ביאור:אסתר ח ג
אסתר ח ג: "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ג.
וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ
עריכהפקודת מרדכי
עריכהכבר בדרישתו הראשונה מאסתר מרדכי אמר להתך "לְהַגִּיד לָהּ, וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (ביאור:אסתר ד ח), אולם היא לא עשתה זאת אלא עשתה משתה שהביא לתליתו של המן, אסתר קיבלה "אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ" (ביאור:אסתר ח א) של המן ומרדכי קיבל את טבעת המלך והסמכות להשתמש בה (ביאור:אסתר ח ב).
לאסתר היו סיבות לא לעשות כפקודת מרדכי, אבל התוצאה הכללית היא שפקודת המן נשארה בתוקף ואין הגנה ליהודים מהפושעים שהתחילו כבר לפגוע ביהודים, בהנחה שהמלך שונא יהודים.
וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו
עריכהאסתר עמדה קרוב למלך והתקרבה עד שיכלה לפול לפני רגליו. דבר זה מעיד שהמלך האמין בנאמנותה המוחלטת ונתן לה חופש להתקרב אליו. לא כתוב שהיא נגעה ברגליו, אבל ההרגשה היא שהיא היתה קרובה מאוד. אסתר הרכינה את ראשה, אולם היא הביטה במלך, וראתה שהמלך ללא מילים סימן לה בשרביטו לקום, לעמוד ולדבר: "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב, וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ח ד). לא נאמר שהיא עשתה צעד לאחור כלומר היא עמדה במרחק מה לפני כסאו והוא לא נגע בה בשרביטו, ושם היא נעמדה לפני כסאו כנהוג, כשר מדבר עם המלך בכבוד.
וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ
עריכהאסתר ממלאת את פקודת מרדכי הראשונה. לא ברור אם מרדכי היה חיב להזכיר לה, אולם ברור, שמרדכי העדיף שאסתר תעשה את התפקיד הזה, למרות שהוא החזיק בטבעת המלך. אסתר השתמשה בהיותה אישה אהובה כדי לבכות ולבקש מהמלך תוספת לבקשתה הראשונה.
אסתר לא חיכתה להזמנה למיטתו של המלך כדי לבקש רחמים, היא היתה לפני כסאו ובנוכחות העומדים איתו היא בקשה להשיב את הפקודה. מצד אחד אסתר חשפה את חולשתה כאישה, מצד שני שרי המלך לא היו מסוגלים לעשות כמוה, וזה היה סימן של כוח ועצמה, במיוחד שהמלך הגיב בחיוב לתחינתה.
וַתּוֹסֶף
עריכהבנוסף לבקשתה במשתה "תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" (ביאור:אסתר ז ג) אסתר רוצה לבטל את פקודת המן. את נפשה היא כבר קיבלה, ועמה שייך לה, אולם חיי עמה עדיין בסכנה, ולכן היא חיבת להוסיף לבקש.
מקורות
עריכהנלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011