ביאור:מ"ג בראשית ל ל
כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב
עריכה[מובא בפירושו לפרק כ"ט פסוק ט'] עם הצאן אשר לאביה. פי' כל הצאן שהיו לו, הרי זה עדות ליעקב שאמר (לקמן ל' ל') כי מעט אשר היה לך לפני וגו' כי בת קטנה נוהגת בם: או יאמר שכל הצאן היתה מספקת היא להם כי רועה היא פי' בקיאה ברעיית הצאן. ולפי' ראשון אומרו כי רועה היא פי' ואף על פי כן היו מועט וזולת זה ספו תמו:
כי מעט אשר היה לך לפני וגו' ויברך ה' אותך לרגלי. יאמר מיום שבאה רגלי לביתך באה לך הברכה. וכן הזכיר לבן נחשתי ויברכני ה' בגללך. והברכה היא שפרץ המקנה חוץ מגדרו של עולם, ומתחילה לא מסר בידו אלא שבעים ועלו לששים רבוא ואמרי לה לק"כ רבוא. וכן דרשו בב"ר מעט אשר היה לך לפני ר"ש בשם ר' חזקיה אמר מעט ע', נאמר כאן מעט ונאמר להלן (דברים כו) ויגר שם במתי מעט מה להלן ע' אף כאן ע' וכו':
וַיְבָרֶךְ יְקֹוָק אֹתְךָ לְרַגְלִי
עריכהלרגלי. (ב"ר) עם רגלי בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה כמו (שמות יא) העם אשר ברגליך. (שופטים ח) לעם אשר ברגלי. הבאים עמי:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ז] ויברך ה' אותך לרגלי, לא רצה לומר "בגללי" דרך ענוה, ואמר לרגלי, כי מעת שבא רגלי בבית היית מתברך:
לרגלי. בשבילי. דוגמת לרגל המלאכה אשר לפני:
לרגלי. בעבור רגלי. כי דרך בני אדם לומר רגל טובה יש לפלוני. והטעם כי התברכת משעה שבאתי לביתך:
ויברך ה' אתך לרגלי. אמנם במה שאמרת שברך ה' אותך לרגלי הוא אמת בלי ספק.
וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי:
עריכהגם אנכי לביתי. לצורך ביתי עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך (אני) להיות עושה גם אני עמהם לסמכן וזהו גם:
אעשה גם אנכי לביתי. עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך אני להיות עושה עמהם לסומכן, וזהו גם, לשון רש"י. ולא מצאנו שיהיה ליעקב צאן, ולא שירעו אותן בניו הקטנים. והגדול שבהם בן שש שנים או פחות, כי לבן יתכן שהיו לו בנים קטנים מרחל בטרם בא יעקב, ועתה הם ראויים לרעות הצאן. ואולי על נשיו ועל עבדיו אמר שהיו עושים לו במלאכה, ואין כל זה נכון: אבל פירוש מתי אעשה גם אנכי לביתי, מתי אעשה אנכי גם לביתי כאשר עשיתי גם לביתך, וכן ויאהב גם את רחל מלאה (לעיל כט ל), וגם אהב את רחל מלאה. וכן גם אותכה הרגתי (במדבר כב לג), גם הרגתי אותך, ורבים כן:
מתי אעשה גם אנכי לביתי. שאשתדל בתועלת ביתי כמו שהשתדלת אתה עד עתה בעבודה אשר עבדתיך. או פירש מתי אעשה לביתי כמו שעשיתי לביתך.
ועתה. מאחר שהאל יתברך ברך אותך בשבילי. מתי אעשה גם אנכי. מתי אעשה גם אני איזה מעשה מברך מאתו "לביתי", כמו שעשית אתה בגללי לביתך, ולא יספיק לזה השכר המרגל לרועים.