ביאור:בראשית לג יד
בראשית לג יד: "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג יד.
אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי ... עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה עריכה
יעקב הבטיח:
- אני אבוא אליך לשעירה - תשאר שם ותחכה לי באדום. אל תבוא לכנען. אל תחפש אותי. אני בדרך.
- אני אתקדם לאט. לאט מאוד. אפילו יותר לאט בכיון שלך. ייתכן שאני אגיע בעתיד.
הדגמה יפה איך אפשר לדבר יפה ובכבוד. דיפלומטיה זה דרך טובה מאוד לניהול עסקים, והמבין יבין.
עד כמה אהבו בני-יעקב את בני-עשו, בתקופת האבות, אפשר לראות ממספר הנשואים ביניהם או יחסי המסחר - אפס.[1]
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה עריכה
איזה מלאכה מעקבת את יעקב לפני שהוא יגיע לעשו?
האם יעקב ילך לאט כדבריו בגלל הצאן "וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן" (ביאור:בראשית לג יג), אבל הרי גם לעשו יש עכשו צאן שקיבל כמנחה, וגם הוא לא ילך מהר.
לכן יעקב לא פרט "לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה", וזה היה סימן לחוסר רצונו ללכת לאדום, לפני שהוא גומר את המלאכה שהוא החליט לעשות. ייתכן שיעקב רומז שהוא רוצה לבקר את יצחק אביו, ולזה עשו לא יכול להתנגד. אבל כפי שרואים, יעקב המשיך להיות בשכם שנים רבות עד שהוא הלך ליצחק בחברון.
[1] אמנם קשה לדעת, כי כותב התורה לא גילה לנו את שמות נשותיהם של בני-יעקב. אולם אם אחד היה מתחתן עם בת-עשו לבטח היו אומרים לנו.