ביאור:בראשית לג יח
בראשית לג יח: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יח.
וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִירעריכה
ניתן להבין שיעקב התישב ליד העיר, והקים מחנה.
אולם המשפט "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" נשמע מאוד מצור על העיר, כהכנה למלחמה וכיבוש העיר, ככתוב: "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה" (שמואל א יז א). העיר היתה בלחץ לדעת מה כוונת הזרים לעשות. ואכן בסוף זה מה שקרה לעיר.
שָׁלֵםעריכה
המילה "שָׁלֵם" ייתכן שמראה שפניו של יעקב היו לשלום.
אולם יתכן גם להפך, שיעקב בא "שָׁלֵם" מהמאבק עם לבן ועם עשו. צבאו של יעקב היה שלם, והוא לא סבל אבדות או פצועים.
בהמשך חמור יגיד לנכבדי העיר: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כא), כאילו שבני ישראל הם אנשי שלום, מוכנים לגור איתנו בשלום, הם לא פגועים וכואבים, ואנחנו נקריב אותם כקרובן שלמים ונקח אותם כעבדים לנו.
פרוש המילה אינו משנה את המצב. צבא גדול, שהביס ללא קרב את עשו ו400 חייליו, הופיע ליד העיר וחונה לפני העיר. העם הזה משתמש במים ואדמה של העיר ללא התחשבות. ברגע אחד יעקב יכול לכעוס, או להמציא סיבה לכעוס, והעיר תהיה במצור.
תגובת שכם היתה:
- למכור לזרים את האדמה עליה הם התישבו. (ביאור:בראשית לג יט)
- לבדוק את הבנות של הזרים ולנסות להתחתן איתם בשלום ואהבה (ביאור:בראשית לד ב), (ביאור:בראשית לד ט).
- לנסות להתאחד לעם אחד (ביאור:בראשית לד כב).
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶםעריכה
מתי?
יעקב פגש את עשו בכניסתו לכנען, ושמעון היה כבן 11 ודינה כבת 7. לא ברור כמה זמן הם היו בסוכות, וכמה זמן הם היו ליד שכם עד שדינה גדלה להיות נערה בת 14 או 16 ושמעון ולוי גדלו להיות לוחמים אמיצים.