ביאור:בראשית ל טז
בראשית ל טז: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי. וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל טז.
כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי עריכה
בְּדוּדָאֵי בְּנִי עריכה
במקרה ראובן אסף דודאים בשדה.
הדודאים הם בעלי תכונות רפואיות, ורחל ראתה את ראובן עם הדודאים הולך לאימו לאה. רחל חשבה שהדודאים יעזרו לה להכנס להריון, וזאת התרופה שלאה משתמשת בהצלחה.
לאה התלוננה שרחל מונעת ממנה לבוא ליעקב, "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת, גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי" (ביאור:בראשית ל יד), ורחל וויתרה ללאה על לילה אחד, כדבריה: "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ" (ביאור:בראשית ל טו).
וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב עריכה
יעקב לא שב כל יום לביתו: יצא בבוקר בשמונה, עבד עד חמש ושב לביתו.
יעקב עבד בשדה עם הצאן יום ולילה, ככתוב: "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ ... הָיִיתִי, בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה" (ביאור:בראשית לא לח-מ), וסביר שהוא בא רק פעם בחודש, לחגיגת הירח החדש, כפי שנהג שאול המלך לעשות, ככתוב: "וַיְהִי הַחֹדֶשׁ, וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על (אֶל) הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל" (שמואל א כ כד).
סביר שכאשר יעקב יצא לביתו, הוא השאיר רועים לשמור על הצאן, ולהבטיח שלא יקרה מאומה לצאן לבן באחריותו.
זה היה מאורע חשוב שיעקב בא מהשדה, ולבטח הרבה אנשים רצו לקבל ממנו מידע על מצב הצאן, הצמר, החלב, והגדיים.
וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: עריכה
לאה יצאה לקראת יעקב, ודיברה איתו לפני שהוא הגיע למחנה ולביתו ואנשים אחרים יתקבצו אליו, ולא ברור מתי הוא יגיע למיטתו, ואם הוא לא יהיה שיכור כלוט.
הדבר מזכיר את יצחק שיצא לקראת רבקה, ככתוב: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב" (ביאור:בראשית כד סג), וזאת כדי לפגוש אותה מיד.
כמו יצחק, לאה אפילו לא נתנה ליעקב זמן לרחוץ את רגליו. אולם סביר שלאחר שהוא בא איתה לחדרה, היא טיפלה בו במסירות ואהבה.
אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי עריכה
יעקב ידע שהוא ישן עם רחל, כי רחל מנעה משאר הנשים לבוא אליו.
- והנה לאה מודיעה לו "אֵלַי תָּבוֹא" - יעקב היה יכול לדרוש לשמוע את זה מרחל, כדי לא להסתבך במריבה בין נשותיו, והאשמות הדדיות שהוא לא אוהב את זאת או זאת.
- כדי להסביר ליעקב שהכל נעשה ברשותה של רחל, לאה מוסיפה: "כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי" - עכשו יעקב מבין שרחל דרשה לקבל את דודאי בנה של לאה, ובתמורה רחל נתנה אותו ללאה.
- לאה השמיטה את המילה "הַלַּיְלָה", והשאירה את עניין הזמן פתוח, כאילו שלאה תקבל אותו למספר רב של לילות, עד שהיא תהיה איתו בכל תקופת הפוריות של המחזור.
יעקב לא נעלב, ולא התנגד. הוא עשה מה שאומרים לו לעשות.
- יעקב ידע שהוא יצטרך לקבל את רשות נשותיו לשוב איתו לכנען, ולכן הוא העדיף לא לריב איתן.
- יעקב ידע עד כמה חשוב לרחל להביא לו בן מפרי בטנה. רחל לא לקחה את בני בלהה כילדיה, מלבד קריאת שם להם.
- יעקב הבין שרחל חושבת שהדודאים חשובים לה כדי להכנס להריון, ולכן הוא חייב לשמוע בקולה, כדי שלאה תתן לרחל את התרופה במלואה.
- הדודאים סימלו ערך ענקי כמו בן בכור מאשתו האהובה.
וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא עריכה
נאמר שיעקב שכב עם לאה בלילה ההוא.
הפסוק לא אומר שהוא לא שכב מספר ימים נוספים.
לאה לא סיפרה ליעקב שרחל הגבילה אותה ללילה אחד בלבד.
סביר שיעקב בא ליומים, לחגיגת הירח החדש, ואין מניעה שלאה לא באה פעם שניה ושלישית, ואולי אפילו הלכה לשדה לישון עם יעקב בלילות הבאים.
וכך, בעזרת אלוהים, תוך זמן סביר לאחר הלילה של הדודאים, לאה נכנסה להריון, ככתוב: "וַתֹּאמֶר לֵאָה: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ - יִשָּׂשכָר" (ביאור:בראשית ל יח), אולם לאה מודה לאלוהים שהעניק לה שכר בגלל זלפה, ולא בגלל הדודאים שהיא מכרה לרחל.