אבן עזרא על בראשית לג


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וְשָׂם רחל ויוסף באחרונה – אולי ימלטו, בעבור אהבתו אותם:

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הדרש על נקודות וישקהו טוב הוא לעתיקי משדים, כי על דרך הפשט – לא חשב עשו לעשות רע לאחיו; והעד: ויבכו, כאשר עשה יוסף עם אחיו:

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מי אלה לך – מי אלה עמך, או: מי אלה שלך הם? חנן – כמו 'נתן', וכמוהו: "חנונו אותם" (שופטים כא, כב); גם "חנם" כמו הם:

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מי לךמי לעולם ימצא על אדם; ופירושו: מי הוא זה ששגרת לו כל המנחה הזה? או: מי במחשבתך?:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אל נא — אל יאמר אדוני כן. וכבר הודעתיך דקדוק הנגיד.

כראות פני אלהים — מלאך.

ורבי המפרשים אומרים, כי בא המלאך ליעקב לחזק את לבו שלא יירא מאחיו, כי הנה המלאך לא יכול לו, אף כי בן אדם. ואין מלת "שרית עם אלהים" (בראשית לב, כט) כמו "וישר אבימלך על ישראל" (שופטים ט, כב), כי אין "עם" כמו "על"; רק פירושו: שר תחשב עם המלאכים ועם אנשי שרים.

ושואלים ישאלו: מה טעם "ויזרח לו השמש"? והלא ברגע אחד זורחת בכל העולם. ושאלתם תהו, כי עת זרוח השמש בכל מקום ישתנה. והנה בין ירושלים ובין זאת המדינה שחברתי בה זה הפירוש, ושמה לוק"א, שעה ושליש שעה, וברוחב י"ב מעלות; וזה הדבר ברור בלא ספק. ופירוש "והוא צולע", שהיה הולך על צלעו האחת. וטעם "על כן", זכר לדבר:

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

נסעה — יש אומרים שהוא לשון ציווי, כמו: "שלחה הנער" (בראשית מג, ח); וכן: "נפלו עלינו" (הושע י, ח). ונלכה — כולנו, ושאני אלך לנגדך, לא אזוז ממך. ויתכן להיותו כמו "ונסעה מנהר אהוא" (עזרא ח, לא); נסע כלנו, ואני אלך לנגדך:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי הילדים רכים — כי הגדול שבהם, י"ב שנה יש לו וימים מספר.

עלות — כמו "עלות ינהל" (ישעיהו מ, יא); והנה ההרות, שעלו עליהם העתודים, על כן נקראו עלות. וטעם עלי, עלי לשמרם שלא יבואו לידי נזק.

ודפקום — ואם דפקום המנהיגים, אז ימותו כל הצאן:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אתנהלה — כמו "אתנהל עמם".

לאטי — היו"ד נוסף; או יהי לשון יחיד מדבר.

לרגל המלאכה — בעבור המקנה, שהוא מלאכתי. והקרוב אלי, כי פירוש המלאכה, מה שיוכל אדם לעשות בכחו וברשותו. גם הממון יקרא כך, כמו: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (שמות כב, ז). ומזאת הגזרה – מלת "מלאך", בעבור שהוא תחת רשות השולח. ויהיה לרגל כמו: "ויברך ה' אותך לרגלי" (בראשית ל, ל). ויתכן להיות לרגל כמשמעו, שהוליכם על רגליהם:

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם למה זה — אין לי צורך:

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויבא יעקב שלם — שם התואר; והטעם, שבא בשלום, שלא אירע לו שום מאורע, כי עתה יחל לספר מאורע דינה:

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חלקת השדה — חלק בשדה. והזכיר זה הכתוב, להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, ומי שיש לו בה חלק, חשוב הוא כחלק עולם הבא:

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר הגאון, כי ויקרא לו אל אלהי ישראל כן פירושו: שקרא אל אל השם. והנכון הוא, שכן הוא שם המזבח; וכן מזבח משה, קרא שמו "ה' נסי" (שמות יז, טו), בעבור הנס שעשה השם במקום ההוא. וכן בשוב השכינה אל ירושלים, תהי נקראת "ה' שמה" (יחזקאל מח, לה). וכן בעבור שעזר השם את יעקב, קרא שם המזבח שעבד שם השם, אל אלהי ישראל; והטעם, שהוא חזק ותקיף. אלהי ישראל, שהצילו בדרך, ובא שלם אל ארץ כנען, כי שם שכם וסכות.

ולפי דעתי, יתכן שהתעכב בעיר שכם שנים רבות; כי דינה לא היתה בת שבע שנים, גם שמעון ולוי קטנים היו: