ירושלמי שביעית דף כה ב
<< · ירושלמי שביעית · דף כה ב · >>
(קהלת י, ח) ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה.
ר"ש בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין במערת חרובין דתרומה עד שהעלה גופו חלודה לסוף תלת עשר שנין אמר לינה נפיק חמי מה קלא עלמא נפיק ויתיב ליה על פומא דמערתא חמא חד צייר צייד ציפרין פרס מצודתי' שמע ברת קלא אמרה דימוס ואישתיזבא ציפור, אמר ציפור מבלעדי שמיא לא יבדא כ"ש בר נשא כד חמא דשדכן מילייא אמר ניחות ניחמי בהדין דימוסין דטבריא אמר צריכין אנו לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים (בראשית לג, יח) ויחן את פני העיר שהיו עושין איטלוסן ומוכרין בשוק אמר נידכי טבריא והוה נסב תורמסין ומקצץ ומקליק וכל הן דהוה מיתא הוה טייף וסליק ליה מן לעיל חמתיה חד כותי אמר לינא אזל מפלי בהדין סבא דיהודאי נסב חד מית אזל ואטמריה הן דדכי אתא לגביה ר"ש בן יוחי א"ל לא דכית אתר פלן איתא ואנא מפיק לך מן תמן צפה ר"ש בן יוחי ברוח הקודש שנתנו שם אמר גוזר אני עליך העליונים שירדו ועל התחתונים שיעלו וכן הוית ליה מי עבר קומי מגדלא שמע קליה דספרא אמר הא בר יוחי מדכי טבריא א"ל יבא עלי אם לא שמעתי שטבריא עתידה להיטהר אפי' כן לא הימנין הוית מיד נעשה גל של עצמות:
עין משפט
8 ט_ח מיי' פ"ז מהל' שמיטה ויובל הלכה ט', סמ"ג עשין קמז:
9 ט_ט מיי' פ"ז מהל' שמיטה ויובל הלכה א':
פני משה עריכה
ופורץ וכו':
ר"ש בן יוחי עביד טמיר במערתא - מן המעשה שהוזכר בפרק במה מדליקין ומייתי לה הכא איידי דקאמר שהעניש לזה על שעבר על דברי חכמים וכן העניש להני דלקמן שהיה זה אחר שיצא מן המערה:
חרובין דתרומה - כך היתה המערה נקראת על שם הנס שנעשה לו שנברא אילן חרוב אחד לפרנסתו:
לינה נפק - וכי איני יוצא לראות ולשמוע מה קול בעולם:
דימוס - חסד כדאמרינן באדם הראשון שיצא בדימוס. וכששמע הבת קול אמרה דימוס ניצול הצפור ואמר אם צפור מבלעדי שמיא לא נלכד וניצוד כל שכן בני נשא ויצא:
כד חמא דשדכן מילייא - שהדברים נוחים דמית הקיסר ולא היה לו פחד אמר נלך ונרד לראות בהדין דימוסין דטבריא כך היא נקראת ע"ש ממרחצאות מחמי טבריא:
נדכי - נטהר אותה ממקום איזה ספק טומאה:
ומקליק - משליך וכל מקום שהיה טומאת מת היה צף ועולה למעלה וסילקו לטהר המקום וראהו כותי אחד ואמר אני אלך ואשחק בהדין סבא דיהודאי ולקח מת א' והטמינו במקום שטיהר ובא אצלו וא"ל ולא טהרת ופנית הכל ממקום פלוני בא ואראך שאוציא מת אחד משם:
על העליונים שירדו - על אותו הכותי שירד למטה להארץ ואותו המת יעלה ויחיה וכן הוות ליה:
מי עבר - כשעבר לפני המגדל שמע קול סופר אחד שהיה אומר דרך לעג וקלס הא האי בר יוחי מדכי טבריה:
אפי' כן לא הימנין היית - לאחר כל הטרחות שטרחתי ואפי' כן אין אתה מאמין ונעשה זה גל של עצמות: