ביאור:בראשית ל מא
בראשית ל מא: "וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל מא.
וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת עריכה
הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת עריכה
יעקב קשר וסימן כבשות שהתאימו לצרכיו. הכבשות הללו שהוא בחר נקראו "הַמְקֻשָּׁרוֹת". יעקב סימן אותן ואת ולדותיהן, כמו שהמיילדת של תמר עשתה - "ויְַהִי בְלִדְתָּהּ, ויִַּתֶּן יָד; ותִַּקַּח הַמְיַלֶּדֶת, וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה, יָצָא רִאשֹׁנָה" (ביאור:בראשית לח כח).
מה יעקב סימן בכבשים? עריכה
יעקב היה צריך לחצות את המדבר בדרכו לכנען. ייתכן שהוא בחר את הכבשות:
- שנשאו גנים של צבע חום.
- שהיו חזקות ובריאות.
- שנעו במהירות.
- שנשארו בעדר ולא התפזרו.
- שלא היה צריך לרדוף אחריהן באיסוף.
- שלא עשו צרות בזמן הגז.
- שלא היו כבדות בצמר.
וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן עריכה
כל הכבשות נעשו מיוחמות בתקופה מסוימת כדי שהוולדות ייוולדו בזמן מתאים באביב, כך שיהיה להם זמן לגדול לפני הקיץ החם והחורף הקר.
יעקב טיפל בצאן במשך 6 שנים, מכאן שהיו לו לפחות 6 הזדמנויות לבחור את המתאימות לצרכיו ולהרביע אותן במיוחד. את השאר יעקב מכר או השאיר ללבן כי דבר טוב לא יצא לו מהן.
וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת עריכה
יעקב שמר את הכבשות המסומנות שלו ובדק אותן כאשר הן באו לשתות ברהטים, ואז כאשר הוא ראה שהן מיוחמות הוא הביא אותן לאיילים שלו.
בצורה כזו יעקב קיבל ולדות לצרכיו מבלי שהצטרך לשמור על הכבשות כל הזמן, והן היו חופשיות לנוע עם כל העדר.