פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ל לה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית ל לה: "וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו."



ראו שכרו של יעקב

כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִיםעריכה

יעקב הציע ללבן לקחת רק את הצעירים: השה והטלה (ביאור:בראשית ל לב). יעקב חשב שמאז והלאה כל טלה ושה שיהיה שייך לו הוא יעביר לעדר נפרד, וזה יהיה שכרו. יעקב לא חשב שהוא יתעסק בבחירה של צבע הוולד, ולא חשב שתהיה לו עבודה חדשה ונוספת.

לבן חשב שיעקב הציע שלבן ייקח את כל הכבשים, בוגרים וצעירים, עם חום (ועזים עם לבן). לבן ניקה את כל העדר של יעקב מכל כבש עם חום וכל עז עם לבן. במצב שנוצר יעקב לא היה יכול לקבל אף גדי או טלה, מפני שכל העדר שנשאר בידו לא הכיל את הגנים של צבע חום בכבשים ולבן בעיזים.

אולם לבן לא לקח את הכבשות והעזים שהיו בהריון, וכך בשנה הראשונה נולדו בעדר של יעקב מספר צעירים עם הצבע הנדרש.

יעקב היה חייב לעבוד קשה יותר: ליצר איילים חומים ותיישים לבנים, לסלק איילים לבנים ותיישים חומים חזרה ללבן, להרביע את הצאן רק עם האיילים והתיישים האלה (ביאור:בראשית ל לח-לט), לזהות מתי הנקבות היו מיוחמות ולתזמן את ההרבעה כך שהנקבות תלדנה בעיקר נקבות.

וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיועריכה

כאשר יעקב ביקש את ידה של רחל ללבן לא היו בנים. בניו של לבן נולדו בתקופה שיעקב עבד עבור נשותיו, ולכן לבן אמר: "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (בראשית ל כז), הן הברכה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל זה בנים יורשים שישאו את שמו.

הגדול בבניו של לבן היו כבן 14, ובניו יכלו לעבוד כרועי צאן. כשש שנים מאוחר יותר, בכור הבנים היה כבן עשרים, וכולם היו חזקים ותקיפים, והתחילו לכעוס שיעקב ממשיך להתעשר מצאן אביהם ופוגע ברכושם.