פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לג יא: "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח."



דחיה או סליחהעריכה

יעקב לא רצה מתנות מעשועריכה

יעקב שלח מלאכים ללא מתנות לעשו. כך עשו לא היה צריך, ולא חשב להביא מתנות ליעקב בצאתו לקראתו. ואנו לא יודעים אם עשו יצא לקבל את האורח או להענישו.
בדרך עשו קיבל מתנות מיעקב, אבל היה מאוחר למצוא מתנות ליעקב.
יעקב הערים על עשו כדי לא לקבל מתנות, וכמו אברהם שאמר למלך סדום וללוט, כדי שעשו לא יגיד "אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת" יעקב.

עשו והמתנותעריכה

  • כאשר העדרים הגיעו לעשו, עשו לא ממש קיבל אותם. עשו פקד על העדרים ללכת מאחוריו. בהמשך עשו הבין את הסכנה שנוצרה כאשר כחמישים רועים, נושאי קלע, נמצאים בעורפו.
  • כאשר יעקב הסביר שעדרים הם מנחה לעשו, עשו דחה את המתנות ואמר ליעקב "יֶשׁ לִי רָב, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט). אפשרי לראות בהצהרה הזו דחיה מכובדת ומכבדת.
  • עשו נפגע שיעקב גנב ממנו את ברכת יצחק. עשו וויתר על כנען לטובת יעקב ויצא להר שעיר. עשו לא רצה שיעקב ישלם לו עבור כנען, ובגלל קבלת התשלום הוא יאבד את זכויותיו.

יעקב המשיך ללחוץ על עשו.

  • "אַל נָא" - בבקשה, אל תסרב, קח. עשו לא הסכים.
  • "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" - אם אתה מכבד ואוהב אותי. עשו לא מסכים, כלומר עשו ענה אני לא אוהב אותך כל כך.
  • " וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי" - כך את זה לא כמתנה אלא כמנחה או מס לשליט. עשו לא לקח כאילו שהוא אומר אני לא אךדון לך.
  • "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" - זאת תודה שנשארנו בחיים, בהצלחה, וזכינו להפגש. עשו לא מתרשם.
  • "כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים" - זכיתי לראותך ופניך כפני אלוהים, מוחל וסולח. עשו לא קיבל, הוא לא סולח ומוחל ליעקב שגנב את ברכת יצחק. למרות שבנתיים אלוהים כבר בחר את יעקב.
  • "וַתִּרְצֵנִי" - חיבקת ונישקת אותי, אתה מקבל אותי, לא כן? עשו מסכים שהוא קיבל את יעקב אבל לא מוכן להשלים ולסלוח על העבר.
  • "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ" – לא ברור אם יעקב מדבר על ברכת יצחק, או ברכת אלוהים, או המנחה היא ברכה שיעקב הביא לעשו. עשו לא היה מוכן לקבל, אין לו צורך בברכותיו של יעקב.
  • "כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" - אתה רואה שברכת יצחק ואלוהים התקימה בי, אין לך מה לכעוס עלי, יש לי יותר מדי, ועוד יהיה לי יותר, קח ותהנה מחלקי. עשו לבטח אמר: יש לי את שלי ואני לא צריך את ברכתך.

בשלב זה נגמרו טענותיו של יעקב. עשו הבין שיעקב מבקש ברכה וסליחה. עשו כבר יצא מארץ כנען להר שעיר כדי לפנות את כנען ליעקב, כפי שעשו לוט וישמעאל לאברהם וליצחק. אולם הוא לא מוכן לקבל תשלום עבור מעשהו, ואז הוא לא יוכל לטעון שהוא נתן מתנה, את כנען, ליעקב.

יעקב מתעקש לשלם כדי שתהיה לו זכות בלעדית לכנען. והוא לא מוותר וממשיך :"וַיִּפְצַר בּוֹ". אחרי מספיק זמן נשבר לעשו מהנדנודים של יעקב. הוא רצה לחזור הביתה. כל הענין הזה לא יגמר. עשו לקח את המתנות, ולא הודה ולא ברך. כאילו שהעיסקה נגמרה, ודי.

וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּחעריכה

ליעקב נשאר רק מאמר אחד אחרון: קח ותן לאנשיך. עשו לא רצה להגיע לנקודה הזו -

  1. שיעקב נותן ישירות לאנשיו. ולא הוא בעצמו.
  2. שאנשיו של עשו באו למלחמה וקיוו לקבל שלל.
  3. אנשיו יכעסו עליו שהוא מנע מהם מתנות

לכן עשו היה חייב לקחת לפני שיעקב יעלה אפשרות זו.

הַלְעִיטֵנִיעריכה

יעקב זכר שהוא קנה את הבכורה בזה שהוא שרת אוכל לעשו. הוא ידע שהוא הכריז בזאת שהוא לא ישרת אותו יותר ולא יכין לו אוכל. לכן יעקב לא מכין משתה או ארוחה מכובדת לכבוד הפגישה עם אחיו. ואפילו שעשו מזמין אותו: "נִסְעָה וְנֵלֵכָה" (ביאור:בראשית לג יב) וברור שזה יכלול משתה, גם עשו נזהר לא להגיד שהוא ישרת ויאכיל את יעקב ואנשיו.