קטגוריה:בראשית כז מד
וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/יָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖/וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְתִתֵּיב עִמֵּיהּ יוֹמִין זְעֵירִין עַד דִּתְתוּב חִמְתָּא דַּאֲחוּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵיתִיב עִמֵיהּ יוֹמִין קַלִילִין עַד דִי תִשְׁדוֹךְ רִיתְחָא דְאָחוּךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | עַד זְמַן דְתַחֲזוֹר כּוּלְתֵיהּ דְאָחוּךְ מִינָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(מג - מד) ג] "ועתה ברח לך אל לבן אחי," שתהיה בין משפחתך והוא ישמרך מכל רע, וגם אמרה ברח לך לטובתך כי שם תמצא בת זוגך. ד] "וישבת עמו ימים אחדים," לא תצטרך לשבת זמן רב, "עד אשר תשוב חמת אחיך", מבואר אצלי תמיד ההבדל בין "חמה" ובין "אף", שהחמה הוא הכעס הפנימי בלב, והאף הוא בגלוי מה שרוצה להנקם, ולעשו היה חמה ואף, חמה בלב נגד יצחק ורבקה שגרמו שיקח ברכתו ולהם לא יכול להראות אף בפועל לעשות להם רע רק חמה בלב, והיה לו אף נגד יעקב להרוג אותו כדי שלא יצטרך להיות עבד, כמ"ש ואת אחיך תעבד, ולא היה לו חמה בלב כי יעקב עשה זאת לטובת עצמו, וע"כ תשב תחלה עד שתשוב חמתו מאביו, שעי"כ אמר יקרבו ימי אבל אבי, ואח"כ תמתין,
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים
רבקה אומרת ליעקב שהוא יהיה בגלות זמן קצר בלבד, ימים אחדים, במטרה להרגיע אותו.
רבקה לא הזכירה בכלל את בנותיו של לבן ואת אפשרות הנישואין. רבקה נתנה להורמונים לעשות את שלהם. היה לה ברור שיעקב, שהיה קשור לאמו, יתאהב בנערה הדומה לאמו.
רבקה האמינה שאחרי שיעקב יספר ללבן מה היה איך שרבקה עזרה לו, אין ספק שלבן לא ירשה לעשו לפגוע ביעקב החוסה בביתו בחרן, ואף לא ייתן ליעקב לחזור מהר מדי לכנען, במיוחד אם הוא ישיא לו אחת מבנותיו. רבקה ידעה שלבן מודע לברכת אלוהים לאברהם, ושלבן יעשה מאמץ מיוחד לחתן את בתו ליעקב.
רבקה לא סיפרה ליעקב ששליש מאדמתו של לבן, נכדו של תרח, שייכת ליצחק כחלק מירושתו של אברהם מתרח אביו. רבקה לא סיפרה לו שחצי מצאנו של לבן שייך לה כי זאת הנדוניה שהיא עדיין לא קיבלה. רבקה פחדה שאם יעקב ידע זאת, ייתכן שיעקב לא יחזור לכנען לעולם. (ראה: ירושת יעקב באדמתו של לבן)
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כז מד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.