ביאור:בראשית ל לז
בראשית ל לז: "וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל לז.
תוכניתו של יעקב
עריכהבחלום, יעקב ראה "וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹאּן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים ובְּרֻדִּים" (ביאור:בראשית לא י) והבין שכך עליו לעשות כדי שהצאן יהיה לפי צרכיו. יעקב הבין שהזכר קובע את צבע הוולד אפילו אם הנקבה היא בצבע לבן.
יעקב עסק בכבשים מילדותו בכנען, ועוד כ-14 שנים בשרות לבן. יעקב צבר ניסיון רב ברבייה של כבשים (ונשים).[1] יעקב הבין את תהליך התאמת הזוג לסוג הוולד שיתקבל. הן צמר בצבע אחיד שווה יותר והבגדים ממנו שווים יותר. צמר בצבע מעורבב מחירו נמוך. סביר שיעקב ידע למיין את הכבשים כדי לשפר את איכות הצמר.
אולם כאן היה עליו לעשות ההפך - לקלקל את איכות הכבשים ולשנות את צבע הצאן מלבן לחום. כל כתם חום קבע שהכבשה שייכת לו. יעקב ידע שבעתיד הוא יכול, בהדרגה, לחזור על התהליך ולהפריד לצבעים אחידים.
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב, מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן; וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן
עריכהיעקב לקח מספר מקלות מעצי לבנה, לוז וערמון. יעקב קילף פצלות, רצועות, מהקליפה של המקלות וחשף את צבע העץ הבהיר מתחת לקליפה. כך יעקב יצר פסים לבנים וחומים על המקלות.
יעקב הציג את המקלות לפני הכבשות המיוחמות. לפי הכתוב מתקבל הרושם שיעקב חשב שכאשר נקבה רואה מראה מסוים זה משפיע על הוולד, ובצורה זו יעקב התכוון לקבל וולדות עם צבע חום.}}הערה|קיימות דעות במספר תרבויות שאוכל וחפצים משפיעים על מין העובר ותכונותיו.}} מכיוון שאין בסיס לדעה הזאת, אין ספק שיעקב עשה יותר מאשר להראות לנקבות את המקלות. ייתכן שיעקב השתמש במקלות כדי לוודא מתי הנקבות מיוחמות או שהמקלות נועדו לבלבל את לבן ולהסתיר ממנו את הטכניקה האמיתית שבזכותה הצליח.
וכך יעקב עשה בכבשים:
עריכהבמחזור הלידות הראשון יעקב קיבל מספר זכרים עם כתמים חומים מרחלות לבנות שהיו בהריון בזמן ההפרדה.
- אחרי כשנה וחצי הזכרים והנקבות עם הכתמים החומים היו מוכנים לרבייה. יעקב הרביע אותם וכך נולדו מספר זכרים חומים לגמרי.
- יעקב הפריד את האיילים החומים שהיו ברשותו מכל שאר הצאן.
- את הזכרים הלא רצויים יעקב מכר או נתנם כאוכל לעבדיו.
- יעקב הכין מקלות של לבנה ולוז, ניקה את הקליפה, עשה פצלות וחשף את החלק הפנימי הלבן והחלק.
- יעקב הניח את המקלות ליד שקתות המים כדי לגרות את הרחלות להשתפשף על המקלות, או שהוא השתמש במקלות לדחוף את הרחלות, כפי שאייל עושה, כדי לוודא מי מהן מיוחמת.
- מהשנה השלישית ואילך, יעקב הביא את הרחלות המיוחמות רק לאיילים החומים שלו.
- כך, מכל הנקבות בעדרו, נולדו רק ולדות עם כתמים חומים השייכים ליעקב.
- יעקב מכר את הזכרים המיותרים וקנה שפחות, עבדים, גמלים, חמורים ופרות.
- מדי כל שנה בשלושת השנים האחרונות יעקב הכפיל את עדרו.
- ^ אפילו רחל ידעה את יכולתו של יעקב כשדרשה ממנו "הָבָה לִּי בָנִים" (ביאור:בראשית ל א), אולם מעשה שכזה היה מעל ליכולתו של יעקב, ולכן הוא כעס עליה.