונים במקום עקידתן הם קרסולי ידיהן ורגליהןפסוק מ (כל הפסוק)
"והכשבים הפריד יעקב" - הנולדים עקודים נקודים הבדיל והפריד לעצמן ועשה אותן עדר עדר לבדו והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן ופני הצאן ההולכות אחריהם צופות אליהם וזהו שאמר ויתן פני הצאן אל עקוד שהי' פני הצאן אל העקודים ואל כל חום שמצא בצאן לבן
"וישת לו עדרים" - כמו שפרשתי