ביאור:בראשית לג כ

בראשית לג כ: "וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג כ.

וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ

בנית מזבח שרתה מספר מטרות:

מקום ליעקב להתפלל ולזבוח לאדוני. זה היה המנהג מאז קיין והבל, נח, אברהם, יצחק ויעקב.
נקודת ציון למרכז חברתי של המשפחה.
נקודת ציון של המקום ובעליו.
הרתעה לזרים לא לפלוש לאזור מוגן זה.
מונומאנט לציון גודל ושטח המגרש.

מזבחו של אברם במקום שכם

כאשר אברם הגיע לכנען הוא התקדם "עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" (ביאור:בראשית יב ו), והקים מזבח (ביאור:בראשית יב ח), במקום שתקום העיר שכם על ידי חלק מאנשי אברם.

אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

זאת הפעם הראשונה שיעקב עצמו משתמש בשמו החדש, ומעניק למזבח את השם הכולל את כל שמות האמהות והאבות ומציין את אחדות העם.

יעקב המשיך לקרוא לעצמו יעקב, כי הוא הרגיש שהשם הזה מציין את חובת אלוהים לשמור ולעקוב אחריו, כפי שאימו העניקה ליעקב הזעיר (פג) את שמו (ביאור:בראשית כה כו). אפילו שאלוהים פקד עליו בשנית "שִׁמְךָ יַעֲקֹב: לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לה י), יעקב מסרב וממשיך לקרוא לעצמו יעקב.