ביאור:בראשית ל כב

בראשית ל כב: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כב.


וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵלעריכה

וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִיםעריכה

יעקב נשא את רחל והבטיח ללבן לעבוד עוד שבע שנים.
ליעקב היו אז שתי נשים: רחל ולאה, והנה לאה כבר ילדה ארבע בנים, ורחל נשארה עקרה, ככתוב: "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ" (ביאור:בראשית ל א). רחל בצער וכאב ביקשה מיעקב: "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ביאור:בראשית ל א).
יעקב בכעס ענה לה "תַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (ביאור:בראשית ל ב). ואכן לפי הכתוב כאן, אלוהים מנע מרחל להכנס להריון, או לפחות לא עזר לה להכנס להריון.

אין ספק שרחל התפללה לאלוהים לפני שהיא התחננה ליעקב שיעזור לה. ייתכן שהיא חשדה שיעקב עושה כאונן ומונע ממנה זרע כדי להמשיך להנות מאשתו היפה.
לאחר שרחל הבינה שאלוהים מונע ממנה פרי בטן, ייתכן שהיא התחילה להתפלל לתרפים של אביה בתקוה שהם יעזרו לה נגד אלוהי יעקב, ולכן היא קראה לבנה יוסף בתקווה לעוד בנים, והיא גנבה את התרפים בתקווה שהם יביאו לה בן נוסף.
אין ספק שאלוהים שמע את כל תפילותיה - אליו ולתרפים. אולם הוא המשיך להחזיק אותה עקרה.

סביר שלאלוהים היתה תוכנית איך ליסד את משפחת האבות ואיך להביא אותם למצרים כדי ליצור מהם עם גדול וחזק, שיצא ממצרים ויקבל את התורה. כדי להצליח בתוכנית אלוהים היה צריך ליצור מתח במשפחה שתגרום למכירת יוסף לעבדות במצרים, עליתו לגדולה, ורעב כבד שיביא את המשפחה למצרים. כדי ליצור את המתח הזה, אלוהים מנע מרחל בן עד שנולדו ליעקב עשר בנים משלוש נשים, ורק אז נולד יוסף שהיה הקטן ביותר, היחיד לאימו, אהוב לאביו כבן זקונים, ויפה תואר. כיון שרכוש האם עובר לילדיה ולא לבעלה, יוסף זכה להיות העשיר בבנים, כי הוא קיבל את רכושה של רחל, שלבן העניק לבנותיו וילדיהן, שהיה חצי מהרכוש שיעקב ניהל עבור נשותיו (בנימין היה תינוק, ונשאר מוגבל כל חייו).

אלוהים שמע את תחנוניה של רחל, והגיע למסקנה שהזמן הוא מתאים וכך הוא החליט לתת לה בן.

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵלעריכה

אין ספק שאלוהים לא שכח את רחל. הוא שמע אותה מתחננת יום יום. הוא ראה אותה מתפללת לתרפים.
אין כאן לא שכחה ולא זכרון - פשוט אלוהים החליט שהגיע הזמן.

וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּעריכה

אנו מוצאים ששרי היתה עקרה עד גיל 90, ורק אחרי הביקור בגרר היא זכתה בבן - ייתכן שתרופה יונית, העשויה מזרעי שיח אברהם מצוי, עזרה להוריד את הורמון החלב כאשר אלוהים ריפא את כל נשות גרר, וכך היא נכנסה להריון. חז"ל טוענים ששרי (מהשורש שר ושליט) היתה אחותה של מילכה אשת נחור. וכך רבקה, נכדתה של מילכה, גם היא סבלה עקרות במשך 20 שנה עד הביקור בגרר שפתר גם לה את הבעיה הרפואית. ייתכן שגם רחל סבלה מאותה בעיה ולכן גם היא היתה צריכה תרופה כדי להכנס להריון.

הכתוב לא מסביר איך אלוהים פתח את רחמה של רחל, ולא נאמר שגם רחל ביקרה בגרר לפני כניסתה להריון, אולם ייתכן שאלוהים גרם שסוחר מגרר יביא את התרופה, (זרעי שיח אברהם מצוי), לחרן, וכך רחל נכנסה להריון באורח פלא.